לידתו:
רבי חיים מאיר נולד בא' סיון תרצ"ח לאביו פוסק הדור רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל בעל מחבר ספרי "שבט הלוי" ואימו מרת רבקה לבית גלבר בעיר וינה.
אביו היה מתלמידיו של הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל והיה מחשובי הבחורים בישיבת 'חכמי לובלין' המפורסמת.
זמן קצר לאחר לידתו פרצה מלחמת העולם השנייה, והוריו הצטרכו לברוח לארץ ישראל, כשאת בנם הפעוט לא יכלו לקחת עקב טלטולי הדרכים שהיו מסוכנות מאוד עבורו לכן נאלצו להשאירו אותו בבית הסבא והסבתא גלבר, ומסופר שכאשר הגיעה הספינה ועליה הרב וואזנר ורעייתו לחופי נתניה אזל הדלק, והזוג נאלצו להגיע אל החוף בשחייה מאומצת.
כשהתהדקה טבעת החנק סביב היהודים בווינה העביר אותו הסבא לביתם של גויים מחסידי אומות העולם, שם שהה כל ימי המלחמה, באותם הימים נותק הקשר לחלוטין בינו לבין הוריו שבארץ ישראל, שליבם נקרע בדאגה על גורלו של בנם עד לאחר סיום המלחמה שעלה חיים מאיר הצעיר מצ'כוסלובקיה לארץ ישראל שם התאחד עם הוריו, אחיו ואחיותיו שנולדו בינתיים, ובאותו הזמן ראה אותם בפעם הראשונה, כאמור, כאשר הגיע לארץ היה בן שמונה שנים בלבד ואז התחיל אביו ללמדו תורה, תחילה לימדו אות אותיות האלף בית וכן הלאה , כך חיים מאיר הצעיר החל את דרכו בלימוד התורה הקדושה והתגלה כחריף מחשבה ובעל כשרון רב בו תפס את הלימוד במהירות רבה והגיע לכל חלקי התורה הקדושה.
נישואיו:
נשא לאישה את ביתו של רבי אברהם אליהו מייזס מבד"ץ העדה החרדית בירושלים.
לאחר נישואיו החל לשמש כמגיד שיעור בישיבת 'חכמי לובלין', בבני ברק ולאחר מספר שנים מינה אותו אביו לשמש יחד איתו כראש הישיבה, וכדיין בבית הדין. במשך כל השנים היה כרוך אחר אביו ושימשו רבות, והיה לתלימדו המובהק, אביו אהב אותו מאוד וכינה אותו: 'בני האובד'.
הוא שימש במשך שמונה עשרה שנה כרבה של קהילת "ייטב לב סאטמאר" כששמו מתפרסם בכל רחבי לונדון, לפתחו היה מגיעות השאלות המסובכות ביותר באבן העזר ובחושן משפט, והוא בתבונתו ובבקיאותו הרבה היה משיב לכל דורש.
בשנת תשס"ט ביקש ממנו אביו הגדול לשוב לארץ על מנת לסייע לו בהנהגת הישיבה, רבי חיים מאיר נענה מיד לבקשה, חזר לארץ ועבר לגור ליד בית אביו בבני ברק, שם מונה לראב"ד "זכרון מאיר", ומאז הנהיג את קהילת שבט הלוי בבני ברק, כשאביו מייעד אותו בבוא העת למלא את מקומו ברבנות, הגרח"מ נודע כפוסק הלכות נודע, ואף אביו היה מתייעץ עמו רבות, תלמידיו מספרים שכאשר אביו היה ניגש לפני התיבה היה ממתין עד שבנו יסיים את תפילת שמונה עשרה ואז היה מתחיל את חזרת הש"ץ.
בהנהגת העדה:
במסע לווית אביו שהתקיימה במוצאי יום טוב ראשון של סוכות תשע"ה הוכתר על ידי גאב"ד העדה החרדית הגרי"ט וויס שליט"א כממלא מקום אביו בהנהגת הישיבה, ברבנות שכונת זיכרון מאיר הידועה וכראש בית הדין להוראה,
דמות דיוקנו הייתה דומה מאוד לאביו ובשנים בהן כיהן בהנהגת העדה המשיך את דרכו של אביו במסירת השיעורים הקבועים, בראשות הישיבה ובית הדין, כמו כן במהלך שנים אלו העמיד תלמידים רבים והיה בקשר הדוק עם גדולי הדור מכל העדות והחוגים שאלו, כיבדוהו מאוד.
ספריו:
שו"ת "שמחת הלוי", ו"מחשבת הלוי",
פטירתו :
במהלך חודש שבט נדבק בנגיף הקורונה ואושפז בבית החולים 'מעייני הישועה', מצבו ידע עליות ומורדות כשכל בית ישראל נושאים תפילה לרפואתו השלימה, בכ"ה שבט השיב את נשמתו ליוצרה, על פי צוואתו בהלווייתו לא נישאו דברי הספד ועל פי רצונו הוכתר בנו רבי יוסף הלוי וואזנר שכבר בחיי אביו כיהן כראש ישיבת חכמי לובלין כממלא מקומו.
נטמן בבית החיים זכרון מאיר בני ברק סמוך לקברו של אביו זצוק"ל.
צאצאיו:
לרבי חיים מאיר שלושה עשר ילדים כולם הולכים בדרך ה', בניו וחתניו ידועים כמורי הוראה מפורסמים.
הקשר לכ"ק מוהרא"ש זי"ע:
נכדו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע ר' אליהו אסטרייכער נישא לנכדתו של פוסק הדור הגר"ש וואזנר ואחייניתו של הגרח"מ זצ"ל, רבים מבני משפחת וואזנר השתתפו בחתונה שהתקיימה בשנת תשע"ד בבארא פארק ניו יורק יחד עם כ"ק מוהרא"ש זי"ע.
