קונטרס צער גידול בנים

קוּנְטְרֵס צַעַר גִּדּוּל בָּנִים

אין עוד צער בעולם כצער גידול בנים:

מוֹהֲרֹא"שׁ ז"ל אָמַר: אֵין עוֹד נַחַת בָּעוֹלָם כְּנַחַת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עִם יְלָדִים מֻצְלָחִים, וּלְהִפּוּךְ – אֵין עוֹד צַעַר בָּעוֹלָם כְּצַעַר גִּדּוּל בָּנִים, שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם עָגְמַת נֶפֶשׁ מִילָדָיו, שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם, שֶׁיִּזְכֶּה לְגַדֵּל אֶת יְלָדָיו בְּנָקֵל, וְשֶׁיִּשָּׁאֲרוּ יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, וְלֹא יִגָּרְרוּ אַחַר רוּחַ הַזְּמַן הַמָּלֵא כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, רַק יִהְיוּ חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, שֶׁרוֹצֶה בֵּן שֶׁיָּכוֹל לֵילֵךְ בְּכָל יוֹם בְּטַלִּית וּתְפִלִּין לְבֵית-הַכְּנֶסֶת; כְּאוֹמֵר שֶׁזֶּהוּ הָאִחוּל הֲכִי גָּדוֹל שֶׁאָדָם יָכוֹל לְאַחֵל לְעַצְמוֹ.
(אִמְרֵי-מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תריז)

א. חושך שבטו שונא בנו

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד בָּעִתִּים הַלָּלוּ עַל יַלְדֵיכֶם לְבַל יִסָּחֲפוּ בְּרוּחַ הַזְּמַן, כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, רוּחַ הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת וְהַהֶפְקֵרוּת נִמְצֵאת עַכְשָׁו בָּרְחוֹבוֹת, וְאִם לֹא תִּשְׁמְרוּ עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנוֹתֵיכֶם, הֵם יְכוֹלִים לָצֵאת לְתַרְבּוּת רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאָז יְאַבְּדוּ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא גַּם יַחַד, וְלֹא רַק שֶׁלֹּא יִתְרְמוּ לַחֶבְרָה, אֶלָּא עוֹד יִגְרְמוּ לָהּ הֶרֶס רַב, וְצַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ רַבָּה לַהוֹרִים, כִּי בֶּאֱמֶת בְּלִי תּוֹרָה וּבְלִי אֱמוּנָה הֵם גִּדּוּלֵי פֶּרֶא וְהֵם כְּחַיּוֹת הַיַּעַר הַטּוֹרְפוֹת וּמַשְׁחִיתוֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר לִגְדֹּל וְלִצְמֹחַ וּלְהִתְפַּתֵּחַ וּלְהַצְלִיחַ, כִּי אִם כְּשֶׁנִּמְצָאִים בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל תּוֹרָה וֶאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאִים בַּמְּצִיאוּת, שֶׁכָּל אֵלּוּ שֶׁהֵם גְּדֵלִים בְּהֶפְקֵר בְּלִי תּוֹרָה וּבְלִי אֱמוּנָה, הֵם רַק גּוֹרְמִים הֶרֶס וַאֲבַדּוֹן לַחֶבְרָה, וְהֵם נַעֲשִׂים גַּנָּבִים וְגַזְלָנִים, נוֹאֲפִים וְאַנָּסִים וְלוֹקְחֵי סַמִּים, עַזֵּי פָּנִים וְלִיסְטִים הַמְלַסְטְמִים אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְעַל-כֵּן רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לִשְׁמֹר מְאֹד עַל יַלְדֵיכֶם בְּעוֹדָם קְטַנִּים, כִּי אָז יְכוֹלִים עוֹד לְהַצִּילָם, וּכְמַאֲמָרָם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לִרְדּוֹת אֶת בְּנוֹ בְּקַטְנוּתוֹ, שֶׁאִם יְיַסֵּר אוֹתוֹ יֶחְכַּם, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי י"ג): "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה", גָּרְסִינַן בַּמִּדְרָשׁ: אִם תִּרְאֶה בֵּן חָכָם, בְּיָדוּעַ שֶׁאָבִיו יִסְּרוֹ בְּקַטְנוּתוֹ, וְהִדְרִיכוֹ עַל הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב", וְאִם רָאִיתָ לֵץ בְּיָדוּעַ שֶׁלֹּא שָׁמַע גְּעָרָה, רָצָה לוֹמַר לֹא שָׁמַע מֵאָבִיו גְּעָרָה, וְאוֹמֵר (מִשְׁלֵי יג): "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ" וְגוֹ', אִם יַחְשֹׂךְ אָדָם אֶת שִׁבְטוֹ מִלִּרְדּוֹת אֶת בְּנוֹ בְּקַטְנוּתוֹ, הֲרֵי זֶה שׂוֹנֵא אֶת בְּנוֹ, שֶׁסּוֹפוֹ בָּא לְתַרְבּוּת רָעָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִסְּרוֹ אָבִיו בְּקַטְנוּתוֹ, וְסוֹפוֹ נֶהֱרָג עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים בֵּין בְּבֵית-דִּין בֵּין שֶׁלֹּא בְּבֵית-דִּין, אֲבָל הָאוֹהֵב אֶת בְּנוֹ שִׁחֲרוֹ מוּסָר, רָצָה לוֹמַר שֶׁיְּיַסְּרֵהוּ בְּקַטְנוּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצֵא לְתַרְבּוּת רָעָה וְלִידֵי מִיתָה מְשֻׁנָּה, וְגָרְסִינַן (שְׁמוֹת רַבָּה א'): חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ וְגוֹ', לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַמּוֹנֵעַ בְּנוֹ מִלִּרְדּוֹתוֹ, בָּא לְתַרְבּוּת רָעָה וְשׂוֹנְאֵהוּ, שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּיִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיוּ לוֹ גַּעֲגוּעִין עַל אַבְרָהָם וְלֹא רָדָהוּ, וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וּשְׂנָאָהוּ אַבְרָהָם, וְהוֹצִיאוֹ מִבֵּיתוֹ רֵיקָם, מֶה עָשָׂה יִשְׁמָעֵאל כְּשֶׁהָיָה בֶּן ט"ו שָׁנָה, הִתְחִיל לְהָבִיא צֶלֶם מִן הַחוּץ וְהָיָה מְצַחֵק בּוֹ, שֶׁאֵין מְצַחֵק אֶלָּא עֲבוֹדַת אֱלִילִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שְׁמוֹת ל"ב): "וַיָּקֻמוּ לְצַחֵק", מִיָּד (בְּרֵאשִׁית כא): "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ אֶת הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנִי אָרְחוֹתָיו", מִיָּד (שָׁם): "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ", שֶׁיָּצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ (בְּרֵאשִׁית כה): "וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו", לְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה עַל שֶׁלֹּא רָדָהוּ, דִּתְנַן (בָּבָא בַּתְרָא טז.): חָמֵשׁ עֲבֵרוֹת עָשָׂה בְּאוֹתוֹ יוֹם: בָּא עַל נַעֲרָה מְאֹרָסָה, וְהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, וְכָפַר בָּעִקָּר וּבִזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה, וְעוֹד תֵּאֵב מִיתַת אָבִיו, כְּדֵי לַהֲרֹג אֶת אָחִיו שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית כז): "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי" וְגוֹ', וְגָרַם לְיַעֲקֹב לִבְרֹחַ מִפָּנָיו, וְהָלַךְ הוּא אֵצֶל יִשְׁמָעֵאל לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תַּרְבּוּת רָעָה לְהוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (שָׁם כח): "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו" וְגוֹ', וְכַיּוֹצֵא בּוֹ דָּוִד, שֶׁלֹּא רָדָה בְּאַבְשָׁלוֹם, וְיָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה וּבִקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, וְשָׁכַב עִם נָשָׁיו וְגָרַם לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ יָחֵף וּבוֹכֶה, וְהִפִּיל מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים, וְגָרַם כַּמָּה דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ עָשָׂה דָּוִד בַּאֲדֹנִיָּהוּ שֶׁלֹּא רָדָהוּ וְלֹא גָּעַר בּוֹ, וּלְפִיכָךְ יָצָא לְתַרְבּוּת רָעָה, וּכְתִיב (מְלָכִים א' א'): "וְלֹא עֲצָבוֹ אָבִיו מִיָּמָיו" וְגוֹ'; וְעַל-כֵּן עֲלֵיכֶם לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם לְחַנֵּךְ אֶת בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם בְּעוֹדָם בְּקַטְנוּתָם, שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְתִשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת לְרַחֲקָם מֵחֲבֵרִים רָעִים, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הַשְׁפָּעָה רָעָה עַל יַלְדֵיכֶם, וְתַעֲשׂוּ כָּל מִינֵי מַאֲמַצִּים וְשִׁדּוּלִים לְשַׁדֵּל אֶת הַיְלָדִים לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, וְאַל תַּחְשְׂכוּ מֵהֶם מוּסָר, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁאַל תְּרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם, כִּי כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁהוֹלְכִים עִם חֲבֵרִים רָעִים אוֹ עוֹשִׂים מַעֲשִׂים רָעִים, חַס וְשָׁלוֹם, צְרִיכִים תֵּכֶף-וּמִיָּד לְהוֹכִיחָם וּלְהַעֲנִישָׁם, וְזֶה עִקַּר הָרַחֲמָנוּת, כִּי מְרַחֲמִים עַל הַיְלָדִים, וְלֹא הַהִפּוּךְ, וּבָזֶה שֶׁתִּהְיוּ חֲזָקִים עִמָּהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה תִּזְכּוּ לְגַדֵּל וּלְחַנֵּךְ דּוֹרוֹת יְשָׁרִים וְתִרְווּ מֵהֶם רֹב נַחַת כָּל הַיָּמִים.

ב. לשלוח את הילדים לתלמודי תורה ובתי ספר תורניים:

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְחַזֵּק וּלְאַמֵּץ אֶת עַצְמְכֶם מְאֹד מְאֹד לֹא לְהַכְנִיס אֶת הַיְלָדִים לְבָתֵּי סֵפֶר שֶׁאֵין לוֹמְדִים שָׁם תּוֹרָה, כִּי אֲנַחְנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה מִסִּינַי עַל-יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וַאֲנַחְנוּ עַם יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לָנוּ תּוֹרָה וּבְלִי תּוֹרָה אֵין אֲנַחְנוּ עַם כְּלָל, כִּי כָּל קִיּוּמוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל תָּלוּי אַךְ וְרַק בְּקַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְהַתּוֹרָה הִיא מַכְתִּיבָה לָנוּ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וְאֵיךְ לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים, כִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הִיא תּוֹרַת חַיִּים, כִּי נְתָנָהּ לָנוּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּמַתָּנָה, וְזֶה עִקַּר חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבְלִי הַתּוֹרָה אֵין לָנוּ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, וְזֶה הַהֶבְדֵּל בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, לְהַבְדִּיל, לְבֵין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁאֲנַחְנוּ קִבַּלְנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה פָּסְקָה זֻהֲמָה מֵאִתָּנוּ, לֹא-כֵן אֵלּוּ אֲשֶׁר מוֹסְרִים אֶת יַלְדֵיהֶם לְבֵית-סֵפֶר שֶׁאֵין לוֹמְדִים בּוֹ תּוֹרָה, הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁמּוֹסְרִים אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְהוֹרְסִים אֶת יַלְדֵיהֶם לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר כְּלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הוּא רַק עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל-כֵּן רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם עַל נְקֻדָּה זֹאת, שֶׁבְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם יִכָּנְסוּ לִלְמֹד בִּישִׁיבוֹת וּבְבָתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם תּוֹרָה, כִּי בְּלִי תּוֹרָה נִדְמִים כְּחַיּוֹת הַשָּׂדֶה, כְּחַיּוֹת טֶרֶף, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים: לְעוֹלָם יִשְׁתַּדֵּל אָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה וְחָכְמָה וְאַל יָחוּשׁ לְעֹשֶׁר, שֶׁאֵין עֹשֶׁר בָּעוֹלָם כְּעָשְׁרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי ג'): "יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים", וְיִלְמַד תּוֹרָה בְּקַטְנוּתוֹ כִּי לְסוֹף מִתְעַשֵּׁר, כִּדְגַרְסִינָן בְּסַנְהֶדְרִין (דַּף צב.): אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה כז): "כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא עַל-כֵּן לֹא יְרַחֲמֶנּוּ עֹשֵׂהוּ", אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַנּוֹתֵן פִּתּוֹ לְמִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה, יִסּוּרִים בָּאִין עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (עוֹבַדְיָה א'): "לַחְמְךָ יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ אֵין תְּבוּנָה בּוֹ", וְאֵין מָזוֹר אֶלָּא יִסּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (הוֹשֵׁעַ ה'): "וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזֹרוֹ", וְכָל הַמִּשְׁתַּדֵּל לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה וְדַעַת וְחָכְמָה נוֹחֵל הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, הָעוֹלָם הַזֶּה מִנַּיִן? דִּכְתִיב (מִשְׁלֵי יז): "יֹלֵד כְּסִיל לְתוּגָה לוֹ, וְלֹא יִשְׂמַח אֲבִי נָבָל", רָצָה לוֹמַר מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן כְּסִיל שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרָה, כָּל יָמָיו שֶׁל אָבִיו בְּעֶצֶב וּבִדְאָגָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יִשְׂמַח כָּל יָמָיו, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן חָכָם, הוּא שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי כג): "בְּנִי, אִם חָכַם לִבֶּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי", לְפִי שֶׁכְּשֶׁהוֹלֵךְ אָדָם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת וּלְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְשׁוֹמֵעַ חָכְמַת בְּנוֹ, הוּא שָׂמֵחַ, וְאָמַר "גַּם אָנִי", מְלַמֵּד שֶׁהַבֵּן שָׂמֵחַ בְּחָכְמָתוֹ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (מִשְׁלֵי טו): "שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו", וְאַחַר-כָּךְ שָׂמֵחַ בּוֹ אָבִיו, הֱוֵי יִשְׂמַח לִבִּי גַם אָנִי, הֲרֵי שֶׁהָאָב נוֹחֵל הָעוֹלָם הַזֶּה, וְהָעוֹלָם הַבָּא מִנַּיִן? כִּדְגַרְסִינָן בִּפְסָחִים (דַּף קיג.): אָמַר רַב יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה מִנּוֹחֲלֵי הָעוֹלָם הַבָּא: הַדָּר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַמְגַדֵּל בְּנוֹ לְתַלְמוּד תּוֹרָה וְהַמַּבְדִּיל עַל הַיַּיִן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, הֲרֵי שֶׁהַמְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ תּוֹרָה נוֹחֵל הָעוֹלָם הַבָּא; וְעַל-כֵּן רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם בַּעֲבוּר דָּבָר זֶה שֶׁבְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם יִלְמְדוּ בְּתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבְבָתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם תּוֹרָה, וְעַל-יְדֵי-זֶה נָכוֹן יִהְיֶה לִבְּכֶם וּבָטוּחַ שֶׁתִּזְכּוּ לְגַדֵּל יְלָדִים בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים טוֹבִים לַשָּׁמַיִם וְטוֹבִים לַבְּרִיּוֹת, וְאַל תֹּאבוּ וְאַל תִּשְׁמְעוּ לִשְׁכֵנֵיכֶם וִידִידֵיכֶם וּקְרוֹבֵיכֶם, אֲשֶׁר מְסִיתִים וּמַדִּיחִים אֶתְכֶם לֹא לְהַכְנִיס אֶת הַיְלָדִים לִישִׁיבוֹת וּלְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וּלְבָתֵּי סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם תּוֹרָה, כִּי הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, כִּי אֲפִלּוּ בִּישִׁיבוֹת וּבְתַלְמוּדֵי תּוֹרָה וּבְבָתֵּי סֵפֶר הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה צָרִיךְ עוֹד לְרַחֲמִים רַבִּים שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, וְכָל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּמְקוֹם הֶפְקֵרוּת שֶׁלֹּא לוֹמְדִים שָׁם בִּכְלָל תּוֹרָה, שָׁם צְרִיכִים לְרַחֲמִים רַבִּים יוֹתֵר, וְעַל-כֵּן רְאוּ לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם עַל דָּבָר זֶה – לְהַכְנִיסָם בְּבָתֵּי חִנּוּךְ חֲרֵדִיִּים, וְאָז תִּרְווּ רֹב נַחַת מִיַּלְדֵיכֶם, מִבְּנֵיכֶם וּמִבְּנוֹתֵיכֶם.

ג. לחבב את התורה המצוות על בנו

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְרַחֵם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנוֹתֵיכֶם וְאַל תִּתְנַהֲגוּ עִמָּהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת, אֶלָּא תָּמִיד תִּשְׁתַּדְּלוּ לְדוּנָם לְכַף זְכוּת, וּבֶאֱמֶת כְּשֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה וּבְלִמּוּד זְכוּת יְכוֹלִים לְקָרֵב אוֹתָם מְאֹד מְאֹד, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל יְלָדִים אוֹהֲבִים תְּשׂוּמַת לֵב, אֲבָל הַכֹּל צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּחָכְמָה וּבְהַשְׂכֵּל, כִּי מִצַּד אֶחָד צְרִיכִים לְקָרֵב אוֹתָם מְאֹד מְאֹד, וּמִצַּד שֵׁנִי צְרִיכִים לְהַרְאוֹת לָהֶם קְצָת קְפִידָה וּלְיַסֵּר אוֹתָם וְלוֹמַר לָהֶם דְּבַר תּוֹכָחָה, וְצָרִיךְ הָאָדָם לֶאֱהֹב אֶת בָּנָיו כְּנַפְשׁוֹ, אֲבָל לֹא יַרְאֶה לָהֶם אַהֲבָה אֶלָּא מַצְפִּינָהּ בְּלִבּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ לוֹ גַּעֲגוּעִים, וְצָרִיךְ לְהַשְׁווֹת לְכָל בָּנָיו בְּכָל דָּבָר – בְּמַאֲכָל וּבִכְסוּת וּבְמַתָּנָה וּבִירֻשָּׁה וּבְכָל דָּבָר אַחֵר, וְהָעִקָּר אִם רוֹצִים לִזְכּוֹת לִילָדִים טוֹבִים צָרִיךְ לְחַנֵּךְ עַצְמוֹ קֹדֶם, הַיְנוּ שֶׁהוּא וְאִשְׁתּוֹ יִתְנַהֲגוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְאָז כּוּלֵּי הַאי וְאוּלַי יִזְכּוּ גַּם-כֵּן לִילָדִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר וְלִשְׁמֹר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֶׁלֹּא יְדַבֵּר בִּפְנֵי בְּנוֹ דָּבָר מְגֻנֶּה, וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲשׂוֹתוֹ, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהוּא מְגֻנֶּה בְּשָׁוֶה אִם עֲשָׂאוֹ בִּפְנֵי הַבֵּן אוֹ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, מִכָּל מָקוֹם יוֹתֵר מְגֻנֶּה הוּא הָאָב, אִם דִּבֵּר אוֹ עָשָׂה דָּבָר מְגֻנֶּה בִּפְנֵי בְּנוֹ, שֶׁמָּא יִלְמַד בְּנוֹ מִמֶּנּוּ, אִם יֹאמַר לוֹ הָאָב לָמָּה עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ, יֹאמַר לוֹ הַבֵּן, וַהֲלֹא כָּךְ וְכָךְ עָשִׂיתָ גַּם אַתָּה, וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא (צְפַנְיָה ב'): הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ, פֵּרוּשׁ (בָּבָא בַּתְרָא ס.): קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר-כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים, וְאִם יִשְׁמַע הָאָב דָּבָר מְגֻנֶּה וְיַעֲשׂוּהוּ אֲחֵרִים, יְתַעֲבֶנּוּ מְאֹד בִּפְנֵי הַבֵּן, וְיַפְלִיג בִּגְנוּתוֹ וְיֹאמַר: תָּבוֹא קְלָלָה עַל פְּלוֹנִי שֶׁעָשָׂה כָּךְ וְכָךְ וְעַל כָּל הָעוֹשֶׂה כְּמַעֲשֵׂהוּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּנֶּה הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַבֵּן וְיִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ וּמִכַּיּוֹצֵא בּוֹ, וְאִם יִשְׁמַע דָּבָר מְשֻׁבָּח שֶׁעָשׂוּ אֲחֵרִים, כְּגוֹן לִמּוּד אוֹ כְּתִיבָה נָאָה אוֹ כַּיּוֹצֵא בָּהֶם, יְשַׁבְּחֶנּוּ מְאֹד בִּפְנֵי בְּנוֹ, וְיֹאמַר :כַּמָּה נָאֶה דָּבָר זֶה שֶׁעָשָׂה פְּלוֹנִי, וְסוֹפוֹ לָרֶשֶׁת מַעֲלָה עֶלְיוֹנָה, הוֹאִיל וְהוּא עָשָׂה דָּבָר נֶחֱמָד כָּזֶה, וְיַפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע הַבֵּן וְיִתְאַוֶּה לַעֲשׂוֹת גַּם הוּא דָּבָר נָאֶה כְּמוֹתוֹ, סוֹף דָּבָר יִשְׁתַּדֵּל מְאֹד לְהַרְחִיק אֶת בְּנוֹ מִן הַכִּעוּר וּמִן הַדּוֹמֶה לוֹ, וִיקָרְבֶנּוּ לְמִדַּת הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים כְּגוֹן: כְּשֶׁיָּקוּם הָאָב בַּבֹּקֶר לַתְּפִלָּה, שֶׁיּוֹלִיךְ לִבְנוֹ עִמּוֹ לְבֵית-הַכְּנֶסֶת, וְכֵן כְּשֶׁיֵּלֵךְ לִגְמֹל חֲסָדִים, כְּגוֹן: בִּקּוּר חוֹלִים וְהַכְנָסַת כַּלָּה וְהוֹצָאַת הַמֵּת וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ, יוֹלִיךְ בְּנוֹ עִמּוֹ, כְּדֵי שֶׁיַּרְגִּילֶנּוּ בִּגְמִילוּת חֲסָדִים וּבַעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת, וּכְשֶׁיַּעֲשֶׂה הָאָב מִצְוָה מִן הַמִּצְווֹת יַעֲשֶׂה אוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ כְּגוֹן: סֻכָּה וְלוּלָב וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, יִקְשֹׁר הַלּוּלָב בְּיָדוֹ וְיַרְאֶה לִבְנוֹ וִילַמְּדוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶינָה הַמִּצְווֹת חֲבִיבוֹת עָלָיו, וְנִמְצָא הָאָב זוֹכֶה וּמְזַכֶּה לִבְנוֹ, לְפִי שֶׁיִּלְמַד הַבֵּן לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה אָבִיו וְלָלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה כְּאָבִיו, וְיִזְכֶּה הָאָב לְטוֹב וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה, וְאַל יֵקַל דָּבָר זֶה בְּעֵינֵיכֶם, כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּיל דָּבָר זֶה, שֶׁהוֹרִים הִתְנַהֲגוּ כְּחַיּוֹת פֶּרֶא וְהִתְקוֹטְטוּ בֵּינֵיהֶם וְקִלְּלוּ זֶה אֶת זֶה, וְכֵן הִפְקִירוּ אֶת פִּיהֶם לְדַבֵּר כָּל דָּבָר רַע עַל זוּלָתָם וְהִתְלוֹצְצוּ מֵאֲחֵרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לָקְחוּ לְעַצְמָם דֻּגְמָא חַיָּה מֵהַהוֹרִים, וְהֵם קִיְּמוּ זֹאת בִּשְׁלֵמוּת בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת יוֹתֵר מֵהַהוֹרִים, עַד שֶׁהֵם נַעֲשׂוּ פְּרָאִיִּים וְעַזֵּי פָּנִים וּמְלַסְטְמִים אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְלַהוֹרִים דָּבָר זֶה כּוֹאֵב מְאֹד מְאֹד וְהֵם בּוֹכִים וּמְבַכִּים שָׁמַיִם, מָה וְלָמָּה מַגִּיעַ לָהֶם יְלָדִים כָּאֵלּוּ זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים, סוֹרְרִים וּמוֹרִים, וְשָׁכְחוּ כִּי הַיְלָדִים לָמְדוּ אֶת כָּל זֶה מֵהֶם; וְעַל-כֵּן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, אִם אַתֶּם רוֹצִים לִרְווֹת רֹב נַחַת מִיַּלְדֵיכֶם, רְאוּ לְחַנֵּךְ אֶת עַצְמְכֶם וְתִקְשְׁטוּ קֹדֶם אֶת עַצְמְכֶם, וְתִשְׁמְרוּ מְאֹד עַל דִּבּוּרֵי פִּיכֶם, וּתְכַבְּדוּ אֶת כָּל בְּנֵי-אָדָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה תִּהְיוּ דֻּגְמָא חַיָּה לְיַלְדֵיכֶם, וְיִהְיֶה לָהֶם מִמִּי לִלְמֹד, אַף-עַל-פִּי-כֵן צָרִיךְ עֲדַיִן רַחֲמִים רַבִּים לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רֹב נַחַת מֵהַיְלָדִים.

ד. להתפלל על הילדים שלא יצאו לתרבות רעה

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת, כִּי צְרִיכִים סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד לִזְכּוֹת לִילָדִים טוֹבִים, וּצְרִיכִים לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים רַבִּים עַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו בְּשָׁעָה שֶׁהֵם עֲדַיִן קְטַנִּים, שֶׁלֹּא יֵצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי הַכֹּל תָּלוּי כְּפִי הַתְּפִלָּה וְהַבַּקָּשָׁה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וּמִתְחַנְּנִים וּמִשְׁתַּטְּחִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלָיו שֶׁיִּזְכֶּה לְבָנִים וּלְבָנוֹת טוֹבִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, טוֹבִים לַשָּׁמַיִם וְטוֹבִים לַבְּרִיּוֹת, וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה, פֶּרֶק י"ח): מַעֲשֶׂה בְּכֹהֵן אֶחָד שֶׁהָיָה יְרֵא שָׁמַיִם בְּסֵתֶר, וְכָל מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה – הָיָה עוֹשֶׂה בְּסֵתֶר, וְהָיָה לוֹ עֲשָׂרָה בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחַת, שִׁשָּׁה זְכָרִים וְאַרְבַּע נְקֵבוֹת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיָה מִתְפַּלֵּל וּמִשְׁתַּטֵּחַ וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים וּמְלַחֵךְ בִּלְשׁוֹנוֹ עָפָר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא אֶחָד מֵהֶם לִידֵי עֲבֵרָה וְלִידֵי דָּבָר מְכֹעָר, וְאָמְרוּ לֹא יָצְתָה אוֹתָהּ שָׁנָה וְלֹא שְׁנִיָּה וְלֹא שְׁלִישִׁית עַד שֶׁבָּא עֶזְרָא, וְהֶעֱלָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל יָדוֹ אֶת יִשְׂרָאֵל מִבָּבֶל וְאוֹתוֹ הַכֹּהֵן עִמָּהֶם, וְלֹא נִכְנַס הַכֹּהֵן הַהוּא לְעוֹלָמוֹ, עַד שֶׁרָאָה כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּפִרְחֵי כְּהֻנָּה מִבְּנוֹ וּמִבְּנֵי בָּנָיו עַד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְאַחַר-כָּךְ נִכְנַס אוֹתוֹ הַכֹּהֵן לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְעָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר (תְּהִלִּים ל"ז ג'): "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב", וּכְתִיב (יְשַׁעְיָה כו): "בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד", בִּשְׁנֵי עוֹלָמוֹת שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה שָׁם): "כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים", וְכָל הַבּוֹטְחִים בִּשְׁמוֹ בֶּאֱמֶת לֹא יֵבוֹשׁוּ לְעוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יִרְמְיָה יז): "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה'" וְגוֹ', וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל וְגוֹ', וְעַל אַף שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וּמְבַקְּשִׁים וּמִתְחַנְּנִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עָלָיו, שֶׁיִּהְיוּ לוֹ בָּנִים וּבָנוֹת טוֹבִים שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיְשָׁרָה, עִם כָּל זֹאת צְרִיכִים תָּמִיד לִזְכֹּר מַאֲמָרָם, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (קִדּוּשִׁין פ"ב): לֹא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ חַמָּר, גַּמָּל, סַפָּר, סַפָּן, רוֹעֶה וְחֶנְוָנִי, שֶׁאֻמָּנוּתָן אֻמָּנוּת לִסְטִים… הַחַמָּרִים רֻבָּן רְשָׁעִים, הַגַּמָּלִין רֻבָּם כְּשֵׁרִים, הַסַּפָּנִין רֻבָּן חֲסִידִים, דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא: לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, אָמַר רַב יְהוּדָה: מַה הִיא מַחֲטָא דְּתַלְמִיּוּתָא, תַּנְיָא רַבִּי אוֹמֵר: אֵין לְךָ אֻמָּנוּת שֶׁעוֹבֶרֶת מִן הָעוֹלָם, אַשְׁרֵי מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת נְקִיָּה, אוֹי לְמִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הוֹרָיו בְּאֻמָּנוּת פְּגוּמָה, אִי אֶפְשָׁר לָעוֹלָם בְּלֹא בַּשָּׂם וּבְלֹא בֻּרְסְקִי, אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בַּשָּׂם, אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁאֻמָּנוּתוֹ בֻּרְסְקִי, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר : לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה, וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָעֹשֶׁר שֶׁלּוֹ, שֶׁאֵין עֲנִיּוּת מִן הָאֻמָּנוּת וְאֵין עֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (חַגַּי ב'): "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב" (קִדּוּשִׁין פ"ב): רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר, מֵנִיחַ אֲנִי כָּל אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, וְאֵינִי מְלַמֵּד אֶת בְּנִי אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁאָדָם אוֹכֵל מִשְּׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, לְפִי שֶׁכָּל אֻמָּנוּת אֵין עוֹמֶדֶת לָאָדָם אֶלָּא בְּבַחֲרוּתוֹ וּבִזְמַן שֶׁכֹּחוֹ עָלָיו, אֲבָל אִם נוֹפֵל לִידֵי חֹלִי אוֹ לְמַכָּה שֶׁל יִסּוּרִים אוֹ שֶׁנִּכְנָס לְזִקְנָה אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמֹד בִּמְלַאכְתּוֹ, וְהוּא מֵת מֵרָעָב, אֲבָל הַתּוֹרָה אֵינָהּ כֵּן, אֶלָּא מְגַדַּלְתּוֹ וּמְשַׁמַּרְתּוֹ מִכָּל רַע בְּנַעֲרוּתוֹ וְנוֹתֶנֶת לוֹ אַחֲרִית טוֹבָה בְּזִקְנוּתוֹ, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בַּצַּדִּיקִים שֶׁעָסְקוּ בַּתּוֹרָה עַד שֶׁלֹּא בָּאָה לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (בְּרֵאשִׁית כו): "עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם" וְגוֹ', וּבֵרְכוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּנַעֲרוּתוֹ וּבְזִקְנוּתוֹ, בְּנַעֲרוּתוֹ (שָׁם יב): "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל", וּבְזִקְנוּתוֹ (שָׁם כד): "וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", וְעַל-כֵּן אַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּגַדֵּל אֶת בָּנָיו לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וּמְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִמִּי שֶׁהָרַחֲמִים אֶצְלוֹ, וּמִתְחַנֵּן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁיָּחוּס וִירַחֵם עַל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַיִּרְאָה וְהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכֵן שֶׁיִּתְפַּרְנְסוּ בְּכָבוֹד כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶם, וְאָז עַל-יְדֵי תְּפִלָּה וּבַקָּשָׁה וּתְחִנָּה שֶׁתִּשְׁטְחוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְכֵן תַּכְנִיסוּ אוֹתָם לְבָתֵּי חִנּוּךְ חֲרֵדִיִּים וְלִישִׁיבוֹת וְלַחֲדָרִים וּלְבָתֵּי-סֵפֶר שֶׁלּוֹמְדִים בָּהֶם תּוֹרָה, תִּזְכּוּ לְהַצְלִיחַ עִם יַלְדֵיכֶם כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם.

ה. לא להתקוטט ולריב עם הילדים

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לָדַעַת כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַיְלָדִים הֵם קָשִׁים מְאֹד מְאֹד, כִּי הֵם מְצַעֲרִים אֶת הוֹרֵיהֶם וּמְשַׂחֲקִים עַל עֲצַבֵּיהֶם, כִּי רוֹצִים תְּשׂוּמַת לֵב מֵהַהוֹרִים, וְהֵם לֹא יוֹדְעִים אֵיךְ לְבַקֵּשׁ אֶת זֶה, וְכֵן הַהוֹרִים הֵם בְּדֶרֶךְ כְּלָל עַצְבָּנִיִּים מֵרֹב צָרוֹת וְיִסּוּרִים וּטְרָדוֹת וְדַחֲקוּת שֶׁעוֹבֶרֶת עֲלֵיהֶם, אֲשֶׁר הֵם טְרוּדִים לְצָרְכֵי פַּרְנָסָתָם, וְעַל-כֵּן אֵינָם הֵם יוֹדְעִים מַה שֶּׁהַיְלָדִים צְרִיכִים, וְכֵן הַיְלָדִים אֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לְבַטֵּא אֶת עַצְמָם, וְעַל-יְדֵי-זֶה נַעֲשִׂים חִכּוּכִים בֵּין הַיְלָדִים וּבֵין הַהוֹרִים, וּמִזֶּה נִגְרָם לַהוֹרִים צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, כִּי הַיְלָדִים הוֹרְסִים אוֹתָם לְגַמְרֵי, וּצְרִיכִים סַבְלָנוּת גְּדוֹלָה עִמָּהֶם לֹא לְהִתְפָּרֵץ עֲלֵיהֶם, וּבִפְרָט עִם בָּנִים כְּשֶׁהֵם גְּדֵלִים צְרִיכִים לְהִזָּהֵר מְאֹד מְאֹד, כִּי כְּשֶׁיִּגְדַּל הַבֵּן יִזָּהֵר הָאָב שֶׁלֹּא לְדָחֳקוֹ וּלְיַסְּרוֹ יוֹתֵר מִדַּי, אֶלָּא יִהְיֶה דִּבּוּרוֹ עִמּוֹ בְּנַחַת, וְלֹא יְקַלְּלֶנּוּ וְלֹא יְחָרְפֶנּוּ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַכֵּהוּ שֶׁמָּא יֶחֱטָא הַבֵּן עַל אָבִיו, וְנִמְצָא מַחֲטִיאוֹ וְגוֹרֵם לוֹ לְאַבְּדוֹ מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (וַיִּקְרָא י"ט) "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" וְגוֹ', וְיִשְׁתַּדֵּל הָאָב לִפְרֹשׁ מִן הַקִּנְאָה וְהָאֵיבָה וְהַתַּחֲרוּת, אִם בְּנֵי-אָדָם יְחָרְפוּהוּ אוֹ יְקַלְּלוּהוּ בִּפְנֵי בְּנוֹ, שֶׁלֹּא יֶחֱרֶה אַף הַבֵּן וְיִתְקוֹטֵט עִמָּם בִּשְׁבִיל אָבִיו, וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּהֲרֹג אוֹ יֵהָרֵג, וְנִמְצָא הָאָב גּוֹרֵם לִבְנוֹ מִיתָה מְשֻׁנָּה אוֹ מְבִיאוֹ לִידֵי בִּזָּיוֹן, וְאִם יֶאֱרַע לָאָב מְרִיבָה עִם אָדָם וִיחָרְפֵהוּ, יִסְבֹּל וִיכַסֶּה הַדָּבָר שֶׁמָּא יִשְׁמַע בְּנוֹ וְיָבוֹא לִידֵי סַכָּנָה, וּמַעֲשֶׂה בְּחָסִיד אֶחָד שֶׁהָיָה מִתְוַכֵּחַ עִם חֲבֵרוֹ בַּשַּׁעַר אֵצֶל הַחֲכָמִים, וְהָיָה בְּנוֹ אֶצְלוֹ, וְהָיָה בַּעַל דִּינוֹ מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ :עָשִׂיתָ כָּךְ וְכָךְ וְהָיָה מְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ, וְאוֹמֵר בִּשְׁבִילוֹ דְּבָרִים מְכֹעָרִים מְאֹד, וְשָׁמַע בְּנוֹ וְחָרָה אַפּוֹ עַד מְאֹד לִכְבוֹד אָבִיו, וּבִקֵּשׁ לְהִתְקוֹטֵט עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ בַּעַל דִּינוֹ שֶׁל אָבִיו, כְּשֶׁהִרְגִּישׁ אָבִיו אָמַר לוֹ: לָמָּה חָרָה לְךָ, אִם אֱמֶת הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי דְּבָרִים מְכֹעָרִים וּמְגֻנִּים, לָמָּה תִּתְקוֹטֵט עִמּוֹ, אֲנִי הוּא שֶׁעָשִׂיתִי שֶׁלֹּא כַּדִּין, הוֹאִיל וְעָשִׂיתִי שֶׁלֹּא כַּדִּין רָאוּי אֲנִי לִשְׁמֹעַ חֲרָפוֹת וּקְלָלוֹת מִפִּי כָּל אָדָם עַל מַעֲשַׂי הָרָעִים, וְאִם לֹא עָשִׂיתִי אוֹתָם הַדְּבָרִים הַמְכֹעָרִים שֶׁאָמַר, לָמָּה תָּחוּשׁ לִדְבָרִים בְּטֵלִים, הַנַּח לוֹ וַיֹּאמַר, וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יוֹדֵעַ הַנִּסְתָּרוֹת, יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא עָשִׂיתִי, וְשֶׁאֲנִי נָקִי מִכָּל הַדְּבָרִים שֶׁהוּא אוֹמֵר בִּשְׁבִילִי, שֶׁהוּא אוֹמֵר שָׁוְא וְדִבְרֵי כָּזָב; וְעַל-כֵּן רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים, לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד עַל הִתְנַהֲגוּתְכֶם, וּכְפִי שֶׁאַתֶּם תִּתְנַהֲגוּ כֵּן יִתְנַהֲגוּ יַלְדֵיכֶם עִמָּכֶם, וְהָעוֹלֶה עַל הַכֹּל, שֶׁתִּרְאוּ מְאֹד שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת לְיַלְדֵיכֶם, כִּי לִילָדִים צְרִיכִים סַבְלָנוּת יוֹצֵאת מִן הַכְּלָל, כִּי אַחֶרֶת תִּסְבְּלוּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים, כִּי עִקַּר הַצַּעַר וְהַיִּסּוּרִים וְהַמְּרִירוּת שֶׁסּוֹבְלִים מֵהַיְלָדִים הוּא, כְּשֶׁאֵין נוֹתְנִים לָהֶם תְּשׂוּמַת לֵב, אָז הֵם מִתְפָּרְאִים לְגַמְרֵי וְנַעֲשִׂים כְּפִרְאֵי אָדָם, וְלָכֵן תִּשְׁתַּדְּלוּ לִתֵּן לְיַלְדֵיכֶם תְּשׂוּמַת לֵב, וּתְבַקְּשׁוּ הַרְבֵּה רַחֲמִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁתִּזְכּוּ לְבָנִים וּלְבָנוֹת טוֹבִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה בֶּאֱמֶת תַּצְלִיחוּ עִמָּהֶם בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת, וְתִרְווּ מֵהֶם נַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!