תאריך פטירתו: כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז • נפטר בגיל: 75 • מקום מנוחתו: בעלזא, אוקראינה
הרב הקדוש רבי ישכר דב רוקח מבעלזא המכונה 'מהרי"ד' (מורנו הרב רבי ישכר דב) או 'האדמו"ר הקודם' היה מנהיגם של חסידי בעלזא לפני השואה, בתקופתו גדלה החסידות והתפתחה מאוד.
צעירותו
נולד בשנת ה'תרי"א (1851) לאביו האדמו"ר רבי יהושע רוקח מבעלזא ולאמו מרת רבקה מרים.
עוד בצעירותו התבלט בשקדנות מפליאה בלימוד התורה וכאשר הגיע לפרקו הקים בית בישראל ונשא לאשה את הרבנית בתיה רוחמה – נכדתו של האדמו"ר רבי אהרן טברסקי מטשרנוביל. לזוג נולד מי שעתיד היה לקומם את חסידות בעלזא לאחר השואה – הלא הוא האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא.
אשתו הראשונה נפטרה עוד בצעירותו ולאחר מכן נישא לבתו של רבי אברהם שמואל מברעזנא – חתן האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל.
קבלת האדמורו"ת
עם פטירת אביו ביום כ"ג בשבט ה'תרנ"ד קיבל רבי ישכר דבאת מינויו לכהן כמנהיגה של חסידות בעלזא וכרבה של העיירה.
הרבי הנהיג את החצר החסידית בהצלחה רבה ונודע כתלמיד חכם וכפועל ישועות גדול, רבים שיחרו לפתחו לקבלת ברכה ועצה – גם כאלו שלא נמנו על חסידיו, בתקופתו גדלה החסידות והתפתחה מאוד.
האדמו"ר מהרי"ד היה ידוע בהתנגדותו החריפה לתנועת המזרחי ולציונות שבה ראה אסון רוחני לכלל העם היהודי. הרבי הקפיד מאוד על מנהגי ישראל ואמר כי מי ששואל ומקנטר את מנהגי ישראל הקדושים בידוע שנכנסה בו רוח כפירות ואפיקורסות.
אמר פעם כי מי שילמד חומש ורש"י עם התרגום – לא יחטא באותו היום, והוסיף כי כל ההנהגה של האדם ברוחניות ובגשמיות במשך השבוע תלויה בדבר זה.
מלחמה
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הפכה העיירה בעלזא לשדה קרב ובית הכנסת של החסידות שימש כבית חולים לחיילים.
האדמו"ר עבר להונגריה ושם התיישב במונקאטש שבה התגורר ושימש כרב העיר האדמו"ר ממונקאטש בעל ה'מנחת אלעזר'. בעקבות בואו של האדמו"ר החדש לעיירה פרצה מחלוקת בין חצרות החסידים והרבי מבעלזא החליט לנקוט בדרך השלום ולעזוב את המקום, משם עבר לעיר ראצפרט.
לאחר המלחמה חזר מהרי"ד מבעלזא לגליציה והתיישב בעיר הולושיץ עד לסיום התיקונים והשיפוצים בבית הכנסת של בעלזא.
פטירתו
בראש השנה של שנת ה'תרפ"ז הגיעו המונים מחסידי בעלזא לתפילות הימים הנוראים במחיצת מנהיגם הקדוש, כנהוג בחצרות החסידים, הרבנית שהבחינה כי בשנה זו הגיעו יותר חסידים מבכל שנה שחה על כך לרבי שענה לה כי בעוד כמה שבועות – ביום ראשון בשבוע של פרשת תולדות – יתקהלו אצלו יותר חסידים מההמונים שהגיעו לחגים, זאת למרות שיהיה זה יום חול רגיל.
בליל שבת קודש כ"ב במרחשון שנת ה'תרפ"ז (1926) התבקש האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח מבעלזא לישיבה של מעלה, וביום ראשון נערכה הלווייתו בהשתתפות אלפי אנשים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון לרבם. אז הבינה הרבנית את אשר צפה הרבי ברוח קודשו.
האדמו"ר נקבר בבית העלמין בעיירה בעלזא בסמוך לקברי אבותיו.
זכותו הגדולה תגן על כל עם ישראל, אמן.
