רבי נחמן מברסלב הינו אחד מגדולי ישראל שבכל הדורות, מצדיקי העולם. הבטיח תיקון נצחי לכל מי שיגיע לציונו באומן יתן פרוטה לצדקה ויקרא את ה'תיקון הכללי'
תאריך פטירתו: י"ח בתשרי ה'תקע"א • נפטר בגיל: 38 • מקום מנוחתו: אומן, אוקראינה
רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב הנקרא גם מוהר"ן מברסלב (מורנו ורבינו הרב רבי נחמן) או בפשיטות: רבינו, הינו נכדו של הבעל שם טוב הקדוש ומייסד חסידות ברסלב שהפכה כיום לתנועה החסידית הגדולה בעולם, היה אחד מגדולי ישראל שבכל הדורות, אמר על עצמו כי הוא "נחל נובע מקור חכמה".
ילדותו ונישואיו
רבי נחמן נולד בשנת ה'תקל"ב (1772) בעיר מז'יבוז שבאוקראינה לאביו רבי שמחה שהיה בנו של רבי נחמן מהורודנקא אשר על שמו הוא קרוי, ולאימו מרת פייגא שהייתה בתה של מרת אדל – הבת היחידה של מייסד החסידות רבי ישראל בעל שם טוב.
את ילדותו עשה בבית זקנו הבעל שם טוב. מנעוריו ניחן בכישרונות מיוחדים, הירבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות, אך עם זאת הסתיר את עבודתו הקדושה מעיני בני אדם.
בגיל 12 חיבר את ספרו הראשון 'ספר המידות' שעליו אמר: "זה הספר שעשה אותי יהודי". בספר ליקט רבינו מידות והנהגות ישרות מספרי קודש ומאמרי חז"ל.
מיד לאחר בר המצווה התחתן רבי נחמן מברסלב בעיר מדוודיווקא עם מרת סאסיא – בתו של הנגיד רבי אפרים מהוסיאטין. ביום חתונתו הכיר את תלמידו הראשון רבי שמעון קמינסקי מקרימנשטוק שעתיד היה לשמשו כל ימי חייו, ואף זכה להבטחה מרבינו שישמשו גם בעולם הבא.
לאחר החתונה התגורר אצל חותנו, שם ייחד לו חדר מיוחד ובו עבד את השם יתברך בחשאי ובהסתר גדול, כאשר מלבד רעייתו – שאותה השביע שלא לגלות את סוד עבודתו בקודש – אף אחד לא ידע על מעשיו. סביב בית חותנו היו שדות ויערות שם התבודד רבי נחמן במשך שעות ארוכות. לעומת זאת כשהיה בין אנשים היה נוהג להשתטות ואף לשחק עם ילדים קטנים כדי להסתיר את גדולתו.
חמיו, שלא ידע מאומה על עבודתו, חשב שעשה טעות גדולה כשחיתן עימו את בתו, ומשום כך התלונן פעם אחת בפני אחד הצדיקים שהתארח בביתו על חתנו שאינו לומד ואפילו אינו יודע לקרוא טוב… אותו רב קרא לפניו את רבינו והגיש לפניו משניות שיקרא את הכתוב, אך רבינו מרוב רצונו להסתיר עצמו קרא בכוונה בצורה עילגת מה שגרם לרב האורח לסטור לו על לחייו בגלל הבושה שכביכול גורם לזקנו הבעל שם טוב הקדוש. רבינו הקדוש החל לבכות אך התעקש שלא לגלות דבר על גדולתו האמיתית.
לאחר כמה ימים, כאשר יצא אותו אורח בדרכו לביתו, שמע קולות של אחד המתפלל ביער והחליט לבדוק מי הוא זה אשר מתפלל בדביקות כזו. כשהתקרב מצא את רבינו עוסק בעבודתו הקדושה והבין שעשה טעות איומה, הוא התחנן לסליחה אך רבינו לא הסכים לסלוח אלא בתנאי שלא יגלה את סודו לאיש. הצדיק האורח הסכים אבל קיבל אישור מרבינו לומר לחותנו שלא יתערב בענייניו כי אין לנו השגה במעשיהם של נכדי הבעל שם טוב הקדוש.
לאחר כמה שנים עבר רבינו להתגורר במדוודיבקא, שם החלו להתקרב אליו תלמידים רבים, ביניהם רבי שמואל אייזיק, רבי דב, רבי יודל, רבי אהרן ורבי יקותיאל המגיד מטיראוויצא שהפכו לתלמידיו המפורסמים בחסידות. במדוודיבקא התגורר עד לשנת ה'תקנ"ח.
נסיעתו לארץ ישראל
כבר בראשית דרכו אמר רבי נחמן מברסלב לתלמידיו שרוצה לנסוע לארץ ישראל כדי להשיג שם "חכמה עילאה". ואכן, לאחר שנים של השתוקקות זכה רבינו לנסוע בשנת ה'תקנ"ח (1798) לארץ ישראל. מיד כשעגנה הספינה בחיפה ורבינו ירד ממנה, אמר שכבר השיג את מה שרצה להשיג והוא יכול כבר לחזור, אך היות והיה זה לפני החגים נשאר זמן מה בארץ.
כאשר נודע לחסידים בטבריה שרבי נחמן שוהה בחיפה, שלחו אליו מנהיגי העדה שליחים בבקשה שיבוא לטבריה. בתחילה סירב לבקשתם, אך לבסוף הסכים. כאשר הגיע לטבריה קיבלו את פניו גדולי הצדיקים בחמימות גדולה ורבינו נפגש שם עם תלמידי המגיד ממעזריטש, ביניהם רבי אברהם מקאליסק (שעליו אמר רבינו: "שלימות ראיתי רק אצלו"), רבי יעקב שמשון משפיטובקא ורבי זאב מטשערני-אוסטרא.
כאשר חזר רבינו הקדוש מארץ ישראל אמר שכל מה שידע ואמר לפני נסיעתו – לא קיים, וציווה להכניס לספריו רק את תורותיו שאמר לאחר חזרתו מארץ ישראל.
בהגיעו לאירופה החלה מסכת קשה בחייו שנבעה ממחלוקות רבות והתנגדות קשה לדרכו, אך רבינו הירבה לשוחח אז על קבלת היסורים באהבה ושיבח את המעלה אשר אפשר להשיג על ידי השתיקה למתנגדיו.
בעיר ברסלב
בשנת ה'תקס"ב עבר רבינו להתגורר בעיר ברסלב, על שמה של עיירה זו נחקק שמה של חסידות ברסלב. באותה העת, התקרב אליו רבי נתן מנעמירוב שהיה עתיד להיות המובחר שבתלמידיו, ממשיך דרכו וסופרו הנאמן אשר העלה על הכתב את כל דיבוריו ותורותיו, עליו התבטא רבינו כי "אלמלא הוא לא היה נשאר ממני אפילו עלה אחד".
במהלך שנותיו של מוהר"ן מברסלב בעיר זו הוא איבד את אשתו וכמה מילדיו, שמתו ממחלות. שם חלה אף הוא במחלת השחפת, אך מהעיר ברסלב החלה להתפשט ברבים תורתו ורבים הצטרפו לקהל חסידיו.
התיקון הכללי
בשנת ה'תקס"ה החל רבינו לגלות את ענין "תיקון הכללי". אולם, אז גילה רק את עצם הענין, ולא אמר מה הם העשרה מזמורים.
ארבע שנים לאחר מכן, בשנת ה'תקס"ט, גילה רבינו הקדוש את 'התיקון הכללי' לכלל, הוא ייחד על כך שני עדים, האחד היה רבי נפתלי מנמירוב, והשני היה רבי אהרן מברסלב. וכך אמר רבינו: "הנני מיחד אתכם לעדים נאמנים… אני מוכרח לחזק את דברי בעדים כשרים על עניין שרוב העולם נכשלים בו, ובוודאי שתיקון זה טוב ומועיל הוא לכל דבר".
התיקון הכללי מונה עשרה מזמורי תהילים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ. ותיקון זה הינו על פגם הברית בפרט. על מזמורי תהילים אלו אמר רבי נחמן: "אני חזק מאוד בכל הדברים שלי, אך בזה אני חזק ביותר, שאלו העשרה מזמורים מועילים מאד מאד". ואמר "שגם אם ימלאו ימיו, אזי אחרי הסתלקותו, מי שיבוא על קברו ויאמר שם אלו העשרה מזמורים ויתן פרוטה לצדקה, אפילו אם גדלו ועצמו עוונותיו וחטאיו מאוד, אזי אתאמץ לאורך ולרוחב להושיעו ולתקנו".
אומן
בדרכו לגור בברסלב, כאשר עבר ליד בית הקברות של אומן התבטא רבינו ואמר "כאן מקום טוב לשכב", הוא רצה להיקבר בחלקה זו בעיר אומן ליד שלושים אלף הקדושים שמתו שם על קידוש השם, ואכן בערוב ימיו כאשר פרצה שריפה גדולה בעיר ברסלב החליט מוהר"ן לעבור לאומן, ושם קבע את מקום מושבו האחרון לפני פטירתו.
פטירתו
בח"י בתשרי – יום שלישי, רביעי של סוכות ה'תקע"א (1810) נפטר רבינו הקדוש, אור האורות, הנחל נובע מקור חכמה – ממחלת השחפת, אך לא לפני שהשאיר לנו צוואה להגיע לציונו הקדוש באומן כל ראש השנה לקבל את התיקון הנצחי אותו הבטיח.
רבי נתן כתב על מקום קבורתו: "כי שם המקום המוכן לו מששת ימי בראשית לעסוק שם בתיקון העולם לדורות לכל מי שיבוא אליו לשם ויאמר העשרה קפיטל תהילים הידועים אצלנו כאשר הבטיח בחיים חיותו אשרי הזוכה לזה".
זכותו הגדולה של רבינו הקדוש והנורא מוהר"ן מברסלב תגן עלינו ועל כל עם ישראל, אמן.
יישר כוח לכל העוסקים במלאכה, אתר יפה מאוד
אשריכם בעזרת ה' נזכה כולנ לאומן כמה שיותר