רבי שלמה קרליבך נולד בי"ח טבת תרפ"ה, פרסומו היה בתקופה שלאחר השואה האיומה שיהודים התהלכו שבורים ורצוצים, ור' שלמה על ידי שירתו סיפורי הצדיקים שסיפר וניגוניו הקסומים זכה לקרב אותם לצור מחצבם ולהחדיר בהם את האמונה הטהורה.
קשריו לברסלב ולספריו של מוהרא"ש בפרט.
ר' עמוס גור נ"י, ר' נועם פרנקברג נ"י, ור' ירוחם קליין נ"י, נולדו בקיבוץ של ה'שומר הצעיר' בצפון הארץ, (שכיום הנם חסידי ברסלב תלמידי "היכל הקודש" ומתגוררים יחד עם משפחתם ב"יבנאל עיר ברסלב"), לאחר הצבא נסעו לטיול בארה"ב, במהלך הטיול פגשו בר' שלמה קרליבך במהלך הופעותיו המפורסמות וזהו סיפורם:
שלמה קרליבך עלה לבמה, עיניו עצומות והגיטרה נתונה בין שתי ידיו, והוא מנגן ניגון מלא השתוקקות. כך, מיד בהתחלה. הוא לא התייחס לנוכחות הקהל והקהל מביט בו בעיניים פעורות. "ולירושלים עירך ברחמים תשוב…", פרט שלמה על מיתירי הגיטרה ומיתרי הנשמה של הקהל הצמא לטיפה של יהדות והקול הרועד רק הולך וגובר מרגע לרגע. "משהו בשירה היה כן ואמיתי, לא עוד גיטרות רועשות, תופים מחרישי אוזניים, אלא גיטרה קלאסית וקול צרוד ושברירי. אהבה שבוקעת מלב יהודי הרגשנו שמשהו בלב שלנו הולך ונפתח".
"מיד אחרי ההופעה ניגשנו שלושתנו לזמר החסידי, שהצליח לרגש אותנו כל-כך. סיפרנו לו שאנחנו שלושה קיבוצניקים מארץ-ישראל, והוא לא ידע את נפשו מרוב התרגשות. כל אותו הלילה ישבנו ושרנו שירי ארץ-ישראל, שרנו, בכינו, הרגשנו איך הנשמה היהודית שלנו – פתאום הבנו שיש דבר כזה – מתמלאת באור גדול כל-כך".
"יצאנו לדרך, ובמהלכה אמר לנו "יש עימי מזוודה של ספרים, שאתם יכולים לקחת מהם ולקרוא כאוות נפשכם, אבל ספר אחד יש לי, אותו איני נותן לאף-אחד. הוא בעבורי כאוויר לנשימה". אחרי שהוא אמר לנו דבר כזה, הסקרנות אודות הספר הייתה גדולה הרבה יותר. הפצרנו בו שייתן לנו לעיין בספר, לבסוף התרצה ונתן לנו אותו, אבל דרש מאיתנו להבטיח שהספר ישוב אליו אחרי הלילה".
"זה לא היה ספר, אלא חוברת קטנה, צבעונית, בשם 'מקור השמחה'. בתוך החושך הקולוראדי, העברנו בינינו את החוברת הקטנה עם האותיות העבריות, והתרגשנו באופן שאי-אפשר לתאר, מכל מלה ומשפט. 'בני אהובי, בכל מקום שאתה נמצא, נמצא איתך ה' יתברך'. מילים כה פשוטות, אבל אחרי שנים רבות כל-כך של ניכור וציניות, מהם ניסינו לצאת באמצעות הטיול הזה, הרגשנו שהן מדברות למקום האמיתי ביותר שלנו. כאילו נכתב הספר במיוחד עבורנו. המחבר ציטט מתורותיו של רביה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א, דברי חיזוק ועידוד בגודל מעלת השמחה והדיבורים של הרבי החלו למלאות את נשמתנו קראנו את הדיבורים בשקיקה צמאים לאותם מים – מי הדעת – שכה חסרו לנו. "בתום הלילה החזרנו את החוברת, הוא הלך לדרכו, ואנו הבטחנו להמשיך ולהיות עימו בקשר".
הספר "מקור השמחה" כידוע הוא אחד מהספרים הראשונים שחיבר כ"ק מוהרא"ש זי"ע, וניכר שר' שלמה שאב ממנו חיזוק עצום. ידוע שבמהלך הופעותיו היה מחלק מספריו וחיבוריו של כ"ק מוהרא"ש ז"ל בתורת רבי נחמן מברסלב לקהל השומעים.
הניגון של מוהרא"ש ז"ל ור' שלמה:
בימי צעירותו של כ"ק מוהרא"ש זי"ע היה נוהג ללכת להתבודד ולפרש שיחתו לפני הקב"ה שעות על גבי שעות, כדי להסיר ממנו חששות ופחדים עקב השהות ביערות ובשדות מקום שבני אדם אינם מצויים, הלחין כ"ק מוהרא"ש זי"ע ניגון מעורר למילים הקדושות : "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין, אין שום מציאות מבלעדיך יתברך כלל, ובכל תנועה ותנועה שם אלופו של עולם".
באחד הימים התקיימה בבית מדרשו של מוהרא"ש ז"ל שמחת שבע ברכות, ר' שלמה קרליבך השתתף בסעודה, במהלך השמחה החל מוהרא"ש לנגן את הניגון שהלחין למילים "ממלא כל עלמין", כששמע זאת ר' שלמה הוסיף להם לחן מקפיץ משלו.
מאז, צירף מוהרא"ש את שני הלחנים הללו ונהג לשיר אותם יחד בהזדמנויות רבות. בשנים האחרונות לחיי מוהרא"ש הוסיף הרב מאיר דוד פארקש מחסידי כ"ק מוהרא"ש ז"ל בוויליאמסבורג לניגון קטע נוסף משלו, הקטע הזה אומץ אף הוא ע"י מוהרא"ש ושולב בשיר שכיום התפרסם החרדי כולו במספר גרסאות.
פטירתו:
ר' שלמה קרליבך נפטר ביום ט"ז חשוון שנת תשנ"ה במהלך טיסה לארץ ישראל ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
