תולדותיו

רבי מנחם מנדל נולד לאביו רבי ברוך, (תאריך לידתו המדויק אינו יודע והערכה היא שהיה זה בסביבות שנת תק"ל), סביו נקרא בשם רבי עזריאל שעלה לארץ ישראל על מנת לבדוק אפשרות מגורים במקום ונפטר בדרך חזרתו לאירופה, משפחתו מיוחסת אחר רבי יהודה יידל אב"ד קוולי, מחבר ספר "קול יהודה", שברשותו הייתה מגילת יוחסין עד לרבי יהודה הנשיא מחבר המשניות.

עם הגר"א מוילנה

רבי מנחם מענדל היה מגדולי תלמידיו של הגר"א מוילנא והיה צמוד אליו במשך השנתיים האחרונות לחייו כפי שמתאר זאת הגרמ"מ עצמו: "לא זזתי ממנו ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, באשר ילין לנתי ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל ופתח הוא לי מפתח החכמה", כמו כן למד עמו את סדר טהרות במשניות וספר משלי, את כל מה שלמד עם רבו העלה על גבי הכתב, הגר"א סמך על כתיבתו המדויקת, במשך הזמן העלה על הכתב רבים מהנהגותיו של הגר"א כמו גם את מנהגי "ליל הסדר" אצל הגר"א. כמו כן היה עוסק רבות בלימוד חכמת הקבלה אותה למד יחד עם רבו הגר"א.

לאחר פטירת הגר"א בשנת תקנ"ח החל יחד עם בניו של הגר"א לערוך ולסדר את ספריו של רבו לקראת הבאתם לדפוס, ובמשך השנים הבאות הוציאו יחד את הפירוש למשלי, הגהות הגר"א לסדר עולם רבה וזוטא, ספרי "צורת הבית" "תבנית הבית", ביאור הגר"א לשולחן ערוך אותו ערך רבי ישראל משקלוב, פירוש הגר"א למסכת אבות ועוד מספר מסכתות, כאשר בתחילת הפירוש כתב הגרמ"מ הקדמה ארוכה בה סיפר על גדולת וקדושת רבו הקדוש, כמו כן הדפיסו הגדה של פסח עם דברי תורה ומנהגים שנהג הגאון בעת עריכת הסדר, ופירוש לספר יצירה.

העליה לארץ ישראל

בשנת תקס"ח התעורר רצון גדול אצל תלמידי הגר"א לעלות לארץ ישראל, וכך התארגנה קבוצה גדולה כשהגרמ"מ עמד בראש העליה הראשונה, בתחילה התגוררו בעיר טבריה לאחר מכן עברו להתגורר בצפת.

הגרמ"מ פעל רבות לרווחת העולים באמצעות השגת מימון מארצות אירופה, בשנת תקע"ג השתוללה מגיפה גדולה בעיר צפת שגבתה את חייהם של יהודים רבים, עקב כך הוצרך הגרמ"מ ללוות סכומי עתק בריבית גבוהה במיוחד מהגויים כדי לשקם את הקהילה.

המעבר לירושלים

תמיד השתוקק הגרמ"מ להתגורר בירושלים עיר הקודש והמקדש, ובשנת תקע"ו עלה הדבר בידו, יחד עם כ -20 מתלמידי הגר"א עברו להתגורר בירושלים למעבר הצטרף תלמידו הגדול רבי אברהם שלמה זלמן צורף.

שנים קודם עלה רבי יהודה החסיד לארץ ישראל בראש קבוצה גדולה, בעקבות העוני והמחסור הגדולים שהיו באותם השנים נקלע רבי יהודה החסיד לחובות גדולים ולאחר פטירתו נשארה הקהילה בחובות עצומים לערביים לאחר רכישת שטחים לצורך הקמת בתי כנסיות, כתוצאה מכך נאסר על מגורי יהודים אשכנזים בירושלים, ומי שבכל זאת הגיע להתגורר בעיר הסתכן במאסר תמורת תשלום החוב,  כשהגיע הגרמ"מ לירושלים קשר קשרים טובים עם מנהיגי העיר ובס"ד ביטל את הגזירה.

בתחילה נדדה הקהילה בין מספר בתי כנסת עד שהשיגו את אישור השלטונות לקבל לידיהם את מבנה בית הכנסת ה'חורבה' ושם בנו את בית מדרשם.

פטירתו

רבי מנחם מנדל נפטר בל' שבט א' דראש חודש אדר שנת ה'תקפ"ז ונטמן בהר הזיתים בירושלים.

ספריו

רבי מנחם מנדל חיבר עשרה חיבורים עמוקים בתורת הקבלה, ידוע כי רבו הגר"א גם לאחר פטירתו המשיך להתגלות אליו וללמוד עמו, דברי התורה ששמע ממנו שובצו בספריו הרבים.

*התמונה באדיבות ויקיפדיה.