רבנו ז"ל סיפר לנו סיפור מעניין מאוד, שכדאי לדעת אותו. היה אברך שהיה בקיא בכל התורה כולה, והיה צדיק ולמדן גדול, התפלל הרבה, קיים את המצוות בשמחה, אבל היה מתנגד גדול על הבעל שם טוב הקדוש זי"ע. אמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע לתלמידיו: ראו לקרבו אלי.
והלכו לקרבו, אך לא רצה בתחילה, ושידלוהו מאוד, אך לא עלה בידם, עד שלבסוף שיכנעוהו בכל מיני תחבולות, והביאוהו לבעל שם טוב הקדוש זי"ע, כשהגיע אליו, החל הצדיק לרחקו, לא אמר לו "שלום עליכם" וכו'. והאברך הנ"ל נשבר וחשב: "חבל על הלימוד שאני מפסיד בזמן הזה", והיה שבור כחרס הנשבר, ורצה ללכת, אזי קראו הבעל שם טוב הקדוש ואמר לו: הנה תלך לביתך, וכל העיר יחלקו עליך, ואפילו אשתך וילדיך יריבו עמך, ואפילו עופות השמים יחלקו עליך, ונראה איך תחזיק מעמד.
ושב לביתו, וכן הוה, שכל המדינה חלקה עליו, וכן כל העיר, וכל אנשיו חלקו עליו, ואשתו וילדיו היו כנגדו, והלך להתפלל שמונה עשרה, ובאמצע התפילה בא תרנגול הודו ענק, והחל להתפרע בנוצותיו, ובלבלו בעת תפילתו. וכבר לא היה יכול לעצור עצמו בחושבו: "הלא כל המדינה כנגדי, וכל העיר, גם אשתי וילדי, והנה גם העוף הזה מפריע לי", ורצה ליטול גרזן ולהסיר ראשו, וברגע האחרון עצר עצמו ואמר: רגע, רגע, הבעל שם טוב הקדוש אמר שכך יהיה, ועמד בניסיון.
אשר בנחל חלק מד מכתב ז' תרמג
