קונטרס משנכנס אדר מרבים בשמחה

קוּנְטְרֵס

מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חֹדֶשׁ אֲדָר חָשׁוּב מְאֹד בְּעַם יִשְׂרָאֵל, כִּי בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה נוֹלַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וּבַחֹדֶשׁ הַזֶּה נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כְּתִיב (שְׁמוֹת ב, ב): "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב", כְּשֶׁנּוֹלַד כְּבָר נוֹלַד עִם טוֹב. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן עט), מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל עַם יִשְׂרָאֵל. וּמַדּוּעַ? כִּי הוּא וְרַק הוּא הִכִּיר בִּגְדֻלָּתָן שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בִּטֵּל אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה מְעִידָה עָלָיו: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בְּמִדְבַּר יב, ג), הוּא הֶחֱזִיק עַצְמוֹ פָּחוֹת מִכֻּלָּם, מַסְבִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁמַּרְגִּישׁ עַצְמוֹ שֶׁהוּא כְּלוּם, פָּחוֹת מִכָּל בְּנֵי תְּמוּתָה, הוּא דַּיְקָא יָכוֹל לִרְאוֹת בִּגְדֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהוּא יָכוֹל לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם זְכוּת, אֲפִלּוּ שֶׁעָשׂוּ מַה שֶּׁעָשׂוּ. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁהַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁיָּכוֹל לִמְצֹא אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, הוּא יָכוֹל לִהְיוֹת חַזָּן, שְׁלִיחַ צִבּוּר, שֶׁהוּא נִשְׁלָח מִכָּל הַצִּבּוּר, וְהוּא יָכוֹל לְזַוֵּג אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה סוֹד חַזָּ"ן: חִבּוּק, נִשּׁוּק, זִוּוּג, לֶאֱהֹב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה מִי שֶׁיִּהְיֶה, וְלִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּרוֹ, לְחַזְּקוֹ וּלְאַמְּצוֹ וּלְאָהֳבוֹ מְאֹד, וּלְזַוְּגוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ט'): כְּפִי שֶׁאָדָם מְפַרְנֵס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עִם תְּפִלָּה, כָּךְ מְקַבֵּל חֲזָרָה פַּרְנָסָה מֵהַשָּׁמַיִם. הַיְנוּ יְהוּדִי שֶׁמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ בְּזֶה הָעוֹלָם רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּגַשְׁמִי וּבְרוּחָנִי פּוֹנֶה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה נִקְרָא יְהוּדִי. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מְגִלָּה יג.): לָמָּה נִקְרָא יְהוּדִי? עַל שֶׁכָּפַר בַּעֲבוֹדָה זָרָה.

הוּא יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵין זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְזֶה מֵעִקְּרֵי אֱמוּנָה, לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יָחִיד וְאֵין כְּמוֹתוֹ. אֵין דָּבָר כָּזֶה בִּלְתִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן הוּא מְפַרְנֵס אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּתְפִלָּה, זוֹרֵק תְּפִלָּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְעוֹד תְּפִלָּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נֶהֱנֶה כְּשֶׁיְּהוּדִי בָּא וּמְדַבֵּר אֵלָיו. לָמָּה אָדָם מְקַבֵּל מַכּוֹת? אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ מְאֹד מְאֹד שֶׁנְּדַבֵּר אֵלָיו, כִּי כָּךְ אָדָם מִסְתּוֹבֵב וְשׁוֹכֵחַ מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שׁוֹכֵחַ מֵהָעוֹלָם הַבָּא, אֲזַי מְקַבֵּל מַכּוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּתְחִיל לִצְעֹק "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תַּעֲזֹר לִי, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עוֹבְרוֹת עָלַי כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת – תַּצִּיל אוֹתִי". וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן ח'): "טוֹב מְאֹד" – זוֹ מִדַּת הַיִּסּוּרִים, שֶׁעַל יָדָהּ הַבְּרִיּוֹת בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְלָכֵן אָדָם סוֹבֵל צָרוֹת וְיִסּוּרִים, שֶׁיָּבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וּבָזֶה הוּא מְפַרְנֵס כִּבְיָכוֹל אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי הַפַּרְנָסָה שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, זוֹ פַּרְנָסַת יִשְׂרָאֵל, יְהוּדִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, זֶה עוֹלֶה לְמַעְלָה, וְגוֹרֵם חִבּוּק, נִשּׁוּק וְזִוּוּג, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לוֹ בַּחֲזָרָה שֶׁפַע גַּם-כֵּן מִלְּמַעְלָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: כְּפִי שֶׁאָדָם מִזְדַּוֵּג כִּבְיָכוֹל עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְדַבֵּק עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה מְאוּמָה רַק אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ כָּל-כָּךְ, עַד שֶׁאֵינִי רוֹצֶה מְאוּם רַק אוֹתְךָ, וְיִשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ, עֶצֶם הָאֱלֹקוּת תֵּן לִי, אֲנִי רוֹצֶה רַק לְהַכִּירְךָ", אֲזַי הוּא מִזְדַּוֵּג כִּבְיָכוֹל עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ אֶת זִוּוּגוֹ, רַוָּק שֶׁאֵין לוֹ זִוּוּגוֹ, זוֹכֶה לִמְצֹא זִוּוּגוֹ, אִם רַק מִתְבַּטֵּל לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְגוֹרֵם נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, נוֹשָׁע בִּישׁוּעָה שְׁלֵמָה, וְאִם יֵשׁ לוֹ כְּבָר זִוּוּג, אִם רַק מְבַטֵּל עַצְמוֹ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאוֹמֵר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, וְרוֹצֶה רַק אוֹתְךָ", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לוֹ שְׁלוֹם בַּיִת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁכְּפִי שֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמְפַרְנְסוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי תְּפִלָּה, עַל-יְדֵי-זֶה מְקַבֵּל חֲזָרָה אֶת הַזִּוּוּג שֶׁלּוֹ, הַפַּרְנָסָה שֶׁלּוֹ, וְהַשְּׁלוֹם-בַּיִת שֶׁלּוֹ.

וְכָל זֶה מְגַלֶּה לָנוּ הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא יָכוֹל לִמְצֹא הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ אֵצֶל כָּל יְהוּדִי. וְלָכֵן זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל לִהְיוֹת מְקֹרָב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁלֹּא נִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל סִפֵּר לָנוּ (סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה ז' מֵהַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ), שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְקֹדֶם שֶׁיָּרְדָה נִשְׁמָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם, הוּא עָשָׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם: אִם הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ תֵּרֵד, אֵין לִי מַה לַּעֲשׂוֹת, וְאָמְרוּ לוֹ: הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מֻכְרָחָה לָרֶדֶת, קֵץ בָּא הַקֵּץ, וְאַתָּה מְצָא לְךָ עֵצָה. וְהָלַךְ וּמָצָא אֵיזֶה זָקֵן טִפֵּשׁ, וּמָצָא עֵצָה לִלְעֹג וְלִצְחֹק וְכוּ' מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְרוֹאִים בְּכָל דּוֹר, שֶׁאֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, צוֹחֲקִים מֵהֶם. כְּשֶׁחָזַר רַבֵּנוּ זַ"ל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמַר: הֵבֵאתִי לָכֶם מַתָּנָה מַחֲלֹקֶת, וּבָאוּ פַּעַם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְאָמְרוּ: אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לִסְבֹּל כְּבָר אֶת הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי הִיא שׁוֹבֶרֶת אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי.

עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: לֹא אֶל זוֹ הַמַּחֲלֹקֶת הִתְכַּוַּנְתִּי, אֶלָּא לְמַחֲלֹקֶת כָּזוֹ, שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְדַבֵּר עִמָּכֶם, עַד שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לָשֶׁבֶת עַל יֶדְכֶם, שֶׁלֹּא יִרְצוּ לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיכֶם, זוֹ נִקְרֵאת מַחֲלֹקֶת. רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קסג): יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּפֶּה שֶׁל כָּל אֶחָד, כֻּלָּם צְרִיכִים לְדַבֵּר עָלָיו, לוֹעֲסִים אוֹתוֹ, הֵיכָן מָצִינוּ בַּדּוֹר הַזֶּה אָדָם, שֶׁכֻּלָּם מְדַבְּרִים עָלָיו, וְכֻלָּם צוֹחֲקִים מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת, גַּם-כֵּן שׂוֹחֲקִים מִמֶּנּוּ, וְעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ לֵצָנוּת, וְהוּא צָרִיךְ לְהַחֲזִיק מַעֲמָד.

וְלָכֵן אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה (יַלְקוּט שְׁמוֹת שצא): "כְּלוּם, נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל; עַכְשָׁו שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ, גְּדֻלָּתְךָ לָמָּה לְךָ?!" נִמְצָא, שֶׁכְּשֶׁנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל חוֹטְאִים, אָז הַצַּדִּיק מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ, וְעוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְהַחֲזִירָם. וּמַהוּ חֵטְא? אָדָם נִכְשָׁל בִּפְגַם הַבְּרִית, מְלַכְלֵךְ עַצְמוֹ בְּלִכְלוּכִים, זֻהֲמוֹת, זֶבֶל שֶׁל נִאוּף, עֵירֹם, אֵיךְ מוֹצִיאִים אוֹתוֹ? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ח'), שֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לָרֶדֶת אֵלָיו וּלְהוֹצִיאוֹ וּלְכַבְּסוֹ, וּלְהַלְבִּישׁוֹ בִּלְבוּשִׁים, מַה קּוֹרֶה אַחַר-כָּךְ? כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ כְּבָר בַּבֹּץ וּבַלִּכְלוּךְ, וְהוֹצִיאוּ מֵעַצְמָם רֵיחַ רַע, אַחַר שֶׁהַצַּדִּיק נִקָּה אוֹתָם, רְחָצָם וְהִלְבִּישָׁם לְבוּשִׁים, מַה הֵם אוֹמְרִים? שֶׁהַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ רֵיחַ רַע, הַצַּדִּיק מְלֻכְלָךְ, הֲרֵי זֶה כְּדֻגְמַת מַטְאֲטֵא, שֶׁכַּאֲשֶׁר מְנַקִּים אֶת הַחֶדֶר, חֶדֶר נַעֲשֶׂה נָקִי וּמְצֻחְצָח, אֲבָל הַמַּטְאֲטֵא מִתְלַכְלֵךְ. וּכְכָל שֶׁהַזֶּבֶל יוֹתֵר מְזֹהָם, הַמַּטְאֲטֵא נַעֲשֶׂה יוֹתֵר מְזֹהָם, וְאַחַר-כָּךְ אוֹמְרִים, שֶׁהַמַּטְאֲטֵא מְלֻכְלָךְ, שׁוֹכְחִים מֵהֵיכָן בָּאוּ.

וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ח'), שֶׁהַצַּדִּיק נִכְנָס בְּתוֹךְ בֵּית הַבְּלִיעָה שֶׁל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, וּמוֹצִיא מִשָּׁם נְשָׁמוֹת. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נט), שֶׁהַצַּדִּיק שֶׁבּוֹנֶה "הֵיכַל-הַקֹּדֶשׁ", וּמוֹצִיא נְשָׁמוֹת מֵהֵיכָן שֶׁמּוֹצִיא, הוּא צָרִיךְ מְאֹד לִשְׁמֹר, שֶׁהָרַע שֶׁלּוֹ אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהוֹצִיא, לֹא יִדְבַּק בּוֹ, כִּי אַחַר-כָּךְ סוֹבֵל מִזֶּה. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה: כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבֵּחַ, לְגַדְּלָם וּלְפָאֲרָם, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל יוֹתֵר לְשַׁבֵּחַ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל – תְּשַׁבְּחֵם, אֲפִלּוּ שֶׁעוֹשִׂים לְךָ מַה שֶּׁעוֹשִׂים. וּרְאוּ, שֶׁמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַרְבָּעִים שָׁנָה לִוָּה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, עָזַר לָהֶם, וְאַף שֶׁקָּמוּ עָלָיו דָּתָן וַאֲבִירָם, קֹרַח וַעֲדָתוֹ, וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רַבָּנִים, רָאשֵׁי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, בִּזּוּהוּ, חֵרְפוּהוּ וְגִדְּפוּהוּ, הוּא הָיָה דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמָסַר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מז) תָּאֳרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, כְּמַלְאַךְ אֱלֹקִים.

וְכֵן אוֹמְרִים (בָּבָא בַּתְרָא עה.): פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה. הָאוֹר שֶׁלּוֹ הָיָה אוֹר כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְחַמֵּם אֶת כָּל יְהוּדִי. אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ יוֹצֵא כָּל יוֹם, וּצְרִיכִים רַחֲמִים לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, עַד שֶׁבְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים, שֶׁאֵין שֶׁמֶשׁ בִּכְלָל, כִּי לֹא יָצְאָה כְּלָל. וּבֶאֱמֶת הַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת, אֲבָל הָעֲנָנִים מְכַסִּים אוֹתָהּ. וּכְכָל שֶׁיֵּשׁ עֲנָנִים יוֹתֵר גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים, נַעֲשֶׂה יוֹתֵר אָפֹר, עַד שֶׁאֵין רוֹאִים זֵכֶר מֵהַשֶּׁמֶשׁ. אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת וּמְאִירָה. הַשֶּׁמֶשׁ מְחַמֶּמֶת אֶת הָעוֹלָם, וְאִלְמָלֵא הִיא, לֹא הָיָה קִיּוּם לָעוֹלָם. כְּמוֹ-כֵן הַצַּדִּיק נִמְצָא, וְכָל הָעוֹלָם עוֹמֵד עָלָיו, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (חֲגִיגָה יב:) הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל עַמּוּד אֶחָד וְצַדִּיק שְׁמוֹ. אֲבָל רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ע'), שֶׁלַּצַּדִּיק הַזֶּה יֵשׁ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ, שֶׁיָּכוֹל לִמְשֹׁךְ אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁכֻּלָּם רַק יִמְשְׁכוּ עַצְמָם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁעַל-יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם, הֵם גּוֹרְמִים לְהִתְרַחֵק מֵהַצַּדִּיק הַזֶּה, שֶׁזֶּה הָעֲנָנִים; אֵלּוּ בְּנֵי-אָדָם שֶׁמַּעֲלִימִים וּמְכַסִּים אֶת הַצַּדִּיק, הֵם הָעֲנָנִים, הֵם הָעֲוֹנוֹת שֶׁל הָאָדָם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, הוּא בּוֹרֵא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, וְאֵלּוּ הַמַּשְׁחִיתִים מְסוֹבְבִים אֶת הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא), שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁאָדָם פּוֹגֵם בַּבְּרִית, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא גּוֹרֵם לִבְרֹא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, שֶׁהֵם מְסוֹבְבִים אֶת הָאָדָם, וְהֵם הֵם הָעֲנָנִים הַמְכַסִּים עַל עֵינִין, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ב'), שֶׁאָדָם עַל-יְדֵי תְּפִלָּה, אִם הָיָה מִתְפַּלֵּל רַק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְחַרְבּוֹ הִיא חֶרֶב הַתְּפִלָּה, הָיָה מְנַצֵּחַ בִּתְפִלָּה.

אֲבָל מְגַלֶּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיֵּשׁ עֲנָנִין דִּמְכַסִּין עַל עֵינָא, עַל עֵינֵי הַשֵּׂכֶל יֶשְׁנָם עֲנָנִים, בִּמְקוֹם שֶׁיִּרְאֶה אָדָם שֵׁמוֹת וְיִחוּדִים לִפְנֵי עֵינָיו, וְיוּכַל לְטַיֵּל מֵעוֹלָם לְעוֹלָם, וְאַף אֶחָד לֹא יִתְפֹּס שֶׁאָדָם מְטַיֵּל בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁאָדָם מְטַיֵּל בְּגַן וּבְפַרְדֵּס נִפְלָא. כָּךְ יֵשׁ עֲנָנִים הַמְכַסִּים עַל עֵינָן, שֶׁמִּסְכֵּן רוֹאֶה רַק מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, שֶׁזֶּה עֲנָנִים מְכַסִּים עַל עֵינָיו, שֶׁהֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק, וְהֵם מְצַעֲרִים אוֹתוֹ. וְלָכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת נִאוּף, סִימָן כו): עַל-יְדֵי הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, בּוֹרֵא קְלִפּוֹת הַמִּתְלַבְּשִׁים בִּבְנֵי-אָדָם, חוֹלְקִים עָלָיו וְעוֹשִׂים לוֹ יִסּוּרִים.

וְכֵיצַד מְצַעֲרִים אוֹתוֹ? מְסִיתִים אוֹתוֹ – תִּבְרַח מֵהַצַּדִּיק, זֶה לֹא צַדִּיק. וּכְמוֹ שֶׁמְּסַפֵּר רַבֵּנוּ זַ"ל (סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה ח', מֵהָרַב וּבֵן יָחִיד). הַצַּדִּיק הָיָה הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, וְהַבֵּן יָחִיד הָיָה הַמָּאוֹר הַקָּטָן, וְאִם הָיוּ מִתְחַבְּרִים יַחַד, הָיְתָה הַגְּאֻלָּה. אַךְ הָאַבָּא מָנַע אוֹתוֹ, וְאָמַר: מַה לְּךָ לִנְסֹעַ אֵלָיו? אַתָּה יוֹתֵר לַמְדָן מִמֶּנּוּ, אַתָּה יָכוֹל יוֹתֵר לִלְמֹד מִמֶּנּוּ, אַתָּה יַחְסָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ. וְאַחַר-כָּךְ מָנַע אוֹתוֹ לְכָל אֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ. וּלְבַסּוֹף בָּא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְאָמַר: אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, הוּא אֵינֶנּוּ צַדִּיק. וּבֵין כָּךְ נִסְתַּלֵּק הַבֵּן. בָּא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְהִתְגָּרָה בָּאָב – הִנֵּה כִּלִּיתִי אֶת בִּנְךָ, לֹא נָתַתִּי לוֹ לְהִתְחַבֵּר לַמָּאוֹר הַגָּדוֹל, כִּי אִם הָיוּ נִפְגָּשִׁים הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְהַמָּאוֹר הַקָּטָן וְנִתְחַבְּרִים יַחַד, הָיָה יִחוּד הָעֶלְיוֹן. וְזֶה סוֹבֵב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כָּל יְהוּדִי הוּא בֵּן יָחִיד, "בָּנִים אַתֶּם לַהוי"ה אֱלֹקֵיכֶם", וְיָכוֹל כָּל אֶחָד לְהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמֵּאִיר אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל יֵשׁ רְשָׁעִים אֲרוּרִים, שֶׁהַקְּלִפּוֹת שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה מִתְלַבְּשׁוֹת בְּאוֹתָם אֲנָשִׁים חוֹטְאִים, וְהֵם אוֹמְרִים: מִי אוֹמֵר שֶׁזֶּה צַדִּיק, וְעוֹד מְשִׂיחִים לְפִי תֻּמָּם: אֲנִי רָאִיתִי אוֹתוֹ לַעֲבֹר עֲבֵרָה. וְכָל זֶה גִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנֵּדַע אֵיךְ לְהִזָּהֵר מִבְּנֵי-אָדָם הָרוֹצִים לַעֲקֹר אוֹתָנוּ מֵהַצַּדִּיק.

וְלָכֵן הָמָן שֶׁהוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, לֹא מָצָא זְמַן אַחֵר אֵיךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּחֹדֶשׁ אֲדָר, כִּי אָמַר שֶׁבְּחֹדֶשׁ זֶה נִסְתַּלֵּק מֹשֶׁה הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אָז מִמֵּילָא אֲנִי יָכוֹל לְהַצְלִיחַ לְהַכְנִיס בְּעַם יִשְׂרָאֵל קְרִירוּת, כִּי הָמָן הוּא מִזֶּרַע עֲמָלֵק, שֶׁאֶצְלוֹ כָּתוּב: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ", הוּא מְקָרֵר אוֹתְךָ: מַה פִּתְאֹם?! לֹא כָּל דָּבָר שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר צְרִיכִים לְקַיֵּם, מִי אוֹמֵר שֶׁמֹּשֶׁה קַיָּם עַכְשָׁו, הוּא הָיָה פַּעַם וְכוּ', בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל וְאוֹמֵר: לֹא וָלֹא! כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק נִקְרָא מֹשֶׁה. וְכָךְ אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן עט): כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת מֹשֶׁה, יֵשׁ בּוֹ בְּחִינַת רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, יֵשׁ בּוֹ גִּלּוּי אֱלֹקוּת. שֶׁבְּכֹחוֹ לְקָרֵב אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הָמָן-עֲמָלֵק עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה, שֶׁלֹּא יִכָּשְׁלוּ מֵהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם.

וּבֶאֱמֶת נִכְשְׁלוּ וְנֶהֱנוּ מִסְּעֻדַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְזֶה הָיָה חֶטְאָם הַגָּדוֹל. וְכֵן גַּם הַיּוֹם עָלֵינוּ לְהִשָּׁמֵר מְאֹד אֵיזֶה בָּשָׂר אוֹכְלִים, כִּי הַיּוֹם מוּפָץ בְּכָל הָאִטְלִיזִים בְּשַׂר טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, כָּל הַשּׁוּק מָלֵא בִּבְשַׂר פִּגּוּלִים, וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁכָּל-כָּךְ קָשֶׁה לְהַחְדִּיר בִּבְנֵי-אָדָם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אוֹכְלִים טְרֵפוֹת בְּיוֹדְעִין וּבְלֹא יוֹדְעִין, לְעִתִּים נִדְמֶה, שֶׁיֵּשׁ הֶכְשֵׁר טוֹב, וּלְבַסּוֹף זֶה רַחֲמָנָא לִצְּלָן, טְרֵפָה. כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ לְהַכְשִׁיל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בַּאֲכִילַת טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת שֶׁזֶּה הָיָה הַפְּגָם שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וְעַל-יְדֵי-זֶה יָכוֹל הָיָה הָמָן לְהָסִית אֶת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ נֶגֶד עַם יִשְׂרָאֵל. וְעַל זֶה אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יד.): גְּדוֹלָה הֲסָרַת הַטַּבַּעַת שֶׁהֵסִיר אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּנְתָנָהּ לְהָמָן, יוֹתֵר מִמ"ח נְבִיאִים שֶׁקָּמוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל. הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָז מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהֵבִיא לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹלֵחַ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֹשֶׁה, וְהֵם נְבִיאִים הַמְגַלִּים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. אֲבָל כְּנֶגֶד כָּל צַדִּיק וְנָבִיא וּבַעַל רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, עוֹמֵד נֶגְדּוֹ טָמֵא מְטֻמָּא לְהַעֲלִים וּלְהַסְתִּיר אוֹתוֹ, לַעֲשׂוֹת לֵצָנוּת מִמֶּנּוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ הַשְׁפָּעָה עַל כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, לְהַחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. כְּשֶׁאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הֵסִיר טַבַּעְתּוֹ וּנְתָנָהּ לְהָמָן, לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַטּוֹב בְּעֵינָיו עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. אָז עַם יִשְׂרָאֵל הֵחֵלּוּ לִבְכּוֹת וְלָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבָכוּ – מַה יִּהְיֶה עִמָּהֶם, הִנֵּה הוֹלְכִים לְהָרְגָם וְכוּ', וְאָז נִזְכְּרוּ כֻּלָּם שֶׁצְּרִיכִים לִבְכּוֹת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

עַד שֶׁלֹּא רָאוּ אֶת הַסַּכָּנָה שֶׁנִּמְצָאִים, שָׁכְחוּ לְגַמְרֵי שֶׁצְּרִיכִים לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ. וְזֶה הַטֶּבַע שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא מְקַבְּלִים צָרוֹת וְיִסּוּרִים, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא עוֹבְרִים סֵבֶל, לֹא רָצִים אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. הַצַּדִּיק מְעוֹרֵר אוֹתָנוּ תָּמִיד – לָמָּה לְחַכּוֹת עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ מַכּוֹת, וְאָז צְרִיכִים לַחֲזֹר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אָז כְּבָר קָשֶׁה מְאֹד, כִּי הַרְבֵּה פְּעָמִים אָדָם, דַּיְקָא כְּשֶׁעוֹבְרִים עָלָיו יִסּוּרִים מִתְרַחֵק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי יֵשׁ לוֹ טְעָנוֹת וְקֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ – לָמָּה מַגִּיעַ לִי יִסּוּרִים?! לָמָּה אֲנִי צָרִיךְ לִסְבֹּל?! אֵינוֹ שָׂם לֵב שֶׁכָּל אֵלּוּ הַיִּסּוּרִים הֵם לְטוֹבָה, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת ה.): כָּל שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה רַק אֶת הַטּוֹב מֵאִתָּנוּ, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּל-כָּךְ טוֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמה, ט): "טוֹב הוי"ה לַכֹּל", וְזֹאת גִּלָּה לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְלָכֵן אֶצְלוֹ כָּתוּב (שְׁמוֹת ב, ב): "וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב", וּקְרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא טוּבְיָה, כִּי מָצָא אֶת הַטּוֹב בְּכָל יְהוּדִי, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), אֲבָל כְּנֶגְדּוֹ קָמוּ רְשָׁעִים אֲרוּרִים קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רַע-בָּנִים, רָאשֵׁי שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְחָלְקוּ עָלָיו, הֶעֱלִימוּ וְהִסְתִּירוּ אֶת מֹשֶׁה, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים וְעַם יִשְׂרָאֵל הֵם הַמְּעַט, "כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים" (דְּבָרִים ז, ז) – שֶׁמַּמְעִיטִים עַצְמְכֶם, וּמֵעַם יִשְׂרָאֵל כַּמָּה זוֹכִים לְהַאֲמִין בַּצַּדִּיק? קֹמֶץ קָטָן מְאֹד, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, גַּם הַקֹּמֶץ הַקָּטָן הַזֶּה גַּם-כֵּן מוּסָתִים נֶגֶד הַצַּדִּיק. כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁהֻצְרַךְ לָרוּץ לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן וְצָעַק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: עוֹד מְעַט וְיִסְקְלוּנִי, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת יז, ד): שֶׁכָּל אֶחָד הֵבִיא שַׂקִּית שֶׁל אֲבָנִים וְרָצוּ לְסָקְלוֹ, עַד שֶׁבָּא עַמּוּד הֶעָנָן וְכִסָּהוּ. וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁלּוֹ כְּבָר, שֶׁהֶחֱזִיקוּ עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁחָלְפָה וְעָבְרָה עֲלֵיהֶם בְּעָיָה, רָצוּ לִסְקֹל אֶת מֹשֶׁה, הֲיִתָּכֵן דָּבָר כָּזֶה?! וְזֶה קוֹרֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שָׁלַח לִלְמֹד אֶת בְּנוֹ ר' אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, עַד שֶׁהֵעִיד עָלָיו וְאָמַר (עֵרוּבִין סה.): אֲנִי יָכוֹל לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין, אֲבָל אִם בְּנִי ר' אֶלְעָזָר יִהְיֶה עִמִּי, אֲנִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת כָּל הָעוֹלָם מֵאָז שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד עַכְשָׁו מִן הַדִּין, יְכוֹלִים לְתָאֵר מִי הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, וּשְׁלָחוֹ אָבִיו לִלְמֹד אֵצֶל יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים. נִמְצָא, שֶׁיְּהוּדָה בֶּן גֵּרִים לֹא הָיָה אָדָם פָּשׁוּט, אֶלָּא אָדָם גָּדוֹל מְאֹד, וְהוּא הָלַךְ וּמָסַר אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לְמַלְכוּת רוֹמִי, הוּא הָיָה אֶחָד מֵהַמּוֹסְרִים שֶׁמָּסְרוּ אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לָרוֹמָאִים, אַתֶּם יְכוֹלִים לְהָבִין דָּבָר זֶה בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי?! וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וּבְנוֹ הֻצְרְכוּ לִבְרֹחַ לִמְעָרָה שְׁלָשׁ-עֶשְׂרֵה שָׁנִים, וּכְשֶׁיָּצָא מִמַּחֲבוֹאוֹ לְהִסְתַּכֵּל עַל רַבִּי יְהוּדָה בֶּן גֵּרִים, וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת, מִי הָיָה מְתָאֵר דָּבָר כָּזֶה?! כְּמוֹ-כֵן אֵרַע אֵצֶל הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהָיָה נֶעֱלָם וְנִסְתָּר מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְרַק אֶחָד יָדַע מִמֶּנּוּ: רַבִּי חַיִּים וִיטָאל, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: אַל תְּגַלֶּה אוֹתִי לְטוֹבָתְךָ וְכוּ', כּוֹתֵב רַבִּי חַיִּים וִיטָאל: הָיִיתִי חָסִיד שׁוֹטֶה, וְגִלִּיתִי אוֹתוֹ לְכָל חֲבֵרַי. אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י זַ"ל: מֶה עָשִׂיתָ, עַכְשָׁו אִבַּדְתָּ אֶת רַבְּךָ. הָאֲרִ"י זַ"ל מְגַלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, פַּרְצוּף כָּל הָעוֹלָמוֹת, גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִזֶּה, יוֹשֵׁב בְּאֵיזֶה בִּקְתָּה בִּצְפַת עִם תַּלְמִידוֹ, וַאֲנָשִׁים סָבִיב עוֹבְרִים וְרָבִים עַל הַבְלֵי הֲבָלִים וּשְׁטֻיּוֹת, וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ שֶׁפֹּה יוֹשֵׁב יְהוּדִי וּמְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי כָּזֶה, שֶׁאִם רַק הָיוּ יוֹדְעִים מִמֶּנּוּ, כֻּלָּם הָיוּ רָצִים אֵלָיו. וְאַחַר שֶׁגִּלָּה רַבִּי חַיִּים וִיטָאל אֶת רַבּוֹ, הָיוּ סְבִיבוֹ סַךְ הַכֹּל מִנְיָן.

וְכֵן כָּתוּב שֶׁאֵצֶל הַ'בֵּית-יוֹסֵף', שֶׁבָּא אֵלָיו מַגִּיד מִן הַשָּׁמַיִם וְגִלָּה לוֹ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְזָכָה לְמַה שֶּׁאִישׁ בָּעוֹלָם לֹא זָכָה, לְחַבֵּר סֵפֶר שֶׁהִתְקַבֵּל בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, עִם כָּל זֹאת בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֶל הָאֲרִ"י זַ"ל, תֵּכֶף כְּשֶׁהָאֲרִ"י זַ"ל הֵחֵל לְדַבֵּר – הוּא נִרְדַּם, וְאָמַר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהוּא אֵינוֹ שַׁיָּךְ אֵלָיו. כָּל-כָּךְ הָיָה נֶעֱלָם וְנִסְתָּר הָאֲרִ"י זַ"ל מֵהָעוֹלָם. וּפַעַם הָלַךְ בָּרְחוֹב, וּלְפֶתַע בִּזָּהוּ מְאֹד אָדָם אֶחָד, הֲיִתָּכֵן?! הָאֲרִיזַ"ל, שֶׁמִּי שֶׁלּוֹמֵד בָּ'עֵץ חַיִּים' וּבַ'פְּרִי עֵץ חַיִּים' וּבַשְּׁמוֹנָה שְׁעָרִים, מִזְדַּעְזֵעַ מֵהַגִּלּוּי אֱלֹקוּת שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה, שֶׁיְּכוֹלִים לִרְאוֹת מַמָּשׁ מַלְאֲכֵי מַעְלָה, וּלְדַבֵּר עִם מַלְאָךְ כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים עִם אָדָם, אֵילוּ גִּלּוּיִים גִּלָּה לָנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל, וְהִנֵּה עוֹמֵד בַּחוּץ אָדָם וּמְבַזֶּה אוֹתוֹ, רַבִּי חַיִּים וִיטָאל הָלַךְ אַחֲרָיו, וְשָׁמַע שֶׁהָאֲרִ"י אוֹמֵר לְאָדָם זֶה: אֱמֹר נָא לִי, עֲדַיִן אֵינְךָ מַסְפִּיק לַחֲלֹק עָלַי וְכוּ', וּשְׁאָלוֹ רַבִּי חַיִּים וִיטָאל: מִיהוּ זֶה? וְעָנָה הַצַּדִּיק: זֶהוּ קֹרַח; כִּי בְּכָל דּוֹר וָדוֹר יֵשׁ נִיצוֹצוֹת קֹרַח, יֶשְׁנָהּ מַחֲלֹקֶת שֶׁהִיא מִנִּיצוֹצוֹת קֹרַח, שֶׁמַּעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים אֶת מֹשֶׁה.

יָדוּעַ, שֶׁהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הַ'יִּשְׂמַח מֹשֶׁה' סִפֵּר, שֶׁהוּא הָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה וְקֹרַח, שְׁאָלוֹ נֶכְדּוֹ, הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ בַּעַל 'יִיטַב לֵב' זי"ע: סַבָּא, עִם מִי אָחַזְתָּ? וְעָנָה: הָיִיתִי נֵיטְרָלִי, לֹא אָחַזְתִּי לֹא מִזֶּה וְלֹא מִזֶּה. וְשָׁאַל הַנֶּכֶד: אֵיךְ יִתָּכֵן דָּבָר כָּזֶה?! עָנָה וְאָמַר לוֹ: אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁרַק אֲנִי כָּךְ, הָיוּ עוֹד אַלְפֵי אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ שֶׁעָמְדוּ מִן הַצַּד. וְהִמְשִׁיךְ הַנֶּכֶד לִשְׁאֹל: סַבָּא, הֲרֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לַחֲלֹק עָלָיו וְכוּ'?! וְעָנָה לוֹ: הַחוֹשֵׁב אַתָּה, נֶכְדִּי הַיָּקָר, שֶׁקֹּרַח הָיָה קַטְלָא קַנְיָא, אֵיזֶה אִישׁ מֵהַשּׁוּק, שֶׁהָלַךְ עִם כּוֹבַע טֶמְבֵּל וּמִכְנָסַיִם קְצָרִים?! הֲלֹא הוּא הָלַךְ עִם סְפּוֹדִיק וְזָקָן אָרֹךְ, וּבֶגֶד מֶשִׁי, וְכֻלָּם חָשְׁבוּ – מִי יוֹדֵעַ מִי הוּא?! נִמְצָא מִכָּל זֶה, אֵיךְ יְכוֹלִים לַעֲבֹד עֲלֵיהֶם, אֲנָשִׁים רָצִים אַחַר אָדָם, שֶׁמִּסְכֵּן, אֵין לוֹ כְּלוּם… רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן ו'): הַיֵּצֶר הָרָע נִדְמֶה כְּאֶחָד שֶׁהוֹלֵךְ עִם יָד סְגוּרָה, וְכֻלָּם רָצִים אַחֲרָיו, חוֹשְׁבִים שֶׁהָאָדָם יָבִיא לוֹ אֶת הַיְשׁוּעָה, וּלְבַסּוֹף פּוֹתֵחַ יָדוֹ, וְרוֹאִים שֶׁאֵין בָּהּ כְּלוּם. נִמְצָא מִכָּל זֶה, אֵיךְ יְכוֹלִים לַעֲבֹד עַל בְּנֵי אָדָם.

הַצַּדִּיק פּוֹקֵחַ לָנוּ אֶת הָעֵינַיִם, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סז), וְהָעִקָּר לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ. הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנַּתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמֵנוּ, וְהִנֵּה הָמָן-עֲמָלֵק מַה גּוֹרֵם? שֶׁנַּתְחִיל לַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה, וְנֹאמַר: אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה הַיּוֹם צַדִּיקִים, אֵין נְבִיאִים, אֵין חֲכָמִים הַצּוֹפִים בְּרוּחַ-הַקֹּדֶשׁ, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁזּוֹ כְּפִירוּת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת. הָמָן מְקָרֵר אוֹתָנוּ, הָמָן גּוֹרֵם לָנוּ מַחֲלֹקֶת וּפֵרוּדִים, וְלָכֵן הוּא הַטָּמֵא שֶׁקִּטְרֵג: "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים, וְאֵין לַמֶּלֶךְ שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" (אֶסְתֵּר ג, ח), וְלֹא הוֹעִיל שׁוּם דָּבָר, וּבָחַר דַּיְקָא חֹדֶשׁ אֲדָר, וְהָיָה כָּל-כָּךְ בָּטוּחַ, שֶׁהִנֵּה הוּא תּוֹלֶה אֶת הַצַּדִּיק, הוּא תּוֹלֶה אֶת מָרְדְּכַי, שֶׁמָּרְדְּכַי הָיָה אָז הַצַּדִּיק. וּמָה אַתֶּם חוֹשְׁבִים עָבַר עַל מָרְדְּכַי? כָּתוּב אֶצְלוֹ: "וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים", הָיָה גָּדוֹל מְאֹד מִכָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי, "וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו", וְלֹא לְכָל אֶחָיו, כִּי הָיָה מִעוּט שֶׁעָשׂוּ לֵצָנוּת מִמֶּנּוּ, הַאִם יְכוֹלִים לְהָבִין דָּבָר זֶה? לָאו. אָדָם שֶׁהִצִּיל אוֹתָנוּ מֵהָמָן-עֲמָלֵק, אָדָם שֶׁהִצִּילָנוּ מִזֻּהֲמָה שֶׁנִּכְשַׁלְנוּ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, בַּאֲכִילַת טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, בְּכָל מִינֵי חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת שֶׁבָּאִים אַחַר-כָּךְ, שֶׁהָלְכוּ בִּפְרִיצוּת, וְהִכְשִׁילוּ אֶת כֻּלָּם בִּפְגַם-הַבְּרִית, וּמָרְדְּכַי הִצִּילָם, וּלְבַסּוֹף אֵינוֹ רָצוּי 'לְכָל' אֶחָיו, אֶלָּא 'לְרֹב' אֶחָיו, הַיְנוּ שֶׁחָלְקוּ עָלָיו (מְגִלָּה טז:). אֵיךְ יְכוֹלִים לְהָבִין אֶת זֹאת?! הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע הָיָה בָּעוֹלָם, וְגִלָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. נִשְׁמָתוֹ לֹא רָצְתָה לָרֶדֶת מִזֶּה הָעוֹלָם, רַק אִם יַבְטִיחוּ לוֹ, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, שִׁשִּׁים צַדִּיקִים.

כִּי יָדַע שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יִקַּח עַצְמוֹ עָלָיו, וְלָכֵן נָתְנוּ לוֹ שִׁשִּׁים צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים. כֵּיוָן שֶׁיָּרְדָה נִשְׁמָתוֹ, הָיְתָה עָלָיו מַחֲלֹקֶת כָּל-כָּךְ גְּדוֹלָה, שֶׁהִסְתִּירוּ אֶת הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב לְגַמְרֵי, וְכֵן אֶת תַּלְמִידָיו. הַחוֹשְׁבִים אַתֶּם שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, נִתְבַּטְּלוּ לַבַּעַל-שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע? לֹא וָלֹא! רֹב רֻבָּם מֵעַם יִשְׂרָאֵל חָלְקוּ עָלָיו. רַבֵּנוּ זַ"ל נִשְׁמָתוֹ יָרְדָה לְזֶה הָעוֹלָם, שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם פַּחַד מִמֶּנּוּ כָּל-כָּךְ, כִּי יָדַע שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הוּא הַצַּדִּיק שֶׁיְּגַלֶּה וִיפַרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּגִלּוּי כָּזֶה, עַד שֶׁכָּל עַם יִשְׂרָאֵל יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְלֹא יוֹעִיל לוֹ מְאוּמָה, אֲזַי עָשָׂה רַעַשׁ בַּשָּׁמַיִם, וְנָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת שֶׁיָּבִיא עִמּוֹ אֵיזֶה זָקֵן שֶׁיִּצְחֲקוּ וְכוּ', וְהִצְלִיחַ. אֲבָל הֵקִים רַבֵּנוּ זַ"ל תַּלְמִיד אֶחָד מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, שֶׁהוּא מָסַר נַפְשׁוֹ לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, אָז הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם לָקַח עַצְמוֹ עַל מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, וְהִכְנִיסוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּבֵית-סֹהַר, וְעָבְרוּ עָלָיו צָרוֹת וְיִסּוּרִים מִילָדָיו: בִּתּוֹ הִתְגָּרְשָׁה, בְּנוֹ הִתְגָּרֵשׁ, וּבֵן אֶחָד הָיָה בַּעַל מוּם, וּמַה לֹּא עָשָׂה לוֹ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בַּבַּיִת, הֶחֱרִיב לוֹ אֶת כָּל הַבַּיִת, וּמוֹהַרְנַ"ת זַ"ל הָיָה כָּל-כָּךְ חָזָק לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הַצַּדִּיק, עַד שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לִפְנֵי שֶׁמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל נִסְתַּלֵּק, יוֹמַיִם קֹדֶם הַהִסְתַּלְּקוּת דִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאָמַר לָהֶם: הָעֻבְדָּה שֶׁלָּכֶם יִהְיֶה – יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתֶיךָ חוּצָה.

זוֹ הָיְתָה צַוָּאָתוֹ שֶׁל מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, אִם אָנוּ רוֹצִים לִזְכּוֹת לַגְּאֻלָּה, עָלֵינוּ לִרְאוֹת לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אֶת הַצַּדִּיק. מוֹהַרְנַ"ת בָּכָה אָז וְאָמַר: טְרֵיף פָּסוּל מִתְפַּשֵּׁט בָּעוֹלָם, סִפְרֵי מִינִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים, כָּל מִינֵי שִׁקּוּץ וְטִנּוּף מִתְפַּשְּׁטִים, אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה, שֶׁעָלֶה אֶחָד מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל יִהְיֶה תִּקּוּן עַל הַכֹּל. לִפְנֵי מָאתַיִם שָׁנָה עֲדַיִן לֹא הָיוּ כְּלֵי מַשְׁחִית: טֵלֵוִיזְיָה, וִידֵאוֹ, סְרָטִים וְכוּ' וְכוּ', וּשְׁאָר מִינֵי חוֹבָרוֹת שֶׁל נִאוּף עוֹד לֹא הָיָה, וּכְבָר בָּכָה שֶׁטְּרֵיף פָּסוּל מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט, אֲבָל הִבְטִיחַ, שֶׁדַּף אֶחָד מִסִּפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, יִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, כָּל הַטֻּמְאָה שֶׁל הָעוֹלָם מִתְפַּשֶּׁטֶת בָּעוֹלָם, אֲנָשִׁים מַכְנִיסִים בְּתוֹךְ בֵּיתָם סְרָטִים הֲכִי מְגֻנִּים בְּכָל אֶמְצְעֵי צְפִיָּה וְכוּ', רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, נִכְשָׁלִים בָּעֲווֹנוֹת הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר, שׁוֹכְחִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא פֹּה, וְרוֹאֶה אֶת הַכֹּל. וְהִנֵּה רַבֵּנוּ זַ"ל נִמְצָא בַּדּוֹר הַזֶּה, וְרַק אָנוּ צְרִיכִים לְהָפִיץ אֶת סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם לְכֻלָּם אֶת הַלִּמּוּד שֶׁלּוֹ.

הָמָן-עֲמָלֵק רָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְעַם יִשְׂרָאֵל, רַק עַל-יְדֵי שֶׁיְּפוֹרֵר אֶת הָעָם. וְלָכֵן הוּא טָעַן וְקִטְרֵג: "יֶשְׁנוֹ עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין כָּל הָעַמִּים, וְאֵין לַמֶּלֶךְ שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם", עַד שֶׁבָּאָה אֶסְתֵּר, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נו), שֶׁזּוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַהַסְתָּרָה, וְטָעֲנָה אֶל מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אֶסְתֵּר ד, טז), בֹּא וּנְגַלֶּה לְכֻלָּם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּמַה קָּרָה? "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לְהָבִיא סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים, וַיִּהְיוּ נִקְרָאִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ" (אֶסְתֵּר ו, א). כָּל לַיְלָה, כָּתוּב בַּזֹּהַר, כְּשֶׁמַּגִּיעַ חֲצוֹת, אָז הוּא זְמַן רַחֲמִים, נִפְתָּחִים הָעוֹלָמוֹת, וְאִם אָדָם עֵר בִּזְמַן זֶה, וּמְדַבֵּר אָז אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבוֹכֶה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, אָז פּוֹתְחִים אֶת סֵפֶר הַזִּכְרוֹנוֹת, וּמַתְחִילִים לְהִסְתַּכֵּל בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁעָשָׂה, וְאָז הַמֶּלֶךְ מְשַׁלֵּם לוֹ טוֹב הַרְבֵּה.

וְאֵיזֶה טוֹב? "יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת, אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ, וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ, וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ", אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: מִי שֶׁקָּם בַּחֲצוֹת, וְאוֹמֵר תִּקּוּן חֲצוֹת, וּבוֹכֶה עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סז), וּבוֹכֶה עַל הַעֲלָמַת שֵׁם הַצַּדִּיק, שֶׁבִּמְקוֹם שֶׁיִּתְגַּלֶּה הַצַּדִּיק, מִתְגַּלֶּה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שַׁקְרָנִים, רַמָּאִים, שִׁכּוֹרִים, מְאוֹרֵי אֵשׁ, מִי שֶׁבּוֹכֶה בְּעֵת חֲצוֹת עַל עֲווֹנוֹת, וּמַזְכִּיר עַצְמוֹ: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הֲכִי מְלֻכְלָךְ בָּעוֹלָם, אֶת מִי אֲנִי מַטְעֶה, רַק אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֲנִי, רַק אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אֲנִי, אֲבָל אֲנִי הֲכִי פָּחוּת, וּמֵאָז שֶׁבָּרָאתָ עוֹלָמְךָ וְעַד הַסּוֹף לֹא הָיָה וְאֵין וְלֹא תִּהְיֶה נְשָׁמָה פְּגוּמָה כָּמוֹנִי", וְאָדָם מַתְחִיל לִבְכּוֹת אָז, לְמָה זוֹכֶה? שֶׁבַּבֹּקֶר יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשׁ הַמֶּלֶךְ, וְעִם כֶּתֶר הַמֶּלֶךְ, שֶׁזֶּה הַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין, שֶׁזֶּה יוֹצֵא מֵאוֹר חֲצוֹת. וְלָכֵן אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁבְּכָל לַיְלָה בִּשְׁעַת חֲצוֹת אוֹמֵר אֶת כָּל הַתִּקּוּן חֲצוֹת, וּבוֹכֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמַזְכִּיר אֶת הָעֲווֹנוֹת שֶׁעָשָׂה, וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד), שֶׁאָז הוּא הַזְּמַן לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה, עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי" (תְּהִלִּים עז, ז), אָז הוּא הַזְּמַן שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת. אִם אָדָם יוֹצֵא אָז בַּחוּץ וּמְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְשׁוֹפֵךְ לִבּוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אוֹמֵר תִּקּוּן חֲצוֹת בַּלַּיְלָה, אֲשֶׁר כַּמָּה זְמַן זֶה לוֹקֵחַ?! זֶה עוֹשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל בַּשָּׁמַיִם.

"בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת". בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם יִשּׁוּב הַדַּעַת, וְשׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּתִקּוּן חֲצוֹת, שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמט), שֶׁאָז הוּא הַזְּמַן שֶׁל בָּתֵּי דִּינִים, וְאָז "וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת" וְכוּ', שֶׁאָז מוֹנִים אֶת הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל כָּל יְהוּדִי, כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא הַיַּהֲלוֹם בְּכֶתֶר הַמֶּלֶךְ, וְלָכֵן צְרִיכִים לִמְצֹא אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְרוֹצֶה שֶׁכָּל אֶחָד יִתְקָרֵב אֵלָיו. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: עַל כָּל שֶׁבַח וְשֶׁבַח שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְשַׁבְּחִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עֲלֵיהֶם (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה מח, סִימָן ז').

אֲבָל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מְפַחֵד מְאֹד, שֶׁיִּהְיֶה בֵּינֵינוּ שָׁלוֹם, כִּי שָׁלוֹם הוּא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֻקְצִין ג, יב): לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הַשָּׁלוֹם. וְלָכֵן הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוּדִים מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה, אֵין הַצְדָּקָה שֶׁל מַחֲלֹקֶת, אֵין לְהָסִית זֶה נֶגֶד זֶה, אֵין מֻשָּׂג כָּזֶה שֶׁאָדָם יֹאמַר: הַצַּדִּיק כִּוֵּן עָלֶיךָ, בְּוַדַּאי הַצַּדִּיק כִּוֵּן עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וּמְגַלֶּה לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ תִּקְוָה לְתַקֵּן הַכֹּל, וְרָאוּי לוֹ לָאָדָם לִפֹּל עַל הָאָרֶץ בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, וּלְבַקֵּשׁ כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו וְכוּ', כְּדֻגְמַת יֶלֶד קָטָן, שֶׁרוֹצֶה מַשֶּׁהוּ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ, אֲזַי מַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ לָאָרֶץ, וּמַכֶּה בְּרֹאשׁוֹ וְצוֹוֵחַ, וְאֵינוֹ עוֹזֵב, עַד שֶׁהַהוֹרִים אוֹמְרִים: הַפְסֵק כְּבָר, נוּ, קַח מַה שֶּׁאַתָּה רוֹצֶה. הַאִם אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן לְגַבָּיו יִתְבָּרַךְ, הַאִם אָנוּ מַשְׁלִיכִים עַצְמֵנוּ לָאָרֶץ וְצוֹעֲקִים: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עוֹבֵר לָנוּ יוֹם אַחַר יוֹם, שָׁבוּעַ אַחַר שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְאָנוּ כָּל-כָּךְ רְחוֹקִים מִמְּךָ", הַאִם אָנוּ עוֹשִׂים אֶת זֹאת? אֶת מִי נַטְעֶה?! רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן נא): אֶת זֹאת תְּקַבְּלוּ מִמֶּנִּי, שֶׁלֹּא יַטְעֶה אֶתְכֶם הָעוֹלָם, כִּי הָעוֹלָם מַטְעֶה מְאֹד.

מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָנוּ מְקֹרָבִים לְרַבֵּנוּ זַ"ל, הַאִם אָנוּ לוֹמְדִים אֶת סִפְרוֹ "לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן", יָשָׁר וְהָפוּךְ, הָפוּךְ וְיָשָׁר, וְיוֹדְעִים אוֹתוֹ בְּעַל פֶּה?! הַאִם אָנוּ יוֹדְעִים אֶת "סֵפֶר-הַמִּדּוֹת", "סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת", "שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן", "חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, אֶת מִי נַטְעֶה וְעַל מִי נַעֲבֹד וְכוּ'?! וְלָכֵן מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁיַּתְמִיד בִּסְפָרָיו, וְיִהְיֶה בָּקִי בָּהֶם בְּעַל-פֶּה. וְאָמַר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁיָּצָא הַסֵּפֶר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתִּלְמְדוּ בּוֹ הַרְבֵּה, כִּי הוּא אַתְחַלְתָּא דִּגְאֻלָּה (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן שמו). לָמָּה שֶׁלֹּא נִלְמַד "לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן" בְּכָל יוֹם?! לָמָּה לֹא נֹאמַר תְּפִלָּה עַל כָּל תּוֹרָה מִ"לִּקּוּטֵי-תְּפִלּוֹת"?! רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קצב), שֶׁפָּנָיו, שִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ, נִמְצָאִים בְּתוֹךְ דִּבּוּרָיו. אִם רוֹצִים לְהַכִּיר אֶת הַצַּדִּיק, צְרִיכִים לִלְמֹד סְפָרָיו. כִּי אֶת הַצַּדִּיק מִבַּחוּץ לֹא מַכִּירִים, וְכָךְ אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: מִי שֶׁמַּכִּיר אוֹתִי, יָעִיד, שֶׁאֵין בִּי שׁוּם תְּנוּעָה שֶׁל אַדְמוֹ"ר מְפֻרְסָם.

מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל רַבֵּנוּ זַ"ל, חָשַׁב שֶׁזֶּהוּ סְתָם אַבְרֵךְ. וְנִדְמֶה לָנוּ שֶׁאִם הַיּוֹם הָיָה חַי רַבֵּנוּ זַ"ל, הָיִינוּ רָצִים אֵלָיו וְכוּ', אַךְ לֹא וָלֹא! הָיִינוּ אוֹמְרִים: זֶה רַבֵּנוּ זַ"ל?! וְהָיִינוּ נִשְׁאָרִים בַּחוּץ. אֵצֶל רַבֵּנוּ לֹא רָאוּ מְאוּמָה, אֵצֶל הַצַּדִּיק, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קטז), אֵין רוֹאִים מְאוּמָה, כִּי מִבַּחוּץ נִרְאֶה כַּאֲחֵרִים, אַךְ הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ הִיא פְּנִימִיּוּת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, אֵין לָנוּ מֻשָּׂג מַה זֶּה צַדִּיק, שֶׁמּוּכָן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ כָּל דַּקָּה וּשְׁנִיָּה אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֲיֵשׁ לָנוּ מֻשָּׂג מַה זֶּה צַדִּיק?! אָנוּ רַק שׁוֹמְעִים מֵהַמָּוֶת, וּכְבָר סוֹתְמִים אֶת הָאָזְנַיִם וְלֹא רוֹצִים לִשְׁמֹעַ, וְהַצַּדִּיק חַי עִם זֶה כָּל דַּקָּה וּשְׁנִיָּה, מוּכָן לְהוֹצִיא נִשְׁמָתוֹ בִּשְׁבִיל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן "בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ", בְּעֵת חֲצוֹת אָז מְאִירִים אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת, "וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת", אָז נִזְכָּרִים כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁל הָאָדָם.

וְלָכֵן לָמָּה לֹא נַתְחִיל מֵהַחֹדֶשׁ הַזֶּה, חֹדֶשׁ אֲדָר, לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, וְאַחַר-כָּךְ לָצֵאת לְהִתְבּוֹדֵד, אֲשֶׁר זֶה הַזְּמַן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד), לָמָּה לֹא נֵצֵא וּנְדַבֵּר לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לָמָּה לֹא נְסַפֵּר לוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר מֵעִיק לָנוּ, לָמָּה שֶׁנַּטְעֶה עַצְמֵנוּ, כָּל יוֹם שֶׁעוֹבֵר בְּלִי לִמּוּד חֻמָּשׁ וְרַשִּׁ"י עִם הַתַּרְגּוּם, זֶהוּ הֶפְסֵד שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהַשְׁלִים כְּלָל וְעִקָּר, כָּל שָׁבוּעַ שׁוֹמְעִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֲסוֹנוֹת, שֶׁלֹּא נֵדַע מֵאֲסוֹנוֹת כָּאֵלּוּ, אַבְרֵכִים צְעִירִים נִפְטָרִים, נָשִׁים צְעִירוֹת נִפְטָרוֹת, יְלָדִים צְעִירִים נִפְטָרִים. סִפְּרוּ הַחֶבְרָא קַדִּישָׁא, שֶׁבַּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר הָיוּ לָהֶם מָאתַיִם לְוָיוֹת רַק בָּאָרֶץ מֵאֲנָשִׁים צְעִירִים, וַאֲנַחְנוּ כָּל-כָּךְ אֲדִישִׁים, זֶה לֹא נוֹגֵעַ לָנוּ. וְהִנֵּה חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים נוֹתְנִים לָנוּ בִּטּוּחַ חַיִּים: 'לְעוֹלָם יַשְׁלִים אָדָם פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּבּוּר, שֶׁכָּל הַמַּשְׁלִים פָּרָשִׁיּוֹתָיו עִם הַצִּיבּוּר מַשְׁלִימִים לוֹ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו' (בְּרָכוֹת ח.). תִּלְמַד כָּל יוֹם חֻמָּשׁ וְרַשִּׁ"י עִם הַתַּרְגּוּם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יַשְׁלִימוּ לְךָ יָמֶיךָ. הַאִם אָנוּ עוֹשִׂים כֵּן בְּכָל יוֹם?! וּבְכֵן הַתְחִילוּ מֵהַיּוֹם.

כָּל יוֹם צְרִיכִים לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת, פֶּרֶק אֶחָד, שְׁנַיִם, שְׁלֹשָׁה וְכוּ', אַל תִּהְיוּ בַּטְלָנִים, זֶה מַה שֶּׁיִּשָּׁאֵר מִכֶּם, יָבוֹא הַיּוֹם שֶׁתִּצְטָרְכוּ אֶת הַמִּשְׁנָיוֹת, וְלֹא יוֹעִיל לָכֶם שׁוּם דָּבָר, אַף אֶחָד לֹא יַעֲזֹר לָכֶם, תִּצְעֲקוּ: "הַצִּילוּ, הַצִּילוּ", וְאֵין שׁוֹמֵעַ אֶתְכֶם. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (יוֹמָא כ.): אִלְמָלֵא גַּלְגַּל חַמָּה שֶׁמִּסְתּוֹבֵב, וְעוֹשֶׂה רַעַשׁ גָּדוֹל, כָּל הָעוֹלָם לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד מִצַּעֲקַת הַנְּשָׁמָה, שֶׁצּוֹעֶקֶת בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, בְּעֵת שֶׁיּוֹצֵאת מִגּוּף הָאָדָם, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתָהּ. זֶה יִסּוּרֵי תֹּפֶת, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ מֵבִין וְיוֹדֵעַ, אַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה לַחֲשֹׁב מִזֶּה וּלְדַבֵּר מִזֶּה. כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד מִשְׁנָיוֹת, הוּא אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִכָּל זֶה. הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מְפַחֵד מִמֶּנּוּ, מַלְאַךְ הַמָּוֶת בּוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ, נִשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת בִּנְשִׁיקָה. מַדּוּעַ, שֶׁלֹּא נִלְמַד בְּכָל יוֹם מִשְׁנָיוֹת?! לְמָה אָנוּ מְחַכִּים, שֶׁיִּהְיֶה כְּבָר מְאֻחָר?! לָמָּה לֹא תִּקְּחוּ לְעַצְמְכֶם עַכְשָׁו לַעֲשׂוֹת סֵדֶר בַּמִּשְׁנָיוֹת, לָמָּה שֶׁלֹּא נִבְנֶה לְעַצְמֵנוּ בַּיִת. רוֹאִים בְּזֶה הָעוֹלָם אֲנָשִׁים יְגֵעִים וְטוֹרְחִים, לוֹקְחִים הַלְוָאוֹת, מְבַקְּשִׁים מֵהַהוֹרִים וְכוּ' עֶזְרָה כַּסְפִּית, אוֹ הוֹלְכִים לַבַּנְק לִלְווֹת כְּסָפִים וְכוּ', מְבִיאִים עֲרֵבִים וְכוּ' וְכוּ', מָה הָרַעַשׁ הַזֶּה? אֶלָּא שֶׁצְּרִיכִים בַּיִת, דִּירָה לָגוּר בָּהּ וְכוּ'. וּבֶאֱמֶת כַּמָּה זְמַן נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן סא), שֶׁהַשִּׁבְעִים שָׁנָה עוֹבְרִים לָאָדָם כְּרֶבַע שָׁעָה, הַאִם בִּשְׁבִיל רֶבַע שָׁעָה כְּדַאי לַעֲשׂוֹת מְהוּמָה כָּזוֹ?! לָמָּה לֹא נִלְמַד בְּכָל יוֹם שִׁעוּר אֶחָד בְּמִשְׁנָה, שִׁעוּר בַּהֲלָכָה, שֶׁנִּבְנֶה לְעַצְמֵנוּ בַּיִ"ת: בַּ'בְלִי, יְ'רוּשַׁלְמִי, תּ'וֹסֶפְתָּא, שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ שׁוֹטֵ"ר: רַ'מְבַּ"ם, ט'וּר וְשֻׁ'לְחָן עָרוּךְ. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁבּוֹנֶה לְעַצְמוֹ בַּיִ"ת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְלוֹמֵד בְּאֵלּוּ הַלִּמּוּדִים, וְאַף שֶׁשּׁוֹכֵחַ, אַל יִסְתַּכֵּל עַל זֶה, אֶלָּא יִלְמַד, וְכָל מַה שֶּׁלָּמַד אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, מַזְכִּירִים לוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא.

הָבָה נִשְׁתַּדֵּל דַּיְקָא מֵחֹדֶשׁ זֶה לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר (שָׁבוּעוֹת לט.). וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים בַּמִּדְרָשׁ (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ל', סִימָן ב') עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים טז, יא): "שֹׂבַע שְׂמָחוֹת שַׂבְּעֵנִי", שַׂמְּחֵנִי בְּחָמֵשׁ שְׂמָחוֹת: מִקְרָא, מִשְׁנָה, תַּלְמוּד תּוֹסֶפְתָּא וְאַגָּדוֹת, זוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה נט, סִימָן ב') עַל הַפָּסוּק (מִשְׁלֵי לא, כה): "וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן", אֵימָתַי הַתּוֹרָה שׂוֹחֶקֶת? הֱוֵי לְיוֹם אַחֲרוֹן, כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁל הָאָדָם, אֵיזוֹ שִׂמְחָה יֵשׁ לוֹ, זָכָה לִלְמֹד כָּל יוֹם 'שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם', מִשְׁנָיוֹת, בַּבְלִי, יְרוּשַׁלְמִי וְתוֹסֶפְתָּא, הֲלָכָה – רַמְבַּ"ם, טוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁזֶּהוּ הַשּׁוֹטֵ"ר הַטּוֹב בְּיוֹתֵר, שֶׁשּׁוֹמֵר עַצְמוֹ מַה כֵּן וּמַה לֹּא. וְלָכֵן אַל תִּהְיוּ בַּטְלָנִים! הָבָה וְנַתְחִיל לִדְאֹג לַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ. הָבָה נַעֲזֹר לְכָל יְהוּדִי, הָבָה לֹא נִבְגֹּד בַּצַּדִּיק, שֶׁמְּעוֹרֵר אוֹתָנוּ לְכָל זֶה! הָבָה תִּפְקְחוּ אֶת הָעֵינַיִם, הֲיִתָּכֵן שֶׁהַחֶדֶר נָקִי מְאֹד מְאֹד וְהַמַּטְאֲטֵא מְלֻכְלָךְ?! הֲלֹא מֵהֵיכָן הַלִּכְלוּךְ אִם לֹא מֵהַחֶדֶר?! הַכּוֹבֵס שֶׁמְּכַבֵּס אֶת בְּגָדֶיךָ, הוּא נַעֲשֶׂה מְלֻכְלָךְ מִבְּגָדֶיךָ. זֶה שֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַבִּיּוּב, יוֹצֵא מִמֶּנּוּ רֵיחַ רַע, וּמַה מְּקוֹר הָרֵיחַ? מִמְּךָ, שֶׁנִּכְנַס לְתוֹךְ הַצִּנּוֹר שֶׁלְּךָ, וְהוֹצִיאֲךָ מֵהַלִּכְלוּךְ, טִנוּף וְזִהוּם וְכוּ', וּלְפֶתַע אַתָּה זוֹרֵק אֶת הַלִּכְלוּךְ עָלָיו?! מָתַי נִזְכֶּה לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה עַל אֱמוּנַת חֲכָמִים, מָתַי נִפְקַח עֵינֵינוּ לִרְאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתָּנוּ, עִמָּנוּ וְאֶצְלֵנוּ, וְהַכֹּל מִשְׂחָק אֶחָד גָּדוֹל, וְאֵלּוּ הָרְשָׁעִים חוֹשְׁבִים שֶׁהִצְלִיחוּ, וְאֵינָם יוֹדְעִים מַה מְּחַכֶּה עֲלֵיהֶם. הָמָן הָלַךְ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, וְחָשַׁב שֶׁיָּדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה, "הִנֵּה תָּפַסְתִּי אֶת מָרְדְּכַי", וְעָשָׂה עֵץ גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וְכוּ', וְלֹא תֵּאֵר וְשִׁעֵר שֶׁיִּתְלוּ אוֹתוֹ עָלָיו, אָדָם שֶׁרוֹדֵף אֲחֵרִים, אֵינוֹ שָׂם לֵב שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר.

הָבָה נִהְיֶה עַתָּה בְּחֹדֶשׁ אֲדָר בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, שֶׁזָּכִינוּ לִהְיוֹת אֵצֶל הַצַּדִּיק, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קעז): אַתֶּם צְרִיכִים מְאֹד מְאֹד לִשְׂמֹחַ, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם רַבִּי כָּזֶה, אֵיזוֹ שִׂמְחָה צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ, שֶׁאָנוּ עֲדַיִן מְקֹרָבִים אֵצֶל הַצַּדִּיק, אִם מוֹהַרְנַ"ת  אָמַר לְרַבֵּנוּ זַ"ל: תִּקְשְׁרוּ אֶת הַשַּׂק שֶׁלֹּא נִבְרַח, מַה נֹּאמַר אֲנָן?! אָנוּ קְטַנֵּי עֵרֶךְ, יְרוּדִים וּשְׁפָלִים, מְסֻבָּבִים בְּלֵצָנִים שֶׁמִּתְלוֹצְצִים, וּבְנָקֵל אָנוּ עֲלוּלִים לִבְרֹחַ, וְכַמָּה עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיְּקַשֵּׁר אוֹתָנוּ עִם הַצַּדִּיק, שֶׁנִּשָּׁאֵר אֶצְלוֹ תָּמִיד. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּעֲנִית כְט.): מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר, מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה, זֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁהָמָן עֲמָלֵק לָקַח עַצְמוֹ עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא מָרְדְּכַי, מָר דְּרוֹר, הָיִיתָ בִּמְרִירוּת, בַּגָּלוּת, הוּא עָשָׂה אוֹתְךָ דְּרוֹר, שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָעוּף לְהֵיכָן שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, הוּא מוֹצִיאֲךָ מִבֵּית-הַסֹּהַר. כָּתוּב בְּתִקּוּנֵי-זֹהַר (תִּקּוּן ו'), שֶׁגּוּף הָאָדָם הוּא בֵּית-סֹהַר לַנְּשָׁמָה, שׁוֹבְרִים אֶת הַגּוּף, וְיוֹצְאִים מִבֵּית-סֹהַר, רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כב), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְזַכֵּךְ אֶת גּוּפוֹ, עַד שֶׁמִּגּוּפוֹ יִרְאֶה אֱלֹקִים, מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹקַּ (אִיּוֹב יט, כב).

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!