קוּנְטְרֵס

סְגֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם

בָּנַי הַיְקָרִים! כָּתוּב (יִרְמְיָה ג, יד): "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִי"ם", וְהִתְקִינוּ הַקַּדְמוֹנִים, שֶׁהַיָּמִים הַלָּלוּ, שֶׁבָּהֶם קוֹרְאִים פָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, הֵם מְסֻגָּלִים לְתַקֵּן אֶת כָּל הַחֲטָאִים, וּבִפְרָט פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְהַמָּקוֹר כְּבָר נִזְכַּר בִּתְקוּפַת הָרִאשׁוֹנִים, בִּשְׁנַת ה' אֲלָפִים קנ, בִּזְמַנּוֹ שֶׁל בַּעַל "תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן", וְכֵן בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת עַד הָאֲרִ"י זַ"ל, דִּבֵּר מִזֶּה וְגִלָּה לְתַלְמִידָיו, שֶׁבְּשָׁבוּעוֹת אֵלּוּ שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם רָאשֵׁי תֵּבוֹת: שׁוֹבָבִי"ם, הֵם יְמֵי סְגֻלָּה לְתַקֵּן כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת, וּבִפְרָט חֵטְא פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁזֶּהוּ חֵטְא הֲכִי חָמוּר.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לח, ז): "וַיְהִי עֵר רַע בְּעֵינֵי ה' וַיְמִתֵהוּ ה'". וְכָתוּב בַּזֹּהַר, שֶׁהַחֵטְא הַזֶּה הוּא מִיתָה עוֹלָמִית, שֶׁלֹּא יַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים, רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְעַל חֵטְא זֶה נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ב, יט) "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים", כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'); אֲבָל רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן עא), שֶׁגַּם אֶת זֹאת יְכוֹלִים לְתַקֵּן – אִם אָדָם יִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הוּא יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת הַכֹּל, כִּי הַצַּדִּיק מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, יוֹרֵד אֲלֵיהֶם וּמְלַמֵּד אוֹתָם דֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מְחַיֶּה אוֹתָם, וּמְחַזֵּק אוֹתָם, מְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָם, עַל-יְדֵי עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת.

וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קעז), שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ לַצַּדִּיקִים לִמְחֹל עֲווֹנוֹת, כִּי הֵם מַחְדִּירִים בָּנוּ אֶת הַדַּעַת הָאֱמֶת (דְּבָרִים ד): "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה הוּא הָאֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, בָּרֶגַע שֶׁאָדָם חָטָא בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, נִפְגַּם לוֹ כָּל הַמֹּחַ-מַחֲשָׁבָה. וּמִמָּה בָּא כָּל הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה? שֶׁאָדָם מַכְנִיס בְּעַצְמוֹ הִרְהוּרִים רָעִים, דִּמְיוֹנוֹת, מְדַמֶּה לְעַצְמוֹ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כָּל מִינֵי תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבָה וְהִרְהוּרִים מְגֻנִּים וְרַעְיוֹנוֹת מְלֻכְלָכִים, אֲשֶׁר מִזֶּה מִתְחַמֵּם וּבָא לַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, שֶׁהוּא חֵטְא הֲכִי חָמוּר, וּבוֹרֵא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא), שֶׁהַחֵטְא הַזֶּה בּוֹרֵא מַשְׁחִיתִים הַמְלַוִּים אֶת הָאָדָם תָּמִיד, וּבִפְרָט לְאַחַר שֶׁנִּפְטָר, וְזֶהוּ בִּזָּיוֹן גָּדוֹל לַנִּפְטָר שֶׁמְּלַוִּים אוֹתוֹ אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבְבוֹת קְלִפּוֹת וּמַזִּיקִים אָדָם יָכוֹל לְהִסְתּוֹבֵב בְּזֶה הָעוֹלָם עִם מַלְבּוּשֵׁי כָּבוֹד, מַחֲזִיק אֶת עַצְמוֹ לְרַב רַבָּנָן, גָּאוֹן וּמְקֻבָּל, וּבְנֵי-אָדָם רָצִים אַחֲרָיו וְצוֹעֲקִים: מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ, וְזַכֵּי הָרְאוּת רוֹאִים, שֶׁאָדָם זֶה מֻשְׁחָת! וְלֹא רַק שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בַּקְּדֻשָּׁה, אֶלָּא מִסְכֵּן, מְסֻבָּב בַּאֲלָפִים וּרִבְבוֹת רִבְבוֹת קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, כְּמוֹ שֶׁאֵרַע בִּימֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (כַּמּוּבָא שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רמט), שֶׁהָיָה אֵיזֶה מְקֻבָּל שֶׁהָיָה כַּעֲסָן גָּדוֹל, וְנוֹתֵן מַכּוֹת רֶצַח לְפוֹעֲלָיו, וּפַעַם בָּרַח אֵיזֶה פּוֹעֵל אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאָמַר לוֹ שֶׁאָדָם זֶה מַכֶּה אוֹתוֹ וְהוּא כַּעֲסָן גָּדוֹל, וְצִוָּה רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁיּבִיאוּהוּ אֵלָיו. אָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: לָמָּה כָּתוּב "וַיְהִי עֵר רַע בְּעֵינֵי ה'" וְלֹא כָּתוּב רָשָׁע? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל הַחוֹטֵא בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, הוּא כַּעֲסָן גָּדוֹל, אִישׁ רַע, שֶׁקּוֹרִין בֵּייז, תָּמִיד בְּכַעַס. וְתֵכֶף כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת זֹאת מֵרַבֵּנוּ זַ"ל, הֵבִין אֶת הָרֶמֶז וְהֵחֵל לִבְכּוֹת וּשְׁאָלוֹ רַבֵּנוּ זַ"ל: מַה יֵּשׁ לְךָ בַּיָּד? וְהָיָה לוֹ סֵפֶר קַבָּלָה. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: אָסוּר לְךָ לִלְמֹד סֵפֶר זֶה, כִּי קַבָּלָ"ה גִּימַטְרִיָּה נִאוּף; נוֹאֵף אָסוּר לוֹ לִלְמֹד קַבָּלָה. לְמֵדִים מִכָּאן, אָדָם מְקֻבָּל, אֲשֶׁר מַחֲזִיקִים אוֹתוֹ לְצַדִּיק קָדוֹשׁ, וְאֵינֶנּוּ יוֹתֵר מִנּוֹאֵף; וְלָכֵן צְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, לָדַעַת אֶל מִי לְהִתְקָרֵב.

וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ח'), שֶׁצְּרִיכִים לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לִמְצֹא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁדָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיָכוֹל לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְבֵרוּר וְזִכּוּךְ הַמְדַמֶּה, כִּי, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, אָדָם שֶׁחוֹטֵא, הוּא מָלֵא דִּמְיוֹנוֹת, וּבִפְרָט מִי שֶׁנִּכְנָס בְּתַאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הִיא בְּנוּיָה רַק עַל דִּמְיוֹנוֹת, הִרְהוּרִים מְגֻנִּים, תָּמִיד חוֹשֵׁב מִזִּהוּם וְטִנּוּף, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁמְּכוּרִים לְזֻהֲמָה זוֹ, שֶׁמֻּכְרָחִים לְהַרְהֵר הִרְהוּרִים רָעִים, וְנִכְנְסוּ כָּל-כָּךְ לְדִמְיוֹן זֶה, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא יָכוֹל לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ אֶת הַמְדַמֶּה, וּלְהַכְנִיס בָּנוּ חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, לֵידַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וּמְטַהֵר וּמְבָרֵר לָנוּ אֶת הַמְדַמֶּה, שֶׁנִּזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וּלְחַדֵּשׁ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה. אֲבָל צְרִיכִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה לְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, לִמְצֹא צַדִּיק כָּזֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ וּנְבוּאָה, וְדָבוּק לְגַמְרֵי בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי בְּזֶה הָעוֹלָם יְכוֹלִים לְהַטְעוֹת בְּנֵי-אָדָם וְלִחְיוֹת בְּדִמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל.

וְאוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁנָּפַל וְנִכְנַס לַדִּמְיוֹן הַזֶּה. הַדִּמְיוֹנוֹת הוֹרְסִים אֶת הָאָדָם, עַד שֶׁיֶּשְׁנָם מַמָּשׁ חוֹלִים מִכֹּחַ הַמְדַמֶּה, וּבִפְרָטִיּוּת דִּמְיוֹנוֹת שֶׁל נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת, דַּף עה:) עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים ז, טו): "וְהֵסִיר הֲוָיָ"ה מִמְּךָ כָּל חֹלִי" – זֶה הָרַעְיוֹן; אָדָם נִכְנָס בְּרַעְיוֹנוֹת וּבְדִמְיוֹנוֹת, שֶׁזֶּה רוֹדֵף אוֹתוֹ, רוּחַ רָעָה נִכְנָס בּוֹ, אוֹמֵר רַשִּׁ"י: שֶׁזֶּהוּ שֵׁד, עַד שֶׁנִּכְנְסוּ בּוֹ מַחְשְׁבוֹת הִתְאַבְּדוּת, וּמַר וְחֹשֶׁךְ לוֹ הַחַיִּים, וְאֵינוֹ רוֹאֶה סוֹף וְקֵץ לְצָרוֹתָיו, אֲזַי מַחֲלִיט לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּעַצְמוֹ, וְרַחֲמָנָא לִצְּלָן, מְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת, וְזֶה בָּא מֵהָרַעְיוֹנוֹת וְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כה): כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא מִתְגַּבֵּר עָלָיו כֹּחַ הַמְדַמֶּה, וְאָדָם צָרִיךְ לָצֵאת מִזֶּה וְלָבוֹא אֶל הַשֵּׂכֶל, וּמַהוּ הַשֵּׂכֶל? לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א'), שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁבְּכָל דָּבָר, בְּכָל פְּרָט יֵשׁ חִיּוּת אֱלֹקִית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְחַיֶּה אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (נְחֶמְיָה ט, ו): "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם", וְלָכֵן צְרִיכִים הַרְבֵּה לְבַקְּשׁוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִפְרָט בְּיָמִים אֵלּוּ "סְגֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁהֵם יָמִים שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן בָּהֶם הַכֹּל, כִּי הֵם יְמֵי סְגֻלָּה.

וְלָכֵן הָעִקָּר לְהִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה וּלְתַקֵּן אֶת הַמִּדּוֹת הָרָעוֹת שֶׁנִּכְנְסוּ בָּנוּ, וּבִפְרָט מִדַּת הַכַּעַס וְהָרְצִיחָה, אֲשֶׁר יֵשׁ בְּנֵי-אָדָם שֶׁהֵם כַּעֲסָנִים וְרַגְזָנִים, וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (קִדּוּשִׁין מא.): רַגְזָן לֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ אֶלָּא רַגְזָנוּתָא; מִי שֶׁהוּא תָּמִיד רַגְזָן וְכַעֲסָן, אֵינוֹ פּוֹעֵל מְאוּמָה, וּבְנֵי-אָדָם לוֹעֲגִים לוֹ, וְאֵינוֹ שָׂם עַל לֵב שֶׁמַּעֲשָׂיו הַמְגֻנִּים מְגַלֶּה בָּרַבִּים, שֶׁהוּא פָּגוּם בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. כִּי מִי שֶׁהוּא עַצְבָּנִי, וְלִבּוֹ מָלֵא כַּעַס, סִימָן שֶׁהוּא פָּגוּם, אֲשֶׁר זֶה מַה שֶּׁאוֹמֵר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (קֹהֶלֶת יא, י): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ", הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה נִקְרָא רַע, "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ" – אִם לֹא תִּהְיֶה בְּכַעַס, אֲזַי "וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ" – לֹא תָּבוֹא לַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא רַע; רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם רָעִים וְכַעֲסָנִים, וּבָאִים לְבֵיתָם וּמִתְפָּרְצִים עַל הָאִשָּׁה וְהַיְלָדִים, וְנוֹתְנִים מַכּוֹת לָזֶה וְלָזֶה, וּמְגַלִּים שֶׁהֵם מֻנָּחִים עָמֹק בְּתַאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קה:): הַמְקָרֵעַ בְּגָדָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְשַׁבֵּר כֵּלָיו בַּחֲמָתוֹ וְהַמְפַזֵּר מְעוֹתָיו בַּחֲמָתוֹ, יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא יִתְבָּרַךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, אַף פַּעַם לֹא הָיָה בְּכַעַס, אֶלָּא סוֹבֵל עַל כָּל הָעוֹבֵר עָלָיו, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנה): כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֱמוּנָה, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַגָּדֵל וְכֹחַ הַצּוֹמֵחַ, וְשׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁבְרוֹ, יֵשׁ לוֹ אֲרִיכוּת אַפַּיִם וְסַבְלָנוּת, לֹא-כֵן אִם אֵין לָאָדָם אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִסְכֵּן, הוּא וְרוֹצֵחַ, אֵין לוֹ סַבְלָנוּת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת.

וְלָכֵן אָנוּ עֵדִים לִמְרִיבוֹת כָּאֵלּוּ הַנַּעֲשׂוֹת בַּבָּתִּים בִּרְצִיחָה כָּזוֹ, שֶׁהַהֶכְרֵחַ לְהִתְגָּרֵשׁ. וּבֶאֱמֶת מָה אִתְּךָ?! לָמָּה אַתָּה עַצְבָּנִי?! לָמָּה תִּהְיֶה בְּכַעַס?! הֲלֹא הַכַּעַס לֹא יְבִיאֲךָ לְשׁוּם דָּבָר, רַק צָרוֹת וְיִסּוּרִים; יֵשׁ מַאֲמַר הֶחָכָם: "מִי שֶׁהַסֵּבֶל דַּרְכּוֹ, יוֹרִישׁ אֶת בֵּית שׂוֹנְאוֹ"; רוֹאִים אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁכֵן רַע הַמֵּצִיק וּמַזִּיק לוֹ, וְאִם יֵשׁ לוֹ סַבְלָנוּת, לְבַסּוֹף הַשָּׁכֵן נָסוֹג, וְהָאָדָם יוֹרֵשׁ בֵּיתוֹ. הַכֹּל תָּלוּי כְּפִי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, אֲשֶׁר אֵין מִדָּה יָפָה וִיקָרָה הֵימֶנָּה בְּחַיֵּי הָאָדָם, וְזֶהוּ תִּקּוּן הַבְּרִית, תִּקּוּן הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה.

וְלָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ "יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים; עָלֵינוּ לַעֲבֹד עַל נְקֻדָּה זוֹ – לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַכַּעַס וְהָרְצִיחָה שֶׁנִּכְנַס בָּנוּ וְלִהְיוֹת סַבְלָנִים. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נְדָרִים כב.): כָּל הַכּוֹעֵס, אֲפִלּוּ שְׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ; כִּי אִם הָיָה אָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִתּוֹ וְאֶצְלוֹ, הָיָה מְדַבֵּק עַצְמוֹ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאוֹהֵב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין עוֹד נֹעַם וְאַהֲבָה גְּדוֹלִים יוֹתֵר מִזֶּה, שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְהוּא מְסֻבָּב עִם אֱלֹקוּת, וּמְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ אֵיךְ שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ זֶה אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וְהוּא עוֹמֵד בְּאֶמְצַע אֱלֹקוּת, וּמִשְׁתַּעְשֵׁעַ בְּשַׁעֲשׁוּעַ דְּמַלְכָּא, אֵיזֶה תַּעֲנוּג רוּחָנִי הוּא זֶה, וְהוּא מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל הָעוֹבֵר עָלָיו, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין כב.): הַמִּתְפַּלֵּל, צָרִיךְ שֶׁיִּרְאֶה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ שְׁכִינָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים טז): "שִׁוִּיתִי הֲוָיָ"ה לְנֶגְדִּי תָמִיד", זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ כָּל-כָּךְ קָרוֹב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלוּם רַק אֱלֹקוּת, וְאֵינוֹ רוֹאֶה כְּלוּם רַק אֱלֹקוּת, וְאֵינוֹ נוֹשֵׁם כְּלוּם רַק אֱלֹקוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (תִּקּוּנֵי-זֹהַר לז: וְעוֹד): אֲוִיר – אוֹר י', אוֹר הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. אֲבָל הַמֹּחַ וְהַדַּעַת וְהַשֵּׂכֶל שֶׁלָּנוּ כָּל-כָּךְ מְצֻמְצָמִים, עַד שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב: "אֲנִי יוֹצֵא בַּחוּץ וְנוֹשֵׁם אֲוִיר צַח וְזַךְ", וְאֵינֶנּוּ שָׂם עַל לֵב שֶׁנּוֹשֵׁם אֱלֹקוּת, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה. וְלָמָּה אֵין אָדָם זוֹכֶה לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ? כִּי פָּגַם בְּדַעְתּוֹ, וּמֹחוֹ מָלֵא זֶבֶל וְהִרְהוּרִים רָעִים, חוֹשֵׁב מִנָּשִׁים, מִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנוֹת תּוֹעֵבָה, שֶׁמַּגִּיעַ עַל-יְדֵי-זֶה לִידֵי הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁאֵין אַף אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מִזֶּה, וְעַל זֶה שָׁלַח לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁלּוֹחֵם מִלְחֶמֶת הֲוָיָ"ה וּמְנַצֵּחַ. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם הַזּוֹכֶה לְהָפִיץ אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁנִּשְׁלַח בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלּוּ לְתַקֵּן חֵטְא זֶה, וְגִלָּה לָנוּ אֶת הַסּוֹד שֶׁל עֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים.

וְאָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רה), שֶׁיֵּשׁ עֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, שֶׁמְּסֻגָּלִים לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה שֶׁל מִקְרֵה לַיְלָה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת הֲרַ"ן, סִימָן קפה), שֶׁמִּי שֶׁיָּבוֹא אֶל הַצִּיּוּן שֶׁלּוֹ, וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְיֹאמַר שָׁם הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, אֲפִלּוּ אִם עָצְמוּ וְגָבְהוּ חֲטָאָיו וּפְשָׁעָיו, יַעֲשֶׂה לוֹ טוֹבָה נִצְחִית. וְלָכֵן מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ מִצַּדִּיק אֱמֶת שֶׁהִבְטִיחַ הַבְטָחָה כָּזוֹ, אֵין שׁוּם נִסָּיוֹן לִהְיוֹת בַּצִּיּוּן שֶׁלּוֹ, עַל-כָּל-פָּנִים פַּעַם בַּחַיִּים, וְלִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, וְלוֹמַר הָעֲשָׂרָה מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וְעַל-כָּל-פָּנִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם יֹאמַר אָדָם 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי', שֶׁהוּא תִּקּוּן הַמֹּחִין, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט): כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה לְמֹחִין לְבָנִים, זֶה 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי', תִּקּוּן הַבְּרִית. וְלָכֵן אַשְׁרֵי אָדָם הַמְצַיֵּת וְאוֹמְרוֹ. רַבֵּנוּ זַ"ל: אַף שֶׁזֶּה תִּקּוּן כָּל-כָּךְ קַל, עִם כָּל זֹאת יִהְיֶה כָּל-כָּךְ קָשֶׁה לְאָמְרוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי צִוִּיתִי, כִּי כָּל דָּבָר שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל צִוָּה, קָשֶׁה עַל בְּנֵי-אָדָם לְקַיְּמוֹ. הִנֵּה בְּנֵי-אָדָם בּוֹנִים בִּנְיָנִים, וְעוֹסְקִים בִּדְבָרִים נִפְלָאִים וּמַצְלִיחִים, וּבָרֶגַע שֶׁזֶּה מַגִּיעַ לְרַבֵּנוּ זַ"ל, מִתְפַּשֵּׁט הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם בְּעַצְמוֹ, וּמוֹצִיא אֶת כָּל הַחִצִּים לִשְׁבֹּר וּלְעַכֵּב וְלִמְנֹעַ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן עִם מְסִירוּת נֶפֶשׁ יְכוֹלִים לַעֲבֹר עַל הַכֹּל.

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, הֶכְשֵׁר כֵּלִים, הֲלָכָה ד'): בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה אָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֶלָּא עַל-יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ. פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנב): כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה שֶׁיְּכוֹלָה לְתַקֵּן אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, מַעֲמִידִים בַּפֶּתַח יְרֵא שָׁמַיִם, שֶׁלֹּא יִתֵּן לְהִכָּנֵס אֵלָיו, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים הַיּוֹם, שֶׁיֵּשׁ רֹאשׁ יְשִׁיבָה, רֹאשׁ כּוֹלֵל, רַב יְרֵא ה', אֲבָל חוֹלֵק עַל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְהִכָּנֵס לְרַבֵּנוּ זַ"ל, אֵינוֹ מַרְשֶׁה לְתַלְמִידָיו לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, אֲזַי בָּא הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְעוֹשֶׂה מַחֲלֹקֶת גַּם בִּפְנִים. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת צַדִּיק, סִימָן קמט): הַהִתְנַגְּדוּת עַל הַצַּדִּיקִים, זֶה בָּא מֵהִתְנַגְּדוּת שֶׁבֵּין הַצַּדִּיקִים בְּעַצְמָם. מֵהֵיכָן בָּא שֶׁיֵּשׁ רֹאשׁ יְשִׁיבָה אוֹ מַגִּיד שִׁעוּר אוֹ רַב יְרֵא ה', שֶׁיַּחֲלֹק עַל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר רַק מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמַכְנִיס בָּנוּ תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה לִלְמֹד תּוֹרָה, לִזְכּוֹת לְטַיֵּל וְלִהְיוֹת בְּכָל מְקוֹמוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לָנוּ סֵדֶר-דֶּרֶךְ-הַלִּמּוּד נִפְלָא מְאֹד, כַּמּוּבָא (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן עו), שֶׁאָדָם יָכוֹל לִלְמֹד מִקְרָא, מִשְׁנָה, בַּבְלִי, יְרוּשַׁלְמִי, תּוֹסֶפְתָּא, רַמְבַּ"ם, טוּר וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים, וְכָל סִפְרֵי הַזֹּהַר וּמוּסָר, וְזֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לְקַיֵּם, אִם רַק יְצַיֵּת אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל. וְהִנֵּה אֵיךְ בָּא שֶׁיֵּשׁ מִתְנַגְּדִים עָלָיו? אֶלָּא זֶה בָּא מֵהַמִּתְנַגְּדִים מִבִּפְנִים, שֶׁיֵּשׁ גַּם בִּפְנִים לֵיצָנִים גְּדוֹלִים, שֶׁהֵם שְׁלוּחֵי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם. כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מְאֹד מְפַחֵד, שֶׁדְּבַר רַבֵּנוּ זַ"ל יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, כִּי כָּךְ סִפֵּר (סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה ז', מֵהַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ), שֶׁקֹּדֶם שֶׁיָּרְדָה נִשְׁמָתוֹ לָעוֹלָם, הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עָשָׂה צְעָקוֹת וְקוֹלוֹת, שֶׁאִם הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ תֵּרֵד, אֵין לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם, וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מֻכְרָחָה לָרֶדֶת, וְאַתָּה תִּמְצָא לְעַצְמְךָ עֵצָה. וְיָצָא בַּחוּץ, וְחָזַר עִם אֵיזֶה זָקֵן וְצָחַק, וְאָמַר: הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ יְכוֹלָה לָרֶדֶת, כִּי יָדַע שֶׁהָעִנְיָן שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל יִהְיֶה לִצְחוֹק, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא יִרְצוּ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו.

וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל: הַלֵּיצָנוּת אֵינוֹ מֵנִיחַ לָאָדָם לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיקִים. וְלָכֵן צָרִיךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ גְּדוֹלָה, וְאָז יְכוֹלִים לַעֲבֹר גַּם אֶת הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד עַל הַפֶּתַח; כִּי מִי שֶׁחָטָא בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁזֶּה הִכְנִיס בּוֹ דִּכָּאוֹן פְּנִימִי, וְהוּא בְּעַצְבוּת וּבִמְרִירוּת, כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים בְּנֵי-אָדָם, שֶׁעַל לֹא דָּבָר לְפֶתַע פִּתְאֹם נַעֲשִׂים עֲצוּבִים, וְאֵינָם יוֹדְעִים עַל מָה וְלָמָּה. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁזֶּה בָּא מֵהַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת, כִּי לָמָּה נִקְרָא 'קֶטֶב מְרִירִי'? שֶׁמְּמָרֵר חַיָּיו שֶׁל אָדָם. וּמֵהֵיכָן בָּאִים הַשֵּׁדִים הַלָּלוּ? עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְלָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ "סְגֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם", עָלֵינוּ לְתַקֵּן חֵטְא זֶה, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁנִּקְנֶה לְעַצְמֵנוּ אֶת מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, לִסְבֹּל כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֵינוּ. יֵשׁ מַאֲמַר הֶחָכָם: הַסֵּבֶל – טוֹב שֶׁבַּיּוֹעֲצִים; אָדָם מְחַפֵּשׂ יוֹעֲצִים, וּמְבַקֵּשׁ עֵצוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת וְאֵיךְ לָצֵאת מֵהַסְּבַךְ שֶׁנִּקְלַע אֵלָיו, וּמַהוּ הַפִּתְרוֹן לַצָּרָה שֶׁטָּבַע בָּהּ? אוֹמֵר הֶחָכָם: הַסֵּבֶל – טוֹב שֶׁבַּיּוֹעֲצִים, הַיְנוּ תִּהְיֶה סַבְלָן, כִּי מִי שֶׁהוּא סַבְלָן – הוּא הַמְנַצֵּחַ, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְסַבְלָנוּת וְלַאֲרִיכוּת אַפַּיִם, אֶלָּא עַל-יְדֵי אֱמוּנָה, כָּל מִי שֶׁיּוֹתֵר חָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבָטֵל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הוּא סוֹבֵל וְעוֹבֵר עַל הַכֹּל. אָנוּ רוֹאִים שֶׁהַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עֲלֵיהֶם יֵשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה קִטְרוּגִים וּמַחֲלֹקֶת, וּמְדַבְּרִים עֲלֵיהֶם לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, וּמִתְלוֹצְצִים מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קסג), שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁנַּעֲשֶׂה מִכָּל כֻּלּוֹ דִּבּוּר, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בַּפֶּה שֶׁל כָּל בְּנֵי-אָדָם, וְכָל אֶחָד לוֹעֵס אוֹתוֹ עַל לֹא דָּבָר. אֲבָל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ, שֶׁזֶּה הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ב, יט): "נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ", וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רס), שֶׁהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים מוֹסְרִים נַפְשָׁם, שֶׁיְּדַבְּרוּ עֲלֵיהֶם כָּל דָּבָר אָסוּר, הָעִקָּר שֶׁיְּקָרְבוּ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל לְקוֹנָם, שֶׁזֶּה נִקְרָא לִמְסֹר אֶת הַנֶּפֶשׁ, הַיְנוּ לִמְסֹר אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּהֶם, שֶׁמַּסְכִּימִים שֶׁיְּדַבְּרוּ עֲלֵיהֶם כָּל דָּבָר אָסוּר; וּלְעֻמָּתָם יֵשׁ צְבוּעִים, נוֹאֲפִים כִּכְלָבִים, עַם-אֲרָצִים וְנוֹכְלִים, שֶׁכֻּלָּם מַחֲזִיקִים אוֹתָם לְעוֹבְדֵי ה', וְאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מֵהַצְּבִיעוּת הַמֻּנַּחַת תַּחַת בִּגְדֵיהֶם. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁלֹּא נַטְעֶה עַצְמֵנוּ, וְנִזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁעֲצוֹתָיו עֵצוֹת מֵעָלְמָא דְּאָתֵי, מֵעוֹלָם הַבָּא, וְאֵין לוֹ שׁוּם אִינְטֵרֵס, הוּא חַי בָּעוֹלָם הַבָּא כְּדֻגְמַת הָעוֹלָם הַזֶּה.

וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּשִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן צו), שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ עוֹד בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִחְיוֹת כְּמוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, וְשָׁם אֵין תַּחֲרוּת, וְלֹא קִנְאָה, וְלֹא כָּבוֹד – רַק אֱלֹקוּת. כָּךְ הַצַּדִּיקִים, אֵין לָהֶם בְּזֶה הָעוֹלָם מְאוּמָה – רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא! אֵיזֶה נֹעַם וְאַהֲבָה זֶה! אֵילוּ חַיִּים הֵם. וְאֵיךְ זוֹכִים לְהַגִּיעַ לָזֶה? רַק עַל-יְדֵי שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַצַּדִּיק. אֲבָל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם פּוֹחֵד מֵהַצַּדִּיק הַזֶּה שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר וּלְשַׂמֵּחַ וּלְעוֹדֵד וּלְאַמֵּץ אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן מֵבִיא עָלָיו מַחֲלֹקֶת, שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ, כִּי הוּא יְגַלֶּה וִיפַרְסֵם אֶת כֻּלָּם, אֲבָל לֹא אֶת הַצַּדִּיק. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, תְּחוּמִין, הֲלָכָה ו'), שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב אֵצֶל עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חוֹתֵךְ זְנָבוֹת וְזוֹרְקָן כְּלַפֵּי מַעְלָה. כָּךְ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם לוֹקֵחַ אֶחָד שֶׁהוּא זָנָב, מֵאִינְשֵׁי דְּלָא מְעַלֵּי, וְזוֹרְקוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה, הַיְנוּ מְפַרְסְמוֹ, שֶׁכֻּלָּם יָרוּצוּ אַחֲרָיו, הָעִקָּר שֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יִהְיֶה נֶעֱלָם וְנִסְתָּר; כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם אֵינוֹ מְפַחֵד אִם אָדָם יִהְיֶה מְקֹרָב אֶל אֵיזֶה שַׁקְרָן, רַמַּאי וְצָבוּעַ, שֶׁרֶ"ץ הַשּׁוֹרֵץ עַל הָאָרֶץ, כִּי אָדָם מִמֵּילָא לֹא יַצְלִיחַ עַל יָדוֹ, וְלֹא יַגִּיעַ לְשׁוּם מַעֲלָה; אֲבָל אִכְפַּת לוֹ מְאֹד, שֶׁאָדָם יִהְיֶה מְקֹרָב אֶל צַדִּיק אֱמֶת, שֶׁיַּחְדִּיר בּוֹ אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁגַּם הוּא יַתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁגַּם הוּא יִגְנֹב דַּקּוֹת יְקָרוֹת לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם וְלוֹמַר: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי רוֹצֶה לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי מְקַבֵּל עַל עַצְמִי לִהְיוֹת דָּבוּק רַק בְּךָ.

וְעַל זֶה הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מְפַחֵד מְאֹד, וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן אִם זוֹכֶה עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לִלְמֹד בְּכָל יוֹם מִקְרָא, וְיִזְכֶּה לְסַיֵּם בְּכָל שָׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, שֶׁזֶּה מַמְשִׁיךְ עַל הָאָדָם יִרְאַת שָׁמַיִם, מִזֶּה מְפַחֵד מְאֹד. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם אָדָם יַתְחִיל לִלְמֹד מִשְׁנָיוֹת- מִזֶּה חוֹשֵׁשׁ מְאֹד, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ז', סִימָן ג'): אֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּזְכוּת מִשְׁנָיוֹת. הוּא מְפַחֵד שֶׁיִּהְיֶה סוֹף וְקֵץ לַגָּלוּת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְלוֹמֵד גְּמָרָא, תַּלְמוּד, בָּזֶה הוּא שׁוֹבֵר אֶת הַקְּלִפָּה וּמְבַטְּלָהּ לְגַמְרֵי, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ריד): תַּלְמוּ"ד גִּימַטְרִיָּה הַקְּלִפָּה לִילִי"ת, שֶׁעַל-יְדֵי לִמּוּד תַּלְמוּד מַכְנִיעִים אֶת הַקְּלִפָּה הַזּוֹ הַמְחַטֵּאת אֶת הָאָדָם בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם הַמְקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמַּחְדִּיר בּוֹ תְּשׁוּקָה עֲצוּמָה לִלְמֹד בְּכָל יוֹם מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, הֲלָכָה, אֲשֶׁר אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב): כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם קֻשְׁיוֹת וּסְפֵקוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הָעֵצָה –לִלְמֹד הַרְבֵּה פּוֹסְקִים, אָז יִזְכֶּה לְיַשְׁרוּת לֵב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, ז): " אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ", אִם אַתָּה רוֹצֶה שֶׁתִּהְיֶה לְךָ יַשְׁרוּת לֵב, שֶׁלֹּא יִהְיוּ לְךָ קֻשְׁיוֹת עָלָיו יִתְבָּרַךְ, תִּלְמַד מִשְׁפְּטֵי ה', שֶׁהֵן הַהֲלָכוֹת. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ח'): כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד פּוֹסְקִים שֻׁלְחָן עָרוּךְ הֲלָכָה, הוּא מְבָרֵר אֶת הָרַע שֶׁנּוֹפֵל וְהַטּוֹב מִתְעַלֶּה, הַטּוֹב מִתְבָּרֵר מֵהָרַע. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפו): כְּשֶׁאָדָם לוֹמֵד הַרְבֵּה הֲלָכָה, נַעֲשֶׂה בַּעַל הַבַּיִת עַל הָעוֹלָם, כִּי מְגַלֶּה שֶׁדּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְאֵין עוֹד דָּבָר שֶׁמְּגַלֶּה כָּל-כָּךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כְּמוֹ הַהֲלָכָה.

וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יא): הֲלָכָ"ה רָאשֵׁי תֵּבוֹת: הָ'רִיעוּ לַ'ה' כָּ'ל הָ'אָרֶץ. זֶה מְגַלֶּה שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ שָׁרָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. כִּי יֵשׁ הֲלָכוֹת בְּדוֹמֵם, מְגַלֶּה שֶׁגַּם דּוֹמֵם זֶה אֱלֹקוּת, יֵשׁ הֲלָכוֹת בְּצוֹמֵחַ, מְגַלֶּה שֶׁגַּם בְּצוֹמֵחַ יֵשׁ אֱלֹקוּת, יֵשׁ הֲלָכוֹת בְּחַי, מְגַלֶּה שֶׁגַּם בְּחַי יֵשׁ אֱלֹקוּת, יֵשׁ הֲלָכוֹת בִּמְדַבֵּר, מְגַלֶּה שֶׁגַּם בִּמְדַבֵּר יֵשׁ אֱלֹקוּת. וְלָכֵן הֲלָכָ"ה רָאשֵׁי תֵּבוֹת: הָ'רִיעוּ לַהֲוָיָ"ה כָּ'ל הָאָרֶץ, עַל-יְדֵי לִמּוּד הֲלָכָה, מְגַלֶּה שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ שָׁרָה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן מא), שֶׁלִּפְעָמִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה מוֹפְתִים עַל-יְדֵי בַּעֲלֵי הַפּוֹסְקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א' טז, יב): "מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ", כִּי מִי שֶׁלּוֹמֵד הֲלָכָה, וְהוּא נִתְקַבֵּל לְפוֹסֵק הַדּוֹר, אִם פּוֹסֵק בְּרוּחָנִיּוּת – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁפּוֹסֵק בְּגַשְׁמִיּוּת – הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ, וְהוּא יָכוֹל לְהָבִיא נִסִּים וּמוֹפְתִים, זֶה לִמּוּד הֲלָכָה. וְלָכֵן הִזְהִיר רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת כָּל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְאָמַר (שִׂיחוֹת- הֲרַ"ן, סִימָן כט), שֶׁכָּל יְהוּדִי מְחֻיָּב לִלְמֹד בְּכָל יוֹם הֲלָכָה, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, חֹק וְלֹא יַעֲבֹר, כִּי הֲלָכָה זֶה עִקַּר הָאָדָם.

וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם, שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם יַעֲשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא לָתֵת לָאָדָם לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיַּחְדִּיר בּוֹ מַהִי תְּשׁוּקַת הַתּוֹרָה וּנְעִימוּתָהּ, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עא): יֵשׁ נְעִימוּת בַּתּוֹרָה, וּמִי שֶׁרַק לוֹמֵד בָּהּ, מַרְגִּישׁ אֶת הַנְּעִימוּת הַזּוֹ, וְאָז זוֹכֶה לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, וְהוּא סַבְלָן עַל כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עָלָיו, וּמַרְגִּישׁ רַק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵיזֶה נֹעַם וְאַהֲבָה הִיא זוֹ, שֶׁאָדָם מְצַיֵּר בְּדַעְתּוֹ, אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְהוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין וּבְתוֹךְ כָּל עָלְמִין. וְהָעִקָּר – שׁוֹבֵר אֶת כַּעֲסוֹ. וְזֶה מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אַחַת וּלְתָמִיד, וּבִפְרָט עַכְשָׁו בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ, שֶׁהֵם "סְגֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁמְּסֻגָּלִים לְתַקֵּן פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַכַּעַס וְהָרְצִיחָה. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): הַזִּקְנָה קוֹפֶצֶת עַל הָאָדָם מִכַּעַס; בְּוַדַּאי יֵשׁ לָאָדָם צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ מִבָּנָיו, אֲבָל סַבְלָנוּת צְרִיכִים, וּבָזֶה פּוֹעֲלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר עִם עֲצַבִּים, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסָחִים סו:): כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא – חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, אִם יִהְיֶה כַּעֲסָן – לֹא יִפְעַל מְאוּמָה, אַדְּרַבָּה, יְאַבֵּד אֶת שִׂכְלוֹ. רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם מְטֹרָפִים וּמְשֻׁגָּעִים, וַעֲצַבֵּיהֶם מִתְפּוֹצְצִים, וּמוֹצִיאִים כַּעֲסָם עַל הָאִשָּׁה, הַיְלָדִים וְהַחֲבֵרִים וְכוּ', וְאֵינָם קוֹלְטִים שֶׁזֶּה הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁקִּלְקֵל מֹחָם לְגַמְרֵי. וְלָכֵן עַכְשָׁו בִּ"ימֵי שׁוֹבָבִי"ם" אֵלּוּ, שֶׁהֵם יְמֵי סְגֻלָּה, וִיכוֹלִים לִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ הַכֹּל, הָבָה וְנִקַּח עַצְמֵנוּ בְּיָדֵינוּ, הָבָה נַחֲזֹר בִּתְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי שֶׁנִּקְנֶה לְעַצְמֵנוּ אֶת מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, אֲרִיכוּת אַפַּיִם.

יֵשׁ מַאֲמַר הֶחָכָם: הַסֵּבֶל – תִּקּוּן הַנֶּפֶשׁ. זֶה הַתִּקּוּן שֶׁל אָדָם – עַל-יְדֵי מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, כָּתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפב.) עַל הַפָּסוּק (אִיּוֹב יח, ד): "טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ", מִי שֶׁכַּעֲסָן טוֹרֵף אֶת נַפְשׁוֹ בְּיָדָיו, וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר רוּחַ-הַקֹּדֶשׁ): עַל-יְדֵי כָּל פְּגָם שֶׁאָדָם חוֹטֵא, עוֹשֶׂה כֶּתֶם עַל נִשְׁמָתוֹ, וְיָכוֹל לִמְחֹק זֹאת בִּדְמָעוֹת, עַל-יְדֵי שֶׁבּוֹכֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְנִמְחָל לוֹ. אֲבָל אִם אָדָם בְּכַעַס, נִתְקַיֵּם אֶצְלוֹ: טֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ, שֶׁמְּאַבֵּד נַפְשׁוֹ לְגַמְרֵי, אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁהוּא תָּמִיד בְּכַעַס וּרְצִיחָה. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (דְּבָרִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ג', סִימָן יא): אַף וְחֵמָה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה הֵם; רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם הַשְּׁרוּיִים בַּעֲצַבִּים, צוֹעֲקִים וְצוֹוְחִים, וְאֵינָם קוֹלְטִים, שֶׁאַף וְחֵמָה שֶׁהֵם מַלְאָכִים מַשְׁחִיתִים – נִכְנְסוּ בּוֹ, וּמִזֶּה בָּא לִפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְעַל-כֵּן דַּיְקָא עַכְשָׁו בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם, יְכוֹלִים לְתַקֵּן הַפְּגָם הַזֶּה, "סְגֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם" זֶה עוֹלֶה עַל הַכֹּל, נָתְנוּ לָנוּ אַרְבָּעִים יוֹם לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, הָבָה נִקַּח עַל עַצְמֵנוּ מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, לֹא לְהִכָּנֵס בַּעֲצַבִּים. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עַיֵּן שַׁבָּת קה:) עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים פא, י): "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר" – שֶׁלֹּא תִּהְיֶה נוֹחַ לִכְעֹס, אֲשֶׁר זֶה עֲבוֹדָה זָרָה, כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, אַף פַּעַם לֹא יִהְיֶה בְּכַעַס, כּוֹאֵב לוֹ מְאֹד עַל הָעַוְלוֹת וְעָגְמַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁגּוֹרְמִים לוֹ, אֲבָל הוּא בּוֹרֵחַ אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבוֹכֶה לְפָנָיו, וְיוֹדֵעַ, שֶׁמִּמֵּילָא לֹא יוּכַל לִפְעֹל בִּלְעֲדֵי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה סוֹד הַתְּפִלָּה וְהַהִתְבּוֹדְדוּת שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה), שֶׁזֶּה עוֹלֶה עַל הַכֹּל, דְּהַיְנוּ שֶׁאָדָם יֵלֵךְ לְמָקוֹם פָּנוּי שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, וִידַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּשְׂפַת הָאֵם שֶׁלּוֹ כְּדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו; וּבָזֶה מַעֲלֶה שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלּוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁלֹּא עָלוּ מִימוֹת עוֹלָם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק'), שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים לֹא הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁהִתְבּוֹדְדוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

וְלָכֵן אֵיךְ יֵשׁ לָנוּ זְמַן לָרִיב עִם הַזּוּלָת?! אֵיךְ יֵשׁ לָנוּ זְמַן לִגְנֹב אֶת הַזּוּלָת?! דָּבָר זֶה עָלֵינוּ לִזְכֹּר, שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא א, ב): " אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן". מַהוּ מִכֶּ"ם" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מִ'דָּה כְּ'נֶגֶד מִ'דָּה, חוֹשֵׁב שֶׁיִּגְנֹב מִזּוּלָתוֹ כֶּסֶף, וְכָל-כָּךְ שָׂמֵחַ, שֶׁהִצְלִיחַ לְהַטְעוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת וּלְהוֹצִיא מֵהֶם כֶּסֶף, וְעוֹשֶׂה עַוְלוֹת לִבְנֵי אָדָם, וְאֵינוֹ קוֹלֵט, שֶׁיְּשַׁלֵּם עַל כָּךְ מְחִיר כָּבֵד מְאֹד, כִּי יַקְרִיב קָרְבָּן שֶׁלֹּא תֵּאֵר וְשִׁעֵר כְּלָל, שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּ"ם קָרְבָּן", הַיְנוּ שֶׁיְּקַבֵּל מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יב:): בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד – בָּהּ מוֹדְדִים לוֹ. אָדָם אֵינוֹ קוֹלֵט, שֶׁמַּה שֶּׁעוֹשֶׂה – יְקַבֵּל בַּחֲזָרָה, אֲבָל לְעִתִּים זֶה לוֹקֵחַ זְמַן. הַצַּדִּיקִים סוֹבְלִים מֵרְשָׁעִים אֲרוּרִים. נוֹאֲפִים כִּכְלָבִים, וְלַצַּדִּיקִים כּוֹאֵב מְאֹד, וּבָאִים וּבוֹכִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ח'), שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ, וּלְבַסּוֹף גָּבֵיה דִּילֵיהּ. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, דְּכָל מִדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל "סְגֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם" עָלֵינוּ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשֵׂינוּ, אִם אֵין בְּיָדֵינוּ כֶּסֶף גְּזֵלָה, אוֹ כֶּסֶף צְדָקָה שֶׁעֲדַיִן אָנוּ מַחֲזִיקִים בְּיָדֵינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ נְתַקֵּן אֶת הַגְּנֵבָה וְהַגְּזֵלָה אִם נַחֲזִירָהּ תֵּכֶף-וּמִיָּד.

וְכֵן אִם אָנוּ חַיָּבִים חוֹבוֹת לִבְנֵי-אָדָם, עָלֵינוּ לְפָרְעָם, אִם הִבְטַחְנוּ לִתֵּן צְדָקָה – עָלֵינוּ לְשַׁלֵּם. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רסד): עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, זֶה עַל-יְדֵי צְדָקָה, זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּמִּשְׁכָּן (שְׁמוֹת לה, כב): "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים", שֶׁזֶּה סוֹד זִוּוּג, עַל-יְדֵי שֶׁתּוֹרְמִים צְדָקָה לְבִנְיַן בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ מְעַט, שֶׁאֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְחֶזְקֵאל יא, טז): "וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט" – אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבְּבָבֶל (מְגִלָּה כט.): בָּזֶה מְתַקְּנִים אֶת הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, כִּי אָדָם הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ, הַיְסוֹד הָיָה צָרִיךְ לָבוֹא עַל הַמַּלְכוּת, וְהוּא הִפְרִיד אֶת הַיְסוֹד מֵהַמַּלְכוּת, וְלָכֵן עִקַּר תִּקּוּן פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה – לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה. וְלָכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְהֵרָתֵם עַתָּה וְלָצֵאת לִצְדָקָה, וּבִפְרָט בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם הַלָּלוּ, "סְגֻלַּת שׁוֹבָבִי"ם" שֶׁהִיא סְגֻלָּה לְתַקֵּן חֵטְא זֶה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ מֻכְרָח לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, שֶׁהוּא יוֹצֵא לִצְדָקָה עַל כָּל-פָּנִים פַּעַם אַחַת בְּשָׁבוּעַ, כְּדֵי לַעֲזֹר לִבְנוֹת אֶת בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ מְעַט, שֶׁהוּא בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּבֵית-הַמִּדְרָשׁ בְּיַבְנְאֵל עִיר בְּרֶסְלֶב, שֶׁאָנוּ רוֹאִים, כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עוֹמֵד עַל זֶה חָזָק מְאֹד, לֹא לִתֵּן לִבְנוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת כָּזֶה, שֶׁכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יוּכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ יַחַד, הֲרֵי יֵשׁ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, אֲבָל הֵם פְּרוּדִים, עֵדוֹת עֵדוֹת, פְּלָגִים פְּלָגִים, בֵּית-הַמִּדְרָשׁ כָּזֶה שֶׁיּוּכְלוּ לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד כָּל מִינֵי עֵדוֹת, כָּל מִינֵי אֲנָשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם דֵּעוֹת אֲחֵרוֹת יִתְאַחֲדוּ בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת אֶחָד, שֶׁיִּתְאַסְּפוּ כָּל מִינֵי נֻסְחָאוֹת וְיִתְפַּלְּלוּ בְּמָקוֹם אֶחָד, זֹאת הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם לֹא יִתֵּן, וְאָנוּ עֵדִים לַאֲשֶׁר קוֹרֶה אֶצְלֵנוּ, שֶׁאָנוּ רוֹצִים לִבְנוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה כָּלוּל מִכָּל הַנֻּסְחָאוֹת, וְהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם עָזַב אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְלָקַח עַצְמוֹ רַק עָלֵינוּ, שָׁבַר אוֹתָנוּ מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, אֲבָל לֹא יוֹעִיל לוֹ שׁוּם דָּבָר, כִּי אִם נִהְיֶה עַקְשָׁנִים, וְנֵדַע שֶׁזֶּה הַתִּקּוּן שֶׁלָּנוּ, תִּקּוּן הַבְּרִית – זֶה צְדָקָה, כְּדֵי לִבְנוֹת בֵּית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁשָּׁם יִלְמְדוּ תּוֹרָה, לִבְנוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת, שֶׁשָּׁם יִתְפַּלְּלוּ כָּל הַנֻּסְחָאוֹת, וְלֹא יִהְיֶה הֶפְרֵשׁ בֵּין אַשְׁכְּנַזִּים וּסְפָרַדִּים, תּוּנִיסָאִים וּמָרוֹקָאִים, תֵּימָנִים וּפַרְסִים, אֵין אֶצְלֵנוּ כָּל הַשְּׁטֻיּוֹת הַלָּלוּ, כֻּלָּנוּ בָּנִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", אִם נֵצֵא פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לְהָפִיץ אֶת אוֹר הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם וְנֵלֵךְ לִצְדָקָה, זֶה תִּקּוּן הַבְּרִית שֶׁלָּנוּ, וְאָנוּ יְכוֹלִים לְקַיֵּם זֹאת, אִם יִהְיֶה לָנוּ רָצוֹן חָזָק מְאֹד.

וְלָכֵן נוֹהֲגִים הַחֲסִידִים, שֶׁבְּכָל שָׁבוּעַ קוֹבְעִים יוֹם אֶחָד, שֶׁבַּיּוֹם הַזֶּה הוֹלְכִים לִצְדָקָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה, וְאִם מְקַבְּלִים בִּזְיוֹנוֹת וְעֶלְבּוֹנוֹת, יוֹדְעִים שֶׁזֶּהוּ תִּקּוּן הָעֲבֵרָה. וְלָכֵן כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ עַכְשָׁו לָצֵאת פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לִצְדָקָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לִבְנוֹת אַחַת וּלְתָמִיד אֶת בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּבֵית-הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם וְגֻנְדָּא דִּילֵיהּ כָּל-כָּךְ מוֹנְעִים לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ שֶׁלֹּא יִבָּנֶה. וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לְהִתְחַמֵּק מִזֶּה, וּמִסְכֵּן מִי שֶׁמִּתְחַמֵּק – גּוֹרֵם עֲנִיּוּת לְעַצְמוֹ, כִּי מְקַלְקֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר דַּעְתּוֹ, וְהָעֲנִיּוּת נִמְשֶׁכֶת עָלָיו, כִּי אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נְדָרִים מא): אֵין עָנִי אֶלָּא מִדַּעַת; כָּל הָעֲנִיּוּת בָּאָה מֵהֶעְדֵּר דַּעַת, שֶׁאֵין מַכִּירִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם הַלָּלוּ עָלֵינוּ לְתַקֵּן מִדַּת הַכַּעַס וְהָרְצִיחָה, שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל מִי שֶׁהוּא רַגְזָן, אֵינוֹ רוֹצֶה לִתֵּן צְדָקָה. כִּי מַהִי צְדָקָה? רַחֲמָנוּת עַל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּנְתִינָה לוֹ, לֹא-כֵן כַּעֲסָן רוֹצֵחַ אוֹמֵר: אֲנִי עָבַדְתִּי כָּל-כָּךְ קָשֶׁה עַל הַכֶּסֶף, וְאֵיךְ אֶתֵּן לְךָ?! וּכְכָל שֶׁהוּא יוֹתֵר כַּעֲסָן, הוּא יוֹתֵר רָחוֹק מִצְּדָקָה וּמֵרַחֲמָנוּת. וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ בְּיָמִים אֵלּוּ אֶת הָרְצִיחָה וְהַכַּעַס שֶׁלָּנוּ, וְנִזְכֶּה לְהַגִּיעַ לְסַבְלָנוּת, וְנַרְבֶּה בִּצְדָקָה, וְיוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ נֵצֵא בַּעֲבוּר צְדָקָה, הֲלֹא הָאֲרִ"י זַ"ל אוֹמֵר, שֶׁעַל כָּל חֵטְא שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה צְרִיכִים לְהִתְעַנּוֹת פ"ד תַּעֲנִיּוֹת, שְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה יָמִים, וּמִי יָכוֹל לָצוּם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים, הֲלֹא כְּשֶׁעָלֵינוּ לָצוּם יוֹם אֶחָד, קָשֶׁה לָנוּ מְאֹד, וְאָנוּ מְצַפִּים שֶׁיִּסְתַּיֵּם הַיּוֹם וְנוּכַל לֶאֱכֹל, וְזֶה בְּצוֹם אֶחָד, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה יָמִים לָצוּם, מִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה?! וְאִם חָטָא אָדָם עֶשֶׂר פְּעָמִים, הֲרֵי צָרִיךְ לָצוּם שְׁמוֹנֶה-מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים יוֹם – כְּשָׁלֹשׁ שָׁנִים צוֹם, וּמִי יָכוֹל לָצוּם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה?! וּמִי שֶׁחָטָא יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר פְּעָמִים, כְּמֵאָה פְּעָמִים, צָרִיךְ לָצוּם שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְאַרְבַּע-מֵאוֹת יוֹם, כַּמָּה שָׁנִים צָרִיךְ לִחְיוֹת כְּדֵי לָצוּם כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה צוֹמוֹת?! וּמִי יָכוֹל לַעֲמֹד בָּזֶה?! וְלָכֵן כָּתוּב (דָּנִיֵּאל ד, כד): "וַחֲטָיָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק", עַל-יְדֵי צְדָקָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לָאָדָם, כִּי צְדָקָה זֶה אֱמוּנָה, וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לא): "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ", שֶׁבְּרִית וֶאֱמוּנָה תְּלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ, וֶאֱמוּנָה זוֹ צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית טו, ו): "וְהֶאֱמִן בַּהֲוָיָ"ה וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה", צְדָקָה וֶאֱמוּנָה הָא בְּהָא תַּלְיָא, וּשְׁנֵיהֶם תְּלוּיִים בַּבְּרִית, וְאִם-כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית – לָצֵאת לִצְדָקָה.

וְלָכֵן עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ עַכְשָׁו פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לָצֵאת לִצְדָקָה בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה, כְּדֵי לִבְנוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת כָּזֶה, שֶׁהוּא בֵּית-מִקְדָּשׁ מְעַט, שֶׁשָּׁם יוּכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִכָּל הָעֵדוֹת, שֶׁזֶּה בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וּבְאֵיזֶה בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁאוֹמְרִים: סְפָרַדִּים אֵינָם רְצוּיִים פֹּה, צְרִיכִים לֵידַע, שֶׁאֵין זֶה בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּבֵית-הַמִּדְרָשׁ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל. כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל הוּא מַתָּנָה לְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאֵינֶנּוּ מְצֻמְצָם אֵצֶל שׁוּם בֶּן-אָדָם וְלֹא בְּשׁוּם מָקוֹם. עָלֵינוּ לִבְנוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה שַׁיָּךְ לִכְלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אָנוּ רוֹאִים, שֶׁהַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם רַק רוֹצֶה לַעֲקֹר אוֹתָנוּ לְגַמְרֵי. בֹּאוּ וְנִתְחַזֵּק יַחַד בְּאַחְדוּת אֲמִתִּית, וְנֹאהַב אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי, שֶׁזֶּה הַתִּקּוּן הֲכִי גָּדוֹל לִפְגַם הַבְּרִית, וְעַל-יְדֵי-זֶה שֶׁנִּהְיֶה בְּאַחְדוּת וְנַעֲזֹר אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְנַרְבֶּה בִּצְדָקָה, וְנִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לִבְנוֹת בֵּית-הַכְּנֶסֶת וּבֵית-הַמִּדְרָשׁ עַל שֵׁם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּיַבְנְאֵל עִיר בְּרֶסְלֶב, שֶׁבּוֹ יוּכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל כָּל הָעֵדוֹת וְכָל הַנֻּסְחָאוֹת, כְּעֵין שֶׁיִּהְיֶה בְּבֵית-הַמִּקְדָּשׁ, עַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל בַּגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!