קנא. אדם שראה קרי ביום הכיפורים – מה תקנתו?
אודות המקרה שקרה לך ביום הכיפורים, כבר גילה לנו רבנו את התיקון הכללי, ואמר תיכף ומיד כשזוכה לאומרו, לא ידאג כלל, ולא יחשוב עוד בזה…
ועל כן תראה לקיים דבר זה כל השנה:
- לומר בכל יום תיקון הכללי.
- לילך למקווה בכל יום.
- לתת צדקה בכל יום למען זכות הרבים.
(אשר בנחל כרך יד, מכתב א' תתקסד, תשלו)
קנב. האם לדעת רבנו יש עניין הנקרא "ניטל"?
תדעו, שעל פי דעת רבנו, אין עניין הנקרא בפי העולם "ניטל". אדרבה, צריכים אז להתבודד מאוד לבטל טומאת יש"ו נוצרי (ראשי תיבות ניט"ל) ובפרט לומר בלילה זה חצות, ולבקש הרבה שיפול הצלם ותתבטל טומאתם מן הארץ לגמרי, וללמוד תורה שבעל פה הגמרא הקדושה, שיש בכוחה לבטל קליפתם.
(אשר בנחל, כרך טו, מכתב ב יז, תשלו)
קנג. האם הרב יכול לברך אותי שאצליח בלימוד התורה הקדושה?
אודות שאלתך, ליתן לך ברכה שתצליח בלימוד התורה הקדושה. דע לך, ידידי היקר, בעניין זה לא שייך ליתן ברכה, בזה צריכים יגיעות והתמדה רבה.
וכבר אמרו חכמנו הקדושים (מגילה ו(: "יגעת ומצאת – תאמין, לא יגעת ומצאת – אל תאמין". ואמרו (ברכות סג (:
"במי אתה מוצא חמאה של תורה? במי שמקיא חלב שינק משדי אמו, כי העיקר תלוי בריבוי החזרה, שאז התורה תתקיים בידו.
רבנו נתן לנו סדר ודרך הלימוד נורא ונפלא מאוד מאוד, שעל ידו מצליחים מאוד בלימוד התורה הקדושה, והיא דרך קלה (עיין שיחות הר"ן) וכבר נדפס קונטרס "סדר דרך הלימוד".
(אשר בנחל כרך טו, מכתב ב' קד, תשלו)
קנד. האם מותר לכתוב תאריך לועזי?
אודות שאלתך בעניין הזכרת השנה למספרם. דע לך כי החת"ם סופר כותב בדרושיו (דרושי חת"ם סופר, דרוש לז' אב תק"ע) בדיבור המתחיל: 'אלו זכיתם הייתם מונים לבנינו של בית המקדש, עכשיו שלא זכיתם אתם מונים לחורבנו וכו' וזו לשונו שם:
"ולא כאותם חדשים מקרוב המונים שכותבים מגילתא מניין לידת… ועל ידי זה כותב וחותם עצמו שאין לו חלק באלוקי ישראל, אוי להם, כי גמלו לנפשם רעה, בתורת ה' מאסו וחכמת מה להם". עד כאן לשונו.
ראה גם ראה איך הצדיק הקדוש הזה החמיר על זה, על כן ראוי למנוע את עצמו מזה מכל וכול, ואם על כל פנים מוכרח כשעוסק באיזה עסק משא ומתן עם עובדי כוכבים, על כל פנים יכתוב חצי, כגון 76 (במקום 1976- המלקט) שלא נראה בפרוש, והנראה לי כתבתי.
(אשר בנחל כרך טז, מכתב ב' רצז, תשלו)
קנה. עצה להצלחה בעסק חדש
אודות מה שביקשת עצה, שתצליח בעסק שהתחלת, ושיגמרו הפועלים את עבודתם באופן שתבוא הסחורה אליך ותוכל למוכרה.
דע לך, ידידי היקר, כי הצלחה תלויה כפי שמוסר את עצמו לגמרי אליו יתברך ועוסק בתורה. כמו שאמרו חכמנו הקדושים (עבודה זרה יט:) 'דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים: "כל העוסק בתורה – נכסיו מצליחים לו".
וכן הוא במדרש תנחומא, פרשת תישא: "מכאן אתה למד, שכל העוסק בתורה, פרנסתו מן התורה, ומתעשר ומצליח"… חמדת לבבי! אל תדאג כלל, כי תיכף ומיד אם תמסור עצמך לגמרי אל ה' יתברך, תהיה לך הצלחה.
(אשר בנחל כרך טז, מכתב ב' ריט, תשלו)
קנו. יש לי פחדים רבים כיצד מתגברים עליהם?
מכתבך הארוך לנכון קיבלתי. אודות הפחדים שעוברים עליך. מה אומר לך, אין שום עצה אחרת רק להתבודד עמו יתברך, ולשפוט את עצמו. על ידי זה תסיר את הפחד ממך.
וכן תלמד בספר המידות, אות פחד, ותראה לקיים כל הנאמר שם, ועל כולם תראה לדבר מרבנו.
תמשיך על עצמך זכותו הגדולה, ותינצל מכל מיני פחדים של הבל, כי הדיבור הוא סגולה נפלאה וזיכוך הנפש לגדול מאוד, וממשיך ישועות.
כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש בחלום:
"מגדיל ישועות מלכו" [מאן מלכי רבנן (גיטין ס.), מי שמגדיל ומספר את הישועות שאירעו לרבנן] (על ידי זה) "עושה חסד למשיחו" [הקדוש ברוך הוא עושה חסד למי שמשיח בהם, היינו מי שמספר אותם הסיפורים] על כן בכל עת צרה תראה לדבר רק מרבנו, ועל ידי זה תזכה לישועות, ויתבטל ממך הפחד לגמרי.
וסיפר רבי לוי יצחק, כי הוא היה כלוא בבית הסוהר עם עוד אחד מאנשי שלומנו בעיר אומן חמישה עשר שבועות, ודנו אותו למיתה, רחמנא ליצלן.
ובלילה האחרון ענה ואמר האחד לרבי לוי יצחק:
"היות שהלילה הוא אחרון מחיינו, עלינו לומר 'תיקון חצות'. והשיב רבי לוי יצחק:
"אם הלילה הוא הלילה האחרון מחיינו, עלינו לדבר מרבנו".
ודיברו כל הלילה מרבנו, ואחר כך למחרת לקחו אותם לעיר קייב ושם נצלו על ידי נס (ויתבאר במקום אחר, אם ירצה ה').
על כל פנים רואים מזה, כי הדיבור והסיפור מרבנו מביא ישועות ונסים.
(אשר בנחל כרך יז, מכתב ב' תפו, תשלז)
קנז. האם יש עניין להדליק נר בבית בשנה הראשונה לפטירתו של המנוח?
וכן בעניין הדלקת נר בקברי צדיקים
לנכון קיבלתי את מכתבך עם הכסף להדפסה לעילוי נשמת אמך, עליה השלום. אודות ששאלת בעניין הדלקת נר בשנה הראשונה וכן ביום השנה, צריך שתדע, אשר נוהגים להדליק בבית הכנסת דיקא ולא בבית.
וכן נוהגים להדליק נר של שעווה דיקא, שהוא ראשי תיבות הקיצו ורננו שוכני עפר, שאנחנו מאמינים שיקומו בתחיית המתים.
ובעניין ששאלת להסביר לך עניין הדלקת הנרות לעילוי נשמת הנפטרים – הן בבית והן בבית הכנסת והן על קברם, אמרתי להעתיק לך מדברי החכם השלם איש אלוקי, רבנו יוסף חיים מבגדד, זכותו תגן עלינו, וזו לשונו בשו"ת תורה לשמה (סימן תקכ):
ועל מה ששאלת בעניין הדלקת נר בתוך השבעה בבית הנפטר, דע כי כתב רבנו בחיי ז"ל בפרשת תרומה וזו לשונו: "וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות, והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה, מתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה, מפני שהיא חתיכת אור חצובה מאור השכל, ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה, אף על פי שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט.
על כן המשילה שלמה המלך, עליו השלום לנר, הוא שאמר: "נר ה' נשמת אדם". עד כאן לשונו…
ועל כן בתוך השבעה, אשר נפש הנפטר עודנה מצויה בתוך הבית כפי ההתחלקות, כמו שאמר רבנו זצ"ל בטעם ז' ימי אבלות, לזה מדליקין נר שם בעבור הנאת הנפש, אחר ז' שמסתלקת לגמרי מן הבית, אין טעם להדליק.
וכן אם לא נפטר האדם שם – אף על פי שהאבלים הם שם – אין מדליקין, אך טוב להדליק נר בתוך י"ב חודש בבית הכנסת לנשמת הנפטר, וכן בכל שנה ביום השנה, יום הזיכרון, והיינו כי צריך שיאמר בפיו בשעת הדלקת הנר:
"שהוא מדליק הנר הזה למנוחת נפש פלוני בן פלוני". ואז בקריאה זו שהוא מוציאה בפה, תגיע הנאה לנפש האדם ההוא אפילו מרחוק. וכל שכן אם מדליק על המצבה עצמה ששם משכן חלק מחלקי הנפש.
והרי הודעתי לך לפי דרכנו שיש טעם גם כן בהדלקת נרות אצל מצבות הצדיקים זיע"א, כשהולכים העולם להשתטח שם, גם דע כי באור הנר יש חמישה גוונים הידועים למשכילים, וכנזכר בראש חודש, והם כנגד חמישה חלקי הנפש שהם: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה.
ודבר זה גם בדברי רבותינו, זיכרונם לברכה, בתלמוד הוא מפורש, במה שאמרו: חמישה שמות יש לנשמה, ועל כן אור הנר הוא דוגמא לנשמה, ולזה תהיה לה הנאה מן האור הנדלק על שמה, אך וודאי צריך להזכיר בפה שהוא מדליק שמן זה למאור למנוחת ולעילוי נשמת פלוני בן פלוני, וכאשר אמרנו, כי בכל עניין תמצא שהדיבור פועל.
וכאשר תראה מה שאמרו בצורכי שבת, שצריך לומר בערב שבת בכל עסק של תבשיל וכיוצא בזה שהוא עושה:
"זה לכבוד שבת".
ועל ידי הדיבור הזה, ממשיך הארת קדושה מקדושת השבת על אותו הדבר שעוסק בו, וכל זה נחשב מכלל כבוד השבת כנודע.
לכן ודאי טוב ונכון שהנר שמדליקין תוך ז' בבית וכן תוך י"ב חודש בבית הכנסת וכן בכל שנה ביום השנה, צריך שהבן עצמו ידליק הנר בידו בעבור אביו או אמו, ויאמר בפיו בכל פעם שמדליק:
"הריני מדליק שמן למאור נר זה למנוחת ולעילוי נפש וכו', ודבר זה נחשב לו בכלל כבוד אביו ואמו, ודי בזה למשכילים, והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי, עיין שם.
על כן אשרי מי שנזהר בזה להדליק נר נשמה לעילוי נשמת אביו או אמו שנפטרו, לא עלינו, כל השנה בבית הכנסת, או בבית המדרש דיקא, וכן כשבא על קברם ידליק נר נשמה, שהוא דבר גדול מאוד, וכן כשבא לקברי צדיקים ראוי להדליק נר נשמה, ויש לנשמה נחת רוח גדול בשמיים.
ושמעתי נוהגים בשעה שמדליקים נר נשמה לעילוי נשמת הצדיק הקדוש, אז בעת הדלקת הנר לבקש ממנו יתברך כל מה שצריכים בזכות הצדיק הקדוש שמדליק הנר לעילוי נשמתו, וזה מועיל מאוד מאוד שתתקבל תפילתו לרחמים ולרצון לפני אדון כל.
(אשר בנחל כרך יז, מכתב ב' תפט, תשלז)
קנח. האם מותר לקרוא תהילים בלילה?
והאם מותר לומר תהילים על קברי צדיקים בלילה?
בעניין אמירת תהילים בלילה, מובא בספר "אברהם" מהגאון מבוטשאטש ז"ל (אורח חיים, סימן שו) שבפרוש מתיר לומר תהילים בלילה בעבור חולה. כי זה רק בדרך תפילה ולא בכלל לימוד מקרא, שהזהיר האר"י ז"ל הקדוש שלא ללמוד מקרא בלילה, ועל כן אין שום איסור לומר תהילים בלילה, אם הכוונה לתפילות ובקשות…
ראיתי אצל אנשי שלומנו שבכל פעם שבאו אצל ציון רבנו בלילה אמרו את העשרה מזמורי התהילים, ולא חששו כלל, כי באמת זה רק עניין תפילה ולא לימוד מקרא בלילה, וכמו כן ראיתי כל אלו שבאו בלילה אל ציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי במירון, שאמרו שם תהילים בלי שום פקפוק כלל, והכול בכוונה לשם תפילה ותחנונים ולא בכוונת לימוד מקרא בלילה, וזה ברור.
(אשר בנחל כרך יז, מכתב ב' שפו, תשלז)
קנט. האם אפשר לקבוע חתונה בימי אלול?
אודות ששאלת, האם יש לקבוע חתונה בימי אלול, שמובא שאין עושים חתונות בימים האלה.
עלי לומר לך, שאין שום חשש להתחתן בחודש הזה. כי כך מבואר בספר "שדי חמד" (מערכת חתן וכלה וחופה, סימן כג) מה שהוסיפו מאנשי העיר הזאת, לומר שגם בכל חודש אלול אין נוהגים בו לעשות חופה, לא ראיתי ולא שמעתי מנהג זה.
ואני מעיד על עצמי, שנכנסתי לחופה בעיר הקודש בירושלים תיבנה ותיכונן בחודש אלול, והיתה הכנסת כלה בבית הרב הגדול המפורסם מוהר"ר יצחק פרחי, והיה על החופה כמעט כל גדולי הדור, ורבני וגאוני תקיפי דארעא דישראל זיע"א, עיין שם.
ועל כן אין שום חשש, לא מצד ההלכה ולא מצד המנהג. ואדרבה, בחור שלא קיים עדיין מצוות פריה ורביה, עליו למסור נפשו להתחתן תיכף ומיד קודם ראש השנה, והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים. בפרט על פי דעת רבנו, שגילה לנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן פז) שכוונת אלול היא תיקון לפגם הברית, ובשעה שאברהם אבינו שלח את אליעזר למצוא שידוך בעבור בנו, מסר לו את הסוד, איך זוכים למצוא זיווג בנקל…
הכלל והעיקר שצריכים להתחתן מה שיותר מהר, ובפרט אם הוא רווק, ישתדל להתחתן עוד קודם ראש השנה, כדי שיבוא לרבנו על ראש השנה אדם שלם, ולא פלג גוף, חס ושלום.
ודעת לנבון, שאין כדאי לריב בעבור זה, אלא לשכנע בדרכי נועם.
(אשר בנחל כרך יח, מכתב ב' תקכט, תשלז)
קס. מה העניין להתפלל בערב ראש השנה בקברות צדיקים ובפרט בציון רבנו
אודות שאלתך בעניין תפילה בערב ראש השנה בקברות צדיקים בכלל ובציון רבנו בפרט.
הנה ידוע, אשר הרמ"א כותב בשולחן ערוך, שבערב ראש השנה, אז המנהג לצאת לקברות צדיקים.
נשאלת השאלה, כיצד הולכים לקברות צדיקים להתפלל ולבקש, הלא צריכים לבקש את הקדוש ברוך הוא?
אלא התירוץ הוא, שאין באים לבקש ישועה מהצדיק, אלא באים אל הצדיק, ונותנים פרוטה לצדקה, ואומרים את ה'תיקון הכללי', ומבקשים שבזכות הצדיק השוכן פה, זכותו הגדולה תעמוד לנו, ובזכותו הקדוש ברוך הוא, יביא לנו ישועה, ויגאלנו ממצוקותינו…
ידידי היקר, היום האחרון של השנה, הוא הקדוש ביותר, ויכולים אז לתקן כל אשר פגמנו משך כל השנה.
על כן אנו באים אז אל רבנו ומבקשים:
"אבא אבא!, ראה איך עברה עלינו השנה, ותהא לנו למליץ יושר, שלא ידונו אותנו לכף חוב, ויתנו לנו פרנסה בשפע כל השנה, אנו צריכים בריאות וכל טוב" וכו'
ואין חסר על מה להתפלל, ובוודאי הזכות של רבנו תגן בעדך בלי שום ספק כלל.
(אשר בנחל כרך יח, מכתב ב' תקלא, תשלז)