שאלה :
יש לי ילדה בגיל שבע. כמעט בכל פעם שהיא מתלבשת עם בגדים יפים כמו לכבוד שבת, יום הולדת של חברה וכו', היא ניצבת לידי בגאון ושואלת : "אני יפה?". אני ממש לא יודע מה לומר לה ואני מנסה להסביר לה שהיופי שלה לא תלוי בבגד זה או אחר אלא בה בעצמה. מה דעתך?
תשובה :
כפי הנראה בתך מנסה להרגיש מוערכת. היא רוצה להרגיש טוב עם עצמה והיא זקוקה לאישור שלך לתחושותיה.
לצערנו הרב המושג של הערכה עצמית התעוות היום ונתפס אצל אנשים רבים כשאיפה להישגים שישאו חן בעיני אחרים. כלומר : 'כל זמן שאני מצליח להתלבש עם בגדים יפים שימצאו חן בעיני אנשים או מביא ציונים טובים שישמחו את ההורים, או שאשמח אנשים באופנים שונים, ארוויח כסף ואדאג שיהיה מי שידע מזה וכו' רק אז נחשב שאני בסדר ויש לי ערך. אני שווה למשהו כי מישהו שם לב אלי'.
וכאן למעשה טמונה הטעות משום שאנו לא אמורים להעריך את עצמינו ביחס למה שאחרים אומרים או חושבים עלינו. ההיפך הוא הנכון! עלינו לחקוק היטב בדעתנו שיש לנו ערך רב ועצום ואנחנו שווים הרבה בין אם אנחנו נראים יפה ובין אם לא, בין אם יש לנו ציונים טובים ובין אם לא. אנחנו שווים וזהו זה! (ועל העניין הזה כבר דיברתי בספרי "הכיתה אתגר למורים" והסברתי שמשום כך קבעה התורה פרשת ערכין ללמד שלכל אדם יש ערך ולא משנה מה הוא עשה או לא עשה).
מי שחי עם מחשבות "מה יאמרו עלי אחרים?", "כיצד מסתכלות עלי הבריות?", עליו נאמרו דברי חז"ל (קה"ר פ"א) : 'יש לו מנה מבקש מאתיים'. כלומר, זוהי רדיפה אין סופית אחר תגובתם של הבריות לשאלה : "מה יגידו עלי". ולכן אנו רואים שככל שאדם מפורסם יותר הוא מבקש להתפרסם עוד יותר. ככל שהוא מצליח למשוך תשומת לב מעניין מסויים, כן הוא ימשיך לנסות עוד ועוד וככל שיהיה לו מנה של תשומת לב ויחס מהבריות הוא יוסיף לבקש מאתיים…
אין לדבר סוף.
מה שאין כן אם מחנכים את הילדים כבר מקטנות להערכה עצמית שאינה תלויה בדבר ולא במה שיאמרו האנשים, סיכויים טובים שהם לא יחפשו להרשים את הבריות אלא ישמחו בעצמם ובחלקם. וזה למעשה הפירוש : "איזהו עשיר? השמח בחלקו". כלומר בחלקו האישי, במי שהוא, ללא קשר לדעתם של האחרים.
נסה למנות את הפעמים בהן עשית דברים בשביל לקבל הערכה מבני אדם. נסה להיזכר בפעמים בהן לא הצלחת בכך ואז חשת כשלון. האם זוהי ההערכה העצמית שאנו מבקשים להעניק לילדינו?
ולכן, כדאי שתשיב לבתך : חמודה שלי! אני אוהב אותך ושמח בך כפי איך שאת. גם אם היו לך בגדים אחרים, את בעצמך שווה הרבה מאד. את, את, את המיוחדת! ובקשר למה ששאלת על הבגדים – דעתי היא שאלו בגדים יפים לכבוד שבת והם ממש נראים יפים עליך.
עם תשובה מסוג זה אנו למעשה עושים סדר – העיקר נשאר עיקר והטפל יטפל אליו. מעבר לזה, אם בתך תשוב ותשאל מדי פעם : "אני יפה?" עליך להבין שהיא מתכוונת לאיך שהיא נראית עם הלבוש החדש ויהיה נחמד מצדך להשיב לה בחיוב כי לא בכל פעם צריכים להסביר הסברים. מאחר שאתה כבר מבין אל מה היא מתכוונת, ואתה בעבר כבר הסברת לה בארוכה, כעת כבר יהיה חכם להשיב בקצרה.
בהצלחה…
