קונטרס קדושת שובבים

קוּנְטְרֵס

קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם

א.יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם הֵם יְמֵי תְּשׁוּבָה

בָּנַי הַיְקָרִים! אַרְבָּעִים יָמִים אֵלּוּ שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, נִקְרָאִים "יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם", וְאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁזֶּה מְרֻמָּז בַּפָּסוּק (יִרְמְיָה ג, כב): "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִי"ם. בְּיָמִים אֵלּוּ "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם" יְכוֹלִים לְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁאָדָם פָּגַם כָּל הַשָּׁנָה; כִּי בָּהֶם קוֹרְאִים פָּרָשִׁיּוֹת הַשָּׁבוּעַ הַמְּדַבְּרוֹת מֵעִנְיַן יְרִידַת עַם יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה מְזֹהֶמֶת כְּמִצְרַיִם, שֶׁהָיוּ מְלֵאֵי כְּשָׁפִים וְזִמָּה, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר אֶת הַגָּלוּת הַמָּרָה הַזּוֹ, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה יג, סִימָן ד'): כָּל הַמַּלְכֻיּוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם מִצְרַיִם, עַל שֵׁם שֶׁהָיוּ מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל. נִמְצָא, שֶׁכָּל הַגָּלוּת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל סוֹבְלִים סֵבֶל גָּדוֹל, נִקְרֵאת עַל שֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם – מֵצַר-יָם, הַמֹּחִין הֵם יָם-הַחָכְמָה, הַמֹּחַ שֶׁל הָאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, אָדָם יָכוֹל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲלוֹת מַעְלָה מַעְלָה. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם, שֶׁהִקְפִּיד רַבֵּנוּ זַ"ל מְאֹד מְאֹד עַל קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, וְאָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן מט): מַהוּ יֵצֶר טוֹב וּמַהוּ יֵצֶר הָרַע? יֵצֶר טוֹב – מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁאָדָם חוֹשֵׁב מִטּוֹב, מְיַצֵּר אֶת הַטּוֹב, רוֹאֶה אֶת הַטּוֹב אֶצְלוֹ וְאֵצֶל אֲחֵרִים, וּמִסְתַּכֵּל בְּעַיִן טוֹבָה עַל הָעוֹלָם, זֶה נִקְרָא "יֵצֶר טוֹב", שֶׁחַי עִם טוֹב, וְחוֹשֵׁב תָּמִיד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹב וְכוּ'. וּמַהוּ יֵצֶר הָרַע? שֶׁמְּיַצֵּר אֶת הָרַע, וּמִסְתַּכֵּל וְחוֹשֵׁב רַק בְּרַע, שֶׁהוּא לֹא יֻצְלַח, וּשְׁלוּמִיאֵל, וּמִמֶּנּוּ לֹא יֵצֵא מְאוּמָה, וְשׁוֹבֵר אֶת עַצְמוֹ וְאֶת אֲחֵרִים, כִּי מִסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלָּהֶם תָּמִיד, וְחוֹשֵׁב רַק רַע כָּל הַיּוֹם, וְאֵין אֶצְלוֹ מֻשָּׂג שֶׁל טוֹב, זֶה נִקְרָא "יֵצֶר רַע", וְלוֹ הַחַיִּים חֲשׁוּכִים וּמָרִים. וּמִמָּה זֶה נוֹבֵעַ? כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וּבִפְרָט בִּפְגַם הַבְּרִית, שֶׁפּוֹגֵם אֶת מֹחוֹ בְּהִרְהוּרִים רָעִים, זֶה מְבִיאוֹ לִידֵי טֻמְאָה זוֹ שֶׁל הַחֵטְא – הַמְגֻנֶּה הוֹצָאַת זרע לְבַטָּלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְעַל-יְדֵי-זֶה הוּא רוֹאֶה חֲשֵׁכָה, וְחֹשֶׁךְ לוֹ וְלֹא אוֹר. לֹא-כֵן כְּשֶׁאָדָם זוֹכֶה וְחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, מַתְחִיל לְהָאִיר לוֹ הַמֹּחַ, וּמִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אָדָם. וְלָכֵן יָמִים אֵלּוּ "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם פָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים, שֶׁמְּסֻפָּר בָּהֶם אֵיךְ עַם יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ לְמִצְרַיִם וְסָבְלוּ סֵבֶל גָּדוֹל מִפַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בֵּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה", עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְנָתַן לַקְּלִפּוֹת וְלַסִּטְרָא אַחֲרָא עֶשֶׂר מַכּוֹת, וְהוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, עַד שֶׁזָּכִינוּ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה בְּהַר סִינַי, אֲזַי בְּאֵלּוּ אַרְבָּעִים יוֹם יְכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ. וְלָכֵן עָלֵינוּ לְהִתְעוֹרֵר דַּיְקָא בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, וְלַעֲסֹק בְּתִקּוּנֵנוּ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (אֵיכָה רַבָּה פְּתִיחָתָא לה): נִמְשְׁלָה הַתְּפִלָּה כַּמִּקְוֶה, וְנִמְשְׁלָה תְּשׁוּבָה כַּיָּם, מָה מִקְוֶה זוֹ – פְּעָמִים פְּתוּחָה וּפְעָמִים נְעוּלָה, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּפִלָּה – פְּעָמִים נְעוּלִים, פְּעָמִים פְּתוּחִים, אֲבָל הַיָּם הַזֶּה לְעוֹלָם פָּתוּחַ, כָּךְ שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה – לְעוֹלָם פְּתוּחִים. בְּוַדַּאי תְּפִלָּה זֶהוּ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁאָדָם יְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וִיסַפֵּר לְפָנָיו כָּל הָעוֹבֵר עָלָיו, אֲשֶׁר אֵין עוֹד דָּבָר חָשׁוּב יוֹתֵר בִּתְשׁוּבָה כְּמוֹ הַוִּדּוּי דְּבָרִים, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (תּוֹרַת כֹּהֲנִים בְּחֻקֹּתַי כו): "וְהִתְוַדּוּ עַל עֲוֹנָם", שֶׁמִּיָּד שֶׁהֵם מִתְוַדִּים, מִיָּד אֲנִי חוֹזֵר וּמְרַחֵם עֲלֵיהֶם; וְכָךְ אוֹמֵר הָרַמְבַּ"ם (פֶּרֶק א', מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה, הֲלָכָה א'), שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בְּוִדּוּיִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה זֶה וִדּוּי דְּבָרִים, שֶׁאָדָם מְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו – בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, אֵין עוֹד דָּבָר גָּדוֹל יוֹתֵר מִזֶּה. אֲבָל לֹא כָּל אָדָם מְסֻגָּל לְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגָה זוֹ, שֶׁיּוּכַל לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי קֹדֶם שֶׁאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה, נִכְנָס בִּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ אֵינֶנּוּ שָׁוֶה מְאוּמָה, וּכְאִלּוּ אֵין צְרִיכִים אוֹתוֹ, וְלֹא שׁוֹמְעִים לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת אֱמוּנָה, סִימָן כב): הַפֶּשַׁע שֶׁל הָאָדָם, מַכְנִיס כְּפִירָה לָאָדָם; וְזֶה מַה שֶּׁאוֹמֵר הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה נט, ב): "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹקֵיכֶם"; כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בַּר מִינָן, הוּא עוֹשֶׂה הֶפְרֵשׁ בֵּינוֹ לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁתְּפִלּוֹתָיו אֵינָן מִתְקַבְּלוֹת. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן אֵיכָה רַבָּה, פָּרָשָׁה ג', סִימָן טו): נִמְשְׁלָה הַתְּפִלָּה כְּמִקְוֶה – פַּעַם פְּתוּחָה, פַּעַם לָאו. כְּשֶׁאָדָם טָהוֹר, אֲזַי מֵבִין אֲשֶׁר מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ, וְלֹא שַׁיָּךְ שֶׁאֵין שׁוֹמְעִים אוֹתוֹ, כִּי כָּל דִבּוּר שֶׁיְּהוּדִי מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ – נִשְׁמַע וְנִתְקַבֵּל לְמַעְלָה. וְלָכֵן אָסוּר לִהְיוֹת בַּטְלָן, אֶלָּא לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ; אֲבָל לֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְהַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (סוֹטָה ג): בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, הָיְתָה הַשְּׁכִינָה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כֵּיוָן שֶׁחָטְאוּ – סִלְּקוּ מֵהֶם אֶת הַשְּׁכִינָה. מַהִי שְׁכִינָה? שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים וּמַרְגִּישִׁים זֶה אֱלֹקוּת, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, וּמַה שֶּׁאָנוּ חוֹשְׁבִים שֶׁזֶּה טֶבַע, מִקְרֶה וּמַזָּל, הַכֹּל זֶהוּ דִּמְיוֹן אֶחָד גָּדוֹל. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (חֻלִּין ז): אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם-כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְּמַעְלָה; אָדָם אֵינוֹ מְקַבֵּל מַכָּה קְטַנָּה בְּאֶצְבָּעוֹ הַקְּטַנָּה אִם לֹא קָבְעוּ כָּךְ מִלְּמַעְלָה; כִּי הַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, אֲבָל לָמָּה אָדָם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ אֶת זֹאת? כִּי סִלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה מִמֶּנּוּ, גֵּרֵשׁ אֶת הָאֱמוּנָה מִמֶּנּוּ; וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סב): וּבֶאֱמֶת, אִם הָיָה אָדָם מַאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא אִתּוֹ, עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ, וְשׁוֹקֵד עַל שְׂפָתָיו, תָּמִיד הָיָה מְדַבֵּר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן לֹא כָּל אֶחָד זוֹכֶה תָּמִיד לְדַבֵּר אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְעַל-כֵּן הַתְּפִלָּה הִיא כְּמוֹ מִקְוֶה – פַּעַם פְּתוּחָה וּפַעַם סְגוּרָה. לֹא-כֵן תְּשׁוּבָה, כְּשֶׁאָדָם שָׁב בִּתְשׁוּבָה, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ, וְגוֹמֵר אֹמֶר בְּדַעְתּוֹ – "זֶהוּ זֶה! אֵינֶנִּי שָׁב לְאִוַּלְתִּי יוֹתֵר", אֵין לְךָ דָּבָר הָעוֹמֵד בִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יָכוֹל לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יוֹמָא פו:): גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה, שֶׁבִּשְׁבִיל יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, מוֹחֲלִים לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. יוֹשֵׁב לוֹ אָדָם בְּחֶדֶר, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ – "הִנֵּה אֶעֱזֹב אֶת הַשְּׁטֻיּוֹת וְהַהֲבָלִים שֶׁעָשִׂיתִי, אֲנִי חוֹזֵר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֲנִי מִשְׁתַּנֶּה לְגַמְרֵי". אֲזַי לֹא רַק שֶׁמְּזַכֶּה אֶת עַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אֶת כָּל עַם יִשְׂרָאֵל מְזַכֶּה שֶׁיָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה. כְּשֶׁיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּפִנָּתוֹ, וּמְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלָה חֲזָקָה לַחֲדֹל מֵהֲבָלָיו אַחַת וּלְתָמִיד, גּוֹרֵם שֶׁיִּכָּנְסוּ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה בִּכְלַל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזוֹ מַעֲלַת הַתְּשׁוּבָה, וְהַשַּׁעַר פָּתוּחַ לְכָל יְהוּדִי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִכְנָסִים בּוֹ הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה, אַךְ אֵינוֹ מְנַצְּלָם. כִּי בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹהֵב אֶת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, כִּי כֻּלָּנוּ בָּנִים לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא רַבָּתִי מד): גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּשׁוּבָה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, מִיָּד הִיא עוֹלָה לֹא עַד עֲשָׂרָה מִילִין וְלֹא עַד עֶשְׂרִים וְלֹא עַד מֵאָה, אֶלָּא מַהֲלַךְ חֲמֵשׁ-מֵאוֹת שָׁנִים, וְלֹא עַד רָקִיעַ רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, אֶלָּא שֶׁעוֹמֶדֶת לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד. יְהוּדִי רַק מְהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה, זוֹכֶה לְמַעֲלָה נִשְׂגָּבָה מְאֹד. וּמַה זֶּה הִרְהוּר תְּשׁוּבָה? מַחֲשָׁבָה שֶׁחָושׁב – "אוּלַי אֶעֱזֹב אֶת שְׁטֻיּוֹתַי, תַּאֲווֹת לִבִּי, אוּלַי אֵלֵךְ לְבֵית- הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, לְבֵית-הַמִּדְרָשׁ לִלְמֹד, לְהִתְעַטֵּף בְּצִיצִית, לְהִתְעַטֵּר בִּתְפִלִּין", מַחֲשָׁבָה זוֹ כְּבָר מַעֲלָה אוֹתוֹ עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְלָכֵן תְּשׁוּבָה זֶה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד, עַד שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (פְּסִיקְתָּא דְּרַב כַּהֲנָא כה): "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" – אֲפִלּוּ כָּפַרְתָּ בָּעִקָּר, אָדָם עוֹמֵד וּמְחָרֵף וּמְגַדֵּף בַּשּׁוּק, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לוֹ: עֲשֵׂה תְּשׁוּבָה בֵּינִי לְבֵינְךָ, וַאֲנִי מְקַבֶּלְךָ. אֵין עֲבֵרָה חֲמוּרָה יוֹתֵר מֵחֵרוּף וְגִדּוּף, עִם כָּל זֹאת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים אֵלָיו. וְלָכֵן אֵלּוּ הַיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים, "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם", אַרְבָּעִים יוֹם אֵלּוּ, שֶׁקּוֹרִין בָּהֶם אֶת הַפָּרָשִׁיּוֹת הַלָּלוּ, מְסֻגָּלִים מְאֹד לַחֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ כָּל הַשָּׁנָה.

ב. הָעִקָּר לְתַקֵּן אֶת הַדִּבּוּר בְּיָמִים אֵלּוּ

בָּנַי הַיְקָרִים! עִקַּר הַתִּקּוּן הָרִאשׁוֹן: פְּגַם הַדִּבּוּר. כָּל הַצָּרוֹת שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים בֵּין בְּגַשְׁמִי וּבֵין בְּרוּחָנִי, הַכֹּל בָּא רַק מֵחֲמַת הַדִּבּוּר. וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם: כָּל זְמַן שֶׁהַדִּבּוּר אֶצְלְךָ – אַתָּה שׁוֹלֵט עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁהוֹצֵאתָ אֶת הַדִּבּוּר – הַדִּבּוּר שׁוֹלֵט עָלֶיךָ; כָּל מַה שֶּׁאָדָם סוֹבֵל בְּחַיָּיו, זֶה רַק מֵחֲמַת שֶׁמְּדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, אֲשֶׁר אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:), שֶׁזֶּה גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה, גִּלּוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וִיכוֹלִים לַהֲרֹג אָדָם עִם לָשׁוֹן-הָרַע, כִּי בִּתְחִלָּה אָדָם מְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, וְאַחַר-כָּךְ הוֹלֵךְ וּמֵרֵעַ לוֹ, וּמַה גּוֹרֵם בָּזֶה? שֶׁהוֹרֵס אוֹתוֹ לְגַמְרֵי. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): קָשֶׁה לָשׁוֹן הָרַע כְּנֶגֶד רְמָחִים וַחֲרָבוֹת שֶׁהֵם מְמִיתִים, הַלָּשׁוֹן הִיא כְּחֵץ דּוֹקֵר, שֶׁנִּכְנָס בְּלִבּוֹ שֶׁל אָדָם. הִנֵּה כָּל הַצָּרוֹת שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים כַּיּוֹם, אֵין הֵם אֶלָּא מֵחֲמַת הָרַע שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עַל זוּלָתוֹ, וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו.): כָּל הַמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִים לָדוּר בָּעוֹלָם; וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן נד): כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, נִכְנָס בּוֹ כֹּחַ הַדִּמְיוֹן, וְהַמְדַמֶּה הוֹרֵס אֶת חַיָּיו לְגַמְרֵי. כִּי מִי שֶׁחַי בְּדִמְיוֹנוֹת – חַיָּיו אֵינָם חַיִּים. וּמֵהֵיכָן בָּאִים הַדִּמְיוֹנוֹת? כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא, בַּר מִינָן, בִּפְגַם הַבְּרִית, בְּדִבּוּרִים רָעִים, בְּמַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, בְּהִסְתַּכְּלֻיּוֹת רָעוֹת, וְעוֹשֶׂה עֲווֹנוֹת בְּפֹעַל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא בּוֹרֵא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, אֲשֶׁר הֵם מְעַנִּים אוֹתוֹ. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת עה:): "וְהֵסִיר מִמְּךָ כָּל חֹלִי" – זֶה הָרַעְיוֹן, הָרַעְיוֹנוֹת הַזָּרִים, הַדִּמְיוֹנוֹת הַשּׁוֹנִים, הֵם הַמַּחֲלוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר. כְּשֶׁאָדָם מִסְתּוֹבֵב בְּמַחֲשָׁבוֹת כְּאִלּוּ הַהוּא רוֹצֶה לְהָרַע לוֹ, לְהָצִיק לוֹ, אֵין לְךָ מַחֲלָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין אָדָם יָכוֹל לִנְגֹּעַ בְּךָ בְּלִי רְשׁוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (יוֹמָא לח): אֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמֶּה שֶׁמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ וְאֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בְּמַלְכוּת חֲבֶרְתָּהּ אֲפִלּוּ כִּמְלֹא נִימָא; אָדָם פּוֹתֵחַ חֲנוּת וְהִנֵּה מִמּוּלוֹ נִפְתַּחַת חֲנוּת כְּדֻגְמָתוֹ, מִתְחָרֶה כְּנֶגְדּוֹ, וְאָדָם נִשְׁבָּר כְּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר, אַךְ אֵינוֹ שָׂם עַל לֵב, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְלָכֵן אַל לוֹ לִכְעֹס וּלְהִתְרַגֵּז וּלְדַבֵּר רַע עַל זוּלָתוֹ, כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יט): בְּרִית הַלָּשׁוֹן וּבְרִית הַמָּעוֹר תְּלוּיוֹת זוֹ בָּזוֹ; כְּשֶׁאָדָם פּוֹגֵם בְּדִבּוּרוֹ, גּוֹרֵם רָעוֹת, עַד שֶׁפּוֹגֵם בִּפְגַם הַבְּרִית. וְלָכֵן יָמִים אֵלּוּ שֶׁל "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם", יְכוֹלִים לְתַקֵּן בָּהֶם כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ בְּדִבּוּרֵינוּ; הֵן שֶׁדִּבַּרְנוּ רַע, הֵן שֶׁנִּבַּלְנוּ פִּינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה כד) עַל הַפָּסוּק (דְּבָרִים כג, טו): "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר", עֶרְוַת דִּבּוּר – זֶה נִבּוּל פֶּה; אֲשֶׁר גּוֹרֵם לְכָל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. אָנוּ שׁוֹמְעִים בְּכָל יוֹם צָרוֹת וַהֲרִיגוֹת, שְׁפִיכוּת דָּמִים וְכוּ', וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת לג.): בַּעֲוֹן נִבּוּל פֶּה צָרוֹת נִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים; לָמָּה לָנוּ לְהַגִּיעַ לְכָל זֶה?! לָמָּה לָנוּ לְהַפְקִיר דִּבּוּרֵינוּ?! הָבָה נְתַקֵּן אֶת פְּגַם הַדִּבּוּר, וּנְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ לְדַבֵּר רַק דִּבּוּרִים טוֹבִים. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שָׁם): הַמְנַבֵּל פִּיו, אֲפִלּוּ חוֹתְמִים עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה – הוֹפְכִין עָלָיו לְרָעָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת נִבּוּל פֶּה, סִימָן א'): מִי שֶׁמְּדַבֵּר נִבּוּל פֶּה, בְּיָדוּעַ שֶׁלִּבּוֹ חוֹשֵׁב מַחְשְׁבוֹת אָוֶן; אֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מְגַלֶּה אֶת מַעֲשָׂיו הָרָעִים, בְּעֵת שֶׁמְּנַבֵּל פִּיו. וְלָכֵן יָמִים אֵלּוּ "יְמֵי שׁוֹבָבִי"ם", עָלֵינוּ לְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשַּׁת הַדִּבּוּר, לֹא לְדַבֵּר רַע, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא לְהַרְבּוֹת רַק בְּדִבּוּרִים טוֹבִים, לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, יֵשׁ כָּל-כָּךְ הַרְבֵּה יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, אֲנָשִׁים שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, הַמְחַכִּים שֶׁיָּבוֹא אָדָם וִיחַזְּקֵם וִידַבֵּר עַל לִבָּם. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן קו) עַל הַפָּסוּק (תְּהִלִּים מא, א): "אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל"; אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁמַּכְנִיס שֵׂכֶל בַּדַּל, וּמַהוּ דַּל? אֵין עָנִי אֶלָּא בְּדַעַת (נְדָרִים מא); עִקַּר הָעֲנִיּוּת הִיא בְּדַעַת, וְאֵיזוֹ דַּעַת? "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה), אָדָם צָרִיךְ לְהַחְדִּיר בְּעַצְמוֹ, שֶׁאֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל. וְאִם יֵשׁ לָאָדָם דַּעַת זוֹ, אוֹמְרִים עַל כָּךְ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (נְדָרִים מא): 'דַּעַת קָנִיתָ – מֶה חָסַרְתָּ'?! אִם יֵשׁ לְךָ הַדַּעַת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג אֶת עוֹלָמוֹ, וְאַף אֶחָד בָּעוֹלָם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לְךָ דָּבָר בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲזַי לֹא חָסֵר לְךָ שׁוּם דָּבָר. וּלְהֵפֶךְ 'דַּעַת חָסַרְתָּ – מַה קָּנִיתָ'?! אִם אֵין לְךָ הַדַּעַת הַזּוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, מַה קָּנִיתָ?! אֵין לְךָ כְּלוּם. וְלָכֵן עִקַּר תִּקּוּן הַדִּבּוּר – בִּמְקוֹם מַה שֶּׁדִּבַּרְתָּ עַד עַכְשָׁו לָשׁוֹן הָרַע, רְכִילוּת וְלֵיצָנוּת, וְנִבַּלְתָּ פִּיךָ, בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם אֵלּוּ רְאֵה לְתַקֵּן וּלְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית, לְחַזֵּק וּלְעוֹדֵד אֶת נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר זוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה.

ג. לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלוּת לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹבוֹת, וּלְהָשִׁיב אֶת הַגְּנֵבָה שֶׁגָּנַב וְגָזַל

בָּנַי הַיְקָרִים! עִקַּר הַתִּקּוּן בְּיָמִים אֵלּוּ – לְתַקֵּן אֶת פְּגַם הַגֶּזֶל; וְכֵן עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹת בָּעוֹלָם לְשַׁלֵּם אֶת הַחוֹבוֹת שֶׁאָנוּ חַיָּבִים. הֲלֹא אֲנָשִׁים לָווּ כְּסָפִים מִזּוּלָתָם, וְאִם אֵינָם פּוֹרְעִים חוֹבָם, אֲזַי נִכְלָלִים בִּכְלַל (תְּהִלִּים לז, כא): "לֹוֶה רָשָׁע וְלֹא יְשַׁלֵּם", וְאַף אִם אֵין לְךָ לְהָשִׁיב חוֹבְךָ, לְכָל הַפָּחוֹת תָּבוֹא וְתִתְנַצֵּל לִפְנֵי הַמַּלְוֶה, וְתִתֵּן לוֹ מְעַט מְעַט, וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּאֲרִיךְ לְךָ אֶת זְמַן הַפֵּרָעוֹן, וְאִם אֵינְךָ עוֹשֶׂה כֵּן, הֲרֵי זוֹ רִשְׁעוּת גְּדוֹלָה, וּבָא מִפְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם הַמֹּחַ; כִּי כְּשֶׁאָדָם חוֹטֵא בִּפְגַם הַבְּרִית, נַעֲשֶׂה אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לח, ז): "וַיְהִי עֵר רַע בְּעֵינֵי ה'", שׁוֹאֵל רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן רמט): לָמָּה כָּתוּב: 'רַע' בְּעֵינֵי ה', וְלֹא 'רָשָׁע' בְּעֵינֵי ה'? אֶלָּא מִי שֶׁחוֹטֵא בַּחֵטְא הַזֶּה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, הוּא אִישׁ רַע וּבְלִיַּעַל, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ. וְעַל-כֵּן אִם אָדָם הִלְוָה לְךָ כֶּסֶף, לֵךְ וּתְשַׁלֵּם לוֹ, וְאִם אֵין לְךָ, לֵךְ וְתֹאמַר לוֹ, שֶׁכָּרֶגַע מַצָּבְךָ דָּחוּק, וּתְשַׁלְּמוֹ מְעַט מְעַט. וְלֹא כְּפִי שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים רָעֵי לֵב, שֶׁגּוֹזְלִים מִזּוּלָתָם ולא אִכְפַּת לָהֶם, וְכָל מִי שֶׁגּוֹנֵב וְגוֹזֵל יוֹתֵר – שְׁמוֹ מִתְפַּרְסֵם וְכוּ'. עַל-כֵּן דַּיְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ יְכוֹלִים לְתַקֵּן אֶת פְּגַם הַגֶּזֶל. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (מַכּוֹת כג:): גֶּזֶל וַעֲרָיוֹת, נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מְחַמַּדְתָּן וּמִתְאַוָּה לָהֶם; אֵין דָּבָר שֶׁאָדָם חָפֵץ בּוֹ כְּמוֹ עֲרָיוֹת – נִאוּף, וְגֶזֶל. וּלְדַאֲבוֹנֵנוּ, כֻּלָּנוּ נְגוּעִים בְּנֶגַע הַצָּרַעַת הַזֶּה שֶׁל גֶּזֶל וּגְנֵבָה, שֶׁאֵין מַקְפִּידִים עַל כַּסְפֵּי הַזּוּלָת. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עַיֵּן רַשִּׁ"י בְּרֵאשִׁית ו, יג): לֹא נֶחְתַּם גְּזַר דִּינָם שֶׁל דּוֹר הַמַּבּוּל אֶלָּא עַל הַגֶּזֶל. דּוֹר הַמַּבּוּל הָיוּ מַשְׁחִיתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ו, יב): "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ", עָשׂוּ כָּל מִינֵי עֲווֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִמְתִּין בְּסַבְלָנוּת פֶּן וְאוּלַי יָשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ לִגְזֹל זֶה מִזֶּה, אֶת זֹאת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא יָכוֹל לִמְחֹל, ונחתם דינם על הגזל. וְלָכֵן דַּיְקָא בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם אֵלּוּ, עָלֵינוּ לְתַקֵּן בַּמֶּה שֶׁפָּגַמְנוּ בְּגֶזֶל, גְּנֵבוֹת וְעֹשֶׁק שֶׁיֵּשׁ בְּיָדֵינוּ, וְעָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל, וְזֶה הַתִּקּוּן שֶׁלָּנוּ. אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשַׁת כב, סִימָן ג'): כָּל מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּגֶזֶל, הוּא קוֹרֵא לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינוֹ עוֹנֶה אוֹתוֹ, לָמָּה? שֶׁתְּפִלָּתוֹ בַּעֲבֵרָה; כִּי יָדָיו בְּגֶזֶל מָלְאוּ. אָדָם מִתְאוֹנֵן: "הִנֵּה אֲנִי מְסַפֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כָּל לִבִּי, וּמְבַקֵּשׁ כָּל צְרָכַי, וְשׁוֹפֵךְ נַפְשִׁי וְכָל צָרוֹתַי, וְלָמָּה אֵינֶנִּי נַעֲנֶה?" אוֹמְרִים לוֹ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַתָּה יוֹדֵעַ מַדּוּעַ? כִּי יָדֶיךָ בְּגֶזֶל מְלֻכְלָכוֹת. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם" נִרְאֶה לְתַקֵּן אֶת פְּגַם הַגֶּזֶל וְהַגְּנֵבָה. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁגָּנַב וְגָזַל כַּסְפֵּי הַזּוּלָת, יִרְאֶה לְשַׁלְּמָם תֵּכֶף-וּמִיָּד, וְאָז יִמְחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁיּוֹדֵעַ אָדָם, שֶׁחֲבֵרוֹ עָשָׂה עִמּוֹ חֶסֶד, וְהִלְוָה לוֹ מָמוֹן, עָלָיו לֵילֵךְ וְלִפְרֹעַ חוֹבוֹ, וּלְכָל הַפָּחוֹת יְפַיְּסוֹ וְיֹאמַר לוֹ, שֶׁכָּרֶגַע אֵין לוֹ לְשַׁלֵּם הַכֹּל, אֲבָל אַט אַט יָשִׁיב הַחוֹב, וְיַשְׁלִים עִם הַזּוּלָת, וְלֹא יֵצֵא לָרִיב עִמּוֹ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד דָּבָר חָשׁוּב בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹ שֶׁיְּהוּדִים חַיִּים בְּיַחַד בְּאַחֲוָה וּבְרֵעוּת. וְלָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנְּתַקֵּן כָּל מַה שֶּׁפָּגַמְנוּ בְּבֵין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (סוֹטָה ט.): הַנּוֹתֵן עֵינָיו בַּמֶּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, מַה שֶּׁמְּבַקֵּשׁ – אֵין נוֹתְנִים לוֹ, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ – נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ. וְלָכֵן הָבָה נָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה בְּיָמִים אֵלּוּ, וְאִם יֵשׁ בְּיָדֵינוּ כַּסְפֵּי גְּזֵלָה, אוֹ עָשִׂינוּ עָוֶל לַזּוּלָת, הָבָה וּנְשַׁלֵּם וּנְפַיֵּס אֶת חֲבֵרֵינוּ, וּבִזְכוּת זֶה יְקַבֵּל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא תְּפִלָּתֵנוּ וּתְשׁוּבָתֵנוּ, וְנִזְכֶּה לְכָל טוּב.

ד. לִבְרֹחַ מִמַּחֲלֹקֶת כְּמוֹ שֶׁבּוֹרְחִים מֵאֵשׁ

בָּנַי הַיְקָרִים! אֵין עוֹד דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְתַקֵּן אֶת אֲשֶׁר פָּגַם בִּבְרִיתוֹ כְּמוֹ מִדַּת הַשָּׁלוֹם. וְלָכֵן נִקְרָא "בְּרִית שָׁלוֹם", כִּי שָׁלוֹם הוּא שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (שַׁבָּת י): שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁלוֹם, וְלָכֵן צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי פְּעֻלּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לִהְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְלִבְרֹחַ מִמַּחֲלֹקֶת, אֲשֶׁר הִיא מְגֻנָּה בִּמְאֹד מְאֹד לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה, פָּרָשָׁה כו): קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת כְּדוֹר הַמַּבּוּל. מֶה הָיָה בְּדוֹר הַמַּבּוּל? חָטְאוּ בִּפְגַם הַבְּרִית – הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ו, יב): "כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ", וְהַמַּחֲלֹקֶת קָשָׁה מִזּוֹ, וְלָכֵן מְגֻנָּה הִיא מְאֹד. וְכֵן אוֹמְרִים (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יא): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם וּשְׂנוּאָה הַמַּחֲלֹקֶת; הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבֹּל אֶת הַקְּטָטוֹת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן עִקַּר הַתִּקּוּן בִּימֵי שׁוֹבָבִי"ם, שֶׁבָּהֶם קוֹרְאִים אֶת פָּרָשִׁיּוֹת שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים; שֶׁבָּהֶם מְסֻפָּר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ לְמִצְרַיִם, וְהִשְׁתַּעְבְּדוּ תַּחַת יַד פַּרְעֹה, אֲשֶׁר אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁהֵן שְׁתֵּי תֵּבוֹת: 'פֶּה-רַע', שֶׁהָיָה מֶלֶךְ מִצְרַיִם – מֵצַר-יָם, הַיְנוּ שֶׁהַמֹּחִין הָיוּ בְּקַטְנוּת וּבְצִמְצוּם, כִּי הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת מְצַמְצְמִים אֶת הַמֹּחַ וְנוֹטְלִים אֶת הַדַּעַת, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֻקְצִין, פֶּרֶק ג'): אֵין לְךָ כְּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה אֶלָּא הַשָּׁלוֹם; וְלָכֵן עָלֵינוּ לַעֲסֹק רַק בְּשָׁלוֹם, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן הַבְּרִית, תִּקּוּן הַמֹּחַ, עָלָיו לְהַרְבּוֹת בִּשְׁלוֹם הַבְּרִיּוֹת, לִשְׁמֹר פִּיו לֹא לְדַבֵּר כָּל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, אֲשֶׁר רִבּוּי הַדִּבּוּר מֵבִיא לְכָל מִינֵי מַחֲלֹקֶת וְרִיבוֹת. הִנֵּה אָנוּ רוֹאִים אֲנָשִׁים מֵתִים, וְאֵין יוֹדְעִים מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה, אֵין זֹאת אֶלָּא מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁהָיוּ מְעֹרָבִים בָּהּ; וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (בְּמִדְבַּר רַבָּה, פָּרָשָׁה יח): כַּמָּה קָשָׁה הִיא הַמַּחֲלֹקֶת, שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֵינָן קוֹנְסִין אֶלָּא מִבֶּן עֶשְׂרִים, וּבֵית-דִּין שֶׁל מַטָּה אֵין קוֹנְסִין אֶלָּא מִבֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וּבְמַחְלֻקְתּוֹ שֶׁל קֹרַח תִּינוֹקוֹת בְּנֵי יוֹמָן נִשְׂרְפוּ וְנִבְלְעוּ; אָנוּ עֵדִים שֶׁתִּינוֹקוֹת נֶחֲלִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וְאֵין יוֹדְעִים עַל מָה וְלָמָּה, אַךְ אֵין זֹאת אֶלָּא בַּעֲוֹן אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁמַּרְבִּים בְּמַחֲלֹקֶת וּבִקְטָטוֹת, וּמְפֻלָּגִים עִם שְׁכֵנִים וִידִידִים, קְרוֹבִים וּרְחוֹקִים, וּבָזֶה גּוֹרְמִים מִיתַת הַיְלָדִים, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וְלָכֵן בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁל "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם", עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת בְּשָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְלִבְרֹחַ מִמַּחֲלֹקֶת, וּבָזֶה נְתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר פָּגַמְנוּ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סִפְרֵי רְאֵה צו): "לֹא תִתְגֹּדְדוּ" – לֹא תַּעֲשׂוּ אֲגֻדּוֹת אֲגֻדּוֹת; הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנֶחְדַּל מִפִּלּוּגִים, נַפְסִיק לַעֲשׂוֹת חֲמוּלוֹת חֲמוּלוֹת, גִּזְעָנוּת אֲרוּרָה, עֵדוֹת עֵדוֹת, הִגִּיעָה הָעֵת שֶׁנַּתְחִיל לֶאֱהֹב כָּל יְהוּדִי בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, אֲשֶׁר זֶהוּ תִּקּוּן הַבְּרִית, זֶה "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם", לַעֲקֹר אֶת הַקִּנְאָה, הַשִּׂנְאָה, הַתַּחֲרוּת וְהַכָּבוֹד. וּמִי שֶׁדָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין לוֹ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל הֶבֶל כָּאֵלּוּ, אֶלָּא רוֹצֶה רַק אֶת הַשָּׁלוֹם. וְלָכֵן הָבָה נְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר קִלְקַלְנוּ כָּל הַשָּׁנָה בְּשִׂנְאַת חִנָּם; שֹׁמּוּ שָׁמַיִם! רוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שׂוֹנְאִים אֶת הַזּוּלָת עַל לֹא דָּבָר, הָבָה נַתְחִיל לֶאֱהֹב זֶה אֶת זֶה, עַד כְּדֵי כָּךְ, שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יְבָמוֹת סה:): מֻתָּר לוֹ לְאָדָם לְשַׁנּוֹת בִּדְבַר הַשָּׁלוֹם; וְגָדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאַף הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שִׁנָּה בַּעֲבוּרוֹ. וְכֵן אוֹמְרִים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה ט', סִימָן ט'): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת כְּלוּלוֹת בּוֹ; וְזֶה עִקַּר תִּקּוּנֵנוּ – לִחְיוֹת בְּאַהֲבָה וּבְאַחֲוָה, בְּשָׁלוֹם וּבְרֵעוּת, וְאִם בֶּאֱמֶת נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ מִדַּת הַשָּׁלוֹם, נַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, וּכְמַאֲמָרָם זַ"ל (דְּבָרִים רַבָּה, פָּרָשָׁה ה', סִימָן יב): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מְבַשֵּׂר אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ נִגְאָלִים אֶלָּא בְּשָׁלוֹם. וּמֵאֵיזוֹ גְּאֻלָּה אָנוּ מְדַבְּרִים? גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים סט, יט): "קָרְבָה אֶל נַפְשִׁי גְאָלָהּ", כְּשֶׁאָדָם חָטָא, הוּא בְּגָלוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהוֹלֵךְ נָע וָנָד, וְאֵינוֹ מוֹצֵא מְקוֹמוֹ. עַד שֶׁרוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁנֶּהֱרָסִים לְגַמְרֵי, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָם מוֹצְאִים אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בִּמְקוֹמָם. אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן נו): כְּשֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ יִשְׂרְאֵלִי לֵב, אֵין שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ מָקוֹם; כִּי מוֹצֵא אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ; וְלָכֵן עָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ עַל אֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת, לֵידַע שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ מַנְהִיג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט, וְשׁוּם דָּבָר לֹא יוּכַל לְנַתְּקֵנוּ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְכָךְ נִצּוֹלִים מִפְּגַם הַבְּרִית. וְלָכֵן דַּיְקָא בְּיָמִים קְדוֹשִׁים אֵלּוּ "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם", שֶׁקּוֹרְאִים בָּהֶם הַפָּרָשִׁיּוֹת: שְׁ'מוֹת, וָ'אֵרָא, בֹּ'א, בְּ'שַׁלַּח, יִ'תְרוֹ, מִ'שְׁפָּטִים; שֶׁבָּהֶן מְסֻפָּר שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם בִּמְרִיבוֹת קָשׁוֹת, וְהַמִּצְרִים טִמְּאוּ אוֹתָם בְּכָל מִינֵי טֻמְאוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁבָּא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְהֶחְדִּיר בָּנוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה), וְעַל-יְדֵי-זֶה זָכִינוּ לְפֶסַח, אֲשֶׁר אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל, שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-סָח, שֶׁהִתְחַלְנוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, בִּמְקוֹם לָרִיב זֶה עִם זֶה, הַחִלּוֹנוּ לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה וְהִתְחַזְּקוּת. וְדַיְקָא עַל-יְדֵי-זֶה זָכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָשָׂה לָנוּ נִסִּים וְנִפְלָאוֹת עַל הַיָּם, שֶׁקָּרַע לָנוּ אוֹתוֹ, וְעָבַרְנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְהַמִּצְרִים טָבְעוּ וְאָבְדוּ, עַד שֶׁזָּכִינוּ לְהַגִּיעַ לְהַר סִינַי וּלְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הַמַּחֲלֹקֶת, כִּי עַל-יְדֵי לִמּוּד הַתּוֹרָה, אָדָם רוֹאֶה מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּנְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ "קְדֻשַּׁת שׁוֹבָבִי"ם", לְתַקֵּן אֶת הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת שֶׁחָטָאנוּ בִּפְגַם הַבְּרִית, הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, שֶׁאֵלּוּ הָעֲווֹנוֹת הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר. וּבִפְרָט בַּדּוֹר הַשָּׁפֵל הַזֶּה, שֶׁבָּאוּ עֵרֶב-רַב, וְנִתְעָרְבוּ בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְהֵבִיאוּ גּוֹיִים וְגוֹיוֹת לְבוֹלְלָם בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לְהַכְשִׁילָם בִּפְגַם הַבְּרִית, אֲשֶׁר זֶהוּ הֶעָוֹן הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר, כְּשֶׁגּוֹי בָּא עַל יְהוּדִיָּה וּלְהֵפֶךְ, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵבִיא עַל כָּךְ מִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת וְאַכְזָרִיּוֹת, וְכֵיוָן שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית אֵינוֹ מַבְחִין בֵּין צַדִּיקִים לִרְשָׁעִים, כִּי בָּזֶה שֶׁהָעֵרֶב-רַב הֶחְדִּירוּ מִבַּחוּץ גּוֹיִים וְגוֹיוֹת בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל זֶה טֻמְאַת הַבְּרִית, לָכֵן נִתְּנָה רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית לְהַשְׁחִית, וְזֶה כְּלַל הַמַּחֲלֹקֶת וְהַמְּרִיבוֹת שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם בֵּין נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּמִזֶּה בָּאִים פִּגּוּעִים וּרְצִיחוֹת, שֶׁנִּרְצָחִים נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, אֲנָשִׁים חַפִּים מִפֶּשַׁע. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ דַּיְקָא בְּיָמִים טְרוּפִים אֵלּוּ, לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם וְאַהֲבָה וְאַחְדוּת בְּעַם יִשְׂרָאֵל, וְאִם נִהְיֶה חֲזָקִים בָּזֶה, נִזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל אֲשֶׁר חָטָאנוּ בִּפְגַם הַבְּרִית, וְנִזְכֶּה כְּבָר לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁבֹּא יָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁיִּהְיֶה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, וְהוּא יְתַקֵּן אֶת הַחֵטְא הַמְגֻנֶּה הַזֶּה שֶׁל פְּגַם הַבְּרִית, וִיגַלֶּה לָנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, "וְהָיְתָה לַהֲוָיָ"ה הַמְּלוּכָה", שֶׁכֻּלָּם יְקַבְּלוּ עַל עַצְמָם עֹל מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן וְאָמֵן!

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!