א – מה המקור למנהג החדש שעושים נסיעה לציון רבנו בראש חודש ניסן? והאם זה מנהג טוב?
כידוע, ראש חודש ניסן הוא יום ההולדת של רבנו, ולאחרונה ארגנו מארצות הברית נסיעה ביום זה לציון רבנו.
ולשאלתך מאין המנהג הזה? ידוע, שאצל אנשי שלומנו, היו נוסעים בכל ערב ראש חודש לציון הקדוש, כי מי שהיה גר באומן, היה יום יום עולה אחר התפילה, או בעת תיקון חצות אל ציון רבנו.
אבל כל אלו שגרו בטעפליק, או בשאר עיירות רחוקות, כגון: בטשהרין, וכד', באו בערב ראש חודש, כי כן מובא מהאריז"ל, שבראש חודש ובט"ו בחודש יכולים למצוא את הנשמות על קברותיהם.
זה שייך, אגב, לכל קברות הצדיקים, ולכן נסעו בקביעות, ואלו שהיו רחוקים עוד יותר, באו פעם בשנה, אבל מה שהזהיר רבנו לבוא אליו, היה רק על ראש השנה, שיבואו אצלו כולם.
ומה שאתה שואל מה זה שעושים נסיעה גדולה בראש חודש ניסן, האם זו הנהגה חדשה, שרוצים להיות אצל ציון רבנו, והאם זה מנהג טוב? מה אומר לך? אדרבה, הלוואי שתמיד נזכה להיות בציון רבנו. שזה כמשל לאדם הנכנס למקווה חמה, ויוצא זך ונקי, ולכן אשרי מי שזוכה להיות בציון הקדוש מידי פעם בפעם, ולכל הפחות פעם אחת בחיים, ישתדל לבוא אל רבנו.
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתפב, תשמא)
ב – חג הפסח קרב ובא במה כדאי להתמקד בחג הזה?
במה ששאלת במה להתמקד בפסח? העיקר הוא השמחה, לשמוח עם המצוות ובפרט עם אכילת מצה שאנחנו זוכים לקיים את רצונו יתברך, ולא אוכלים חמץ רק מצה.
צריכים לשמוח מאוד מאוד וכן להיזהר מחימוץ המוח, לא לשאול קושיות על הקדוש ברוך הוא. ועל כולם אם אתה רוצה להרגיש טעם פסח אמיתי, תעיין בהגדה של פסח עם פרוש "אור זרוע" ושם תמצא מרגוע לנפשך.
(אשר בנחל, כרך קסא, מכתב ד' תו, ניסן שנת תשס"ז)
ג – האם הרב הורה שאסור לספרדים לאכול אורז בפסח?
פלא על גבי פלא שבשביל חומרות יתרות אתה צריך לשבור את הבית שלך וכו'. לכן לדעתי, תיכף ומיד לך לפייס את אשתך ותגיד לה שאני אמרתי שתחזור מה שיותר מהר.
אתם יודעים את דעתי, שאני מקפיד לא להחליף מנהגים ולא להחליף נוסחאות כל אחד ילך כפי הנוסח שלו וכפי המנהג שלו.
אני רק ביקשתי את אנ"ש שהיות שלא אוכלים כל יום אורז שלוש פעמים ביום עד שיוצא מהאף וכו' ויכול לעבור שבוע או שבועיים או אפילו חודש שלא אוכלם אורז או קטניות, זה מה שאמרתי אבל לא אסרתי לספרדים שיאכלו קטניות, כי כל אחד צריך ללכת כפי המנהג.
לכן לא הבנת אותי טוב ובשביל זה עשית ריב עם אשתך וחבל מאוד. לכן אני מאוד מאוד מבקש שתפייס את אשתך ותגיד לה בשמי שתחזור ותבקש סליחה.
הקדוש ברוך הוא יעזור שיתן לך שכל לדעת איך להתנהג עם האישה כי על זה צריכים להיות חכם כמו שלמה המלך.
(אשר בנחל, כרך קסא, מכתב ד' תמח, ניסן שנת תשס"ז)
ד – האם יש מקור למנהג ששרים שירים בעת אפיית מצות?
עליך לדעת, כי אדרבה, זו מצווה גדולה בעת אפיית מצות לשיר שירים לקדוש ברוך הוא. ונוהגים בערב פסח כשאופים מצות מצווה, שאומרים הלל, ושרים לפניו יתברך, וזו השמחה הגדולה שלנו ביותר שלנו, שאנו יהודים מאמינים בני מאמינים בקדוש ברוך הוא, ומזכים את עצמנו ואת נשמות ישראל באפיית מצות, ואין שמחה גדולה מזו.
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתפז, תשמא)
ה – האם אומרים תיקון חצות בליל שבת?
אודות אמירת תיקון חצות בליל שבת ששאלת וכו' יש מחלוקת בין המקובלים, יש אומרים שכן לומר המזמורים של 'תיקון לאה' שהם בסימן כ'ל'א'ה', ויש מקובלים שאומרים שאין לומר גם את זה בליל שבת.
אני זוכר כשהייתי בליל שבת קודש פרשת 'חזון' תשכ"ו במירון. שמעתי שם איך שעובדי ה' מאנשי שלומנו כן אמרו 'תיקון לאה'.
עד היו מצלצל לי באוזניים המזמור כ"ד שאמרו ר' הירש לייב ליפעל ז"ל, בהתעוררות רבה. ובאמת כל האומרו אינו מפסיד כי זה סך הכול כמה מזמורי תהילים. ושמעתי מאנשי שלומנו שאמרו בשם מוהרנ"ת, שלזאת תקנו בהגדה של פסח לומר את הפזמון: "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב", זה במקום אמירת חצות, ובדרך כלל יוצא בעת חצות שאוחזים באמצע ה'סדר', ולכן קבעו את הפזמון הזה, להזכיר בניין בית המקדש: "אל בנה, אל בנה, בנה ביתך בקרוב".
(אשר בנחל, כרך יג, מכתב א תשצ, תשל"ה)
ו – איזו מסכת כדאי לסיים בערב פסח?
אודות שאתה שואל בעניין סיום לערב פסח, כי אתה בכור, והזמן קצר. אתה יכול לסיים מסכת 'תמיד', והיא גם מסכת, ויש לה רק כשמונה דפים, וזה בנקל לך.
(אשר בנחל, כרך יח', מכתב ב' תרעב, שנת תשל"ח)
ז – האם נהגו אנשי שלומנו לאפות מצות בערב פסח?
אודות שאלתו בעניין אפיית המצה לליל הסדר, אם נוהגים אנשי שלומנו לאפות בערב פסח.
חמדת לבבי! ידועה אמרת אנשי שלומנו היקרים, כששואלים אותם שיספרו איזו הנהגה מרבנו, כשנוגע העניין בהלכה, אומרים לו פתח את השולחן הערוך, ושם תמצא הנהגת רבנו.
כי רבנו לא זז כלל מהשולחן ערוך, וכן הזהיר אותנו גם כן להתנהג כך, ועל כן פתח את השולחן ערוך, ותראה שיש סימן שלם על עניין אפיית המצות בערב פסח (עיין באורח חיים, סימן תנ"ח), "נוהגים שלא ללוש מצות מצווה בערב פסח עד אחר שש שעות, שהוא זמן הקרבת קורבן פסח וכו' ", עיין שם.
הרי שלך לפניך, איך שצריכים לדקדק על כל פנים את המצות מצווה, שהוא ליל הסדר, לאפות בערב פסח.
אך בעצם המנהג יש מחלוקת הפוסקים, שיש אומרים שאין מקפידים על זה, ובפרט במקום שיש שם דוחק גדול, ובאים להתקוטט, חס ושלום, ומכל שכן שמרוב הדחק יכול להיות שיבוא, חס ושלום, לידי חמץ, על כן מקילים בזה, עיין שם.
על כל פנים אם הכול הולך בסדר הגון, ואינם דוחפים עצמם, ויש אנשים מסוימים שאופים, איני רואה למה לא נקיים את הסימן "שולחן ערוך", הלא רבנו אמר בפרוש:
"שלא לנטות מסעיף קטן שבשולחן ערוך", ופה הוא סימן שלם.
על כן במקום שהולך בסדר הגון, כאשר התרבה בזמננו, צריכים לדקדק ולקיים את הסימן הזה.
(אשר בנחל, כרך כא, מכתב ג' רכג, שנת תש"ם)
ח – מהי סעודת 'הבעל שם טוב' ומתי נוהגים לעשותה?
אודות מה ששאלת וכו', כידוע באחרון של פסח, הבעל שם טוב הקדוש זי"ע ניצול ממיתה. כי רצה לנסוע לארץ ישראל, ומן השמיים לא רצו שיסע. ורצונו היה לפגוש את ה'אור החיים' הקדוש. הסיפור ארוך מאוד ונפלא הוא, ואין הזמן עתה לספרו.
אך אנשי שלומנו מספרים אותו בשביעי של פסח בארץ ישאל ובאחרון של פסח בחוץ לארץ.
היות שרבנו היה נכד הבעל שם טוב, ונוהגים הם בשביעי של פסח אחר מנחה לפני השקיעה, לערוך סעודה ונקראת: 'סעודת הבעל שם טוב', ונוטלים ידיים ואוכלים מצות ושותים יין, ושרים שירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא, ויש ששרים את כל פסקי ההגדה, כל אחד כפי מנהגו, ומדברים מגדולת הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, ומספרים את סיפור נס הצלתו.
וזו נקראת גם 'סעודת משיח', כי הבעל שם טוב הקדוש היה בהיכל משיח, ושאל: "אימתי קאתי מר?" וענו לו: "כשיפוצו מעיינותיך חוצה, וייכלו הקליפות, ויוכלו לעשות ייחודים כמוך – אז יתגלה".
לכן נוהגים אנשי שלומנו לערוך סעודה זו בשביעי של פסח ולספר את הסיפור, כאמור לעיל, ומבקשים על עצמם ועל כל עם ישראל, שכבר נזכה לגאולה שלמה, ולסעוד בצוותא עם משיח צדקנו.
(אשר בנחל, כרך כט, מכתב ד' תרד, שנת תשמ"ב)
מאמר נפלא! למדתי הרבה ובקלות
תודה רבה!