קונטרס עניין שובבי"ם

קוּנְטְרֵס

עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם

בָּנַי הַיְקָרִים! כָּתוּב (יִרְמְיָה ג, יד) "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִי"ם", אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהַיָּמִים שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, אֵלּוּ הַיָּמִים מְאֹד מְסֻגָּלִים לְתַקֵּן אֶת פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁזֶּה הַחֵטְא הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, וְאֵין עוֹד עָוֹן כָּל כָּךְ חָמוּר כְּמוֹתוֹ; כִּי מִכָּל טִפָּה וְטִפָּה יָכוֹל לְהִבָּרֵא וָלָד – בֵּן אוֹ בַּת, וּכְשֶׁאָדָם מוֹצִיאָן לְבַטָּלָה, הֲרֵי זֶה הוֹרֵג אֶת בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ; וּבְדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁרוֹאִים אָדָם רוֹצֵחַ – סוֹלְדִים מִמֶּנּוּ, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֵסֶק עִם רוֹצֵחַ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם רָצַח שְׁנֵי אֲנָשִׁים – אוֹתוֹ כְּבָר אֵין יְכוֹלִים לִסְבֹּל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁהָרַג עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, הוּא רוֹצֵחַ גָּדוֹל מְאֹד שֶׁבּוֹחֲלִים בּוֹ כֻּלָּם, וְכֵן הָלְאָה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם הוֹרֵג אֶת בְּנוֹ אוֹ בִּתּוֹ, זֶה כְּבָר רוֹצֵחַ נוֹרָא וְאָיֹם, שֶׁאֵין יְכוֹלִים לְהָבִין אוֹתוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁהוֹרֵג הַרְבֵּה בָּנִים אוֹ בָּנוֹת שֶׁלּוֹ, הֲרֵי זֶה הָרוֹצֵחַ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר! וּבָזֶה שֶׁאָדָם מוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, אֵינֶנּוּ שָׂם עַל לֵב שֶׁהוֹרֵג אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמא), שֶׁאוֹי לוֹ לְאָדָם שֶׁחָטָא בְּחֵטְא זֶרַע לְבַטָּלָה, וּכְשֶׁהוּא נִפְטָר, מְלַוִּים אוֹתוֹ אֲלָפִים וְרִבְבוֹת רְבָבוֹת קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, וְזֶה הַבִּזָּיוֹן הֲכִי גָּדוֹל לְנִפְטָר, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן לְהִתְחַבֵּא מֵרֹב בּוּשָׁה. כָּל-כָּךְ חָמוּר הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה, עַד שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (וַיֵּשֶׁב קפח:), שֶׁעַל כָּל עֲבֵרָה שֶׁבָּעוֹלָם – יֵשׁ תְּשׁוּבָה. אֲבָל עַל פְּגַם הַבְּרִית – מַאן דְּאוֹשִׁיד זַרְעֵיהּ בְּרֵקַנְיָא, אֵין מוֹעִילָה תְּשׁוּבָה.

וְאוֹמֵר עַל זֶה רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן עא), שֶׁבְּזֶה הַזֹּהַר אַף אֶחָד אֵינוֹ מֵבִין, וַאֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, שֶׁכֵּן יֵשׁ תְּשׁוּבָה, כִּי אֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה. שׁוֹאֵל עַל זֶה מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, תְּפִלִּין, הֲלָכָה ד'): אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַזֹּהַר אוֹמֵר, שֶׁאֵין מוֹעִילָה תְּשׁוּבָה עַל פְּגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְרַבֵּנוּ זַ"ל בָּא וְאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ תְּשׁוּבָה? הֲרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל לֹא יַחֲלֹק עַל הַזֹּהַר, וְלֹא יְשַׁנֶּה מֵהַזֹּהַר? אֶלָּא מַסְבִּיר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'), שֶׁעַל הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית נֶאֱמַר (מִשְׁלֵי ב, יט): "כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים", מִי שֶׁנִּכְשָׁל בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, הוּא כְּבָר לֹא יַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, וְרוֹצֶה שֶׁנַּחֲזֹר אֵלָיו, וְחָפֵץ לְהִתְגַּלּוֹת אֵלֵינוּ, וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁנּוּכַל לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם; וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת יֵשׁ לוֹ כֹּחַ כָּזֶה שֶׁיָּכוֹל לָרֶדֶת לְכָל הַמְּקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וּלְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם שָׁם אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן, הוּא מַעֲמִיד עַל צַדִּיק כָּזֶה שֶׁיָּכוֹל לְקָרֵב אֶת כֻּלָּם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, אֲפִלּוּ אֶת אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הַפְּגוּמוֹת, מַחֲלֹקֶת גְּדוֹלָה, שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו כָּל דָּבָר אָסוּר.

וּבְדֶרֶךְ כְּלָל בְּנֵי-אָדָם כְּשֶׁשּׁוֹמְעִים מַחֲלֹקֶת עַל אֶחָד, תֵּכֶף-וּמִיָּד סוֹלְדִים מִמֶּנּוּ, וְאֵינָם רוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, בְּאָמְרָם: "הֲרֵי פְּלוֹנִי חוֹלֵק עָלָיו, וְאַלְמוֹנִי מְדַבֵּר עָלָיו, וְלָמָּה לִי לָלֶכֶת לְשָׁם?!" אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ה'): וְתַאֲמִין שֶׁכָּל מַצּוּתָא וּמְרִיבָה שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַצַּדִּיקִים הַשְּׁלֵמִים, אֵין זֶה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיְּגָרְשׁוּ סִטְרִין אָחֳרָנִין. כָּל הַמַּחֲלֹקֶת הִיא רַק כְּדֵי לְרַחֵק אוֹתְךָ. לְךָ לֹא מוֹעִילָה תְּשׁוּבָה, עַל-פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ- כִּי הוֹצֵאתָ זַרְעֲךָ לְבַטָּלָה, לָקַחְתָּ טִפּוֹת שֶׁל נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁל בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ וְזָרַקְתָּ אוֹתָם, וַהֲרֵי זֶה כְּחֵטְא דּוֹר הַמַּבּוּל, שֶׁכָּתוּב שָׁם (בְּרֵאשִׁית ו, יב): "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ", אֲזַי מַעֲמִידִים מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁיָּכוֹל גַּם אוֹתְךָ לְקָרֵב אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאַתָּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ מַחֲלֹקֶת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁלְּךָ, וְאָמַר הֶחָכָם מִכָּל הָאָדָם (מִשְׁלֵי טו, לב): "אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין", לְשׁוֹן תְּלוּנָה וּמְרִיבָה, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: כְּשֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיקִים, תֵּדַע שֶׁזֶּה מַשְׁמִיעִין אוֹתְךָ עַל שֶׁפָּגַמְתָּ בְּטִפֵּי מֹחֲךָ וְכוּ', וּמַר לְךָ מְאֹד, כִּי חָטָאתָ בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, כִּי מִי שֶׁחָטָא בְּחֵטְא זֶה, הוּא בָּא לִידֵי יֵאוּשׁ וְדִכָּאוֹן.

וְלָכֵן אוֹמֵר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל, זֶה מַה שֶּׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, שֶׁעַל חֵטְא זֶה אֵין תְּשׁוּבָה, כְּדֵי לִמְנֹעַ מִמְּךָ תְּשׁוּבָה, וּבָא הַצַּדִּיק וְאוֹמֵר, שֶׁכֵּן מוֹעִילָה תְּשׁוּבָה, אֲבָל זֶהוּ הַנִּסָּיוֹן הֲכִי קָשֶׁה לָאָדָם, שֶׁמִּצַּד אֶחָד רוֹאֶה שֶׁכָּתוּב שֶׁאֵין תְּשׁוּבָה, וּמִצַּד שֵׁנִי בָּא הַצַּדִּיק וְאוֹמֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּשׁוּבָה. וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, הוּא עוֹד צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ שֶׁמְּדַבְּרִים כָּל דָּבָר אָסוּר עַל הַצַּדִּיק. וּבְדֶרֶךְ כְּלָל אִם מְדַבְּרִים כָּל דָּבָר אָסוּר עַל הַצַּדִּיק – אֲזַי אָדָם בּוֹרֵחַ וְנוֹתָר בַּחוּץ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא כְּבָר צַדִּיק, וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ, מַה שֶּׁמְּחַכֶּה עָלָיו, בַּאֲשֶׁר הוּא פָּגוּם בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁאֲלָפִים וּרְבָבוֹת קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים מְסַבְּבִים אוֹתוֹ.

וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ו.): אִלּוּ הָיוּ נוֹתְנִים רְשׁוּת לָעַיִן לִרְאוֹת, הָיְתָה רוֹאָה שֶׁבְּצַד יָמִין שֶׁלּוֹ הוֹלְכִים רִבְבוֹת קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, וּבְצַד שְׂמֹאל שֶׁלּוֹ הוֹלְכִים אַלְפֵי מַזִּיקִים, אֲבָל אָדָם אֵינוֹ יוֹדֵעַ וְאֵינוֹ מַרְגִּישׁ, וּמִזֶּה בָּא שֶׁהוּא גַּאַוְתָן, וְנִכְנֶסֶת בּוֹ גֵּאוּת וְיֵשׁוּת, וְחוֹשֵׁב שֶׁהוּא הֲכִי גָּדוֹל, הוּא לַמְדָן, הוּא צַדִּיק, הוּא מְקֻבָּל, הוּא רַב, רַבָּנָן, וּבַעַל מַדְרֵגָה, וְאֵינוֹ שָׂם עַל לֵב שֶׁהוּא טִפָּה סְרוּחָה, וְאַלְפֵי קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ, אֲשֶׁר אֶת זֹאת אֵין רוֹאִים רַק הַצַּדִּיקִים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהֵם זַכֵּי הָרְאוּת, הֵם רוֹאִים, שֶׁאָדָם הַפָּגוּם בִּפְגַם הַבְּרִית, אַלְפֵי קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים מְסוֹבְבִים אוֹתוֹ. וְזֶה הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָאָדָם, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁמֹעַ מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה וּלְהוֹצִיאוֹ מֵהַרע, וְיָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְלַהֲבִיאוֹ לְתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, אֲבָל זְעִירִין אִינוּן וּמְעַטִּים הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה, לֹא לַחֲלֹק עַל הַצַּדִּיק שֶׁבִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ טוֹבָה. וְזוֹ הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁיֵּשׁ עַל רַבֵּנוּ זַ"ל וְעַל מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל וְעַל כָּל תַּלְמִיד שֶׁעוֹסֵק לְהָפִיץ אֶת אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם.

וּבִפְרָט מִי שֶׁמּוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ אֶל אֵלּוּ שֶׁנִּפְגְּמוּ בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, עָלָיו הַהֶכְרֵחַ שֶׁתִּהְיֶה מַחֲלֹקֶת. וְהִנֵּה כָּתוּב בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא "רֵאשִׁית חָכְמָה" (שַׁעַר הַתְּשׁוּבָה, פֶּרֶק ג'): וּמֵהַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ הַשָּׁב לְתַקֵּן, הוּא לְתַקֵּן אוֹת בְּרִית הַפָּגוּם בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁאֵין אָדָם בִּזְמַנֵּנוּ נִצֹּל מִמֶּנּוּ בְּבַחֲרוּתוֹ, עַיֵּן שָׁם. וְאִם הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא "רֵאשִׁית חָכְמָה", שֶׁהָיָה לִפְנֵי לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע-מֵאוֹת שָׁנָה אוֹמֵר, שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ אֵין בָּחוּר אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה נָקִי מִזֶּה, שֶׁאָז לֹא הָיְתָה פְּרִיצוּת, לֹא הָיָה שִׁקּוּץ, תִּעוּב, זִהוּם, תְּמוּנוֹת תּוֹעֵבָה וּשְׁאָר מַרְעִין בִּישִׁין, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵין עֲרֹךְ בְּדוֹרוֹתֵינוּ אֵלּוּ, שֶׁהָעֵרֶב-רַב נִתְפַּשְּׁטוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, הִתְעָרְבוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל עֲמָלֵקִים אֲרוּרִים, שֶׁלָּקְחוּ לְעַצְמָם מְשִׂימָה – לְטַמֵּא אֶת בְּנֵי וּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל בְּנִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּמַעֲבִירִים עַל הַדָּת מִילְיוֹנִים מֵאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמַפְקִירִים אֶת בְּנוֹתֵיהֶם לִזְנוּת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, מַפְקִירִים אֶת הַנֹּעַר לְסַמִּים, לְאַלִּימוּת וּלְכָל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת רָעוֹת, וּמְעוֹדְדִים אוֹתָם לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי זֶבֶל וְלִכְלוּךְ, וְאֵיךְ מֹחָם שֶׁל בְּנֵי הַנְּעוּרִים יָכוֹל לְהַשִּׂיג אָרְחוֹת חַיִּים?! אֵיךְ יַשִּׂיגוּ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת?! אֵיךְ יַשִּׂיגוּ אֶת הַתּוֹרָה?!

הִנֵּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אָב הָרַחֲמָן, וּמְאֹד רוֹצֶה שֶׁבְּנֵי-אָדָם יַחְזְרוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד חֲשׁוּבָה תְּשׁוּבָה, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (אֵיכָה רַבָּה פְּתִיחָתָא ג, לה): נִמְשְׁלָה תְּפִלָּה כְּמִקְוֶה וּתְשׁוּבָה כְּיָּם, מָה מִקְוֶה פְּעָמִים פְּתוּחָה וּפְעָמִים נְעוּלָה, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה – פְּעָמִים פְּתוּחִים פְּעָמִים נְעוּלִים, אֲבָל הַיָּם הַזֶּה תָּמִיד פָּתוּחַ, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה אֵינָם נִנְעָלִים לְעוֹלָם; הַיְנוּ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה פְּעָמִים פְּתוּחִים וּפְעָמִים לָאו, כִּי לֹא בְּכָל פַּעַם אָדָם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ב'): כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עֲנָנִים דִּמְכַסִּין עַל עֵינִין, מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, קָשֶׁה לוֹ לְהִתְפַּלֵּל; וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב): וּבֶאֱמֶת אִם הָיְתָה לָאָדָם אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְשׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר שֶׁמְּדַבְּרִים אֵלָיו, בְּוַדַּאי הָיָה מְדַקְדֵּק וּמְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָמָּה אֵינוֹ מְדַבֵּר? כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁבִּמְקוֹמוֹ אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְזוֹ הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת שֶׁיֵּשׁ בְּלֵב כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לא), שֶׁבְּרִית וֶאֱמוּנָה תְּלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ, וּמִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית אֵין לוֹ אֱמוּנָה, כִּי אֵין קִיּוּם אֱמוּנָה, אֶלָּא עַל-יְדֵי בְּרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט, כט): "וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ"; וְלָכֵן תְּפִלָּה נִמְשְׁלָה לְמִקְוֶה, אֲשֶׁר פְּעָמִים פְּתוּחָה וּפְעָמִים סְגוּרָה, כִּי פַּעַם אָדָם יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּפַעַם לָאו, לֹא-כֵן תְּשׁוּבָה נִמְשְׁלָה כַּיָּם, הַיָּם תָּמִיד פָּתוּחַ, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה תָּמִיד פְּתוּחִים, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָן שֶׁל רְשָׁעִים, אֶלָּא בַּחֲזָרָתָם בִּתְשׁוּבָה.

וְהִנֵּה יָמִים אֵלּוּ "יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם" הַקְּדוֹשִׁים שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, הֵם מְסֻגָּלִים מְאֹד לְתַקֵּן הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁבָּחוּר צָעִיר חָטָא בּוֹ. וּמַהוּ "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם"? אֶלָּא חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (עֵרוּבִין יח:) עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה מְנֻדֶּה, וּבָאוּ קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים וְחִמְּמוּ אוֹתוֹ, עַד שֶׁבָּא אֶל הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְאֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הָיוּ נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת מְאֹד שֶׁיָּצְאוּ לְבַטָּלָה, וְהֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, וְלַעֲבֹר בְּכוּר הַבַּרְזֶל, וְלִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל שֶׁסָּבְלוּ בְּמִצְרַיִם, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (שְׁמוֹת א, יד).

אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל: אֵלּוּ הֵם הַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן הוֹצִיא לְבַטָּלָה, וְהֻצְרְכוּ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, וְשָׁם לְהִזְדַּכֵּךְ בְּזִכּוּךְ אַחַר זִכּוּךְ, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְגִלָּה לָהֶם אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה); וְעַל-יְדֵי-זֶה הוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְזֶהוּ "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁדַּיְקָא שָׁבוּעוֹת אֵלּוּ שֶׁל "יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁבָּהֶן כָּתוּב אֵיךְ עַם יִשְׂרָאֵל הִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּמִצְרַיִם, וְעָבַר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁעָבַר, וְיָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וְעָשָׂה עִמָּהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִסִּים וְנִפְלָאוֹת, וְקִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וּמִשְׁפְּטֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הֵם מְסֻגָּלִים מְאֹד לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה. וְלָכֵן כָּל בָּחוּר וְכָל אַבְרֵךְ שֶׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ שֶׁחָטָא בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת, צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּתִקּוּנוֹ בְּיָמִים אֵלּוּ, וּבְוַדַּאי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִמְחַל לוֹ.

מַה הֵם הַתִּקּוּנִים לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא הַזֶּה? מְגַלֶּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן לג): עַל-יְדֵי אֱמוּנָה – יִסְלַח לְךָ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עֲווֹנוֹתֶיךָ; אִם אָדָם מִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מוֹחֵל לוֹ, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁאוֹמֵר הַנָּבִיא (יִרְמְיָה ה, א): "מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ". אֲזַי הָעִקָּר לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה. אָדָם שֶׁרַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, נִכְשַׁל בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, הוּא הִפְרִיד אֶת הַיְסוֹד מֵהַמַּלְכוּת, יְסוֹד זֶה הַצַּדִּיק, מַלְכוּת זוֹ הָאֱמוּנָה, אֲשֶׁר הֵם צְרִיכִים לִהְיוֹת בְּיַחַד תָּמִיד, צַדִּיק מְגַלֶּה אֶת הָאֱמוּנָה, יְסוֹד מְחֻבָּר אֶל הַמַּלְכוּת, וּבָרֶגַע שֶׁאָדָם הוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, הִפְרִיד אֶת הַיְסוֹד מֵהַמַּלְכוּת, וּמִזֶּה נוֹבְעוֹת כָּל הַצָּרוֹת שֶׁאָדָם סוֹבֵל בְּחַיָּיו.

וְלָכֵן כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁקִּלְקֵל, עָלָיו לְהִתְחַזֵּק בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְעֹז בֶּאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְהִוָּדַע, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, וְהַכֹּל לַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת, וְאֵין מְצִיאוּת בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ, וּבְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שָׁם אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְדָבָר זֶה אָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן כָּל זְמַן שֶׁמֹּחוֹ מְקֻלְקָל – אֵיךְ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא בְּכָל פְּרָט וּפְרָט מִפְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, אֵיךְ שֶׁדּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר הֵם לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; אָדָם שֶׁחָטָא אֲפִלּוּ פַּעַם אַחַת בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, אֵינוֹ מְסֻגָּל לְהָבִין, אֵיךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נִמְצָא בְּזֶה הָעוֹלָם, וְדוֹחֵק אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְמַעְלָה לְמַעְלָה, כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מִתְחַבֵּא בְּאֵיזֶה עוֹלָם, הוּא שׁוֹכֵחַ אוֹ אֵינוֹ מֵבִין, שֶׁאֵין מֻשָּׂג כָּזֶה שֶׁיִּהְיֶה קִיּוּם בַּבְּרִיאָה בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ג.): בִּתְחִלָּה הָיְתָה הַשְּׁכִינָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ – סִלְּקוּ מֵהֶם אֶת הַשְּׁכִינָה. מַהִי הַשְּׁכִינָה? שֶׁהִשְׁכִּין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בֵּינֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא טז, טז): "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הוֹלֵךְ אִתָּנוּ בְּתוֹךְ סוּרֵנוּ, כִּי מִי הוֹלֵךְ בָּנוּ? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִי מִסְתַּכֵּל בָּנוּ? הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאִם הוּא יִתְבָּרַךְ מוֹצִיא מֵאִתָּנוּ אֶת הַחַיִּים, כְּבָר הָיִינוּ כְּאֶבֶן דּוֹמֵם. וְלָכֵן כָּתוּב (נְחֶמְיָה ט, ו): "וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם", כִּי מִי מְחַיֶּה אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ? רַק הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

וְלָכֵן "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם" זֶה אֱמוּנָה, לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁהִתְחַזְּקוּ עַם יִשְׂרָאֵל בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים, אֱמוּנַת צַדִּיקִים, "וַיַּאֲמִינוּ בַּהו"יה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שְׁמוֹת יד, לא), שׁוֹאֲלִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בְּמֹשֶׁה הֶאֱמִינוּ, בַּהֲוָיָ"ה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק; וְכַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'): אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ אֶל אֱמוּנָה, אֶלָּא עַל-יְדֵי עֲצַת הַצַּדִּיקִים, הַיְסוֹד צָרִיךְ לִהְיוֹת מְחֻבָּר לַמַּלְכוּת, זֶה הַיִּחוּד, זֶה הַזִּוּוּג, וּבָרֶגַע שֶׁמַּפְרִידִים אֶת זֶה מִזֶּה, בָּאוֹת כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים, וּמְסַלְּקִים אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הָעוֹלָם, וְאָז סוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל, וְנִדְמֶה לָהֶם כְּאִלּוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם, וְאֵינוֹ צָרִיךְ אוֹתָם, וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי דִּמְיוֹנוֹת שֶׁנִּכְנָסִים בְּאָדָם שֶׁפָּגַם בִּפְגַם הַבְּרִית. וְזֶה מְדֻבָּר אֲפִלּוּ אִם אָדָם פָּגַם פַּעַם אַחַת בְּחַיָּיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן, שֶׁהַיּוֹם יֵשׁ, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, רִבּוּי פְּשָׁעִים וַעֲווֹנוֹת, שֶׁבָּחוּר צָעִיר יָכוֹל לַעֲבֹר עַל חֵטְא זֶה מֵאָה וְאֶלֶף פְּעָמִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו לְתַקְּנוֹ. כִּי הָאֲרִ"י זַ"ל אוֹמֵר, שֶׁעַל כָּל חֵטְא וְעָוֹן כָּזֶה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, צְרִיכִים לָצוּם פ"ד תַּעֲנִיּוֹת, וְאִם חָטָא אָדָם עֶשֶׂר פְּעָמִים בְּחֵטְא זֶה, צָרִיךְ לָצוּם שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים יוֹם, וְאִם פָּגַם מֵאָה פְּעָמִים בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, צָרִיךְ לָצוּם שְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְאַרְבַּע-מֵאוֹת יָמִים, וְאִם אֶלֶף פְּעָמִים חָטָא בָּזֶה, צָרִיךְ שְׁמוֹנִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף יָמִים לָצוּם, וְהֵיכָן יֵשׁ לָאָדָם יָמִים רַבִּים כָּל-כָּךְ?! בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל וְאוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה'): הָעִקָּר זֶה אֱמוּנָה, לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לְהַכְנִיס בְּעַצְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ בְּעַצְמוֹ הֵיכָן אוֹחֵז בֶּאֱמוּנָה, וְכָךְ יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת. וּבָזֶה שׂוֹרֵף אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לה), שֶׁאֱמוּנָה זֶה חַשְׁמַ"ל, שֶׁשּׂוֹרֵף אֶת הַקְּלִפּוֹת, מֵרֹב אוֹר שֶׁמְּגַלִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – כָּל הַקְּלִפּוֹת נִשְׂרָפוֹת.

וְלָכֵן צְרִיכִים לְגַלּוֹת אֱמוּנָה לְעַצְמוֹ וְלַאֲחֵרִים, וּלְדַבֵּר רַק אֱמוּנָה. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן לג): אֵצֶל הָעוֹלָם אֱמוּנָה זֶה דָּבָר קָטָן, אֲבָל אֶצְלִי הָעִקָּר אֱמוּנָה, לְדַבֵּר תָּמִיד מֵאֱמוּנָה, וְזֶה תִּקּוּן הַבְּרִית. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לד, יז): "פְּנֵי הֲוָיָ"ה בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם", אִם מַכְנִיסִים אֶת "פְּנֵי הֲוָיָ"ה" גִּלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ אֶת הַפָּנִים שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּמְצָא פֹּה "בְּעֹשֵׂי רָע" – בְּאֵלּוּ שֶׁעָשׂוּ אֶת הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁנִּקְרָא רַע, מַה קּוֹרֶה? "לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם", כָּל זֵכֶר הַקְּלִפּוֹת נִכְרָת. וְזֶהוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת: לְ'הַכְרִית מֵ'אֶרֶץ זִ'כְרָם – מ'וֹצִיא זֶ'רַע לְ'בַטָּלָה. וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁפָּגַם בַּחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, עָלָיו לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז, כִּי הַכֹּחַ שֶׁל אֱמוּנָה יִשְׂרֹף לוֹ אֶת כָּל עֲווֹנוֹתָיו. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל הִרְבָּה לְדַבֵּר מֵאֱמוּנָה, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאָמַר (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן קכח), שֶׁקֹּדֶם שֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, יִהְיֶה כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, וְלֹא צַדִּיק אֶחָד יִהְיֶה שֶׁיְּדַבֵּר וְיִצְעַק מֵאֱמוּנָה, אֶלָּא יִהְיוּ הַרְבֵּה צַדִּיקִים, וְיִהְיֶה נִחָר גְּרוֹנָם, וְיִהְיוּ צְרוּדִים מֵרִבּוּי צְעָקוֹת, שֶׁכָּל-כָּךְ יִצְעֲקוּ עַל אֱמוּנָה, כִּי הָעִקָּר זֶה עַל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה. וְלָכֵן "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם" הוּא לְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְאֵיךְ? עַל-יְדֵי אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

בַּמֶּה מִתְבַּטֵּאת אֱמוּנָה? אֵיךְ אָדָם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא? אִם מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְהַבֵּן אֶל אָבִיו, וּמַרְגִּישׁ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, זֶה סִימָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה. וְלָמָּה אָדָם אֵינוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ? כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ אֵלָיו, וְלָכֵן מִתְרַשֵּׁל מִתְּפִלָּה. בָּא רַבֵּנוּ זַ"ל וּמְגַלֶּה לָנוּ אֶת הַסּוֹד שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת, לִגְנֹב בְּכָל יוֹם כַּמָּה דַּקּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, לִבְרֹחַ לְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם בְּנֵי-אָדָם, לְאֵיזֶה מַרְתֵּף, אוֹ חֶדֶר, אוֹ שָׂדֶה, אוֹ יַעַר, אוֹ בְּאֵיזֶה הַר, וְלָשֶׁבֶת שָׁם וּלְטַיֵּל, וּלְדַבֵּר אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. בַּהַתְחָלָה יִדְמֶה לָאָדָם כְּאִלּוּ אֵין שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ וְאֵין צְרִיכִים אוֹתוֹ, וּכְאִלּוּ אֵין מִתְיַחֲסִים אֵלָיו, אַךְ זֶה בָּא רַק מֵחֲמַת עֲווֹנוֹת, כִּי בֶּאֱמֶת תְּפִלָּה עוֹשָׂה רֹשֶׁם גָּדוֹל מְאֹד בַּשָּׁמַיִם, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה לָנוּ (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ק'), שֶׁכָּל הַצַּדִּיקִים לֹא הִגִּיעוּ אֶל מַדְרֵגָתָם, אֶלָּא עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ אָדָם מַה זֶּה תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת, הָיָה עוֹסֵק בָּזֶה יוֹמָם וָלַיְלָה, לַיְלָה וָיוֹם, תָּמִיד הָיָה מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי אֵין עוֹד יוֹתֵר חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹ תְּפִלָּה, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה כ', סִימָן יג): בִּלְעָם הָיָה רָשָׁע עָרוּם, וְיָדַע שֶׁאֵין עוֹמֵד בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁחוֹטֵא וְאוֹמֵר חָטָאתִי, אֵין רְשׁוּת לְמַלְאָךְ לִגַּע בּוֹ; בִּלְעָם הָיָה נוֹאֵף, וְחָטָא וְהֶחְטִיא אֶת הָרַבִּים, בִּלְעָם הִכְשִׁיל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּנִאוּף, אֲבָל יָדַע, שֶׁאִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל יָבוֹאוּ וְיִתְבּוֹדְדוּ לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְיִתְוַדּוּ לְפָנָיו, וִיסַפְּרוּ לוֹ כָּל אֲשֶׁר עוֹבֵר עֲלֵיהֶם, שׁוּם מַלְאָךְ מַשְׁחִית לֹא יוּכַל לִגֹּע בָּהֶם. וְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁמְּחַזֵּק וּמְעוֹדֵד וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא נִתְפַּעֵל מִבִּלְעָם, אֶלָּא נָבוֹא וּנְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן אָמַר פַּעַם רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן רמד), שֶׁיֵּשׁ לוֹ צַעַר וְיִסּוּרִים בְּכָל יוֹם בְּעֵת הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא צָרִיךְ לַחֲשֹׁב מִבִּלְעָם.

וְהֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים שֶׁיֵּשׁ לְרַבֵּנוּ זַ"ל מִלְחָמָה עִם בִּלְעָם, שֶׁכָּל הַנִּאוּף בָּא מִמֶּנּוּ, שֶׁהוּא נָתַן עֵצָה לְבָלָק אֵיךְ לְהַכְשִׁיל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בְּנִאוּף. וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת לוֹחֵם נֶגְדּוֹ מִלְחֶמֶת חָרְמָה, וּבִלְעָם הָרָשָׁע יוֹדֵעַ מַה זֶּה תְּפִלָּה, וְלָכֵן אָמַר (בְּמִדְבַּר כג, ט): "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ, הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" וְכוּ', אוֹמֵר עַל זֶה מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, בִּרְכוֹת הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה'), שֶׁבִּלְעָם הֻצְרַךְ לְהוֹדוֹת – "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן", זֶהוּ עַם קָדוֹשׁ הַמִּתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינָם מִתְחַשְּׁבִים בְּמַעֲשֵׂי הַגּוֹיִים, "מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב", מִי יָכוֹל לִמְנוֹת אֶת פְּסִיעוֹת יְהוּדִי שֶׁהוֹלֵךְ לְהִתְבּוֹדֵד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ! וְלָכֵן כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לְתִקּוּן הַבְּרִית, תִּקּוּן הַמֹּחִין, תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה וּבְהִתְבּוֹדְדוּת, וּלְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שׁוֹחֵר טוֹב תְּהִלִּים ק'): בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל – יְהֵא לִבְּךָ שָׂמֵחַ, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים ק): "עִבְדוּ אֶת הֲוָיָ"ה בְּשִׂמְחָה", כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ שֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְדַבֵּר אֶל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא.

תְּתָאֲרוּ לְעַצְמְכֶם, נוֹתְנִים רְשׁוּת לְאָדָם שֶׁהָיָה כָּל-כָּךְ רָחוֹק, עֶבֶד מְזֹהָם, לְדַבֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ וּלְבַקְּשׁוֹ כָּל צְרָכָיו, הֲיֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ?! וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת עִקַּר שִׂמְחָתֵנוּ, שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים מֵעִנְיָן שֶׁל תְּפִלָּה וְהִתְבּוֹדְדוּת. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת תְּפִלָּה, סִימָן ע'): עַל-יְדֵי שִׂמְחָה, תָּבוֹא תְּפִלָּתְךָ בְּהֵיכַל-הַמֶּלֶךְ; כְּשֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בְּעֵת שֶׁמִּתְבּוֹדֵד לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תְּפִלּוֹתָיו הוֹלְכוֹת אֶל הֵיכַל הַמֶּלֶךְ, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לִמְנֹעַ וּלְעַכֵּב אֶת זֹאת. וְכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת תְּפִלָּה, סִימָן פא): תְּפִלָּה שֶׁהִיא בְּשִׂמְחָה – הִיא עֲרֵבָה וּמְתוּקָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיָמִים אֵלּוּ – "יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם", וּלְהִתְבּוֹדֵד אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאַף שֶׁכָּל הַשָּׁנָה כְּדַאי לְהִתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וּלְדַבֵּר אֵלָיו, אֲבָל בְּיוֹתֵר צְרִיכִים לְהִתְבּוֹדֵד בְּיָמִים אֵלּוּ, וּלְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל אֲשֶׁר עָשִׂינוּ, וּלְהִתְוַדּוֹת עַל חֲטָאֵינוּ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ד'): כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, הַחֲטָאִים נִכְנָסִים בְּתוֹךְ עַצְמוֹתָיו, וּמִי מֵמִית אוֹתוֹ? הָרַע שֶׁעָשָׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים לד, כד):" תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה", כִּי עֲווֹנוֹתָיו חֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָיו, וְאֵיךְ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא אֶת זֹאת? אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל: עַל-יְדֵי וִדּוּי, כְּשֶׁאָדָם מִתְוַדֶּה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל-יְדֵי-זֶה יוֹצְאִים חֲטָאָיו מֵעַצְמוֹתָיו, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ רוּחָנִיּוּת אֱלֹקוּת, וְזוֹכֶה לִהְיוֹת בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא. וְזוֹ מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּל-כָּךְ דְּבֵקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵין רוֹאִים אֶצְלָם מְאוּמָה, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רמג), שֶׁכָּל מַה שֶּׁהַצַּדִּיק יוֹתֵר גָּדוֹל, אֵין רוֹאִים אֶצְלוֹ מְאוּמָה, וְהִנֵּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ חִבֵּר שְׁלֹשָׁה סְפָרִים: מִשְׁלֵי, קֹהֶלֶת, שִׁיר הַשִּׁירִים, בְּסֵפֶר מִשְׁלֵי וְקֹהֶלֶת לְכָל אֶחָד יֵשׁ הַשָּׂגָה, יֵשׁ שָׁם דִּבּוּרֵי מוּסָר וְחָכְמָה, דִּבּוּרִים הַמּוֹשְׁכִים אֶת לֵב הָאָדָם אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל שִׁיר הַשִּׁירִים זֶה נִרְאֶה כְּשִׁיר אַהֲבָה, אֵין לָנוּ מֻשָּׂג בַּמֶּה שֶׁכָּתוּב שָׁם, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יָדַיִם ג, ה): אֵין הָעוֹלָם כְּדַאי לַיּוֹם שֶׁנִּתְגַּלָּה בּוֹ שִׁיר הַשִּׁירִים; הַיְנוּ שֶׁכָּל-כָּךְ חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ שִׁיר הַשִּׁירִים, אֲשֶׁר כָּל הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה מֻנָּחִים שָׁם, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן אֵין רוֹאִים מְאוּמָה. כָּךְ הַצַּדִּיק, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁהוּא כָּל-כָּךְ בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֵין רוֹאִים אֶצְלוֹ כְּלוּם. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן קטז): בְּנֵי אָדָם טוֹעִים בְּחָשְׁבָם שֶׁאֶת הַצַּדִּיק צְרִיכִים לְהַכִּיר מִבַּחוּץ; כִּי בֶּאֱמֶת אֵין זֶה כָּךְ, אֶלָּא בְּחִיצוֹנִיּוּת הוּא נִרְאֶה כְּמוֹ כֻּלָּם, אֲבָל הַפְּנִימִיּוּת זֶה עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי, וּמִזֶּה בָּא, שֶׁבְּנֵי-אָדָם חוֹלְקִים וּמְדַבְּרִים עַל הַצַּדִּיק, כִּי הַמֹּחַ שֶׁלָּהֶם מָלֵא טִנּוּף, וְחָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת מְזֹהָמוֹת, עֵינֵיהֶם הִסְתַּכְּלוּ בִּתְמוּנוֹת תּוֹעֵבָה, הַפֶּה נִבְּלוּ בְּנִבּוּל פֶּה, יְדֵיהֶם הוֹצִיאוּ זֶרַע לְבַטָּלָה, רַגְלֵיהֶם הָלְכוּ לִמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְאֵיךְ אָדָם כָּזֶה, שֶׁהוּא כָּל כֻּלּוֹ טָמֵא וּמְטֻמָּא מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד קָדְקֹד רֹאשׁוֹ, אֵיךְ תִּהְיֶה לוֹ הַשָּׂגָה בַּצַּדִּיק?!

וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן לו): וְזֶה כְּלָל, שֶׁמִּי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית, אֵין לוֹ שׁוּם מֻשָּׂג בְּדִבְרֵי הַצַּדִּיק, וְלֹא בְּחִנָּם שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁחָטְאוּ בְּזֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁזֶּה הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא רוֹצֵחַ, בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְאֵיךְ תִּהְיֶה לוֹ הַשָּׂגָה בְּצַדִּיק הָאֱמֶת הַדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא?! וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם מִתְוַדֶּה וּמוֹצִיא עֲווֹנוֹת מֵעַצְמוֹתָיו, נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תּוֹרַת כֹּהֲנִים בְּחֻקֹּתַי כו): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁמִּיָּד שֶׁהֵם מִתְוַדִּים עַל עֲוֹנֹתֵיהֶם, מִיָּד אֲנִי חוֹזֵר וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה רַק שֶׁיִּתְוַדּוּ אֵלָיו: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, חָטָאתִי עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, וְהוֹצֵאתִי זֶרַע לְבַטָּלָה, וְהִסְתַּכַּלְתִּי בִּמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְחָשַׁבְתִּי דְּבָרִים מְגֻנִּים, הִרְהַרְתִּי הִרְהוּרִים רָעִים, אֲנִי מִתְחָרֵט", זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה. וְלָכֵן כָּתוּב בַּזֹּהַר (בְּרֵאשִׁית נו): כָּל מַאן דְּאוֹדֵי עַל חֶטְאוֹי, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁבֵיק לֵיהּ וּמָחֵיל לֵיהּ עַל חוֹבֵיהּ; כָּל מִי שֶׁמִּתְוַדֶּה עַל חֲטָאָיו, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹזֵב אוֹתוֹ וּמוֹחֵל לוֹ עַל חוֹבוֹתָיו. וְזֶה כָּל עִנְיַן הַהִתְבּוֹדְדוּת, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן כה), שֶׁהִתְבּוֹדְדוּת הִיא מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה מֵהַכֹּל, שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לְמָקוֹם פָּנוּי, וּמְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל הָעוֹבֵר עָלָיו – בֵּין בְּגַשְׁמִי וּבֵין בְּרוּחָנִי, זֶה מַעֲלֶה שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא עָלוּ שַׁעֲשׁוּעִים כָּאֵלּוּ מִימוֹת עוֹלָם; לָכֵן כָּל מִי שֶׁחָטָא בְּחֵטְא הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, יִרְאֶה לְהִתְבּוֹדֵד הַרְבֵּה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא יְפַחֵד מֵאַף אֶחָד. וְכָל זְמַן שֶׁמְּקֹרָב אֶל הַצַּדִּיק, יֵשׁ לוֹ תִּקְוָה. וּכְמוֹ שֶׁגִּלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עח): אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, אֵין מֻשָּׂג שֶׁל יֵאוּשׁ! וְכֵן אָמַר (שָׁם, סִימָן קיב): אִם אַתָּה מַאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן; וְזֶה הַכֹּחַ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁנִּשְׁלַח בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ אֵלֵינוּ, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת הַפְּגוּמוֹת.

וְהִנֵּה "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם" הוּא הַיָּמִים הַלָּלוּ, שֶׁיְּכוֹלִים לְתַקֵּן בָּהֶם אֶת הַחֵטְא הַזֶּה שֶׁל הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, שֶׁאַף אֶחָד מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ נָקִי מִזֶּה, וְאָסוּר לְהַטְעוֹת עַצְמוֹ, צְרִיכִים לִחְיוֹת עִם הַמְּצִיאוּת, וְלָבוֹא אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּלְדַבֵּר אֵלָיו, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד מְאֹד חֲשׁוּבָה תְּפִלָּה, כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא וַיֵּרָא א'): אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִים בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה, וְהִיא גְּדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, וַאֲפִלּוּ אֵין אָדָם כְּדַאי לֵעָנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים – אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ; כָּל-כָּךְ חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ תְּפִלָּה. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִהְיוֹת חֲזָקִים בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית, מִנְחָה, וְעַרְבִית, וְלוֹמַר בְּכָל לַיְלָה חֲצוֹת, שֶׁאַרְבַּע תְּפִלּוֹת אֵלּוּ הֵן כְּנֶגֶד אַרְבַּע רַגְלֵי הַמֶּרְכָּבָה: כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, יִצְחָק, יַעֲקֹב, דָּוִד. אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית, יִצְחָק תִּקֵּן מִנְחָה, יַעֲקֹב תִּקֵּן עַרְבִית, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ כָּתוּב אֶצְלוֹ (תְּהִלִּים קיט, סב): "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ".

דָּוִד הַמֶּלֶךְ מֵעוֹלָם לֹא עָבַר עָלָיו חֲצוֹת לַיְלָה בְּשֵׁנָה. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, וְכָתוּב בַּזֹּהַר (חֵלֶק א' א:): כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הָלְכוּ לִישֹׁן בַּלַּיְלָה, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ יָצָא בַּחוּץ בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה וְהִסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר : "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ, מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ, יָרֵחַ וְכוֹכָבִים אֲשֶׁר כּוֹנָנְתָּה", וְשָׁר שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וּבָכָה לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. בְּעֵת חֲצוֹת, אָז הוּא הַזְּמַן שֶׁל הַמְתָּקַת הַדִּינִים, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמט), שֶׁאֲמִירַת חֲצוֹת חֲשׁוּבָה כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כְּשֶׁאָדָם אוֹמֵר בְּכָל לַיְלָה חֲצוֹת, שֶׁזֶּה הִתְבּוֹדְדוּת, עַל-יְדֵי-זֶה כְּאִלּוּ עָשָׂה אֶת הַפִּדְיוֹן הָעֶלְיוֹן, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רטו), שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים, וְדָנִים אֶת הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם וּבְכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (רֹאשׁ הַשָּׁנָה טז.): אָדָם נִדּוֹן בְּכָל שָׁעָה, שֶׁזֶּה שֵׁם אֲדֹנָ"י, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה צֵרוּפִים, יְכוֹלִים לָקַחַת שֵׁם זֶה, וּלְגַלְגֵּל עִמּוֹ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה צֵרוּפִים, שֶׁזֶּה הַכ"ד בָּתֵּי דִּינִים שֶׁדָּנִים בָּהֶם אֶת הָאָדָם, אֲבָל בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה, אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קמט): חֲצוֹת מְסֻגָּל כְּמוֹ פִּדְיוֹן, כִּי הוּא הַמְתָּקַת הַדִּינִים, וְאָז הוּא הֶאָרַת הַבֵּית-דִּין הָעֶלְיוֹן.

וְכֵן אוֹמֵר (שָׁם, סִימָן נד), שֶׁעִקַּר זְמַן הִתְבּוֹדְדוּת זֶה בְּעֵת חֲצוֹת, שֶׁאָז נֶאֱמַר (תְּהִלִּים עז, ז): "אֶזְכְּרָה נְגִינָתִי בַּלָּיְלָה עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה וַיְחַפֵּשׂ רוּחִי", וְזֶה הָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִזָּהֵר בְּיָמִים אֵלּוּ – יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם, לוֹמַר בְּכָל לַיְלָה סֵדֶר תִּקּוּן חֲצוֹת, וְלִבְכּוֹת עַל עֲווֹנוֹתָיו, וּלְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו. וְכֵן לְהִתְפַּלֵּל הַתְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, בְּמִנְיָן דַּיְקָא, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בְּרָכוֹת ח.): אֵימָתַי עֵת רָצוֹן? בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִים; וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נה), שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים הַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת בְּמִנְיָן, מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמָם הֶאָרַת הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאָז כָּל אֵלּוּ הָרוֹצִים לְהָרַע לוֹ – אֵינָם מַצְלִיחִים, כִּי הוּא מִסְתַּתֵּר בְּצֵל כְּנָפָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר: בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אָבוֹת –שָׁם יֵשׁ הַשְּׁכִינָה, הֵיכָן שֶׁמִּתְפַּלְּלִים: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, שָׁם מְצוּיָה הַשְּׁכִינָה. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ח'), שֶׁהַשָּׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הַלָּלוּ בּוֹנוֹת לָאָדָם שְׁלֹשָׁה מֹחִין כְּנֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, וּמִי שֶׁחָזָק לְהִתְפַּלֵּל בְּקוֹל וּבְחִיּוּת שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית, הוּא בּוֹנֶה לְעַצְמוֹ שְׁלֹשָׁה מֹחִין שֶׁעוֹמְדִים נֶגֶד תַּאֲוַת נִאוּף, שֶׁאַף פַּעַם לֹא יִכָּשֵׁל בָּזֶה.

וְלָכֵן "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם" זֶה אֱמוּנָה וּתְפִלָּה, שֶׁמַּכְנִיסוֹת בָּאָדָם שִׂמְחָה, כִּי אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתּוֹ, וְיֵשׁ לוֹ תִּקְוָה, וְיָכוֹל לָבוֹא לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְנַצֵּל אֶת הַיָּמִים הַלָּלוּ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קסט): מִי שֶׁתָּמִיד שָׂמֵחַ – הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹמֵר אוֹתוֹ מִפְּגַם הַבְּרִית; כִּי עִקַּר הַפְּגַם הַבְּרִית בָּא רַק עַל-יְדֵי הַקְּלִפָּה הַנִּקְרֵאת לִילִי"ת עַל שֵׁם יְלָלָה, שֶׁמַּכְנִיסָה בָּאָדָם מְרִירוּת, עַצְבוּת וְדִכָּאוֹן, וְלָכֵן צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת רַק בְּשִׂמְחָה, לִשְׂמֹחַ וּלְשַׂמֵּחַ אֶת אֲחֵרִים, וְזֶה עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזֶה "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁצְּרִיכִים לִשְׂמֹחַ מְאֹד שֶׁזָּכִינוּ לְהִתְקָרֵב אֶל צַדִּיק כָּל-כָּךְ גָּדוֹל, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן קעז), שֶׁעֲלֵיכֶם לִשְׂמֹחַ מְאֹד, שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים מֵרַבִּי אֱמֶת כָּזֶה, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ גְּדֻלַּת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלָכֵן רָאוּי לָכֶם לִשְׂמֹחַ שֶׁאַתֶּם מְקֹרָבִים אֵלַי. וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת כָּל הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּנוּ – שֶׁאַחַר כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת שֶׁעָבַרְנוּ בְּחַיֵּינוּ, טִמֵּאנוּ מֹחֵנוּ בְּהִרְהוּרִים רָעִים, טִמֵּאנוּ עֵינֵינוּ בְּהִסְתַּכְּלֻיּוֹת רָעוֹת, טִמֵּאנוּ אָזְנֵינוּ בִּשְׁמִיעַת אֲסוּרוֹת, טִמֵּאנוּ אֶת הָאַף בְּכַעַס וּרְצִיחָה, טִמֵּאנוּ פִּינוּ בְּנִבּוּל פֶּה, בְּלָשׁוֹן הָרַע וּרְכִילוּת, טִמֵּאנוּ יָדֵינוּ בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, טִמֵּאנוּ רַגְלֵינוּ בַּהֲלִיכוֹת לִמְקוֹמוֹת הַמְטֻנָּפִים, וְחִמַּמְנוּ אֶת גּוּפֵנוּ לִדְבַר עֲבֵרָה, עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְנֻקְבָא דִּתְהוֹמָא רַבָּה. וְהִנֵּה רִחֵם עָלֵינוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְשָׁלַח לָנוּ רַבִּי נוֹרָא וְנִפְלָא כָּזֶה שֶׁעוֹסֵק בְּתִקּוּנֵנוּ, וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד, שֶׁאָנוּ זוֹכִים לֵידַע מֵרַבִּי אֱמֶת כָּזֶה.

אֲבָל הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם מְפַחֵד מְאֹד מֵהָרַבִּי הַזֶּה, וְלָכֵן הֵקִים מַחֲלֹקֶת מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים. רֵאשִׁית אַף אֶחָד אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְקָרֵב אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, מֵחֲמַת רֹב הַמְּנִיעוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קנב), שֶׁכְּשֶׁבָּאָה נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה שֶׁיְּכוֹלָה לְהַצִּיל נְשָׁמוֹת, אָז שָׂמִים בַּדֶּלֶת יְרֵא שָׁמַיִם, אֵיזֶה מַשְׁגִּיחַ, אֵיזֶה רֹאשׁ יְשִׁיבָה, וְאוֹמֵר: "אַל תֵּלֵךְ שָׁם לְרַבֵּנוּ זַ"ל, לֹא לוֹמְדִים בִּסְפָרִים אֵלּוּ, לֹא כְּדַאי לִהְיוֹת מְקֹרָבִים אֲלֵיהֶם", וְכַדּוֹמֶה כָּל מִינֵי פִּתּוּיִים וַהֲבָלִים שֶׁרַק מְדַבְּרִים עַל רַבֵּנוּ זַ"ל וְעַל אֲנָשָׁיו.

וּבְנֵי-אָדָם שׁוֹמְעִים כָּזֹאת וּבוֹרְחִים. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיְרֵא שָׁמַיִם שֶׁעוֹמֵד בַּפֶּתַח, רַק עַל-יְדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ, לֵידַע שֶׁפֹּה יֵשׁ לִי הִתְחַזְּקוּת, פֹּה יֵשׁ לִי חִיּוּת, פֹּה אַגִּיעַ לְתַכְלִיתִי, אָז לָמָּה לִי לִשְׁאֹל אֶת פְּלוֹנִי?! עָלַי לַעֲסֹק בְּתִקּוּן נַפְשִׁי. הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם רָאָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דָּבָר, כִּי נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּרוּ כָּל-כָּךְ, וְאוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל מִתְפַּשֵּׁט מְאֹד בָּעוֹלָם, וְכָל מִי שֶׁשָּׁבוּר וְרָחוֹק – מוֹצֵא הִתְחַזְּקוּת וְחִיּוּת אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, אֲזַי בָּא בְּתַחְבּוּלָה וּבְהַמְצָאָה חֲדָשָׁה, שֶׁהֵקִים מַחֲלֹקֶת מִבִּפְנִים, בְּתוֹךְ חַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְזֶה מְדַבֵּר עַל זֶה, וְזֶה מְדַבֵּר עַל זֶה, עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים הֵיכָן מֹשֶׁה שָׁרוּי, הֵיכָן אַהֲרֹן שָׁרוּי, וְזוֹ הַצָּרָה הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁאָדָם שׁוֹבֵר כְּבָר אֶת כָּל הַמְּנִיעוֹת וּבָא אֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְהִנֵּה צָרִיךְ לִשְׁמֹעַ, שֶׁכִּתָּה זוֹ מְדַבֶּרֶת עַל זוֹ וְזוֹ עַל זוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לַּעֲשׂוֹת. וְלָכֵן אֵין שׁוּם עֵצָה אַחֶרֶת, אֶלָּא לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ – מַה יִּהְיֶה אִתִּי, הֵיכָן אֲנִי מְקַבֵּל הִתְחַזְּקוּת, הֵיכָן אֲנִי מִתְבּוֹדֵד אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִי מַכְנִיס בִּי חִיּוּת, שֶׁגַּם-כֵּן אֶתְבּוֹדֵד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, מִי נוֹתֵן לִי חִיּוּת, שֶׁגַּם אֲנִי אֶלְמַד תּוֹרָה; כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית זֶה לִמּוּד תּוֹרָה, כַּמּוּבָא (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן א'), שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם מְשֻׁגָּע, וְעַל-יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָה שׁוֹבְרִים אֶת הַיֵּצֶר הָרַע, כִּי כְּמוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיעַ שִׁגְעוֹן הַמְשֻׁגָּע אֶלָּא עַל-יְדֵי מַקֵּל, כָּךְ הַתּוֹרָה הִיא כְּמַקֵּל לִשְׁבֹּר בּוֹ אֶת הַיֵּצֶר הָרַע.

וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (קִדּוּשִׁין ל.): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בָּרָאתִי יֵצֶר הָרַע, בָּרָאתִי תּוֹרָה תַּבְלִין כְּנֶגְדּוֹ; אֵין אָדָם שֶׁאֵין לוֹ יֵצֶר הָרַע, וְאֵין דָּבָר שֶׁשּׁוֹבֵר אֶת הַיֵּצֶר הָרַע כְּמוֹ הַתּוֹרָה וְלָכֵן עַל אָדָם לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ – הֵיכָן זוֹכֶה לִלְמֹד בְּכָל יוֹם מִקְרָא, מִשְׁנָה, גְּמָרָא, מִדְרָשׁ, הֲלָכָה וְאַגָּדָה, שָׁם הוּא צָרִיךְ לְהִשָּׁאֵר בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם. וְאִם אָדָם יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן זֶה, אָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה וְלֹא יִהְיֶה אֶצְלוֹ שׁוּם מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב, שׁוּם כֶּלֶב נוֹבֵחַ לֹא יַפְרִיעַ לוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נ'), שֶׁעַז פָּנִים נִקְרָא כֶּלֶב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה נו, יא): "וְהַכְּלָבִים עַזֵּי נֶפֶשׁ", וּמִי שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית צָרִיךְ לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מְאֹד מִכְּלָבִים. וּמִי אֵלּוּ הַכְּלָבִים? אֵלּוּ שֶׁנִּמְצָאִים בְּתוֹךְ חַדְרוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל, וְאֵינָם מִתְבַּיְּשִׁים לְדַבֵּר עַל זֶה אוֹ עַל זֶה. טָמֵא מְטֻמָּא, חָטָאתָ בְּכָל מִינֵי שִׁקּוּץ, זִהוּם וְתִעוּב, לֹא נוֹלַדְתָּ בִּקְדֻשָּׁה, עָבַרְתָּ עַל נַשְׁגַּ"ז וְעָשִׂיתָ כָּל מִינֵי תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, בִּמְקוֹם שֶׁתֵּשֵׁב בֵּין תַּנּוּר לְכִירַיִם וְתַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה, אַתָּה הַיּוֹם מְדַבֵּר מִי כֵּן גָּדוֹל וּמִי לָאו, וְאֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ?! אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן פג), שֶׁזֶּהוּ יֵצֶר הָרַע גָּדוֹל לוֹמַר: צַדִּיק זֶה נָאֶה, צַדִּיק זֶה אֵינוֹ נָאֶה, תַּלְמִיד חָכָם זֶה נָאֶה וְזֶה לָאו; טִפָּה סְרוּחָה, אֵינְךָ מִתְבַּיֵּשׁ לְדַבֵּר עַל צַדִּיקִים, הֲלֹא אַתָּה שְׁלִיחַ הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם, שֶׁרוֹצֶה לִשְׁבֹּר בְּנֵי-אָדָם.

וְהִנֵּה עַתָּה זֶה זְמַן שׁוֹבָבִי"ם, וְהָעִקָּר בְּיָמִים אֵלּוּ – לְגַלּוֹת אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְלָכֵן עִקַּר עֲבוֹדָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה – לְמַלֵּא אֶת כָּל הָעוֹלָם עִם אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל, וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בִּדְבָרָיו זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רסד), שֶׁצְּדָקָה זֶה תִּקּוּן הַבְּרִית; כִּי כְּנֶגֶד שֶׁהוּא הִשְׁפִּיעַ זַרְעוֹ לְמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיעַ, לְבַחוּץ, כְּנֶגֶד זֶה יִקַּח כֶּסֶף צְדָקָה וְיַשְׁפִּיעוֹ בִּפְנִים, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב בְּצִדְקַת הַמִּשְׁכָּן (שְׁמוֹת לה, כב): "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים", שֶׁזֶּה זִוּוּג, שֶׁעַל-יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנָּתְנוּ בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן, בָּזֶה הָיָה הַזִּוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, הָיָה יִחוּד בֵּין יְסוֹד לְמַלְכוּת. וְלָכֵן אוֹמֵר מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל (לִקּוּטֵי-הֲלָכוֹת, בִּרְכוֹת-הַשַּׁחַר, הֲלָכָה ה'), שֶׁעִקַּר הַצְּדָקָה צָרִיךְ לִהְיוֹת לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁיְּכוֹלִים לְחַבֵּר סְפָרִים הַמְקָרְבִים נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעִקַּר הַצְּדָקָה לָתֵת לְהַדְפִּיס סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְלַהֲפִיצָם לְכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, קמב): "צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם, וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת", אֵיזוֹ צְדָקָה נִשְׁאֶרֶת לְעוֹלָם? כְּשֶׁנּוֹתְנִים אוֹתָהּ לְהַדְפָּסַת סִפְרֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת;

וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כְּתֻבּוֹת נ.): "עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת" (תְּהִלִּים קו, ג) – זֶה הַכּוֹתֵב סְפָרִים וּמַשְׁאִילָן לַאֲחֵרִים; כְּשֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה לְאָדָם – זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, לְאָדָם אֵין מַה לֶּאֱכֹל, וְהִנֵּה נָתַתָּ לוֹ אֹכֶל – אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה, אֲבָל אָכַל אֶת הָאֹכֶל, וּלְמָחָר הוּא שׁוּב רָעֵב, וּלְמָחֳרָתַיִם בָּא שׁוּב לְבַקֵּשׁ וְכוּ', וְכַמָּה יֵשׁ לְאָדָם לָתֵת?! אֲבָל כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה לְהַדְפִּיס סֵפֶר אֶחָד קָטָן, קוּנְטְרֵס אֶחָד קָטָן, וּמָסַר אֶת זֹאת לִיהוּדִי מִסְכֵּן, שֶׁנִּמְצָא בְּבֹץ, בְּזֻהֲמָה שֶׁל תַּאֲוַת נִאוּף, וּמַר וְחֹשֶׁךְ לוֹ הַחַיִּים, וְנִסְכַּם אֶצְלוֹ שֶׁמְּאַבֵּד עַצְמוֹ לְדַעַת, וְאֵין לוֹ כְּבָר תִּקְוָה בַּחַיִּים, כַּאֲשֶׁר דָּבָר זֶה מָצוּי עַכְשָׁו מְאֹד, וְהִנֵּה נָתַתָּ לוֹ קוּנְטְרֵס: "יֵשׁ תִּקְוָה", "תִּהְיֶה שָׂמֵחַ", "אַל תִּתְיָאֵשׁ" וְכַדּוֹמֶה, הִצַּלְתָּ נֶפֶשׁ אַחַת, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא יא.): כָּל הַמְקַיֵּם נֶפֶשׁ אַחַת מִיִּשְׂרָאֵל, כְּאִלּוּ קִיֵּם עוֹלָם מָלֵא; אָדָם עוֹמֵד לְהִתְאַבֵּד, וְהִנֵּה בָּא אֵלָיו יְהוּדִי, וְנוֹתֵן לוֹ קוּנְטְרֵס "לָמָּה לְהִתְאַבֵּד", אֲזַי הִצִּילוֹ מֵאֲבַדּוֹן, אָדָם עוֹמֵד לְהִתְגָּרֵשׁ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְהִנֵּה הִגַּעְתָּ אֵלָיו בַּזְּמַן הַנָּכוֹן, וְנָתַתָּ לוֹ קוּנְטְרֵס "לָמָּה לְהִתְגָּרֵשׁ", וּמַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן בֶּאֱמֶת – לָמָּה לִי לִשְׁבֹּר אֶת בֵּיתִי וְכוּ', כְּדַאי לִי לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בַּבַּיִת עִם אִשְׁתִּי וְכוּ', וְעַל-יְדֵי-זֶה אַצִּיל אֶת יְלָדַי וְכוּ', כִּי מִי סוֹבֵל בְּעִקָּר כְּשֶׁהַהוֹרִים מִתְגָּרְשִׁים? הַיְלָדִים.

וְלָכֵן אֵין צְדָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ – מִלְּהָפִיץ אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם. וְכָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁפָּגַם בַּבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, עָלָיו לָקַחַת סַל מָלֵא קוּנְטְרֵסִים וְחוֹבָרוֹת, וְלָצֵאת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלַהֲפִיצָם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה, וְלֹא לְהִתְפַּעֵל מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה מוּכָן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ, פְּשׁוּטוֹ כְּמַשְׁמָעוֹ, לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בָּעוֹלָם, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַזֶּה, שֶׁהָעֵרֶב-רַב הִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵבִיאוּ גּוֹיִים וְגוֹיוֹת מִבַּחוּץ לְבוֹלֵל אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם, וְלָכֵן צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ עֲבוֹדָה זוֹ שֶׁל צְדָקָה לְהַדְפָּסָה – קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְלָצֵאת וּלְהָפִיץ אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ הֲכִי גְּדוֹלָה, שֶׁזֶּה "עִנְיַן שׁוֹבָבִי"ם", לֹא רַק שֶׁאֲנִי חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, אֶלָּא אֲנִי רוֹצֶה לְהַחֲזִיר בִּתְשׁוּבָה אֲחֵרִים, וְזֶה הַסִּימָן אִם אֲנִי בֶּאֱמֶת בַּעַל תְּשׁוּבָה, וְאִם נִתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָתִי בַּשָּׁמַיִם? אִם אֲנִי מְקָרֵב יְהוּדִים אֲחֵרִים, וְעַז רְצוֹנִי לְקָרֵב אֶת כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, סִימָן שֶׁנִּתְקַבְּלָה תְּשׁוּבָתִי בַּשָּׁמַיִם, וַאֲנִי בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי. אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם סְפֵקוֹת, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהָפִיץ לַאֲחֵרִים וּלְקָרְבָם, וְחוֹשֵׁב שֶׁחֲבָל עַל הַזְּמַן לַעֲסֹק בָּזֶה, סִימָן שֶׁאֵינוֹ בַּעַל תְּשׁוּבָה אֲמִתִּי. וְעַל-כֵּן בֹּאוּ וְנִתְחַזֵּק בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם אֵלּוּ, שֶׁאָז נִתְקָנוֹת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ לְבַטָּלָה, כִּי בְּפָרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, יְכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת כָּל הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּצְאוּ לְבַטָּלָה, וּלְהַחֲזִיר יְהוּדִים בִּתְשׁוּבָה, וּמִי שֶׁמֵּשִׁיב אֲחֵרִים מֵעָוֹן, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מוֹחֵל לוֹ, וּמִי יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר שֶׁהוּא נָקִי מֵחֲטָאִים?! מִי יֹאמַר זִכִּיתִי לִבִּי טִהַרְתִּי מֵחֲטָאַי?! וְלָכֵן הַתְּשׁוּבָה הָעִקָּרִית – לְקָרֵב אֲחֵרִים, וּלְהָפִיץ אוֹר רַבֵּנוּ זַ"ל, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לַתִּקּוּן הַנִּצְחִי, וּלְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בִּפְגַם הַבְּרִית, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּגִלּוּי שְׁכִינָה, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!