קוּנְטְרֵס

עַם מְאֻחָד

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אֵין עוֹד דָּבָר יוֹתֵר חָשׁוּב מִזֶּה. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן לג): אֵצֶל בְּנֵי-אָדָם אֱמוּנָה הוּא דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי הָעִקָּר הוּא אֱמוּנָה. וְעִקַּר הָאֱמוּנָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת. וּבֶאֱמֶת אָמַר הֶחָכָם מִכָּל אָדָם (מִשְׁלֵי כח, כ): "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת", מִי שֶׁחָזָק בֶּאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ כָּל מִינֵי בְּרָכוֹת. וְזוֹ מַעֲלַת מָרְדְּכַי, שֶׁנִּקְרָא אִישׁ יְהוּדִי, עַל שֵׁם שֶׁכָּפַר בָּעֲבוֹדָה זָרָה. מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק הָיָה הַיְּהוּדִי שֶׁגִּלָּה וּפִרְסֵם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעֵת שֶׁעָמַד נֶגְדּוֹ הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁכָּל הָעִנְיָן שֶׁל קְלִפַּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, זֶה לַעֲשׂוֹת פֵּרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן אָמַר הָמָן (אֶסְתֵּר ג): "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין כָּל הָעַמִּים", שֶׁרָצָה לְקַטְרֵג עַל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מְפֻזָּרִים וּמְפֹרָדִים בֵּינֵיהֶן. לֹא-כֵן אֶסְתֵּר בְּכֹחַ מָרְדְּכַי, אָמְרָה: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים"; אִם עַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ "עַם מְאֻחָד", שׁוּם עֲמָלֵק לֹא יוּכַל לָהֶם. אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׂוֹנְאִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת פט): מִיּוֹם שֶׁקִּבְּלוּ עַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, יָרְדָה שִׂנְאָה מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם לְעַם עוֹלָם; הֵם חָשִׁים עַצְמָם נְחוּתֵי דַּרְגָּה כְּלַפֵּי יִשְׂרָאֵל, הַמִּתְנַהֲגִים עַל-פִּי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁצִּוָּם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְרִים שַׁבָּת, מְנִיחִים תְּפִלִּין, מִתְעַטְּפִים בְּצִיצִית, יֵשׁ לָהֶם מְזוּזָה עַל פֶּתַח בֵּיתָם, שׁוֹמְרִים טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה, הַגּוֹיִים מְקַנְּאִים בָּהֶם, אֵיזוֹ אֻמָּה יָפָה הִיא זוֹ! וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתָנוּ. כִּי זֶהוּ הָמָן-עֲמָלֵק, שֶׁזֶּה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל "עַם מְאֻחָד".

וְלָכֵן עוֹשֶׂה כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לְפַלֵּג אֶת הָעָם, שֶׁזֶּה כְּלַל הַמִּפְלָגוֹת פֶּלֶג, פֶּלֶג, כְּדוֹר הַהַפְלָגָה, הָעִקָּר לְהַפְרִיד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה עַל חַג הַפּוּרִים אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי תַּעֲנִית ב, יב): כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים, וִימֵי הַפּוּרִים לֹא יִהְיוּ נִבְטָלִים לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים". נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה, הֲלֹא אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁשּׁוּם מִצְוָה לֹא תִּשְׁתַּנֶּה, חַס וְשָׁלוֹם, וּמִכָּל שֶׁכֵּן לֹא תִּתְבַּטֵּל, כִּי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית, וְשַׁיֶּכֶת לְכָל הַדּוֹרוֹת, וְאֵיךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים וִימֵי הַפּוּרִים לָאו, הֲרֵי חַג הַפֶּסַח, שָׁבוּעוֹת, סֻכּוֹת, רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְכוּ', הֵם חַגִּים שֶׁנָּתַן לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיוּ בְּטֵלִים חוּץ מִפּוּרִים? אֶלָּא בְּפוּרִים נִתְגַּלָּה אוֹר כָּזֶה, גִּלּוּי הָאוֹר הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה, שֶׁנִּתְגַּלָּה יוֹתֵר מִכָּל הַחַגִּים, כִּי כָּל חַג וְחַג מְגַלֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ד') שֶׁכָּל חַג מֵחַגֵּי יִשְׂרָאֵל מְגַלֶּה אֶת רְצוֹן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הִנֵּה בְּחַג הַפֶּסַח הוֹצִיאָנוּ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ מִמִּצְרַיִם, וּבְחַג הַסֻּכּוֹת סִבְּבָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַנְנֵי הַכָּבוֹד, וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה, וְנִמְחָלִים לָנוּ עֲווֹנוֹת שֶׁעָשִׂינוּ, יֵשׁ בְּכָל הַחַגִּים גִּלּוּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ.

וּבַמֶּה פּוּרִים חָשׁוּב יוֹתֵר מֵהַכֹּל? אֶלָּא הָמָן הָרָשָׁע מִזֶּרַע עֲמָלֵק, עָשָׂה פֵּרוּדִים בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבְכֹחַ מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, שֶׁגִּלָּה אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּתַכְלִית הַגִּלּוּי, אָסַף אֶת כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָמַד עִמָּהֶם תּוֹרָה, עַל-יְדֵי-זֶה בִּטֵּל אֶת הָמָן לְגַמְרֵי, שֶׁרָצָה לְהַפְרִיד אֶת הָעָם. וְלָכֵן פּוּרִים זֶהוּ חַג שֶׁל אַחְדוּת, שֶׁאָז נִתְגַּלָּה אֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל "עַם מְאֻחָד", וְלָכֵן זֶה הֶחָג עוֹלֶה עַל כָּל הַחַגִּים. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה ז:): חַיָּב אֱינִישׁ לִבְסוּמֵי בְּפוּרִים, עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי; אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל-כָּךְ שָׂמֵחַ בְּפוּרִים, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה הַהֶפְרֵשׁ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי.

מָה הַפְּשָׁט בָּזֶה? אֶלָּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר קָמִים עָלֵינוּ עֲמָלֵקִים, עֵרֶב-רַב, וְרוֹצִים לְהַשְׁכִּיחַ מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְרַחֵם עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים הַדְּבוּקִים בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, הַמְגַלִּים לָנוּ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְעַל-יְדֵי-זֶה מְאַחֲדִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי בָּרֶגַע שֶׁנִּתְגַּלָּה שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּצֶדֶק וּבְרַחֲמִים, בְּחֶסֶד וּבְמִשְׁפָּט, וְאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה, אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה (חֻלִּין ז), וּמַחְדִּירִים בָּאָדָם לֵידַע, שֶׁאֵין מֻשָּׂג שֶׁל טֶבַע וּמִקְרֶה וּמַזָּל, כִּי בְּשִׁמְךָ יִקְרָאוּךָ וּבִמְקוֹמְךָ יוֹשִׁיבוּךָ, אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בְּמַה שֶּׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא (יוֹמָא לח), בָּרֶגַע הַזֶּה נִתְאַחֲדִים בְּאַחְדוּת גְּמוּרָה, כִּי יוֹדְעִים, אֲשֶׁר מַה שַּׁיָּךְ שֶׁאֶחָד יִטֹּל מִזּוּלָתוֹ לְלֹא רְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ?! וְהַגִּלּוּי אֱלֹקוּת הַזֶּה מְגַלִּים הַצַּדִּיקִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְעַל-יָדָם עַם יִשְׂרָאֵל נַעֲשִׂים "עַם מְאֻחָד", שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּהַר סִינַי וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה.

וְהִנֵּה בְּפוּרִים מִתְגַּלֶּה אוֹר כָּזֶה, שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ לְשִׂמְחָה אֱלֹקִית, לְהַרְגִּישׁ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, עַד שֶׁלֹּא יֵדְעוּ הֶפְרֵשׁ בֵּין אָרוּר הָמָן – שֶׁהָמָן מְקַלֵּל, לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי – שֶׁמָּרְדְּכַי מְבָרֵךְ. כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַגִּיעַ לְגִלּוּי אֱלֹקוּת כָּזֶה, כְּבָר אֵינוֹ מְפַחֵד מֵהָמָן הָרָשָׁע וְקִלְלָתוֹ, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁלְּעֻמַּת זֶה מָרְדְּכַי מְבָרֵךְ. וְאֵימָתַי מְפַחֲדִים מִקִּלְלַת הָמָן? כְּשֶׁלֹּא יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ חַכְמֵי הַתּוֹרָה, חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הַמְבָרְכִים אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאָז חוֹשְׁשִׁים מֵאָרוּר הָמָן. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁיּוֹדְעִים בְּבֵרוּר, שֶׁיֶּשְׁנוֹ "בָּרוּךְ מָרְדְּכַי", שֶׁזֶּה כְּלַל צַדִּיקֵי הַדּוֹר, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, הַמְבָרְכִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, מְאַחֲדִים אוֹתָם, דּוֹאֲגִים שֶׁיִּהְיוּ "עַם מְאֻחָד", אֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹתָם דָּבָר. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְכַבֵּד וּלְיַקֵּר אֶת חַכְמֵי הַתּוֹרָה.

וּמָה אָנוּ רוֹאִים? שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר קָמִים עֵרֶב-רַב, כְּלַל הַמַּשְׂכִּילִים הָאֲרוּרִים, וְאֵיךְ עוֹלֶה בְּיָדָם לְפַלֵּג אֶת הָעָם? עַל-יְדֵי שֶׁעוֹשִׂים לֵיצָנוּת מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר וַחֲכָמָיו. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (שַׁבָּת קיט:): לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁבִּזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ הָרַב, גַּם בַּדּוֹר הַזֶּה, אֵיךְ הִצְלִיחוּ הָעֵרֶב-רַב לְהַעֲבִיר כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים דְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? רַק עַל-יְדֵי הַלֵּיצָנוּת, שֶׁהִתְלוֹצְצוּ מִתַּלְמִידֵי חֲכָמִים, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, וְאֶת זֹאת עָלֵינוּ לַעֲקֹר! וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: כָּל הַמּוֹעֲדִים יִהְיוּ בְּטֵלִים, וִימֵי הַפּוּרִים לֹא נִתְבַּטְּלִים לְעוֹלָם. כִּי בִּימֵי הַפּוּרִים נִתְגַּלָּה מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל חַכְמֵי הַתּוֹרָה. וְלָכֵן כָּתוּב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ", קִיְּמוּ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ כְּבָר. כִּי פּוּרִים זֶה קַבָּלַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, שֶׁאָז נִתְגַּלֵּית מַעֲלַת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ: יִשְׂרָאֵ"ל – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: יֵ'שׁ שִׁ'שִּׁים רִ'בּוֹא א'וֹתִיּוֹת לַ'תּוֹרָה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן צא): סְגֻלָּה לְהַתְמָדָה – שֶׁלֹּא יְדַבֵּר עַל שׁוּם יְהוּדִי. אָנוּ רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם פִּתְאוֹם מְאַבְּדִים אֶת הַחֵשֶׁק לִלְמֹד תּוֹרָה, וְאֵין יוֹדְעִים לָמָּה. אַךְ הַכֹּל בָּא מֵחֲמַת שֶׁמְּדַבְּרִים לָשׁוֹן-הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת.

וְזֶה מַה שֶּׁמְּקָרֵר אֶת הַחֵשֶׁק לִלְמֹד. וּכְדֻגְמַת סֵפֶר תּוֹרָה, אִם נִמְחֲקָה אֲפִלּוּ אוֹת אַחַת, כָּל הַסֵּפֶר תּוֹרָה פָּסוּל, וַאֲפִלּוּ אִם תֶּחְסַר חֵלֶק מֵאוֹת, כְּבָר פָּסוּל סֵפֶר הַתּוֹרָה, מִכָּאן שֶׁכָּל יְהוּדִי חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאִם מְדַבְּרִים נֶגֶד יְהוּדִי אֶחָד, הַיְנוּ פּוֹגְמִים בְּאוֹת אַחַת בַּתּוֹרָה, אֲזַי כְּבָר אֵין לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד, כִּי סֵפֶר הַתּוֹרָה פָּסוּל, אֲפִלּוּ נָגַעְתָּ בְּאֵיזוֹ אוֹת בִּלְבַד. וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר לֹא לְדַבֵּר עַל שׁוּם יְהוּדִי, כִּי כָּל יְהוּדִי מְאֹד מְאֹד יָקָר אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סַנְהֶדְרִין מד.): יִשְׂרָאֵל, אַף-עַל-פִּי שֶׁחָטָא – יִשְׂרָאֵל הוּא; אֵין יְכוֹלִים לִפְסֹל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, רַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רפב), שֶׁצְּרִיכִים לָדוּן אֶת כָּל יְהוּדִי לְכַף זְכוּת, וּלְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה, וַאֲפִלּוּ הוּא רָשָׁע גָּמוּר, צְרִיכִים לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ פְּרָט טוֹב, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים לז, י): "וְעוֹד מְעַט וְאֵין רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ", אִם תִּמְצָא אֶצְלוֹ עוֹד מְעַט טוֹב, שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, כִּי נִתְעַלָּה.

וְזֶהוּ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת נז): אֲפִלּוּ רֵיקָנִין שֶׁבְּךָ מְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן; וְכָתְבוּ הַמְקֻבָּלִים, בָּרִמּוֹן תַּרְיַ"ג גַּרְעִינִים, רֶמֶז לְתַרְיַ"ג מִצְווֹת. וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נְדָרִים כה.): כָּל הַכּוֹפֵר בָּעֲבוֹדָה זָרָה כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ; וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן פ'), שֶׁדָּבָר זֶה רָאִינוּ מֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁהָיָה פּוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל, כֵּיוָן שֶׁרָצוּ לְהַעֲבִירוֹ עַל הַדָּת, הָיָה מוּכָן לְהִשָּׂרֵף לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הָעִקָּר לֹא לְהָמִיר דָּתוֹ. לְמֵדִים מִכָּאן, שֶׁכָּל יְהוּדִי יֵשׁ לוֹ נְקֻדָּה טוֹבָה, וּבִפְרָט הַנְּקֻדָּה שֶׁל כְּפִירָה בָּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּכָל הַתּוֹרָה. אָדָם מִסְכֵּן, רָחוֹק מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, אֲבָל בְּדָבָר אֶחָד הוּא חָזָק, הוּא יְהוּדִי, אֵינוֹ מוֹחֵק אֶת הַלְּאֹם שֶׁלּוֹ, כְּבָר נֶחֶשָׁב כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְלָכֵן מָרְדְּכַי הַצַּדִּיק נִקְרָא אִישׁ יְהוּדִי, כִּי הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא יִתְעָרְבוּ בֵּינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה הִזְהִירַתְנוּ: "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", עַם יִשְׂרָאֵל אַף פַּעַם לֹא יִתְבּוֹלְלוּ בֵּין הַגּוֹיִים. וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים: נִהְיֶה כְּכָל הַגּוֹיִים בֵּית יִשְׂרָאֵל – הָיֹה לֹא תִּהְיֶה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מוֹעֵד קָטָן טז): מָה כּוּשִׁי מְשֻׁנֶּה בְּעוֹרוֹ, אַף יִשְׂרָאֵל מְשֻׁנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם מִכָּל הָעַמִּים.

וְלָכֵן בְּפוּרִים, אָז הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְהִתְאַחֵד זֶה עִם זֶה. וְעִקַּר הַמִּצְוָה: "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים", וְאָז אָנוּ מִתְאַחֲדִים יַחַד, וּמְגַלִּים לַכֹּל, שֶׁאָנוּ "עַם מְאֻחָד". וְעַל זֶה עָלֵינוּ לַעֲבֹד הַרְבֵּה, וְלַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת כָּל הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה, הָרִשְׁעוּת וְהַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה בֵּינֵינוּ. וְעָלֵינוּ לִשְׁמֹעַ רַק בְּקוֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁשּׁוֹלֵחַ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וְגַם בַּדּוֹר הַזֶּה לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לָנוּ חֲכָמִים אֲמִתִּיִּים, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, אֲשֶׁר רַק אֲלֵיהֶם אָנוּ מְחֻיָּבִים לִשְׁמֹעַ, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל "עַם מְאֻחָד" רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר הִיא מְאַחֶדֶת אוֹתָם בְּצַוְתָּא. וְלָכֵן מָצִינוּ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה: כְּלוּם נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה, אֶלָּא בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, עַכְשָׁו שֶׁיִּשְׂרָאֵל חָטְאוּ, גְּדֻלָּתְךָ לָמָּה לָךְ?! כָּל עִנְיַן הַצַּדִּיק – לְאַחֵד אֶת יִשְׂרָאֵל, לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לְפַרְסֵם לְכֻלָּם אֶת יָפְיוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי; כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַה לְּהִתְבַּיֵּשׁ עִם עַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם אַלְפַּיִם שָׁנָה בַּגּוֹלָה, שְׁמָדוֹת, הֲרִיגוֹת, רְצִיחוֹת, שֶׁחָנְקוּ, שָׂרְפוּ, שָׁחֲטוּ, טָבְחוּ, בְּכָל מִינֵי מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, וּמִי? אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָרְשָׁעִים, יִמַּח שְׁמָם, וְרָצוּ לִמְחֹק אֶת זֵכֶר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עָלָה בְּיָדָם, כִּי עַם יִשְׂרָאֵל חַי וְקַיָּם, וְלֹא נִכְנְעוּ לָעֲמָלֵקִים הָאֲרוּרִים, שֶׁחָנְקוּ שִׁשָּׁה מִילְיוֹן יְהוּדִים קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. וְהִנֵּה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, רְאֵה גַּם רְאֵה, עַם יִשְׂרָאֵל שִׁקְּמוּ עַצְמָם, וּבָנוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, מִקְוָאוֹת, יְשִׁיבוֹת לְבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, כּוֹלְלִים לִלְמֹד תּוֹרָה, מִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, וְדָבָר זֶה עָלֵינוּ לְהַחְדִּיר בָּנוּ הֵיטֵב בִּימֵי הַפּוּרִים הַלָּלוּ, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הֵם "עַם מְאֻחָד", וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב כְּשֶׁהֵם מִתְאַחֲדִים יַחַד.

וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סִפְרֵי רְאֵה צו): לֹא תִתְגֹּדְדוּ – לֹא תֵּעָשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת, אֶלָּא הֱיוּ כֻּלְּכֶם אֲגֻדָּה אַחַת; עַם יִשְׂרָאֵל צְרִיכִים לְהִתְאַחֵד יַחַד, וְזֶה מוֹרִיד אֶת הַשְּׁכִינָה בָּעוֹלָם. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ב'): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמֹשֶׁה, כָּל מַה שֶּׁאַתָּה יָכוֹל לְשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל – שַׁבַּח, לְגַדְּלָם וּלְפָאֲרָם. מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה מַנְהִיג הַדּוֹר, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁיְּשַׁבֵּחַ אֶת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה צח): נַעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲגֻדָּה אַחַת, הִתְקִינוּ עַצְמָם לַגְּאֻלָּה; כִּי הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה רַק אִם עַם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ "עַם מְאֻחָד", אָז יְכוֹלִים לְקַוּוֹת וּלְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה.

וְעִקַּר הַגָּלוּת, זֶה רַק מֵחֲמַת שִׂנְאַת חִנָּם, מֵחֲמַת גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה, וּבֶאֱמֶת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה כט): אֱלוֹהַּ אֲנִי עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, אֲבָל לֹא יִחַדְתִּי שְׁמִי אֶלָּא עֲלֵיכֶם, אֵינִי נִקְרָא אֱלֹהֵי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרָאִים בָּנִים לַמָּקוֹם (עַיֵּן אָבוֹת ג), וְכֵן כָּתוּב (דְּבָרִים יד): בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", וּכְמוֹ בֵּן הֶחָבִיב לְאָבִיו, כָּךְ חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (חֻלִּין צא:): חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּפוּרִים זֶה הֶחָג שֶׁצְּרִיכִים לִהְיוֹת שְׂמֵחִים, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה כָּזוֹ, לְבִטּוּל אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכְּבָר אֵינוֹ עוֹשֶׂה הֶפְרֵשׁ בֵּין אָרוּר הָמָן, שֶׁזֶּה כְּלַל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עַל הָאָדָם, לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי – שֶׁזֶּה כְּלַל הַיְשׁוּעוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹשֶׂה לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ, זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כָּל מַאן דְּעָבִיד רַחֲמָנָא לְטָב עָבִיד; אָדָם כָּזֶה שֶׁזָּכָה לְבִטּוּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֶצְלוֹ אֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין אָרוּר הָמָן – כְּלַל הַצָּרוֹת שֶׁסּוֹבְלִים מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי – אֵלּוּ הַיְשׁוּעוֹת שֶׁמַּמְשִׁיכִים עָלֵינוּ הַצַּדִּיקִים. וְאָדָם שֶׁמַּגִּיעַ לְבִטּוּל כָּזֶה, רוֹאֶה בְּכָל דָּבָר אֶת הַטּוֹב, וְאוֹמֵר עַל הַכֹּל "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב", וְזֹאת מַחְדִּירִים בָּנוּ הַצַּדִּיקִים, שֶׁלֹּא נִהְיֶה בַּטְלָנִים, וּבִפְרָט בִּימֵי הַפּוּרִים שֶׁאָז נִפְתָּחִים כָּל הַשְּׁעָרִים. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (יְרוּשַׁלְמִי מְגִלָּה ה.) כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד נוֹתְנִים לוֹ. בְּפוּרִים פְּתוּחִים שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם וִיכוֹלִים לִפְעֹל אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר צְרִיכִים, כִּי אָז מִתְאַחֲדִים עַם יִשְׂרָאֵל, וְאֶחָד עוֹזֵר לַשֵּׁנִי, שֶׁזֶּהוּ מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, וּבָזֶה מִתְגַּלֶּה הָאוֹר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁהַמַּלְאָכִים מִתְפָּאֲרִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ: רְאֵה אֶת עַם יִשְׂרָאֵל "עַם מְאֻחָד".

וְלָכֵן חַג הַפּוּרִים הוּא חַג מָלֵא שִׂמְחָה, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וּלְהֵפֶךְ – אֵין עוֹד צָרָה כַּפֵּרוּדִים שֶׁיֵּשׁ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁבָּאִים לֵיצָנִים וּמִתְלוֹצְצִים מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, הֵם גּוֹרְמִים כָּל הַצָּרוֹת לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד מִמִּדַּת הַלֵּיצָנוּת. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (דֶּרֶךְ זוּטָא ו'): תְּחִלַּת עֲבֵרָה – הִרְהוּר הַלֵּב, שְׁנִיָּה לָהּ – לֵיצָנוּת; אִם רוֹאִים אֶחָד מְדַבֵּר נֶגֶד חַכְמֵי הַתּוֹרָה צְרִיכִים לָדַעַת, שֶׁהוּא פָּגוּם בַּעֲבֵרוֹת, כִּי תְּחִלַּת עֲבֵרָה – הִרְהוּר הַלֵּב, מִסְכֵּן אָדָם זֶה מֻנָּח בְּשִׁקּוּץ, תִּעוּב, זִהוּם וְנִאוּף, וְאַחַר-כָּךְ מַגִּיעַ לְלֵיצָנוּת. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סא): כְּשֶׁאָדָם חוֹלֵק עַל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ צוֹאָה וְטִנּוּף בְּרֹאשׁוֹ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (עֵרוּבִין כא): הַלּוֹעֵג עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, נִדּוֹן בְּצוֹאָה רוֹתַחַת. כִּי אִם אָדָם חָצוּף, מְדַבֵּר נֶגֶד חַכְמֵי הַתּוֹרָה, סִימָן שֶׁמֹּחוֹ מָלֵא לִכְלוּךְ. וְהִנֵּה אָנוּ רוֹאִים שֶׁבָּא פִּרְחָח עִם קָרַחַת, מָלֵא זִהוּם וְנִאוּף, בּוּר וְעַם הָאָרֶץ, אֲשֶׁר בִּלָּה חַיָּיו בָּרֶפֶשׁ וָטִיט, אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם, וְהוּא אֵינֶנּוּ מִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר נֶגֶד חַכְמֵי הַתּוֹרָה, גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם חֲמִשִּׁים וְשִׁשִּׁים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בַּעֲבוּר הַתּוֹרָה, הִתְנַזְּרוּ מִכָּל תַּאֲווֹת הָעוֹלָם הַזֶּה, יָגְעוּ וְטָרְחוּ בַּתּוֹרָה, וְיֵשׁ לוֹ הַחֻצְפָּה לְדַבֵּר נֶגְדָּם?! עַל זֶה אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תְּהִלִּים נה, כא): "שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו, חִלֵּל בְּרִיתוֹ"; מִי שֶׁמְּדַבֵּר נֶגֶד גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, סִימָן שֶׁהוּא פָּגוּם בַּעֲבֵרוֹת. וְהִנֵּה יְמֵי פּוּרִים בָּאִים לְהַזְכִּירֵנוּ, שֶׁעֲמָלֵק בָּא לְקָרֵר אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל.

וְעִקַּר מְחִיָּתוֹ דַּיְקָא בְּפוּרִים, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי אַחְדוּת. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ בְּפוּרִים הַזֶּה לְקַיֵּם בִּשְׁלֵמוּת מִצְווֹת הַפּוּרִים, לְאַחֵד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ "עַם מְאֻחָד", וְנַתְחִיל לֶאֱהֹב אֶת כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְנָדוּן כָּל אֶחָד לְכַף זְכוּת, וְנַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַגִּזְעָנוּת שֶׁמַּכְנִיס בָּנוּ הָמָן-עֲמָלֵק, כִּי הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם הוּא הוּא הַיּוֹשֵׁב עַל הַנָּחָשׁ, וּמְדַבֵּר רַע עַל עַם יִשְׂרָאֵל, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (חֻלִּין קלט:): הָמָן מִן הַתּוֹרָה, מִנַּיִן? "הֲמִן הָעֵץ", וְאֵיךְ בָּא הָמָן אֵצֶל הַנָּחָשׁ? אֶלָּא הַנָּחָשׁ רָצָה לְהַפְרִיד אֶת אָדָם וְחַוָּה מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְזֶהוּ עִקַּר כֹּחוֹ שֶׁל הָמָן, שֶׁרוֹצֶה לְהַפְרִיד אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן אָנוּ צְרִיכִים לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרָכוֹת נח.): לְךָ הֲוָיָ"ה הַמַּמְלָכָה" – זוֹ מִלְחֶמֶת עֲמָלֵק; אֵיךְ מוֹחִים אֶת עֲמָלֵק? עַל-יְדֵי שֶׁמְּגַלִּים וּמְפַרְסְמִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. יַעֲזֹר לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה עַתָּה לַחֲזֹר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְנִתְאַחֵד יַחַד וְנֹאהַב כָּל יְהוּדִי, וּבִזְכוּת זֶה נְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁבֹּא יָבוֹא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!