נולד בשנת ה'תרס"ג בירושלים, נפטר בכד בטבת תשמ"ז בבני ברק.

תולדות חייו

בילדותו התייתם מאמו ולאחר שאביו עבר להתגורר בקראקא (פולין) נשאר להתגורר בבית סבו (אדמו"ר רבי דוד צבי שלמה מלעלוב) שחינכו כבנו ממש .

שקד על לימוד התורה 18 שעות ביממה בקדושה ובטהרה מתוך פרישות יתרה, בלילות נהג ללמוד בישיבת המקובלים "שער השמים" בירושלים העתיקה וניכר עליו כי לגדולות נועד. בבחרותו העיד עליו אדמו"ר רבי יששכר דוב רוקח מבעלזא [מהרי"ד] שלא ראה מעולם עלם טהור כמוהו ובגיל 17 הוסמך לרבנות על ידי גדולי התורה בירושלים.

לאחר פטירת סבו בה' אלול ה'תרע"ח הצטרף לאביו בקראקא ובא בברית הנישואין עם בתו של רבי אברהם שוורץ אב"ד פשעמישל שבגליציה [אלמנתו של ר' אברהם שוורץ נישאה לאביו בזיווג שני].

בשנות שהותו בפולין הסתופף בצילם של הרבה מצדיקי דורו שהעריצוהו וחבבוהו עד למאוד ביניהם – אדמו"ר מהרי"ד מבעלזא, רבי ארהל'ה מקוז'ניץ ועוד. כאביו וכסבו שקבלו על עצמם לרבי את אדמור"י קרלין התקשר בקשר עז לרבו – אדמו"ר רבי אברהם אלימלך מקרלין.

בשנת ה'תרפ"ח חזר יחד עם אביו לעיר הקודש ירושלים ולאחר פטירת אביו בג' תשרי ה'תר"ץ הוכתר על ידי זקני החסידים לממלא מקומו כאדמו"ר השישי לחסידות לעלוב

הליכותיו בקודש

התפרסם כצדיק נשגב  ופועל ישועות. עריכת שולחנותיו היו לשם דבר. נהג לטבול רבות במקווה וסבל ייסורים. נערץ על ידי אדמו"רי דורו, קשר עמוק נוצר בינו לבין האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל אבוחצירה הבאבא סאלי. הקפיד להצניע למדנותו ומדרגותיו, לאחר פטירתו נודע כי נהג לסיים לימוד ש"ס בבלי כולו מדי שנה.

בשנת ה'תש"ג נענה להפצרת חסידיו ועבר להתגורר בתל אביב ולאחר שאדמו"ר רבי יוחנן מקרלין-סטולין נפטר ועדת חסידי קרלין נשארה כצאן ללא רועה נענה להפצרתם וקיבל על עצמו את הנהגת חסידי קרלין באומרו שלוקח זאת כפיקדון עד שנכד האדמו"ר (אדמו"ר רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין שליט"א) ימונה לאדמו"ר וינהל את עדת קרלין-סטולין. בשנת ה'תשכ"ג עבר להתגורר בעיר בני ברק על-יד בית מדרשו ברחוב רבי עקיבא אולם ליבו תמיד היה בעירו ירושלים באמרו 'אני נשאר ירושלמיער יוד' [יהודי ירושלמי] ובשנת ה'תשל"ח חזר להתגורר בירושלים על-יד בית מדרשו ברחוב צפניה.

הפצצת הכור האטומי בעיראק

טרם הפצצת הכור האטומי בעיראק על ידי צה"ל [צבא הגנה לישראל] התקשר למר יחיאל קדישאי [מזכירו של ראש הממשלה דאז מר מנחם בגין] וביקש ממנו למסור לראש הממשלה שלא יפחד ויצא לפעולה ובעזרת ה' הכל יעבור בשלום [כשגם מזכיר הממשלה לא הבין במה מדובר] וראש הממשלה נפעם מגילוי רוח הקודש ויצא בברכה זו לפעולה.

אחרית ימיו

בשנת ה'תשמ"א לקה באירוע מוחי קשה כשהוא משותק באבריו ועם זאת המשיך ביתר שאת בעבודתו בקודש ללא שום שינוי כשהוא ממשיך להנהיג את כלל ישראל עד יומו האחרון ובמוצאי שבת פרשת שמות ה'תשמ"ז השיב את נשמתו ליוצרה במעמד מאות מחסידיו בבית מדרשו בשיכון ה' בבני ברק. רבי משה מרדכי נפטר בכ"ד בטבת ה'תשמ"ז ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים, לצד אדמו"רי בית לעלוב, אביו, סבו ואבי סבו.

דברי תורתו

לאחר פטירתו נלקטו מדברי תורתו בספרים "קדושת מרדכי" ו"ברכת משה".

האדמו"ר וספרי חסידות ברסלב

-הספר הקדוש "ליקוטי מוהר"ן" לא ירד מעל שולחנו של האדמו"ר מלעלוב זצוק"ל.

-בכל סעודות שבת קודש רגיל היה ללמוד בספר זה.

-פעם ביוצאו מביתו לנסוע לירושלים, שאל האדמו"ר אם לקחו עמם את ה"ליקוטי מוהר"ן" וכשנענה בשלילה המתין עד שהביאו לו את הספר מהבית ורק לאחר מכן המשיך בדרכו.

-אמר שבדף אחד של ליקוטי מוהר"ן, יש לפעמים תמצית של הרבה מספרי חסידות חב"ד.

-על מו"ר רבי נתן, תלמידו המובהק של רבנו, התבטא פעם: "ער איז געווען דער גערסטער בעל- מוח אין חסידות… (תרגום: הוא היה בעל המוח הגדול ביותר בחסידות).

-נוהג היה בידו של האדמו"ר מלעלוב להגיע בכל ליל תשעה באב לבית המדרש של חסידי ברסלב בשכונת מאה שערים, להתקרב אל הכיסא הקדוש של רבנו ולהתבונן בו. וכשנשאל פעם על זה, השיב כי מוהר"ן היה מהצדיקים היחידים שעסקו בעניין משיח ע"י ארץ ישראל.

-באחת הפעמים, בעת שהותו ליד כסא רבנו, שמע אותו אחד מהנוכחים אומר: " רבי נחמן היה הצדיק הראשון שפעל להחשת הגאולה ע"י ארץ ישראל.

-לבנו האדמו"ר רבי אלתר זצ"ל ציווה שייקרא לבנו "נחמן" ע"ש רבנו.

-סיפר הגה"ח ר' בן ציון גרוסמן שליט"א,ששמע מפי רבי בן ציון אפטער זצ"ל , שפעם רצה לידע איזה פשט בספר "ליקוטי מוהר"ן" ושאל את האדמו"ר מלעלוב זצ"ל ותיכף ענה לו הפשט.

אביו: אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע מלעלוב.

אמו: הרבנית חנה רייצא.

אשתו: הרבנית עטיל.

בניו: אדמו"ר רבי אברהם שלמה מלעלוב, אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, רבי דוד צבי ישראל, אדמו"ר רבי אלטר אלעזר מנחם מלעלוב, אדמו"ר רבי פינחס יצחק מלעלוב-ניקלשבורג, אדמו"ר רבי ישכר דוב מלעלוב, רבי שמואל שמעלקא.

בנותיו: הרבנית חנה (בעלה ר' שמואל עוזר קאפ), הרבנית רבקה (בעלה ר' חיים אליעזר הורנצ'יק) והרבנית נחמה רוחמה (בעלה אדמו"ר רבי שמואל צבי רוזנפלד מלעלוב-קרלין-בני ברק).