קונטרס קמחא דפסחא

מוֹהֲרֹא"שׁ זצוק"ל אָמַר, שֶׁאִם הָיָה אָדָם יוֹדֵעַ אֶת גֹּדֶל הַחֲשִׁיבוּת בַּשָּׁמַיִם בָּזֶה שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים בְּהוֹצָאוֹת עַל פֶּסַח, הָיָה רוֹקֵד מֵרֹב שִׂמְחָה, כִּי מִצְוַת צְדָקָה גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, וּבְיוֹתֵר לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, שֶׁאָז הָעֲנִיִּים שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים, כִּי רוֹאִים שֶׁכָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ בְּשֶׁפַע עַל צָרְכֵי הֶחָג, וְלָהֶם אֵין כְּלוּם, וְיֵשׁ לָהֶם טְעָנוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִמְשָׁכִים דִּינִים בָּעוֹלָם, וּכְשֶׁזּוֹכִים לָתֵת לָהֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג, עַל-יְדֵי-זֶה הֵם נוֹתְנִים תּוֹדָה וְהוֹדָאָה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְנִמְתָּקִים הַדִּינִים. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בְּקִמְחָא דְּפִסְחָא.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשעא)

קוּנְטְרֵס

קִמְחָא דְּפִסְחָא

א.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר כָּתוּב בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ (הִלְכוֹת פֶּסַח, סִימָן תכט): שׁוֹאֲלִים בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קֹדֶם הַפֶּסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. אוֹמֵר עַל זֶה הָרַמָּ"א: וּמִנְהָג לִקְנוֹת חִטִּים, וּלְחַלְּקָם לָעֲנִיִּים לְצֹרֶךְ פֶּסַח. קֹדֶם הַפֶּסַח כָּל יְהוּדִי חַיָּב לִתְרֹם לָעֲנִיִּים לְצָרְכֵי פֶּסַח, וְזֶה נִקְרָא: "קִמְחָא דְּפִסְחָא", מִלְּבַד שֶׁצְּדָקָה חֲשׁוּבָה כָּל הַשָּׁנָה, אֲבָל לְצָרְכֵי פֶּסַח – הַצְּדָקָה הִיא עִנְיָן נִפְלָא מְאֹד. כִּי כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמִצְרַיִם, עָבְרוּ עֲלֵיהֶם צָרוֹת וְיִסּוּרִים, מְרִירוּת וְהַרְפַּתְקָאוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לָהֶם לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נָתַן לָנוּ מִצְווֹת, שֶׁיִּהְיֶה זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁנִּזְכֹּר שֶׁהָיוּ יָמִים קָשִׁים לְעַם יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם, וְיָכְלוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם. וְלָכֵן גַּם כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה וְנוֹתֵן עַל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", שֶׁזּוֹ צְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, שֶׁצְּרִיכִים לְצָרְכֵי פֶּסַח, בָּזֶה אֲנַחְנוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, שֶׁעָזַר לָנוּ – כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ, כְּפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הִשְׁפִּיעַ עָלָיו, לָתֵת גַּם לַעֲנִיִּים. וְדָבָר זֶה חָשׁוּב מְאֹד מְאֹד בַּשָּׁמַיִם. וְלָכֵן אֲנִי פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָזַר לָכֶם וְהִתְקַדַּמְתֶּם בַּחַיִּים, וּלְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם יֵשׁ אִשָּׁה וִילָדִים, וְגַם פַּרְנָסָה, אֲזַי תִּרְאוּ לִתְרֹם לָעֲנִיִּים בַּעֲבוּר פֶּסַח, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁעֲדַיִן רַוָּק אוֹ רַוָּקָה, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ פַּרְנָסָה מְסֻדֶּרֶת, עִם כָּל זֹאת אִם יִתֵּן בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְצָרְכֵי פֶּסַח, בִּזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִשֶּׁלּוֹ. כִּי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹאֶה שֶׁיְּהוּדִי מְרַחֵם עַל הַזּוּלָת, הוּא מְרַחֵם עָלָיו. וְכָךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שַׁבָּת קנא:): כָּל הַמְרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת, מְרַחֲמִין עָלָיו מֵהַשָּׁמַיִם.

מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ צָרִיךְ רַחֲמֵי שָׁמַיִם?! מִי מֵאִתָּנוּ אֵינוֹ צָרִיךְ יְשׁוּעָה?! וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁנִּתְרֹם בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְפֶסַח, בָּזֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַמְשִׁיךְ לָנוּ שֶׁלֹּא נִצְטָרֵךְ לְהַגִּיעַ לְמַצָּב כָּזֶה – לְבַקֵּשׁ מֵהַזּוּלָת. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סֻכָּה מט:): אֵין צְדָקָה מִשְׁתַּלֶּמֶת, אֶלָּא לְפִי חֶסֶד שֶׁבָּהּ; עִקַּר הַצְּדָקָה חֲשׁוּבָה אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁעוֹשִׂים עִמָּהּ חֶסֶד. וְאֵיזֶה חֶסֶד יוֹתֵר גָּדוֹל יֵשׁ מִזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹזְרִים לַאֲנָשִׁים מְחֻסְּרֵי אֶמְצָעִים עַל צָרְכֵי הֶחָג?! וּבִפְרָט שֶׁיֶּשְׁנָן מִשְׁפָּחוֹת מְרֻבּוֹת יְלָדִים, בְּלִי עַיִן הָרַע, וְצָרְכֵי הַפֶּסַח יְקָרִים מְאֹד: יַיִן, בָּשָׂר וּמַצּוֹת, וְאֵין יָדָם מַשֶּׂגֶת לָזֶה, וְאִם אָנוּ נִתְרֹם בַּעֲבוּרָם, זֶה הַחֶסֶד הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת. וְאִם יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים, שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לָתֵת, כִּי אֵין לָהֶם בְּעַצְמָם, עַל-כָּל-פָּנִים יֵלְכוּ לֶאֱסֹף בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (בָּבָא בַּתְרָא ט.): גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה לב, יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם"; בָּזֶה שֶׁאָדָם מְזַכֶּה אֶת הַזּוּלָת, בָּזֶה הוּא חָשׁוּב אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ פִּי כַּמָּה וְכַמָּה מֵאֲשֶׁר הוּא בְּעַצְמוֹ עָשָׂה; כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ חָשׁוּב מְאֹד מְאֹד כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֶה וּמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים. וּבִפְרָט בְּעִנְיָן שֶׁל צְדָקָה. וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (סֻכָּה מט:): גָּדוֹל הָעוֹשֶׂה צְדָקָה יוֹתֵר מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת;

בִּזְמַן שֶׁבֵּית-הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם, הֵבִיאוּ אָז קָרְבָּנוֹת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֲבָל עַכְשָׁו כְּשֶׁאֵין לָנוּ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין לָנוּ קָרְבָּנוֹת, בָּזֶה שֶׁאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה, זֶה יוֹתֵר חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת. וּבִפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִים לָתֵת בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְ'קִמְחָא דְּפִסְחָא'. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת צְדָקָה, סִימָן יט): הָרוֹדֵף צְדָקָה, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַמְצִיא לוֹ מָעוֹת וּבְנֵי-אָדָם מְהֻגָּנִים, כְּדֵי לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם שָׂכָר, וְזוֹכֶה לְבָנִים בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, בַּעֲלֵי חָכְמָה, בַּעֲלֵי אַגָּדָה. מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא', וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֵי עֲנִיִּים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִתֵּן לוֹ כֶּסֶף בְּשֶׁפַע וְגַם בְּנֵי-אָדָם לִזְכּוֹת בָּהֶם, וְעַל-יְדֵי-זֶה יִזְכֶּה לְבָנִים בַּעֲלֵי עֹשֶׁר, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ לְמַצָּב זֶה. בַּעֲלֵי חָכְמָה – שֶׁיִּהְיוּ מֻשְּׂכָּלִים בְּחָכְמַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, חָכְמַת הַתּוֹרָה. בַּעֲלֵי אַגָּדָה, שֶׁיּוּכְלוּ בְּעַצְמָם לִדְרֹשׁ לְעַם יִשְׂרָאֵל. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רא), שֶׁסְּגֻלָּה לְחֹלִי הַנּוֹפֵל – לְפַזֵּר צְדָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיב, ט): " פִּ'זַּר נָ'תַן לָ'אֶבְיוֹנִים", רָאשֵׁי תֵּבוֹת: נֵפֶל. אִם יֵשׁ לָאָדָם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, מַחֲלַת הַנְּפִילָה, שֶׁנּוֹפֵל בְּגַשְׁמִיּוּת וְנוֹפֵל בְּרוּחָנִיּוּת, הָעֵצָה לָזֶה – שֶׁיְּפַזֵּר כַּסְפּוֹ לִצְדָקָה. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): "צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת" (מִשְׁלֵי י, ב), רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מַצֹּת, אִם אָדָם נוֹתֵן צְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַצּוֹת לְפֶסַח, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִשְׁמְרֶנּוּ שֶׁלֹּא יִפֹּל אַף פַּעַם.

לָכֵן אֲנִי פּוֹנֶה אֲלֵיכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּשְׁתַּדְּלוּ עוֹד עַתָּה לְנַדֵּב בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא', וְאַף שֶׁאַתֶּם בְּעַצְמְכֶם נִמְצָאִים בְּמַצָּב קָשֶׁה, עִם כָּל זֹאת אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (גִּטִּין ז.): כָּל הַגּוֹזֵז מִנְּכָסָיו וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צְדָקָה, נִצָּל מִדִּינָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם. אָדָם לוֹקֵחַ מִכַּסְפּוֹ, גּוֹזֵז מִמָּמוֹנוֹ כְּפִי יְכָלְתּוֹ, וּמְחַלֵּק לְנִצְרָכִים, עַל-יְדֵי-זֶה נִצָּל מִדִּין גֵּיהִנּוֹם. וְרַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כב): הַגֵּיהִנּוֹם וְהַגַּן-עֵדֶן נִמְצָאִים בְּזֶה הָעוֹלָם, אִם אָדָם זוֹכֶה, וְהוּא דָּבוּק בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – זוֹכֶה לְגַן-עֵדֶן, מַרְגִּישׁ רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְאִם, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא רָחוֹק מֵהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵין לוֹ אֱמוּנָה, בַּר מִינָן, הוּא סוֹבֵל גֵּיהִנּוֹם. וְלָכֵן בָּזֶה שֶׁאָדָם גּוֹזֵז מִנְּכָסָיו לִצְדָקָה, הוּא נִצָּל מִגֵּיהִנֹּם, וּמַרְגִּישׁ גַּן-עֵדֶן בְּזֶה הָעוֹלָם. וְלָכֵן אֵיזֶה תַּעֲנוּג הוּא זֶה לָתֵת לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא'. עַל-כֵּן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! יֵשׁ לָכֶם הִזְדַּמְּנוּת לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לְצָרְכֵי הֶחָג וּלְשַׁמְּחָם, אֲשֶׁר אֵין מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. וּבִפְרָט לָתֵת לָהֶם בַּעֲבוּר הַפֶּסַח, אֲשֶׁר אֵין לְמַעְלָה מִזֶּה, כִּי בָּזֶה שֶׁמְּחַיִּים עֲנִיִּים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְחַיֶּה אֶתְכֶם, וְאַתֶּם לֹא תִּצְטָרְכוּ לַבְּרִיּוֹת.

לָכֵן אֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶתְכֶם, תִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לְנַדֵּב בַּעֲבוּר 'קִמְחָא דְּפִסְחָא', צָרְכֵי הֶחָג לָעֲנִיִּים, וּבִזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בִּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רֹאשׁ הַשָּׁנָה יא): בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לְהִגָּאֵל; אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל, אִם תִּתְרְמוּ לְ'קִמְחָא דְּפִסְחָא' בַּעֲבוּר עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, מִשְׁפָּחוֹת בְּרוּכוֹת יְלָדִים, אֲזַי תִּרְאוּ אֵיךְ יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה, וְתִתְבָּרְכוּ מִפִּי אֵל עֶלְיוֹן, וְלֹא תִּצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ אַף פַּעַם לְמַצָּב כָּזֶה – לְבַקֵּשׁ מֵהַזּוּלָת. עַל-כֵּן, נָא וְנָא רְאוּ לֹא לְהַחְמִיץ הִזְדַּמְּנוּת זוֹ, וּרְאוּ לִתְרֹם בַּעֲבוּר עֲנִיֵּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, עֲנִיִּים תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁיּוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים כָּל הַשָּׁנָה תּוֹרָה, אַבְרֵכֵי כּוֹלֵל, מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, בַּעֲלֵי מִשְׁפָּחוֹת מְרֻבּוֹת, שֶׁאֵין לָהֶם הָאֶמְצָעִים לִקְנוֹת מַצּוֹת, יַיִן, בָּשָׂר וּשְׁאָר צָרְכֵי הֶחָג, בְּגָדִים לָהֶם, לִנְשׁוֹתֵיהֶם וּלְיַלְדֵיהֶם, אֵיזוֹ זְכוּת זוֹ לַעֲזֹר לָהֶם! לָכֵן בֹּאוּ נַרְאֶה לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאָנוּ יְהוּדִים מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, וְהוֹלֵךְ לָנוּ בַּחַיִּים, שֶׁלְּכָל עַם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה עַל הוֹצָאוֹת הַפֶּסַח, וּבִזְכוּת זֶה נִזְכֶּה לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

ב.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר אֵין עוֹד מִצְוָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִזּוֹ – לִדְאֹג לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם "קִמְחָא דְּפִסְחָא". וְרַבֵּנוּ זַ"ל גִּלָּה לָנוּ (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן רא), אֲשֶׁר "צְ'דָקָה תַּ'צִּיל מִ'מָּוֶת" – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: מַ'צֹּ'ת'; הַיְנוּ אִם נוֹתְנִים בַּעֲבוּר מַצּוֹת לָעֲנִיִּים, שֶׁזֶּה "קִמְחָא דְּפִסְחָא", נִצֹּלִים מִמָּוֶת. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (שָׁם): סְגֻלָּה לְחֹלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לְפַזֵּר צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תְּהִלִּים קיב, ט): "פִּ'זַּר נָ'תַן לָ'אֶבְיוֹנִים" – רָאשֵׁי תֵּבוֹת: נֵ'פֶ'ל'. וּבֶאֱמֶת הַנְּפִילָה הַזּוֹ סוֹבֶבֶת – הֵן עַל גַּשְׁמִיּוּת וְהֵן עַל רוּחָנִיּוּת. בְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ מַחֲלַת הַנְּפִילָה, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כט), שֶׁהַדָּמִים מַתִּיזִים אֶל הַמֹּחַ וּמַלְחִיצִים אוֹתוֹ, וְאָז בָּאָה הַמַּחֲלָה הַמָּרָה הַזּוֹ לָאָדָם, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, שֶׁאָדָם נוֹפֵל, וְכֵן יֵשׁ נְפִילָה בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁאָדָם נוֹפֵל מִמַּדְרֵגָתוֹ, עַד שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי-אָדָם, שֶׁכָּל-כָּךְ מִתְרַחֲקִים מֵהַיַּהֲדוּת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְעַל-יְדֵי שֶׁמְּפַזְּרִים צְדָקָה לָאֶבְיוֹנִים, וּבִפְרָט עַל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", עַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה נִצָּל מִנְּפִילָה – בֵּין בְּגַשְׁמִיּוּת וּבֵין בְּרוּחָנִיּוּת. וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְכוּת לְהִצְטָרֵף לְמִבְצַע "קִמְחָא דְּפִסְחָא" – הֵן שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מַזִּיל זָהָב מִכִּיסוֹ וְנוֹתֵן לָעֲנִיִּים, וְהֵן שֶׁמְּזַכֶּה אֶת אֲחֵרִים שֶׁיִּתְּנוּ. כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לד, סִימָן ה'): אִם בָּאָה רָעָה לַחֲבֵרְךָ, רְאֵה אֵיךְ לִזְכּוֹת בּוֹ לְפַרְנָסָתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מַתַּן שְׂכָרוֹ; כָּךְ הָיָה רַבִּי תַּנְחוּם בְּרַבִּי חִיָּא עוֹשֶׂה בְּשָׁעָה שֶׁאִמּוֹ לוֹקַחַת לוֹ לִיטְרָא אַחַת שֶׁל בָּשָׂר מֵהַשּׁוּק, הָיְתָה לוֹקַחַת לוֹ שְׁנֵי לִיטְרִין – אַחַת לוֹ וְאַחַת לָעֲנִיִּים, עַל שׁוּם "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים" עֲנִיִּים וַעֲשִׁירִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ זוֹכִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ. וְכֵן צְרִיכִים לְהִשְׁתַּדֵּל אֵצֶל אֲחֵרִים, שֶׁהֵם יַעַזְרוּ גַּם לָתֵת לְ"קִמְחָא דְּפִסְחָא", כִּי כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא ט.): גָּדוֹל הַמְעַשֶּׂה יוֹתֵר מִן הָעוֹשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָה לב, יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם";

הַיְנוּ מִי שֶׁמְּזַכֶּה אֶת אֲחֵרִים, זֶה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהוּא נוֹתֵן בְּעַצְמוֹ, כִּי הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים – אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ (אָבוֹת ה, יח). וְלָכֵן מִצְוָה גְּדוֹלָה לַעֲסֹק בְּ"קִמְחָא דְּפִסְחָא", הֵן בְּעַצְמוֹ לָתֵת לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג, וְהֵן לְהַתְרִים אֶת אֲחֵרִים. וְזוֹ הַצְּדָקָה הֲכִי עֶלְיוֹנָה, כִּי צָרְכֵי הֶחָג מְרֻבִּים, וַעֲנִיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל מְרֻבִּים, וּבִפְרָט אַבְרֵכִים יִרְאֵי הַשֵּׁם, שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק כָּל הַשָּׁנָה, וּבָאִים לִכְבוֹד הֶחָג, וְהֵם צְרִיכִים לִקְנוֹת בְּגָדִים וְנַעֲלַיִם לְיַלְדֵיהֶם, אֲשֶׁר מִשְׁפָּחוֹת מְרֻבּוֹת יְלָדִים הֵן, בְּלִי עַיִן הָרַע, וְאֵין לָהֶם הָאֶמְצָעִים לְכָךְ. וְכֵן צְרִיכִים לִקְנוֹת יַיִן וּמַצּוֹת וּבָשָׂר לִכְבוֹד הֶחָג, כִּי אֵין בְּיָדָם לְפָרְטָהּ אֲפִלּוּ שְׁוֵה פְּרוּטָה. וְלָכֵן הִיא מִצְוָה גְּדוֹלָה לַעֲסֹק בְּעֵסֶק "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וּבִשְׂכַר זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם כֶּפֶל כִּפְלַיִם. וּבֶאֱמֶת אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תְּמוּרָה טז.): בְּשָׁעָה שֶׁהֶעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל-הַבַּיִת, וְאוֹמֵר לוֹ: פַּרְנְסֵנִי, אִם מְפַרְנְסוֹ – מוּטָב, וְאִם לָאו – "עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ, עֹשֵׂה כֻלָּם ה'" (מִשְׁלֵי כב, ב), מִי שֶׁעָשָׂהוּ עָשִׁיר לָזֶה, עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי, עָנִי לָזֶה – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר. וְלָכֵן עַכְשָׁו הוּא הַזְּמַן, קֹדֶם חַג הַפֶּסַח לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים עִם "קִמְחָא דְּפִסְחָא". וַחֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אָמְרוּ (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן ו'): הֶעָשִׁיר – מְנַסֵּהוּ אִם תְּהֵא יָדוֹ פְּתוּחָה לָעֲנִיִּים, וְאִם עָמַד הֶעָשִׁיר בַּנִּסְיוֹנוֹת וְעוֹשֶׂה צְדָקוֹת, הֲרֵי הוּא אוֹכֵל מִמָּמוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַצִּילוֹ מִיָּדָהּ שֶׁל גֵּיהִנּוֹם.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְרַחֵם עַל עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל, וּבִפְרָט קֹדֶם הֶחָג, וְתִשְׁתַּדְּלוּ לַעֲסֹק בְּמִצְוַת צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הֵן אַתֶּם בְּעַצְמְכֶם תִּתְרְמוּ בְּעַיִן יָפָה, וְהֵן תַּתְרִימוּ אֶת שְׁאָר נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה – נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל, כִּי כָּךְ אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא ט): גְּדוֹלָה צְדָקָה, שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּצְטָרֵף לִצְדָקָה זוֹ, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים!

ג.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר מִצְוַת צְדָקָה הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְאֵין לְמַעְלָה הֵימֶנָּה, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם נוֹתֵן צְדָקָה, מְגַלֶּה אֶת טֹהַר לְבָבוֹ, שֶׁהוֹלֵךְ לוֹ בַּחַיִּים לַעֲזֹר לַזּוּלָת, וְזֶה מְאֹד מְאֹד חָשׁוּב בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת צְדָקָה, סִימָן ל'): מִי שֶׁהוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל צְדָקוֹת, הוּא מְשַׁכֵּחַ חֵמָה מִן הָעוֹלָם; כִּי כָּל הַחֵמָה וְהַדִּינִים שֶׁעוֹבְרִים בָּעוֹלָם, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָאָדָם אֱמוּנָה. כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהַכֹּל לַכֹּל אֱלֹקוּת גָּמוּר הוּא, וְדָבָר גָּדוֹל וְדָבָר קָטָן לֹא נַעֲשֶׂה מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא בְּהַשְׁגָּחַת הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן, הוּא תָּמִיד שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ, וּמָלֵא חֶסֶד וְרַחֲמִים, וְלֹא חָסֵר לוֹ כְּלוּם. וְאֵיךְ מִתְגַּלֶּה שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם אֱמוּנָה? אִם הוּא עוֹזֵר לַזּוּלָת. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲזֹר לַזּוּלָת, בָּזֶה מוֹכִיחַ בַּעֲלִיל שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן.

וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כְּתֻבּוֹת סח.): כָּל הַמַּעֲלִים עֵינָיו מִן הַצְּדָקָה, כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; כִּי בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מַעֲלִים עַצְמוֹ מֵעֲנִיִּים, בָּזֶה מְגַלֶּה שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה, כִּי חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יִתֵּן לָהֶם, לוֹ לֹא יִהְיֶה. וּבֶאֱמֶת הִיא שְׁטוּת גְּדוֹלָה, כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא זָן וּמְפַרְנֵס אֶת כָּל בְּרִיּוֹתָיו, וְהוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה מְאֹד שֶׁאָנוּ נַעֲזֹר לָעֲנִיִּים. וּבִפְרָט כְּשֶׁזּוֹכִים לָלֶכֶת לְקַבֵּץ צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא" לְמִשְׁפְּחוֹת עֲנִיִּים מְחֻסְּרֵי אֶמְצָעִים לִקְנוֹת צָרְכֵי הֶחָג; כִּי יֵשׁ אַבְרֵכִים הַלּוֹמְדִים תּוֹרָה כָּל הַשָּׁנָה, וּבָא חַג הַפֶּסַח, וּצְרִיכִים לִקְנוֹת מַצּוֹת, יַיִן וּבָשָׂר וְכוּ', וּבְגָדִים וְנַעֲלַיִם לַיְלָדִים, וְאֵין לְאֵל יָדָם מְאוּמָה. וְלָכֵן מִצְוַת "קִמְחָא דְּפִסְחָא" הִיא הַמִּצְוָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לַעֲזֹר בָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה לָעֲנִיִּים עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שׁוֹמֵר אוֹתוֹ כָּל הַשָּׁנָה. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (רוּת רַבָּה, פָּרָשָׁה ה', סִימָן ד'): בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל צְדָקָה וְכֹחָן שֶׁל גּוֹמְלֵי חֲסָדִים, שֶׁאֵין חָסִים – לֹא בְּצֵל שַׁחַר וְלֹא בְּצֵל כַּנְפֵי אֶרֶץ וְלֹא בְּצֵל כַּנְפֵי שֶׁמֶשׁ, אֶלָּא בְּצֵל מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. כְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ לֶאֱסֹף צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הוּא זוֹכֶה לַחֲסוֹת בְּצֵל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהוּא כְּבָר אֵינֶנּוּ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לָצֵאת שְׁלֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הֶחָג בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְכָךְ נָהֲגוּ צַדִּיקִים, שֶׁמִּיּוֹם פּוּרִים הִתְחִילוּ לָלֶכֶת לִצְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְזוֹ הַצְּדָקָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְהַמַּתָּנָה הַיָּפָה בְּיוֹתֵר שֶׁיְּכוֹלִים לָתֵת לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מִדְרָשׁ זוּטָא, שִׁיר הַשִּׁירִים, פָּרָשָׁה א'): הַדּוֹרוֹן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא – צְדָקָה, הַנּוֹתֵן צְדָקָה, אֲפִלּוּ הָיְתָה בְּיָדוֹ עֲבֵרָה, וְנֶחְתַּם דִּינוֹ לֵאָבֵד, יָכוֹל לִהְיוֹת מְקַבֵּל שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אוֹמֵר לְמַלְאָךְ שֶׁל פֻּרְעָנוּת: אַל תִּגַּע בּוֹ. כָּל-כָּךְ חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁהוֹלְכִים לִצְדָקָה בַּעֲבוּר עֲנִיִּים, וּבִפְרָט בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא". וְלָכֵן הִשְׁתַּדְּלוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! כָּל יְמֵי חַיֵּיכֶם לָלֶכֶת לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח לֶאֱסֹף צְדָקָה בַּעֲבוּר מִשְׁפְּחוֹת עֲנִיִּים, וּבִזְכוּת זֶה אַתֶּם לֹא תִּצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ לְכָךְ, שֶׁבְּנֵי-אָדָם יִתְּנוּ לָכֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג. כִּי אַתֶּם תִּהְיוּ מַשְׁפִּיעִים וְנוֹתְנִים וְלֹא מֻשְׁפָּעִים וּמְקַבְּלִים. וְאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תַּנְחוּמָא מִשְׁפָּטִים): אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, נַפְשׁוֹ שֶׁל עָנִי הָיְתָה מְפַרְכֶּסֶת לָצֵאת מִן הָרָעָב, וְנָתַתָּ לוֹ פַּרְנָסָה, וְהֶחֱיֵיתָ אוֹתוֹ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַחֲזִיר לְךָ נֶפֶשׁ תַּחַת נֶפֶשׁ, לְמָחָר בִּנְךָ אוֹ בִּתְּךָ בָּאִים לִידֵי חֹלִי, וְאֶזְכֹּר אֲנִי לָהֶם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁעָשִׂיתָ עִם הֶעָנִי; וְזֶה סוֹבֵב עַל כָּל הַשָּׁנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁבָּא חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת, שֶׁכֻּלָּם יוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם עִם הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּמִסְכֵּנִים אֵלּוּ הָעֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם עַל צָרְכֵי הֶחָג כְּלוּם – לֹא יַיִן לְד' כּוֹסוֹת, לֹא מַצּוֹת, לֹא בָּשָׂר, לֹא בִּגּוּד לְיַלְדֵיהֶם. וְאַתֶּם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! הֲלַכְתֶּם לֶאֱסֹף צְדָקָה בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְהֶחֱיִיתֶם אֶת אֵלּוּ הָעֲנִיִּים, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יְחַיֶּה אֶתְכֶם, וְיִזְכֹּר לָכֶם לְטוֹבָה תָּמִיד, וְיַצִּיל אֶתְכֶם שֶׁאַתֶּם לֹא תִּצְטָרְכוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַזּוּלָת אַף פַּעַם.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם! בָּזֶה שֶׁתֵּלְכוּ בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וּבִזְכוּת גֹּדֶל הַמִּצְוָה הַיְקָרָה הַזּוֹ – לְהַחֲיוֹת בְּנֵי תּוֹרָה עֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲזֹר לָכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (סֵפֶר-הַמִּדּוֹת, אוֹת צְדָקָה): כָּל צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בָּעוֹלָם הַזֶּה, שָׁלוֹם גָּדוֹל וּמְלִיצֵי יֹשֶׁר בֵּין יִשְׂרָאֵל לְאָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וּבְוַדַּאי אֲנַחְנוּ צְרִיכִים הַרְבֵּה מְלִיצִים יְשָׁרִים, שֶׁיַּמְלִיצוּ בַּעֲדֵנוּ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּפִי רִבּוּי חֲטָאֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ הַמְּרֻבִּים, כַּאֲשֶׁר כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ הֵיטֵב אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ וּמַכְאוֹבָיו, מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו כְּבָר בַּחַיִּים, אֵיךְ שֶׁנִּכְשַׁל בְּמַה שֶּׁנִּכְשַׁל, וְאֵיךְ שֶׁחָטָא כְּמוֹ שֶׁחָטָא, וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים לְקַבֵּץ "קִמְחָא דְּפִסְחָא" בַּעֲבוּר עֲנִיִּים לְצָרְכֵי הֶחָג, תִּקְנוּ לְעַצְמְכֶם מְלִיצֵי יֹשֶׁר, וְתַמְשִׁיכוּ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם; אַשְׁרֵיכֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא!

ד.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! עֲלֵיכֶם לִזְכֹּר, אֲשֶׁר מִצְוַת צְדָקָה הִיא הַמִּצְוָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וּבָזֶה שֶׁאָדָם עוֹזֵר לַזּוּלָת, בָּזֶה הוּא מְגַלֶּה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יג), שֶׁעַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה, שׁוֹבְרִים תַּאֲוַת מָמוֹן; כִּי בֶּאֱמֶת תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא הַתַּאֲוָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, וְהוֹרֶסֶת אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי, וְרוֹאִים בְּנֵי-אָדָם שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה, וְרָצִים וְרוֹדְפִים וּמִתְרוֹצְצִים יוֹמָם וָלַיְלָה אַחַר הַכֶּסֶף, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן כג), שֶׁאָדָם מַרְגִּישׁ כְּאִלּוּ הוּא צָרִיךְ לִפְרֹעַ אֵיזֶה חוֹב, וְתָמִיד רָץ וּמִתְרוֹצֵץ לְהַשִּׂיג כֶּסֶף, וְזוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁכְּלוּלָה בָּהּ כָּל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם. וְלָכֵן תַּאֲוַת מָמוֹן הִיא הַתַּאֲוָה הַמְגֻנָּה בְּיוֹתֵר. וּכְמוֹ שֶׁסִּפֵּר לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל (סִפּוּרֵי-מַעֲשִׂיּוֹת, מַעֲשֶׂה יב, מֵהַבַּעַל תְּפִלָּה), וְאָמַר, שֶׁמִּכָּל הַתַּאֲווֹת יְכוֹלִים לְהוֹצִיא אֶת הָאָדָם, אֲבָל מִי שֶׁנּוֹפֵל בְּתַאֲוַת מָמוֹן, קָשֶׁה לְהוֹצִיאוֹ מִמֶּנָּה.

וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם נוֹתֵן לִצְדָקָה, הוּא שׁוֹבֵר אֶת הָרַע שֶׁבִּלְבָבוֹ, וּמְגַלֶּה שֶׁהוּא מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְאֵינוֹ מְפַחֵד לָתֵת אֶת כַּסְפּוֹ לִצְדָקָה, וּבָזֶה מוֹרֶה אֶת טֹהַר לִבּוֹ שֶׁהוּא בּוֹטֵחַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתֵּן לוֹ עוֹד וָעוֹד, וְאֵינֶנּוּ יָרֵא שֶׁאִם יִתֵּן מִכַּסְפּוֹ לַאֲחֵרִים – יֶחְסַר לוֹ. וְלָכֵן מִצְוַת צְדָקָה עוֹלָה עַל כָּל הַמִּצְווֹת, עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן ג'): בֹּא וּרְאֵה, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֹשֶׁר, וְנוֹתֵן צְדָקָה לַעֲנִיִּים, וְאֵינוֹ מַלְוֶה בְּרִבִּית, מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם; כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם עוֹזֵר לַעֲנִיִּים, וְאֵינוֹ לוֹקֵחַ מֵהֶם רִבִּית, כְּאִלּוּ קִיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, כִּי אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ מְאֹד חָשׁוּב צְדָקָה וָחֶסֶד שֶׁאֶחָד עוֹשֶׂה עִם זוּלָתוֹ, וּבָזֶה מְגַלֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֵינוֹ מְפַחֵד לָתֵת אֶת כַּסְפּוֹ לָעֲנִיִּים, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַחֲזֹר וְיִתֵּן לוֹ עוֹד וָעוֹד.

וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לִמְסֹר אֶת נַפְשְׁכֶם בַּעֲבוּר מִצְוַת צְדָקָה, לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, יֵשׁ עֲנִיִּים שֶׁאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל, וְאֵין לָהֶם בֶּגֶד לִלְבֹּשׁ, וּבִפְרָט תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, וְאַבְרֵכֵי כּוֹלֵל וּמְלַמְּדִים, שֶׁמְּמִיתִים עַצְמָם בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, אֵין עוֹד מִצְוָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה מִלַּעֲזֹר לָהֶם, וְכָל זֶה נֶאֱמַר כָּל הַשָּׁנָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּאֵין עֵרֶךְ מִי שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים עַל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, לִקְנוֹת יַיִן, מַצּוֹת, בָּשָׂר, בְּגָדִים וְנַעֲלַיִם, וּבִפְרָט אַבְרֵכֵי כּוֹלֵל, שֶׁלּוֹמְדִים כָּל הַשָּׁנָה, וְהַמַּשְׂכֹּרֶת שֶׁלָּהֶם מְאֹד בְּצִמְצוּם, וּכְשֶׁדּוֹאֲגִים בַּעֲבוּר צָרְכֵי הֶחָג שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם, אֵין עוֹד מִצְוָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. אֲבָל תֵּדְעוּ לָכֶם, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ד'), אֲשֶׁר לָתֵת צְדָקָה בָּאָה לָאָדָם מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה, כִּי לְכָל אֶחָד יֵשׁ רֹעַ לֵב, שֶׁלִּבּוֹ אֵינוֹ רוֹצֶה לָתֵת לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים. וְלָכֵן צְרִיכִים לִשְׁבֹּר אֶת רֹעַ הַלֵּב הַזֶּה, וְלָתֵת צְדָקָה בְּיָד רְחָבָה. וּכְכָל שֶׁאָדָם נוֹתֵן בְּיָד רְחָבָה, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא פּוֹתֵחַ לְעַצְמוֹ פֶּתַח בַּשָּׁמַיִם, שֶׁזֶּה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בִּצְדָקָה (דְּבָרִים טו, ח): "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדֶיךָ", עַל-יְדֵי שֶׁאָדָם פּוֹתֵחַ אֶת יָדָיו לִצְדָקָה, עַל-יְדֵי-זֶה הוּא פּוֹתֵחַ פֶּתַח לְמַעְלָה, שֶׁנִּשְׁמַעַת תְּפִלָּתוֹ לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם. וְלָכֵן לֹא בְּחִנָּם אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (בָּבָא בַּתְרָא י.), שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הָיָה נוֹתֵן פְּרוּטָה לִצְדָקָה קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְאַחַר-כָּךְ הָיָה מִתְפַּלֵּל. וְכֵן אָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ב'), שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נוֹתְנִים צְדָקָה לִפְנֵי הַתְּפִלָּה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְטָהֳרַת הַמֹּחַ, טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְלִזְכּוֹת לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ עַכְשָׁו לִפְנֵי חַג הַפֶּסַח, נַעֲזֹר לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁמּוֹסְרִים אֶת נַפְשָׁם כָּל הַשָּׁנָה וְלוֹמְדִים תּוֹרָה מִתּוֹךְ עֹנִי וְדַחֲקוּת גְּדוֹלָה, וְעָלֵינוּ לֶאֱסֹף "קִמְחָא דְּפִסְחָא", שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם שֶׁפַע לָצֵאת מֵהַקַּטְנוּת וְהַצִּמְצוּם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם. וּבִזְכוּת זֶה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, וַאֲנַחְנוּ לֹא נִצְטָרֵךְ לַבְּרִיּוֹת, כִּי בָּזֶה שֶׁאָדָם מוֹסֵר אֶת נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר הַזּוּלָת, הוּא יִתְבָּרַךְ עוֹזֵר לוֹ. הָעִקָּר רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַל תְּפַחֲדוּ מִשּׁוּם בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלָּא תַּעַזְרוּ זֶה לָזֶה, וּבִזְכוּת הַצְּדָקָה שֶׁל "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, עַד שֶׁתִּזְכּוּ לְהִכָּלֵל בָּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמַּגִּיעַ לָזֶה, וְאָז טוֹב לוֹ כָּל הַיָּמִים!

ה.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְרַחֵם עַל עֲנִיִּים, אֲשֶׁר אֵין עוֹד רַחֲמָנוּת יוֹתֵר גְּדוֹלָה מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ הָאֶמְצָעִים לִקְנוֹת יַיִן, מַצּוֹת וּבָשָׂר עַל חַג הַפֶּסַח, וְאֵין לוֹ לִקְנוֹת בְּגָדִים וְנַעֲלַיִם לִילָדָיו, אֲשֶׁר זֶה הַצַּעַר הֲכִי גָּדוֹל, וְלָכֵן כְּשֶׁאָדָם מְרַחֵם עַל עֲנִיִּים וְעוֹזֵר לָהֶם, אֵין לְךָ מִצְוָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִזּוֹ. כִּי חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יד): אִלּוּ נִתְקַבְּצוּ כָּל יִסּוּרִים לְצַד אֶחָד וַעֲנִיּוּת לְצַד אַחֵר – הָעֲנִיּוּת מַכְרַעַת לְכֻלָּם; וּבִפְרָט כְּשֶׁמַּגִּיעַ קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, וְצָרְכֵי הֶחָג מְרֻבִּים, וְאֵין לְאֵל יָדוֹ שֶׁל הֶעָנִי לִקְנוֹת, בְּכֵן מָרִים לוֹ הַחַיִּים מְאֹד, וְהוּא  בָּא וּבוֹכֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וּבְכִיָּתוֹ עוֹלָה לַשָּׁמַיִם, וְאִם לֹא עוֹזְרִים לוֹ, אֲזַי נִמְשָׁכִים דִּינִים עַל אוֹתָם אֲנָשִׁים הַגָּרִים בְּעִירוֹ. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! חִמְלוּ עַל נַפְשְׁכֶם, אִם אַתֶּם רוֹצִים לְהִנָּצֵל מִכָּל מִינֵי מַשְׁחִיתִים וּמַזִּיקִים, וּמִכָּל מִינֵי מַחֲלוֹת וָחֳלָאִים רָעִים, וּמִכָּל מִינֵי גְּזֵרוֹת רָעוֹת, תִּתְאַמְּצוּ מְאֹד לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים מְהֻגָּנִים, אַבְרֵכֵי כּוֹלֵל, שֶׁלּוֹמְדִים כָּל הַשָּׁנָה תּוֹרָה מִתּוֹךְ הַדְּחָק, וְתִשְׁתַּדְּלוּ לְקַבֵּץ "קִמְחָא דְּפִסְחָא" וְלַעֲזֹר לִבְנֵי הַכּוֹלֵל וְלִמְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהֵם חַיִּים בְּחַיֵּי דֹּחַק וּתְסַיְּעוּ לָהֶם. וְכֵן תַּעַזְרוּ לְאַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (שְׁמוֹת רַבָּה, פָּרָשָׁה לא, סִימָן יא) אֵין בָּעוֹלָם קָשֶׁה מֵהָעֲנִיּוּת, שֶׁהִיא קָשָׁה מִכָּל יִסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְאִם תַּעַזְרוּ לָהֶם, עַל-יְדֵי-זֶה תַּמְתִּיקוּ אֶת כָּל הַדִּינִים מִכָּל הָעוֹלָמוֹת. וְזֶה מַה שֶּׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה לב, יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם";

כִּי הֶעָנִי תָּמִיד בּוֹכֶה וּמְבַכֶּה אֶת מַזָּלוֹ הָרַע וְקוֹבֵל וּמִתְלוֹנֵן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, לָמָּה הוּא צָרִיךְ לִסְבֹּל אֶת הַסֵּבֶל הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁל עֲנִיּוּת?! וּבָזֶה שֶׁעוֹזְרִים לוֹ, הֲרֵי זֶה הוּא מַשְׁלִים עִם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וְלָכֵן נֶאֱמַר: "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם"; כִּי בָּזֶה שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה לְעָנִי, הוּא מַשְׁלִים עִמּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! תִּשְׁתַּדְּלוּ מְאֹד לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וּבָזֶה אַתֶּם גּוֹרְמִים לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין הֶעָנִי לְבֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (וַיִּקְרָא רַבָּה, פָּרָשָׁה לד, סִימָן טז): הֶעָנִי הַזֶּה יוֹשֵׁב וּמִתְרַעֵם: מָה אֲנִי מִפְּלוֹנִי, הוּא יָשֵׁן עַל מִטָּתוֹ, וַאֲנִי יָשֵׁן כָּאן?! וְעָמַדְתָּ אַתָּה וְנָתַתָּ לוֹ, חַיֶּיךָ, שֶׁאֲנִי מַעֲלֶה עָלֶיךָ, כְּאִלּוּ עָשִׂיתָ שָׁלוֹם בֵּינִי לְבֵינוֹ; כִּי בָּזֶה שֶׁעוֹזְרִים לְעָנִי עַל צָרְכֵי הֶחָג, עַל-יְדֵי-זֶה מַשְׁלִימִים בֵּינוֹ לְבֵינוֹ יִתְבָּרַךְ, וְנִתְרַחֵב לוֹ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת גַּם יַחַד.

וְלָכֵן רְאוּ, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים בַּעֲבוּר צָרְכֵי הֶחָג, וְתַאַסְפוּ "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְאַל תֹּאמְרוּ שֶׁזֶּה לֹא מַתְאִים לָכֶם, כִּי יוֹתֵר טוֹב לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים לְהַשִּׂיג צָרְכֵי הֶחָג בַּעֲבוּרָם, מֵאֲשֶׁר תִּצְטָרְכוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לָשֶׁבֶת בְּבֵית-חוֹלִים עִם יַלְדֵיכֶם אוֹ עִם עַצְמְכֶם, וּלְבַזְבֵּז שָׁם אֶת הַכֶּסֶף; כִּי בֶּאֱמֶת כְּשֶׁלֹּא עוֹזְרִים לָעֲנִיִּים, אֲזַי נִמְשָׁכִים דִּינִים עַל בְּנֵי-אָדָם, כִּי הַבְּכִיּוֹת וְהַצְּעָקוֹת וְהָאֲנָחוֹת שֶׁל הָעֲנִיִּים שֶׁמִּתְאַנְּחִים וְצוֹעֲקִים וּבוֹכִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עַל שֶׁהֵם הִגִּיעוּ לְמַצָּב כָּזֶה, שֶׁאֵין לָהֶם עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, לִקְנוֹת יַיִן וּמַצּוֹת וּבָשָׂר וּבְגָדִים וְנַעֲלַיִם לְיַלְדֵיהֶם, בְּכִיּוֹתֵיהֶם עוֹשׂוֹת רֹשֶׁם בַּשָּׁמַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עוֹמֵד עַל יְמִינָם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קט, לא): "כִּי יַעֲמֹד לִימִין אֶבְיוֹן"; וְלָכֵן מִי שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם עַל צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, וְדוֹאֵג בַּעֲבוּרָם לְ"קִמְחָא דְּפִסְחָא", הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמֹד עַל יְמִינוֹ, וְיַמְתִּיק מִמֶּנּוּ אֶת כָּל הַדִּינִים, וְיִשְׁמֹר אוֹתוֹ וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ מִכָּל רַע, וְיֻמְשַׁךְ עָלָיו חֶסֶד וְרַחֲמִים גְּמוּרִים. וְאַל יֵקַל בְּעֵינֵיכֶם דָּבָר זֶה, כִּי אִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים אֶת מַעֲלַת הַזּוֹכֶה לְקַבֵּץ מָעוֹת בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא" לַעֲנִיִּים בַּעֲבוּר צָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, הֱיִיתֶם מִתְאַמְּצִים בָּזֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת וּבְיֶתֶר עֹז; וְלָכֵן אַשְׁרֵי הָאָדָם שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ, וְעוֹזֵר לַעֲנִיִּים לְהַשִּׂיג "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְעַל-יְדֵי-זֶה יֻמְתְּקוּ מִמֶּנּוּ כָּל הַדִּינִים.

ו.

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! רְאוּ לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ מְחַיֶּה וּמְהַוֶּה וּמְקַיֵּם אֶת כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, וְדוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר, זֶה לְבוּשׁ לְגַבֵּי הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, וּמָתַי יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ לְהַרְגִּישׁ אֶת עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, יְדִידוּת, זִיו חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ? רַק עַל-יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן עא), אֲשֶׁר בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, בְּכָל רֶגַע וָרֶגַע, נִשְׁפָּע מִלְּמַעְלָה נֹעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, זִיו, חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל צְרִיכִים עַל זֶה כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַנֹּעַם וְהַזִּיו הַזֶּה, וְהַכְּלִי הוּא צְדָקָה. וְלָכֵן אִם תַּאַסְפוּ צְדָקָה לַעֲנִיִּים לְצָרְכֵי חַג הַפֶּסַח, שֶׁזֶּה "קִמְחָא דְּפִסְחָא", תֵּעָשׂוּ כְּלִי לְקַבֵּל בּוֹ עֲרֵבוּת, נְעִימוּת, יְדִידוּת, זִיו, חִיּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עֲלֵיכֶם, הַמֵּאִיר בְּכָל הָעוֹלָמוֹת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, כִּי אָז נִשְׁפָּע אוֹר וְנֹעַם גָּדוֹל בִּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, כַּיָּדוּעַ לְזַכֵּי הָרְאוּת. וְאַל יִהְיֶה דָּבָר זֶה קַל בְּעֵינֵיכֶם, כִּי לְצַעֲרֵנוּ הָרַב, עוֹבֶרֶת עַל אַבְרֵכֵי הַכּוֹלֵל עֲנִיּוּת וְדַחֲקוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, וְיֵשׁ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן, שֶׁהֵם מְעוּטֵי יְכֹלֶת, וְקָשֶׁה לָהֶם לְהַשִּׂיג צָרְכֵי הֶחָג, וּבָזֶה שֶׁאַתֶּם מוֹסְרִים נַפְשְׁכֶם וְעוֹזְרִים לָהֶם, אַתֶּם עוֹשִׂים לְעַצְמְכֶם כְּלִי, שֶׁיֻּמְשַׁךְ עֲלֵיכֶם אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

וּבִפְרָטִיּוּת בְּלֵיל הַסֵּדֶר, שֶׁאָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בְּעַצְמוֹ מוֹפִיעַ, כִּבְיָכוֹל, בְּכָל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, לִרְאוֹת אֵיךְ עוֹרְכִים אֶת הַסֵּדֶר. וְאַל יֵקַל בְּעֵינֵיכֶם דָּבָר זֶה, כִּי "רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (מִשְׁלֵי ז, כו), אֵלּוּ שֶׁלֹּא רָצוּ לַעֲזֹר לָעֲנִיִּים, כִּי לְבַסּוֹף נִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל (עַיֵּן שַׁבָּת קנא:), וַעֲשִׁירִים יָרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, וְהַכֹּל – מִפְּנֵי שֶׁמְּחָרְפִים וּמְבַזִּים וּמְגַדְּפִים עֲנִיִּים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, כְּשֶׁבָּאִים וְתוֹבְעִים מֵהֶם בַּעֲבוּר "קִמְחָא דְּפִסְחָא", וְהֵם מַרְאִים כָּתֵף סוֹרֶרֶת, וְאֵינָם רוֹצִים לָתֵת. וְלָכֵן הִתְהַפֵּךְ הַגַּלְגַּל עֲלֵיהֶם בְּאֹפֶן מַר וְנִמְהָר מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ יוֹרְדִים מִנִּכְסֵיהֶם. וְלָכֵן רְאוּ מַה לִּפְנֵיכֶם! אִם אַתֶּם רוֹצִים בֶּאֱמֶת לִזְכּוֹת לְהַגִּיעַ, שֶׁיָּאִיר לָכֶם הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, תִּשְׁתַּדְּלוּ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שֶׁבָּעוֹלָם לַעֲזֹר לַעֲנִיִּים עַל צָרְכֵי הֶחָג, וְעַל-יְדֵי-זֶה יֻמְשַׁךְ עֲלֵיכֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ בְּהֶאָרָה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה מְאֹד. וְאִם הֱיִיתֶם יוֹדְעִים מַהִי מַעֲלַת אָדָם שֶׁעוֹזֵר לַעֲנִיִּים, אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים, מְלַמְּדִים וְאַבְרֵכֵי כּוֹלֵל עַל צָרְכֵי הֶחָג, לְהַשִּׂיג לָהֶם "קִמְחָא דְּפִסְחָא", הֱיִיתֶם עוֹסְקִים בָּזֶה בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה. וּבִזְכוּת זֶה הֱיִיתֶם רוֹאִים יְשׁוּעָה מֵהַשָּׁמַיִם; אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּשִׂים לִבּוֹ אֶל דְּבָרַי אֵלּוּ, וְאָז טוֹב לוֹ בָּזֶה וּבַבָּא וּלְנֵצַח נְצָחִים.

תַּם וְנִשְׁלַם, שֶׁבַח לְאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם!

תְּפִלָּה נוֹרָאָה וְנִפְלָאָה לְאָמְרָהּ בִּימֵי נִיסָן הַקְּדוֹשִׁים

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתָּחוּס וּתְרַחֵם עָלַי, שֶׁאֶזְכֶּה לְקַבֵּל עָלַי קְדֻשַּׁת חַג הַפֶּסַח, וְתִשְׁמְרֵנִי מֵאִסּוּר אֲכִילַת חָמֵץ אֲפִלּוּ בְּמַשֶּׁהוּ, וּתְזַכֵּנִי לְקַיֵּם מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה בְּפֶסַח בִּקְדֻשָּׁה גְּדוֹלָה, וְתַעַזְרֵנִי לְפַזֵּר מָעוֹת הַרְבֵּה לִצְדָקָה לָעֲנִיִּים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, וְאֶשְׁתַּדֵּל לִדְאֹג לָעֲנִיִּים קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, וְאֶשְׁתַּדֵּל לִדְאֹג לָעֲנִיִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל צָרְכֵי הֶחָג, וְעַל-יְדֵי-זֶה תַּצִּילֵנִי מֵחֳלָאִים רָעִים, וּבִפְרָט מֵחֹלִי נוֹפֵל, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד, קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד". וְזַכֵּנִי לַאֲרִיכַת יָמִים וְשָׁנִים טוֹבוֹת, וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת". וּבִזְכוּת שֶׁאֶדְאַג לָעֲנִיִּים, שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם צָרְכֵי הֶחָג וּבִפְרָט מָצּוֹת, אֶנָּצֵל מִכָּל מִינֵי חֳלָאִים רָעִים, אֲנִי וְאִשְׁתִּי וְזַרְעֵי וְזֶרַע זַרְעִי עַד עוֹלָם. וְתָאִיר עָלַי אוֹרְךָ הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁאֶזְכֶּה לְהַרְגִּישׁ עָלַי תָּמִיד אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתְךָ, וְשׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יוּכַל לְהַפִּילֵנִי, כִּי אַתָּה לְבַד יוֹדֵעַ מִי אוֹרֵב עָלַי בְּכָל יוֹם וָיוֹם לְהַפִּילֵנִי, וּבִזְכוּת הַמִּצְוָה שֶׁל צְדָקָה לִדְאֹג לָעֲנִיִּים שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם מַצָּה לְפֶסַח, עַל-יְדֵי-זֶה תְּקַיֵּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "סוֹמֵךְ יְהֹוָה לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים", וְנֶאֱמַר: "כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל כִּי יְהֹוָה סוֹמֵךְ יָדוֹ", וְנֶאֱמַר: "דַּחֹה דְחִיתַנִי לִנְפֹּל וַיהֹוָה עֲזָרָנִי", וְנֶאֱמַר: "אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי, כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי", אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: