קונטרס שמחת הפסח

מוֹהֲרֹא"שׁ זַ"ל אָמַר: אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחַת הַפֶּסַח, שֶׁאָז מַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ אוֹר וְזִיו וְחִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, אֲשֶׁר אֵין עוֹד שִׂמְחָה כְּשִׂמְחָה זוֹ, כְּמִי שֶׁדָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

(אִמְרֵי מוֹהֲרֹא"שׁ, חֵלֶק ב', סִימָן תשפה)

קוּנְטְרֵס

שִׂמְחַת הַפֶּסַח

בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! אָנוּ נִמְצָאִים עַכְשָׁו בְּיָמִים קְדוֹשִׁים כָּאֵלּוּ קֹדֶם חַג הַפֶּסַח, חַג הַחֵרוּת. וְלָכֵן עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ מְאֹד מְאֹד בְּ"שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁזָּכִינוּ לָצֵאת מִמִּצְרַיִם, מֵהַגָּלוּת, וּלְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּרוּרָה וּמְזֻכֶּכֶת בּוֹ יִתְבָּרַךְ. חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים אוֹמְרִים (פְּסָחִים קטז.): בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם. בְּוַדַּאי הָיְתָה יְצִיאַת מִצְרַיִם, עַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּשִׁעְבּוּד קָשֶׁה אֵצֶל הַמִּצְרִים, "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם" וְגוֹ', עָבְדוּ מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה, "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה, אֵת כָּל  עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ", וְהַכֹּל הָיָה מִפְּנֵי שֶׁדִּבְּרוּ רַע אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי. כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשׁ פֶּסַח): פַּרְעֹ"ה – שְׁתֵּי תֵּבוֹת: פֶּה-רַע, בָּרֶגַע שֶׁהָיוּ דֵּלָטוֹרִין בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-זֶה הַמֹּחַ שֶׁלָּהֶם נִצְטַמְצֵם לְגַמְרֵי, וְהִתְרַחֲקוּ מֵהָאֱמוּנָה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְזוֹ הָיְתָה גָּלוּת מִצְרַיִם, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (מִדְרַשׁ אַגָּדָה): הָיָה מֹשֶׁה מְהַרְהֵר בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: מֶה חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ מִכָּל הָאֻמּוֹת? כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו שֶׁל הָעִבְרִי שֶׁאָמַר לוֹ: הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר וְגוֹ', וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר, לָשׁוֹן הָרַע יֵשׁ בֵּינֵיהֶם, וְאֵיךְ יִהְיוּ רְאוּיִים לְהִגָּאֵל?! מֵהֵיכָן בָּא לָשׁוֹן הָרַע, שֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עַל הַשֵּׁנִי? מִכְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נִמְצָא וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, הוּא יֹאהַב אֶת כָּל יְהוּדִי, וְיִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁאָדָם מְדַבֵּר רַע עַל הַזּוּלָת, סִימָן שֶׁאֶצְלוֹ נִפְגְּמָה הָאֱמוּנָה. וְלָכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲרָכִין טו:): אֵין אוֹמֵר לָשׁוֹן הָרַע, אֶלָּא עַד שֶׁכּוֹפֵר בָּעִקָּר;

כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא פֹּה, וְכָל יְהוּדִי חָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, וְכָל אֶחָד בֵּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים יד, א): "בָּנִים אַתֶּם לַהֲוָיָ"ה אֱלֹקֵיכֶם", הוּא אַף פַּעַם לֹא יְדַבֵּר עַל שׁוּם אָדָם, אַדְּרַבָּה יֹאהַב אֶת כָּל יְהוּדִי כְּנַפְשׁוֹ, כִּי כָּל יְהוּדִי הוּא אָחִיו, וּמִי מְדַבֵּר עַל אָחִיו?! וְלָכֵן כָּל גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה תַּחַת פַּרְעֹה – פֶּה-רַע, מֶלֶךְ מִצְרַיִ"ם, אוֹמֵר הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁאֵלּוּ שְׁתֵּי תֵּבוֹת: מֵצַר-יָם, הַמֹּחַ הָיָה בְּמֵצַר, הַיְנוּ שֶׁאָדָם מִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי, וְנוֹפֵל בְּקַטְנוּת הַמֹּחִין, שֶׁזֶּה עִקַּר הַגָּלוּת. כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶצְלוֹ לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל גָּלוּת, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן ז'), שֶׁעִקַּר הַגָּלוּת זֶה רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, וְאֵין בִּלְעָדָיו נִמְצָא, וְהַכֹּל זֶה אֱלֹקוּת וֶאֱלֹקוּת זֶה הַכֹּל, תָּמִיד יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל הַכֹּל, וְאֵין דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַכְנִיעוֹ. אֲבָל בָּרֶגַע שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַל-יְדֵי-זֶה נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ, וּמְפַחֵד מִכָּל אֶחָד. וְלָכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (יַלְקוּט הוֹשֵׁעַ תשיט): אַתְּ מוֹצֵא שֶׁאֵין הַגָּלֻיּוֹת מִתְכַּנְּסוֹת אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, אֶלָּא בִּשְׂכַר אֱמוּנָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הֶחְדִּיר בְּעַם יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, הִכְנִיס בָּהֶם דַּעַת, "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי הֲוָיָ"ה אֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד), וּמִזֶּה נַעֲשָׂה פֶּה-סָח, שֶׁהֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכָךְ הוֹרִידוּ מֵעַצְמָם אֶת קַטְנוּת הַמֹּחִין, קַטְנוּת הַדַּעַת, וְזָכוּ לְגַדְלוּת הַמֹּחִין, וּמִמֵּילָא הָיְתָה אַהֲבָה וְאַחְדוּת בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל, וְכָךְ יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם. וְזוֹ הַשִּׂמְחָה הֲכִי גְּדוֹלָה. וְזֶה הָיָה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. אֶלָּא עָלֵינוּ לִזְכֹּר שֶׁהָאֲרִ"י זַ"ל אוֹמֵר (שַׁעַר הַפְּסוּקִים), שֶׁכָּל מַה שֶּׁקָּרָה לְעַם יִשְׂרָאֵל מֵעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה עַל עַצְמוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. אֵצֶל עַם יִשְׂרָאֵל אֵין מֻשָּׂג שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה, אֶלָּא אָנוּ חַיִּים עִם זֶה, הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הֵן גִּלּוּי אֱלֹקוּת, הֵן חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן כְּמוֹ שֶׁהָיָה אָז בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמ"ט שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וּבָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְהוֹצִיאָם מִשָּׁם, עַל-יְדֵי-זֶה שֶׁהֶחְדִּיר בָּהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּךְ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כִּי כֻּלָּנוּ מְלֻכְלָכִים בְּזֻהֲמַת מִצְרַיִם, אֲשֶׁר שָׁם הָיְתָה הַזֻּהֲמָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל (תּוֹרַת כֹּהֲנִים אַחֲרֵי יח): מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם שֶׁל מִצְרִים מְקֻלְקָלִין מִכָּל הָעֲמָמִין, הַמִּצְרִים הָיוּ יוֹתֵר מְזֹהָמִים מִכָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם;

וְכֵן אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּה ז'): אֵין לְךָ אֻמָּה בָּעוֹלָם שֶׁהָיְתָה שְׁטוּפָה בִּדְבָרִים מְכֹעָרִים וַחֲשׁוּדָה בִּכְשָׁפִים וּבְזִמָּה, אֶלָּא הַמִּצְרִים בִּלְבַד, וְעַם יִשְׂרָאֵל הֻצְרְכוּ לַעֲבֹר תַּחְתָּם, וְהִתְגַּבְּרוּ עַל כָּךְ, וְכֵן עַד הַיּוֹם; בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵאִיר לָנוּ אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא בְּלֵיל הַסֵּדֶר, שֶׁאָז אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל אֲכִילַת מַצָּה. הַשָּׁלֹשׁ מַצּוֹת שֶׁאָנוּ שָׂמִים עַל שֻׁלְחַן הַסֵּדֶר זֶה כְּנֶגֶד הַשְּׁלֹשָׁה מֹחִין: חָ'כְמָה, בִּ'ינָה וְ'דַעַת. שֶׁזֶּה הַשֵּׁם הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק (אִיּוֹב כ): "חַ'יִל בָּ'לַע וַ'יְקִאֶנּוּ" חב"ו, שֶׁזֶּהוּ שֵׁם קָדוֹשׁ אֲשֶׁר מוֹצִיא אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת מֵהָאָדָם. אִם אָדָם חָטָא, בַּר מִינָן, הוּא בָּרָא קְלִפּוֹת וּמַשְׁחִיתִים, וְעַל-יְדֵי הַשָּׁלֹשׁ מַצּוֹת שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים בְּלֵיל הַסֵּדֶר כְּנֶגֶד כֹּהֵן, לֵוִי, יִשְׂרָאֵל, שֶׁזֶּה כְּלִי שָׁלֵם: חָכְמָה, בִּינָה, דַּעַת, עַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ מוֹצִיאִים אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת מֵאִתָּנוּ, וְאַחַר-כָּךְ שׁוֹתִים אֶת הַד' כּוֹסוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד ד' לְשׁוֹנוֹת שֶׁל גְּאֻלָּה: "וְהוֹצֵאתִי, וְהִצַּלְתִּי, וְגָאַלְתִּי, וְלָקַחְתִּי", וְאַחַר-כָּךְ אָנוּ שׁוֹתִים כּוֹס חֲמִישִׁית, כְּנֶגֶד "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ", אֵיזוֹ שִׂמְחָה זוֹ " שִׂמְחַת הַפֶּסַח" עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ כָּל הֶחָג הַזֶּה, שֶׁזָּכִינוּ גַּם-כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ חֵלֶק בִּיצִיאַת מִצְרַיִם. אֲבָל עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר בִּמְאֹד מְאֹד מִשְּׁטֻיּוֹת וְחָכְמוֹת וְדִמְיוֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט) שֶׁיֵּשׁ מְחַקְּרִים שֶׁהֵם מִזֶּרַע עֲמָלֵק, וְאֶצְלָם הָעִקָּר הַשֵּׂכֶל וְהַמֹּחַ, אֵין לָהֶם אֱמוּנָה. וּמִזֶּה אָנוּ רוֹאִים, שֶׁבָּאִים כָּל מִינֵי צְבוּעִים, רַמָּאִים וְשַׁקְרָנִים, הָעוֹבְדִים עַל הַבְּרִיּוֹת. וְטֶבַע שֶׁל אָדָם שֶׁנִּמְשָׁךְ אַחַר דָּבָר שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, אָדָם אוֹהֵב לִרְאוֹת דְּבָרִים שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, הוּא חוֹשֵׁב וּמְדַמְיֵן לְעַצְמוֹ דִּמְיוֹנוֹת, כְּאִלּוּ הוּא פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וּמַשִּׂיג אֵילוּ הַשָּׂגוֹת, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל דִּמְיוֹנוֹת שֶׁבָּאִים מֵהֶחָלָל הַפָּנוּי, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן סד): בְּשָׁעָה שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם הָיָה כָּל הָעוֹלָם אֱלֹקוּת, וְלָכֵן צִמְצֵם עַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּתְחִלַּת הָ"עֵץ חַיִּים" (פֶּרֶק א', עָנָף א'), וּבְתוֹךְ הָאוֹר עָשָׂה חָלָל, וּבְתוֹךְ הֶחָלָל נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת. אֲבָל בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה וְהַנִּסָּיוֹן יֵשׁ שָׁם כָּל מִינֵי קְלִפּוֹת שֶׁנֶּאֱחָזוֹת בָּאָדָם. וְעַם יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים עִבְרִיִּים, עַל שֵׁם שֶׁעוֹבְרִים מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר, כִּי מִי שֶׁחָזָק בֶּאֱמוּנָה, אוֹתוֹ אֵין יְכוֹלִים לְהַטְעוֹת, אֲבָל מִסְכֵּן אָדָם שֶׁנִּלְקָה בֶּאֱמוּנָה, אֵין אֱמוּנָתוֹ שְׁלֵמָה, יְכוֹלִים לַעֲבֹד עָלָיו הַרְבֵּה, וּבִפְרָט בְּחָכְמַת קַבָּלָה, שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (חַיֵּי-מוֹהֲרַ"ן, סִימָן תקכו): קַבָּלָ"ה גִּימַטְרִיָּה נִאוּף.

רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. יֶשְׁנָם הַיּוֹם כָּל מִינֵי שַׁ'קְרָנִים, רַ'מָּאִים וּצְ'בוּעִים, שֶׁזֶּהוּ רָאשֵׁי תֵּבוֹת (בְּרֵאשִׁית ז, כא): "שֶׁרֶ"ץ הַשֹּׁרֵץ עַל הָאָרֶץ", שֶׁמְּשַׁטִּים בִּבְנֵי-אָדָם, מַטְעִים אוֹתָם בְּדִמְיוֹנוֹת, כְּאִלּוּ הֵם עָפִים בְּעוֹלָמוֹת, שֶׁזּוֹ קְלִפַּת עֲמָלֵק, שֶׁמַּטְעָה אֶת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, אֶלָּא שֶׁרַק יַחֲשֹׁב בְּמֻשְׂכָּלוֹת, וְאַחַר-כָּךְ רוֹאִים מָהֵן הַתּוֹצָאוֹת מִזֶּה, שֶׁבָּאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִידֵי נִאוּף מַמָּשׁ, וּכְפִירוֹת וְאֶפִּיקֹרְסוּת. אֲבָל בְּנֵי-אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים אֵיךְ לִשְׁמֹר עַצְמָם לֹא לְהִלָּכֵד בַּמַּלְכֹּדֶת הַזּוֹ שֶׁשָּׂם הַסָּמֶ"ךְ-מֵ"ם לִתְפֹּס אֶת בְּנֵי-אָדָם. וְאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יב): עִקַּר הַיַּהֲדוּת זֶה תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, לִזְרֹק אֶת הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה לְגַמְרֵי. לָנוּ יֵשׁ שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְאָנוּ מְצֻוִּים לְקַיֵּם רַק מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ, הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ הוּא תַּמְצִית תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה, וְלָכֵן הִזְהִיר רַבֵּנוּ זַ"ל (שִׂיחוֹת-הֲרַ"ן, סִימָן כט), שֶׁכָּל יְהוּדִי מֻכְרָח לִלְמֹד בְּכָל יוֹם שֻׁלְחָן עָרוּךְ, הֲלָכָה, וְזֶה הַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת – לֹא לָצֵאת מֵהַהֲלָכָה, בָּרֶגַע שֶׁאֶחָד נוֹגֵעַ בַּהֲלָכָה, תֵּדְעוּ לָכֶם שֶׁהוּא מִצַּד הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְאוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א', סִימָן יא), שֶׁיֵּשׁ יִחוּדָא עִלָּאָה וְיִחוּדָא תַּתָּאָה, יִחוּדָא עִלָּאָה זֶה גִּלּוּי אֱלֹקוּת בְּתַכְלִית הַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה, לְגַלּוֹת לָאָדָם, אֲשֶׁר אֵין בִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, שֶׁזֶּה סוֹד הַקַּבָּלָ"ה, רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים כט, ב): "הִשְׁתַּחֲווּ לַ'הֲוָיָ"ה בְּ'הַדְרַת קֹ'דֶשׁ", לְגַלּוֹת וּלְפַרְסֵם שֶׁאָנוּ בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, מִשְׁתַּחֲוִים רַק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְיֵשׁ יִחוּדָא תַּתָּאָה, שֶׁזֶּה "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", שֶׁזֶּה הֲלָכָ"ה, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת (תְּהִלִּים ק, א): "הָ'רִיעוּ לַ'ה' כָּ'ל הָ'אָרֶץ", אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁצְּרִיכִים אֶת שְׁנֵיהֶם: יִחוּדָא עִלָּאָה – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הֲוָיָ"ה אֱלֹקֵינוּ הֲוָיָ"ה אֶחָד", שֶׁאָדָם יִהְיֶה בָּטֵל וּמְבֻטָּל אֶל הָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, שֶׁזֶּה "הִ'שְׁתַּחֲווּ לַ'הֲוָיָ"ה בְּ'הַדְרַת קֹ'דֶשׁ", שֶׁזֶּה דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִלְמֹד קַבָּלָ"ה, אֲבָל צְרִיכִים גַּם יִחוּדָא תַּתָּאָה, "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", שֶׁזֶּה "הָ'רִיעוּ לַ'הֲוָיָ"ה כָּ'ל הָ'אָרֶץ" רָאשֵׁי תֵּבוֹת: הֲלָכָ"ה, לְגַלּוֹת שֶׁפֹּה בָּאָרֶץ גַּם נִמְצָא הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְלֹא לִגֹּעַ בַּהֲלָכָה. וְלָכֵן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִלְמֹד קַבָּלָה, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת לְמֹחִין עֶלְיוֹנִים, וּבִפְרָט עַכְשָׁו בְּחַג הַפֶּסַח, גְּאֻלַּת הַנֶּפֶשׁ מִגָּלוּתָהּ, שֶׁזֶּה עִקַּר "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁמִּתְגַּלִּים לָנוּ אוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, עַל-יְדֵי אֲכִילַת מַצָּה, שֶׁבִּלְשׁוֹן הַזֹּהַר (חֵלֶק ב' קפג.) נִקְרֵאת מֵיכְלָא דְּאַסְוָותָא, מֵיכְלָא דִּמְהֵימָנוּתָא, מַאֲכָל שֶׁל רְפוּאָה וֶאֱמוּנָה, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אוֹמֵר (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן ה') שֶׁכָּל הַמַּחֲלוֹת וְהֶחֳלָאִים רָעִים הַבָּאִים לָאָדָם, הֵם רַק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים כח, נט): "וְהִפְלִיא הֲוָיָ"ה אֶת מַכֹּתְךָ, מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת, וָחֳלָאִים רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מַה זֶּה וְנֶאֱמָנִי"ם? אֶלָּא שֶׁבָּאִים מֵחֲמַת פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי עַל-יְדֵי נְפִילַת הָאֱמוּנָה בָּאוֹת מַכּוֹת מֻפְלָאוֹת, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן, וְכֵן אָדָם נִכְנָס בַּעֲצַבִּים, אֲשֶׁר מַחֲלַת הָעֲצַבִּים הִיא מַחֲלָה מַמָּשׁ, וּכְלוּלָה מִכָּל הַמַּחֲלוֹת, וְהַכֹּל מֵחֲמַת חֶסְרוֹן אֱמוּנָה, כִּי אִם אָדָם הָיָה מַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְהָיָה בָּטֵל וּמְבֻטָּל לָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, לֹא הָיָה שַׁיָּךְ אֶצְלוֹ שׁוּם דָּבָר, וְהָיָה רַק מִשְׁתּוֹקֵק לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁזֶּה סוֹד הַקַּבָּלָה: "הִ'שְׁתַּחֲווּ לַ'הֲוָיָ"ה בְּ'הַדְרַת קֹ'דֶשׁ", לְהִשְׁתַּחֲווֹת רַק לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ.

אֲבָל זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת מְחֻבָּר לַהֲלָכָ"ה: "הָ'רִיעוּ לַ'הֲוָיָ"ה כָּ'ל הָ'אָרֶץ", וְזוֹ "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁמִּצַּד אֶחָד אָנוּ מִתְלַהֲבִים מְאֹד מְאֹד בְּ"שִׂמְחַת הַפֶּסַח", וּשְׂמֵחִים שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁתּוֹת הַד' כּוֹסוֹת כְּנֶגֶד ד' לְשׁוֹנוֹת גְּאֻלָּה, וְאָכַלְנוּ מַצָּה, הִמְשַׁכְנוּ עַל עַצְמֵנוּ הַמֹּחִין: חָכְמָה, בִּינָה וְדַעַת, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה אָנוּ יוֹצְאִים מֵהַגָּלוּת, וּמַמְשִׁיכִים עַל עַצְמֵנוּ אֱמוּנָה חֲזָקָה עַל כָּל הַשָּׁנָה. אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי עָלֵינוּ לִשְׁמֹר מְאֹד מְאֹד עַל הַהֲלָכָה, וְאֵין עוֹד הֲלָכוֹת חֲמוּרוֹת כָּל-כָּךְ כְּהִלְכוֹת פֶּסַח, שֶׁצְּרִיכִים לְלָמְדָן הַרְבֵּה, וְכֵן שְׁאָר הֲלָכוֹת: הִלְכוֹת שַׁבָּת, טָהֳרַת הַמִּשְׁפָּחָה וְכַדּוֹמֶה, הִלְכוֹת כַּשְׁרוּת אֲכִילָה, בָּשָׂר וְחָלָב, וְכָל הַהֲלָכוֹת שֶׁבְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, זֶה נִצְרָךְ מְאֹד. וְלָכֵן צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מְאֹד אֵצֶל מִי לוֹמְדִים קַבָּלָה, כִּי הַיּוֹם יֵשׁ כָּל מִינֵי שַׁקְרָנִים, רַמָּאִים וּצְבוּעִים, וּמִסְכֵּנִים הֲמוֹן-עַם נִתְפָּסִים אַחֲרֵיהֶם, וּמוֹלִיכִים אוֹתָם שׁוֹלָל, עַד שֶׁרוֹאִים בְּמוֹ עֵינֵינוּ אֵיךְ שֶׁעוֹבְרִים בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ עַל הֲלָכוֹת, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַד שֶׁיֵּשׁ גַּם חִלּוּל שַׁבָּת וַאֲכִילַת טְרֵפוֹת, וְגַם נִאוּף, רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן.

וְלָכֵן צְרִיכִים לְהַקְפִּיד בִּדְבָרִים אֵלּוּ מְאֹד, שֶׁהֵם חָמֵץ גָּמוּר. כִּי מַהוּ חָמֵץ? חִמּוּץ הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עג, כא): "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי", אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַהוֹלְכִים אֶל קַלִּים וְרֵיקִים וּפוֹחֲזִים, נִכְנְסָה בְּלִבָּם טֻמְאַת הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקֹרְסוּת, וְיֵשׁ לָהֶם קֻשְׁיוֹת עַל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְעַל בְּנֵי-אָדָם, וּמַחֲזִיקִים עַצְמָם לְאֵיזוֹ יֵשׁוּת, וּבֶאֱמֶת שׁוֹטִים הֵם, כִּי מַהִי הַשְּׁלֵמוּת שֶׁאָדָם צָרִיךְ לְהַגִּיעַ בְּזֶה הָעוֹלָם? עֲנָוָה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַצָּה, שֶׁאֵין בָּזֶה מְאוּמָה רַק מַיִם וְקֶמַח, וְאָפוּ אֶת זֹאת בִּזְרִיזוּת, שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בָּזֶה שׁוּם רוּחַ מֵאֲוִיר הָעוֹלָם, זֶה מְסַמֵּל עַל עֲבוֹדַת הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים הַדְּבוּקִים בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁחוֹשְׁבִים רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְאֵין לָהֶם שׁוּם מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת רַק הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים קַבָּלָה לוֹמְדִים אֶת זֹאת בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, וְכָל כַּוָּנוֹת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת מְחֻבָּרוֹת אֶל הֲלָכָה, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַפְרִיד בֵּין קַבָּלָה לַהֲלָכָה וַהֲלָכָה מִקַּבָּלָה, כִּי שְׁתֵּיהֶן עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד. וּבֶאֱמֶת, הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁגִּלָּה אֶת חָכְמַת הַקַּבָּלָה, רָזֶיהָ וּמִכְמַנֶּיהָ, חַי בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁל הַ'בֵּית יוֹסֵף', שֶׁאָז זָכִינוּ לַתְּקוּפָה הַזּוֹ, שֶׁנִּתְגַּלָּה לָנוּ מִצַּד אֶחָד הַהֲלָכָה, שֶׁחִבֵּר הַ'בֵּית-יוֹסֵף', שֶׁהִבְטִיחַ לוֹ הַמַּגִּיד מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיִּזְכֶּה לְחַבֵּר סֵפֶר שֶׁיְּקֻבַּל בֵּין כָּל עַם יִשְׂרָאֵל, וְכֵן הֲוָה, שֶׁמֵּאָז הַגָּלוּת הַמָּרָה עַד רַבֵּנוּ הַ'בֵּית יוֹסֵף', לֹא הָיָה סֵפֶר שֶׁנִּתְקַבֵּל כָּל-כָּךְ בְּעַם יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, וְאַדְּרַבָּה, אִם יְהוּדִי נוֹגֵעַ בְּזִיז קָטָן מֵהַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, כְּבָר צְרִיכִים לַחֲקֹר עָלָיו, אִם לֹא נִתְפַּס בְּאֵיזוֹ מִינוּת וּכְפִירוֹת רַחֲמָנָא לִישֵׁזְבָן. וּבְאוֹתוֹ זְמַן גִּלָּה הָאֲרִ"י זַ"ל אֶת כָּל סוֹדוֹת וְחָכְמַת הַקַּבָּלָה, כָּל רָזֵי וְסִתְרֵי וְיִחוּדֵי הָעוֹלָמוֹת, אֵיךְ שֶׁכָּל אָדָם, כְּשֶׁמְּקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת כְּפִי הַהֲלָכָה, כֵּן הוּא עוֹשֶׂה יִחוּדִים לְמַעְלָה, וְזֶה נִקְרָא מַצָּה, גִּלּוּי אֱלֹקוּת, לֹא-כֵן חָמֵץ, שֶׁמַּחֲמִיץ אֶת הַמֹּחַ, נִכְנָס בַּחֲקִירוֹת, זֶה עֲמָלֵק, שֶׁרַחֲמָנָא לִצְּלָן מַפִּיל אֶת הָאָדָם. וְלָכֵן אוֹמֵר רַבֵּנוּ זַ"ל (לִקּוּטֵי-מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק ב', סִימָן יט): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" – סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק, עֲמָלֵק רוֹצֶה רַק לְהַפִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָאִים צַדִּיקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס, כא): "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים".

וְלָכֵן דַּיְקָא עַכְשָׁו בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים, עָלֵינוּ לִשְׂמֹחַ בְּ"שִׂמְחַת הַפֶּסַח", שֶׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וְאָנוּ שׁוֹמְעִים רַק בְּקוֹל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, חַכְמֵי הַתּוֹרָה, צַדִּיקֵי הַדּוֹר, הַמִּתְנַהֲגִים כְּפִי הַמָּסֹרֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מִדּוֹר דּוֹר, עַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁקִּבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר וּלְהַזְהִיר אֲחֵרִים מִכָּל מִינֵי צְבוּעִים וְנוֹכְלִים, הָעוֹבְדִים עַל בְּנֵי-אָדָם. כָּל אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים תִּקּוּנִים לְמִינֵיהֶם וּמַחֲלִיפִים שֵׁמוֹת, כָּל אֵלּוּ הַמְשַׁטִּים בַּבְּרִיּוֹת, צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר מֵהֶם מְאֹד, כִּי זֶה בִּכְלַל חָמֵץ, וּבִפְרָט כְּשֶׁאָנוּ רוֹאִים, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, נוֹאֲפִים, מְחַלְּלֵי שַׁבָּתוֹת, אוֹכְלֵי טְרֵפוֹת וּנְבֵלוֹת, הֵם אֲשֶׁר לוֹמְדִים קַבָּלָה עִם הֲמוֹן-עַם, צְרִיכִים לְהַזְהִיר אֶת הֲמוֹן-הָעָם לְהִתְרַחֵק מֵרְשָׁעִים אֵלּוּ, כִּי הֵם הַקְּלִפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְתִשְׁמְרוּ עַצְמְכֶם מֵהֶם, כִּי יְבִיאוּכֶם, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית וּמִתַּחְתָּיו. וְלָכֵן, בָּנַי וּבְנוֹתַי הַיְקָרִים! בֹּאוּ נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ בִּימֵי פֶּסַח הַקְּדוֹשִׁים – "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", וְנִשְׂמַח עִם הַמִּצְווֹת שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים, נִשְׂמַח עִם חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שָׁתַל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, אֲשֶׁר הֵם מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ הֲלָכוֹת, וְאָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלָם, שֶׁזּוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים, וְזֶה הָיָה הַיְסוֹד בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יד): "וַיַּאֲמִינוּ בַּהֲוָיָ"ה וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ"; אוֹמְרִים חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְכִילְתָּא בְּשַׁלַּח): אִם בַּה' הֶאֱמִינוּ, בְּמֹשֶׁה לֹא כָּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לֶאֱמוּנָה בְּהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֶלָּא עַל-יְדֵי מֹשֶׁה, שֶׁהֵם כְּלַל חַכְמֵי הַתּוֹרָה. וְלָכֵן אָנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמֹעַ רַק בְּקוֹל גְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, רָאשֵׁי כּוֹלְלִים, וְכָל אֶחָד מְחֻיָּב לִלְמֹד בְּכָל יוֹם הֲלָכָה, וְלִשְׁמֹעַ שִׁעוּרֵי הֲלָכָה, וּבִפְרָט אֵלּוּ שֶׁחוֹזְרִים בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהָיוּ עַד כֹּה בִּבְחִינַת מִצְרַיִם, הַיְנוּ בְּלִכְלוּךְ וּבְזֻהֲמָה, בְּזִמָּה וּבִשְׁאָר מִינֵי טֻמְאָה, וְעַתָּה שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה וּמְאֹד מִתְלַהֲבִים, וְרוֹצִים לִרְאוֹת אוֹרוֹת וְזִקּוּקִים, אֲזַי רָצִים לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים שָׁם קַבָּלָה שֶׁלֹּא עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁלֹּא עַל יְסוֹד הֲלָכָה. עֲלֵיהֶם לֵידַע, שֶׁהַיְסוֹד בַּיַּהֲדוּת זֶה הֲלָכָה. הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעַל כָּל בַּעַל תְּשׁוּבָה לִלְמֹד – זֶהוּ הֲלָכָה, לֵידַע אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בְּכָל יוֹם וָיוֹם.

וְאָז כַּאֲשֶׁר תִּהְיוּ חֲזָקִים בָּזֶה, לִלְמֹד בְּכָל יוֹם וָיוֹם הֲלָכָה בְּרוּרָה, וְתַקְפִּידוּ עָלֶיהָ, אֲזַי יִפְתַּח לָכֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת הַמֹּחִין, וְתִזְכּוּ לְהַשִּׂיג רוּחָנִיּוּת חִיּוּת אֱלֹקוּת, וְתִהְיֶה לָכֶם שִׂמְחַת הַמִּצְווֹת. יַעֲזֹר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁנִּזְכֶּה עַכְשָׁו אֶל "שִׂמְחַת הַפֶּסַח", וְנִזְכֶּה יַחַד כֻּלָּנוּ, כָּל עַם יִשְׂרָאֵל לְהִתְאַחֵד יַחַד, וְלַעֲקֹר מֵאִתָּנוּ אֶת הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה וְהַגִּזְעָנוּת הָאֲרוּרָה, שֶׁזֶּהוּ סוֹד הֶחָמֵץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים עג, כא): "כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי", שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָדָם קֻשְׁיוֹת עַל הַזּוּלָת, וְכָל אֶחָד חוֹשֵׁב מִזּוּלָתוֹ; מַה לְּךָ לַחֲשֹׁב מֵאַחֵר?! סִיַּמְתָּ עִם עַצְמְךָ?! תִּדְאַג בַּעֲבוּרְךָ, וְאַל תַּעֲרֹךְ בִּקֹּרֶת עַל זוּלָתְךָ, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִזְכֶּה לְהִגָּאֵל; כִּי עִקַּר הַחוֹב הַמֻּנָּח עַל כָּל אֶחָד – לִרְאוֹת לְתַקֵּן אֶת עַצְמוֹ, וְלֹא לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ עֲווֹנוֹת בַּאֲחֵרִים, שֶׁזֶּה בִּכְלַל חָמֵץ. וְאִלּוּ מַצָּה זֶה אַחְדוּת וְאַהֲבָה בֵּין עַם יִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן מָצִינוּ, שֶׁקֹּדֶם חַג הַפֶּסַח, יִשְׁתַּבַּח שְׁמוֹ לָעַד שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, אֵיזֶה עַם יֵשׁ לוֹ, עַם יִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים, אֵיזוֹ צְדָקָה וָחֶסֶד עוֹשִׂים, אֵין לְךָ, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְהִתְבַּיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר מוֹסְרִים נַפְשָׁם וְעוֹזְרִים לַעֲנִיִּים, מְסַיְּעִים זֶה לָזֶה, וּבִזְכוּת זֶה נִגָּאֵל בִּגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יִבְנֶה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, וְנִזְכֶּה כְּבָר לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינֵינוּ בְּגִלּוּי שְׁכִינָה, אָמֵן וְאָמֵן.