לידתו וימי נערותו
רבי עובדיה נולד בשנת ה'קצ"ה בעיר ברטנורא שנמצאת במחוז פורלי שבאיטליה, מכאן גם נגזר שם משפחתו, אביו היה רבי אברהם ירא.
את ראשית חינוכו בתורה קנה מאביו, כשהגיע לעול תורה ומצוות נסע ללמוד בישיבתו של רבי יוסף קולון, שהיה גדול רבני איטליה בתקופה ההיא, הישיבה שכנה בעיר בולוניה שהייתה סמוכה למקום מגוריו, ברטנורא.
רבו חיבבו ביותר ואף הזכירו בספרי השו"ת ההלכתי שחיבר, במכתב הלכתי הוא מציין את רבי עובדיה בתור: "ידיד נפשי הח' עובדיה מברוטו"נלו יצ"ו".
רבנות
לאחר נישואיו התגורר במשך מספר שנים בעיר סאן גינסיו, מתקופה זו נותרו מספר מכתבי המלצה תעודות שונות שהנפיק ותפילה שחיבר בכתב ידו.
לאחר מכן כיהן כרב העיר צ'יטה די קאסטלו באיטליה, בעיר זה היה ריכוז גדול של יהודים עשירים שרובם עסקו בעסקי הבנקאות והרפואה, במהלך השנים נחתם הסכם מעניין בין יהודי העיר ובראשם רבם רע"ב לבין השלטונות, הסכם זה כלל 24 סעיפים, בו התחייבו היהודים ליתן הלוואות בריבית לגויי המקום, ומנגד התחייבו שליטי העיר על מתן חופש פעולה מלא ליהודי העיר, כשהסעיף הראשון שהופיע בו היה: "בראש ובראשונה לשבח הלל והודיה לא-ל עליון הכל יכול ולשמירת תורתנו הקדושה שמשה הנביא נתן ומסר לנו ולאבותינו, אנחנו היהודים מבקשים שאדוננו ה'פריורו' ידאגו לכך ויתקנו תקנות שלפיהן לא תהיה סמכות כלשהי לאף מושל או פקיד של העיר להכריח אותנו או בני משפחתנו, או המנהלים, הפקידים, הנציגים והעוזרים העובדים בחנות שלנו, או המלמדים היושבים בביתנו, לעבוד ולעסוק בהלוואה בשבתות ובימי חגינו, וזה יכלול הלוואת הכספים עצמה, את החזרת המשכונות וכל מלאכה אחרת הקשורה בחנות ההלוואה".
בראש רשימת החותמים היה רבנו עובדיה בן אברהם מברטנורא, דבר המעיד על מעמדו הכלכלי האמיד.
בעיר זו החל רע"ב בכתיבת פירושו המפורסם למשניות.
עלייתו לארץ ישראל
בראשית שנת רמ"ז לאחר שהתאלמן מאשתו החל רע"ב את מסעו לארץ ישראל, את מסע זה יזם מתוך תשוקה עצומה לקיום מצוות ישוב ארץ ישראל, כיון שמצבו הכלכלי היה מצוין. את כספו הרב הפקיד בידי הבנקאי ר' עמונאל חי מקרימינו, שלאחר שהגיע לארץ ישראל היה שולח לו מידי שנה את הסכום הדרוש למחייתו.
את מסעו החל בין ערי איטליה כשהוא עובר מעיר לעיר, שמעו של רע"ב כבר התפרסם ברחבי המדינה ומשכך היו היהודים מפצירים בו שידרוש בדברי תורה בעירם. וכך הוא כותב באיגרת ששיגר לאביו: "ביקשו ממני הברורים שאדרוש להם משבת קרוב למנחת הערב, וכך עשיתי, והתחלתי לדרוש להם בשבת של ראש חודש אב רמ"ז… עד שהוצרכתי על כורחי לדרוש כל שבת ושבת".
לאחר שבת בראשית שנת רמ"ח עלה רע"ב על ספינה המפליגה לכיוון אלכסנדריה, בדרכו עצר ברודוס שביוון שם שהה זמן קצר, ובט"ו טבת הפליג למצרים, שם שהה כחודשיים, בכ' אדר הפליג ממצרים לארץ ישראל.
במהלך המסע העלה רע"ב עלי גליון את רשמיו מהקהילות היהודיות שביקר בהם את מנהגיהם והנהגותיהם.
ביקוריו בערים שונות בדרכו לארץ ישראל
כשיבקר בעיר פלרמו באיטליה שם חיו כ- 850 משפחות, כתב את רשמיו בניהם ציין כי: "בזויים לעיני הגויים ובגד אדום צריכים לשאת על לבם לסימן". בביקורו בעיר רודוס ציין שבמקום התגוררו כ- 22 משפחות שחיו בדלות ועניות. באלכסנדריה מצא כ- 25 משפחות, ובקהיר מצא כ-700 משפחות כשהם מתחלקים בין קראים ה"י ליהודים שומרי תורה ומצוות. כמו כן תיאר את סמכויותיו של ה'נגיד' שהיה כעין ראש הקהל של יהודי מצרים.
כשביקר בקהיר ביקר בבית הכנסת העתיק והמפואר המיוחס לאליהו הנביא, שם פגש את רבי נתן הכהן שולאל, שהיה גר בירושלים וכיהן בה בתפקיד "סגן נגיד", ר' נתן ביקש להניא את רע"ב מלעלות לארץ ישראל, כיון שבאותם ימים שררה בירושלים עניות קשה ביותר, ורק מעט יהודים התגוררו בה, אולם רע"ב שהשאיר מאחריו כבוד וגדולה לא שעה לדבריו והמשיך במסעו לארץ ישראל.
לצורך כך חצה רע"ב את מדבר סיני והגיע לעיר עזה משם המשיך לחברון אותה כינה: "עיר יפה וגדולה", בחברון נפגש עם רבני ופרנסי העיר.
מסעו לארץ ישראל התמשך על פני למעלה משנה וארבע חודשים, כשאגיע לארץ ישראל התיישב בירושלים מקום הקודש והמקדש.
סמוך לחג הפסח של שנת רמ"ח, כתב רע"ב מכתב ארוך ומפורט לאביו רבי אברהם, שנשאר בקאסטלו, ובו תיאר בפרוטרוט את מסעו הארוך, תוך שהוא מציין את מצבם ואורח חייהם של היהודים המתגוררים בערים בהם ביקר, להלן קטעים ממכתבו: "עד אשר הגענו לעזה… והיא עיר יפה וגדולה… ובעזה היום כשבעים בעלי בתים רבנים… ביום הראשון, בי"א ניסן, נסענו מעזה… וביום השני באנו לחברון והיא עיר קטנה… הייתי במערת המכפלה ויש עליה בנין גדול של ישמעאלים וכבוד גדול ואימה יתרה נוהגים הישמעאלים במקום ההוא… וחלון קטן יש מחוץ לחומה אשר על גב המערה ואומרים שהחלון ההוא יורד למטה נגד קברו של אברהם אבינו… ושם ניתן רשות ליהודים להשתטח ולהתפלל… נסענו מחברון ביום השלישי בבקר, בי"ג ניסן, וחברון רחוקה מירושלים מהלך חצי יום… ובאנו עד מצבת קבורת רחל… והוא על אם הדרך וירדנו מעל החמור והשתטחנו על קברה… ומרחוק מירושלים כשלשת רבעי מיל… נגלתה אלינו העיר המהוללה, קרית משושנו ושם קרענו את בגדינו כחובה וכאשר עברנו עוד מעט נגלה אלינו בית קדשנו ותפארתנו ההרוס וקרענו קריעה שנייה על המקדש…"
פעילותו הציבורית בירושלים
מיד עם הגיעו לירושלים החל רע"ב בפעילות ציבורית ענפה לטובת כלל יהודי העיר, באותם ימים התגוררו בירושלים כ- 80 יהודים שהיו נתונים לשליטתם של מספר בעלי זרוע וממון שהטילו חיתתם על יהודי העיר העניים, אנשים אלו היו גובי המכס מטעם השלטונות ומשכך הכבידו עולם על אחיהם היהודים, רע"ב כאב את המצב וניסה בכל כוחו לשנותו, רע"ב קבע בנחרצות שהסיבה למיעוט היהודים בירושלים נעוצה באותם פרנסים, ומשכך השקיע רע"ב מאמצים רבים על מנת לשפר את תנאי החיים, הוא קבע מחדש את תשלום המס כך שיהיה סכום שאפשרי לעמוד בו, ופעל להפחית משמעותית את תשלום המסים.
כמו כן השליט סדר בענייני הקבורה היהודית, פעל לחידוש שיעורי תורה כשהוא נוטל בכך חלק מרכזי, נודע בעל תפילה, והקים מפעלי צדקה וחסד רבים.
מאמציו של רע"ב נשאו פרי ולאחר מספר שנים של פעילות מאומצת לרווחתם הרוחנית והגשמית של תושבי העיר, גדלה הקהילה היהודית משמעותית והגיע לכ- 200 משפחות.
מגוריו בחברון
פעולותיו של רע"ב היו לצנינים בעיני פרנסי העיר, שראו כיצד הוא נוטל מהם את כל הכוח והשררה, ומשכך החלו לרדוף אותו ולהצר את צעדיו, בעקבות ההתנכלות, נאלץ רע"ב לעזוב את ירושלים ועבר להתגורר בעיר חברון, ועל כך כותב כותב רע"ב : "כי הלכתי לחברון וגרתי בה ימים רבים עד אשר הייתה ישיבתה חביבה אליי כמעט יותר מירושלם, להיות היהודים בה מעט וטובים, ואינם כאנשי ירושלים לרוע".
אומנם ישיבתו בחברון לא ארכה ולאחר הפסקה של מספר שנים הוא חזר בראש מורם לירושלים, כמו שכותב תלמידו: "והאיש גדול מאוד, ועל פיו יישק כל הארץ ובלעדיו לא ירים איש את ידו, ומקצווי הארץ אליו גויים ידרשו ואחרי דברו לא ישנו".
רע"ב התיר את חותמו כמעט בכל תחום בחיי היהודים בירושלים ונודע כראש רבני ירושלים.
ספריו וחיבורו המפורסם על משניות
ספרים רבים חיבר רע"ב ביניהם ניתן למנות: חידושים על הסמ"ג ועל משנה תורה לרמב"ם פירוש על פירוש רש"י לתורה בשם 'עמר נקא'. אולם אין ספק שחיבורו המפורסם ביותר הוא הפירוש שכתב על ששה סדרי משנה, קדמו לו בפירוש המשנה: רש"י הקדוש והרמב"ם, אולם ייחודיותו של פרוש רע"ב למשניות הייתה חתירתו ל"אליבא דהלכתא", רע"ב הוסף פסקי הלכות במקומות בהם ישנה מחלוקת בין התנאים, וכן הוסיף פרטים חשובים בעניין יישום דין המשנה בזמננו.
מבנה פירוש רע"ב מזכיר במראהו את פירוש רש"י אולם כאמור שונה ממנו באופן הפירוש של המשנה, עם זאת ניכר שרע"ב הסתייע רבות בפירוש רש"י וישנם מקומות בהם הוא מעתיק קטעים מפירושו של רש"י לתוך פירושו שלו, כשהדבר הצריך זאת לצורך הבנת הסוגיה.
כיום ברוב הוצאות המשנה מודפס פירוש רע"ב לצד פירושו של רש"י וכלל ישראל הוגים בו בשקיקה.
פטירתו ומקום קבורתו
רע"ב נפטר ב-ג' סיון, לגבי לגבי שנת הפטירה ישנה מחלוקת וההערכה נעה בין השנים ה'רס"ט ל- ה'ר"צ. נטמן בהר הזיתים בצדה המזרחי של עיר דוד, בחלקת הספרדים. קברו משמש למקום עליה ליהודים רבים מכול העדות והחוגים הבאים לשפוך שיח ותפילה להקב"ה בזכות הצדיק הקדוש שמסר נפשו לטובת עם ישראל.
זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.
