רבי חיים פלאג'י

חי בשנים: ה'תקמ"ח-ה'תרכ"ח, נפטר בגיל:81 • מקום מנוחתו: איזמיר , טורקיה

הגאון הגדול רבי חיים פלאג'י נחשב לאחד מגדולי החכמים הספרדיים בדורות האחרונים. תרם רבות למען הקהילה היהודית בטורקיה, וחיבר כשבעים ספרים הנוגעים בכל חלקי התורה הקדושה.

ילדותו

נולד ביום י"ז טבת שנת ה'תקמ"ח (1788), בעיר איזמיר שבטורקיה, לאביו רבי יעקב. עוד מילדותו היה ידוע כמתמיד עצום, וכפי שמעיד על עצמו בספרו 'צואה מחיים': "מעיד אני עלי שמים וארץ, כי מיום דעתי עד יום היותי בן עשרים שנה, הייתי שוקד על לימודי ביום ובלילה, בלתי שום ביטול כלל, כי לא הייתי מתעסק בשום עניין מעניני העולם כלל".

משחר נעוריו נהג עצמו בפרישות, והיה מסגף עצמו בתעניות ותיקוני תשובה, ועריכת תיקון חצות והתבודדויות בקדושה וטהרה.

למד בישיבת 'בית יעקב רבי' שהוקמה על ידי הנגיד הרב יעקב רבי. רבו המובהק שכיהן כראש הישיבה באותה עת היה רבי יצחק גאטניו, כמו כן למד מפי סבו מצד אמו – רבי רפאל יוסף חזן שכינה אותו 'החכם השלם'.

רבנותו ופועלו

כל עוד אביו היה חי לא הסכים רבי חיים לקבל על עצמו שום תפקיד ציבורי, עד לשנת התקפ"ח בה נפטר אביו. אז בהיותו בן ארבעים שנה הסכים לשמש כדיין וכראש הישיבה 'בית יעקב רבי', ומאז המשיך להתעלות בתפקידים הציבוריים.

בשנת ה'תקצ"ז מונה להיות אב"ד איזמיר בבית הדין שמנה ארבעים וחמישה רבנים.

בשנת ה'תרט"ו מונה לרב הראשי של איזמיר ולאחר שנה שכיהן בתפקיד זה מונה גם לכהן כ'חכם באשי' – רב ראשי של הקהילה היהודית, לאחר כשנה אושר מינויו זה גם על ידי הסולטן עבד אלמג'יד הראשון, ובכך הפך רבי חיים פלאג'י למנהיג על יהודי האיזור כולו, עם סמכויות לשפוט ולהוציא לפועל את פסקיו.

לאחר שנים, נקרא פעם להגיע אל בית המושל בשל עניין מסויים, והגיע יחד עם ראשי הקהילה, אך המושל הורה שרק הרב ייכנס אליו לבדו, וכאשר נכנס הטיח בו המושל האשמות קשות על מספר עניינים עד שסטר פעם ופעמיים על לחייו. הרב שהיה בצער גדול, יצא בפנים שוחקות, ובתוך ימים אחדים מת אותו מושל ביסורים קשים ומרים.

שמו של רבי חיים פלאג'י כתלמיד חכם ובקי בתורה כולה יצא למרחקים, ומקצה עולם ועד קצהו היו שולחים אליו שאלות ובעיות, ולכולם היה משיב תשובות כיד ה' הטובה עליו.

נודע כאוהב שלום ורודף שלום ופעל רבות כדי להרבות את האחדות בארצו ובקהילתו, הוא גייס נדבנים ידועים, ביניהם הברון רוטשילד וסר משה מונטיפיורי, שיבואו לעזרו בהקמת בית חולים יהודי באיזמיר.

פעל רבות גם למען החינוך בכך שהקים וועדות חינוך, מוסדות חינוך, ותיקן תקנות רבות ביניהם 'חינוך חובה' על פיו חל איסור להוציא ילד מתלמוד התורה טרם ידע את סדר התפילות ושאר לימודיו, וכן תיקן שבעל מלאכה רשאי להעסיק נער כשוליה רק לאחר שהילד סיים את לימודיו לשביעות רצונם של מפקחים שמונו לכך.

מגיל 16 ועד יומו האחרון כתב את ספריו, אשר מקיפים כמעט את כל הספרות התורנית – 24 ספרים בהלכה, 15 על מדרשים ודרושים, 9 בענייני תפילה, 9 בחידושי הש"ס בבלי וירושלמי, 7 בפרשנות התנ"ך, 3 ספרי מוסר, ועוד 5 בנושאים שונים. בסיום כל כתיבת ספר היה עורך סעודת מצווה והיה מחלק את ספריו ללא תמורה.

רכש כבוד גדול לרבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב, למד בספריו ואף מביא מהם בספריו שלו. בספרו 'עתרת החיים' הביא תמצית מהתורה בליקוטי מוהר"ן ח"א סימן ר"ה, ואח"כ כתב: "והאומר עשרה מזמורים הנזכרים, אין לו לפחוד מהפגם הנורא ובודאי נתתקן על ידי אמירת התהילים הנזכרים", ולאחר מכן כתב את העשרה מזמורים שתיקן רבינו הקדוש.

פטירתו וקבורתו

בשמחת תורה שנת ה'תרכ"ח, בשעת קריאת התורה, קרא את הפסוק "וימת שם משה" ופרץ בבכי, בשעה זו הבינו אנשי קהילתו כי ימיו קרובים ופרצו אף הם בבכי מר.

בראש חודש שבט חלה ונחלש מאד, אך אף על פי כן המשיך בסדריו כרגיל.

ביום ראשון ט"ז שבט שנת ה'תרכ"ח (1869) קרא למנין אברכים תלמידי חכמים וערך מסירת מודעה על פי רבי שלום שרעבי, לאחר מכן עשה התרת קללות, ובלילה האחרון לחייו עוד הספיק לערוך תיקון חצות בבכי רב על גלות השכינה. למחרת ביום שני י"ז שבט בחצות היום שכב במיטתו כשהחיוך לא מש מעל פניו, ביקש שיביאו לפניו כוס מים, בירך בפעם האחרונה לחייו "שהכל נהיה בדברו" ויצאה נשמתו בטהרה.

בהלוויתו השתתפו רבים מיהודי טורקיה, וגם גדוד שלם של אנשי הצבא הטורקי, נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות, כולם באו לחלוק את הכבוד האחרון לרב היהודי. תלמידיו סובבו את מיטתו כאשר בידיהם החזיקו נרות ואת ספריו, הוא נקבר בבית הקברות היהודי בעיר איזמיר שבטורקיה.

חיבוריו

• פעולת צדיק לחיים
• סמיכה לחיים
• ארצות החיים
• ברכת מועדיך לחיים
• זכירה לחיים
• חוקות החיים
• שו"ת חיים ביד
• חיים לראש
• שו"ת חקקי לב
• כף החיים
• לב חיים
• מועד לכל חי
• נפש חיים
• שו"ת נשמת כל חי
• ספר רפואה וחיים.
• עיני כל חי
• קול החיים
• רוח חיים
• רחמים חיים
• תוכחת מוסר

וספרים רבים נוספים.

זכותו הגדולה תגן על כל עם ישראל, אמן.