קיא. האם כל הסגולות הנזכרות בספר המידות בדוקות ומנוסות?
באמת כל הסגולות שמביא רבנו, הן בדוקות ומנוסות. ואני יכול להעיד על זה. כגון: רבנו אומר בספר המידות (אות בנים, סימן פא וכן אות היריון, סימן ב) כשלוקחים עץ מקבר צדיק, או מגנט זו סגולה לבנים.
הנה הרופא ייאש אותי, ואמר שאין לנו סיכוי לילדים. ואני נטלתי ענף מעץ של צדיק וכן מגנט, והקדוש ברוך הוא עזר. ויש לי ילדים, ברוך הוא וברוך שמו.
כי כל עצות רבנו בדוקות ומנוסות, וצריכים לבקש שנזכה לקבלן.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תתכ, תשמא)
קיב. מדוע צריך ללמוד ליקוטי תפילות יותר מאשר ליקוטי מוהר"ן?
אודות השיחה ששאלת וכו', הלא היא מרבי נחמן טולשטינער, תלמיד מוהרנ"ת, שאמר, שצריך ללמוד "ליקוט הלכות" יותר מאשר ספרי "ליקוטי מוהר"ן" ו"סיפורי מעשיות.
כי מוהרנ"ת הוריד יותר ויותר דבר רבנו, שיהא מובן לאנשים. ואי אפשר להבין "ליקוטי מוהר"ן" בלי "ליקוטי הלכות.
כי מוהרנ"ת היה הכלי הראשון שקיבל מרבו, והבין דבר רבו יותר מכל התלמידים, ולכן אמר רבי נחמן שיחה זו.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תתכ, תשמא)
קיג. האם ללכת עם תכלת בציצית?
בעניין התכלת ששאלת. ידוע שמאז חורבן בית המקדש נעלם התכלת. רבנו התבטא פעם ואמר: "ממני עד משיח, כבר לא יהיה חדשות. רק דבר אחד, והתאנח ואמר: אה, תרחם! ".
ולא הבינו מה כוונתו, ובאמת בשנת תרמ"ח, היה צדיק קדוש: הרבי מראדזין זי"ע, שחיבר שלושה ספרים מעניין התכלת, ומצא את החילזון שממנה עושים את התכלת. הייתה עליו הרבה מחלוקת, כי לא כל חכמי ישראל קבלו דעתו, אבל היו גם הרבה שכן קבלו דבריו. והביא ראיות מחכמנו הקדושים, שהתכלת הזה הוא התכלת שהיה לעם ישראל מימות עולם, ואצל חסידי ברסלב, מאז ששמעו דיבור זה מרבנו, שיתגלה דבר אחד, והתברר שזה התכלת, אזי ישנם חלק גדול מחסידי ברסלב שהולכים עם תכלת, ואף שאין יודעים בברור, אם זה באמת התכלת, אבל אין מה להפסיד, כי היום הולכים עם ציצית של צמר, ולכן אין חשש שעטנז.
ובאמת נכון הוא לילך עם תכלת, כי תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכיסא הכבוד, (חולין פט.), ולכן ראוי לעשות כן.
(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תתלו, תשמא)
קיד. מה המקור למנהג החדש שעושים נסיעה לציון רבנו בראש חודש ניסן? והאם זה מנהג טוב?
כידוע, ראש חודש ניסן הוא יום ההולדת של רבנו, ולאחרונה ארגנו מארצות הברית נסיעה ביום זה לציון רבנו.
ולשאלתך מאין המנהג הזה? ידוע, שאצל אנשי שלומנו, היו נוסעים בכל ערב ראש חודש לציון הקדוש, כי מי שהיה גר באומן, היה יום יום עולה אחר התפילה, או בעת תיקון חצות אל ציון רבנו.
אבל כל אלו שגרו בטעפליק, או בשאר עיירות רחוקות, כגון: בטשהרין, וכד', באו בערב ראש חודש, כי כן מובא מהאריז"ל, שבראש חודש ובט"ו בחודש יכולים למצוא את הנשמות על קברותיהם.
זה שייך, אגב, לכל קברות הצדיקים, ולכן נסעו בקביעות, ואלו שהיו רחוקים עוד יותר, באו פעם בשנה, אבל מה שהזהיר רבנו לבוא אליו, היה רק על ראש השנה, שיבואו אצלו כולם.
ומה שאתה שואל מה זה שעושים נסיעה גדולה בראש חודש ניסן, האם זו הנהגה חדשה, שרוצים להיות אצל ציון רבנו, והאם זה מנהג טוב? מה אומר לך? אדרבה, הלוואי שתמיד נזכה להיות בציון רבנו. שזה כמשל לאדם הנכנס למקווה חמה, ויוצא זך ונקי, ולכן אשרי מי שזוכה להיות בציון הקדוש מידי פעם בפעם, ולכל הפחות פעם אחת בחיים, ישתדל לבוא אל רבנו.
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתפב, תשמא)
קטו. האם יש מקור למנהג ששרים שירים בעת אפיית מצות?
עליך לדעת, כי אדרבה, זו מצווה גדולה בעת אפיית מצות לשיר שירים לקדוש ברוך הוא. ונוהגים בערב פסח כשאופים מצות מצווה, שאומרים הלל, ושרים לפניו יתברך, וזו השמחה הגדולה שלנו ביותר שלנו, שאנו יהודים מאמינים בני מאמינים בקדוש ברוך הוא, ומזכים את עצמנו ואת נשמות ישראל באפיית מצות, ואין שמחה גדולה מזו.
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתפז, תשמא)
קטז. האם אדם צריך צדיק חי שיחזק אותו או מספיק להתחזק מספרי רבנו בלבד?
הצדיק זהו רבנו! מי שמרגיל עצמו ללמוד בספרי רבנו, לבו כל כך מתלהב אל הקדוש ברוך, וכבר איננו צריך את אף אחד. רבנו מלמד אותנו דרכים ונתיבות והנהגות איך להתקרב אליו יתברך, ובפרט מי שמרגיל עצמו לדבר אליו יתברך וללמוד ספרי רבנו, ובפרט כשלומד תורה מ"ליקוטי מוהר"ן", ואומר עליה תורה מ"ליקוטי מוהר"ן", מרגיש עולם הבא בעולם הזה, מרגיש שהקדוש ברוך הוא איתו.
עם כל זאת אם אדם צריך עדיין אחד שינחה אותו בדרכי רבנו, הלא כבר אמר מוהרנ"ת (ליקוטי הלכות, שלוחין הלכה ה'), שהצדיק השאיר תלמידים, ואלו התלמידים השאירו עוד תלמידים, ובכל דור ודור יש תלמידים שקבלו את נקודת הצדיק וכדאי להתקרב אליהם.
לכן כדאי לחפש ולבקש בין התלמידים תלמיד כזה שיכול ללמוד ולהסביר לו את דברי רבנו, ואז ייראה איך רבנו חי, לימודיו ועצותיו חיים קיימים, ומי שמקורב לרבנו ולומד ספרי רבנו, ודבר זה אי אפשר להסביר.
כמו שאמר רבנו: (שיחות הר"ן, סימן א) דוד המלך אומר: "כי אני ידעתי כי גדול ה'", היינו כל אחד ואחד מרגיש אחרת, ולכן השבח שדוד המלך אומר: "כי אני ידעתי", היינו 'אני' דייקא, כי כל אחד חש אחרת, וזאת אי אפשר להסביר לשני, ומי שמרגיל עצמו ללמוד ספרי רבנו, מרגיש שרבנו עמו.
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתצה, תשמא)
קיז. איך ידע אדם אם עשה באמת תשובה?
באמת כאשר אדם אוהב את כל בר ישראל, ועז רצונו וחפצו שיהיה טוב לכל יהודי, סימן שהוא בעל תשובה אמיתי, ותשובתו התקבלה בשמיים.
אבל אם יש לו איזו טינה בלב על מישהו, אילו ספקות, ידע שעדיין הוא רחוק מהקדוש ברוך הוא, וכמאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע: "מי שאוהב את האב, אוהב את הבנים. מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא – אוהב את בניו, את עם ישראל…
לכן זה הסימן אם הוא ירא שמים אמתי, ועובד את הקדוש ברוך הוא באמת, והוא בעל תשובה אמתי – כשאוהב את כל יהודי בלי יוצא מן הכלל, ואין לו שום קושיות על שום בר ישראל, אשרי הזוכה לזה!
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתצה, תשמא)
קיח. קיבלתי על עצמי לא לשמוע רדיו האם אני יכולה לשאול חברה בעת מלחמה, "מה אמרו בחדשות?"
אודות השאלה ששאלתם וכו', אם קבלה על עצמה לא לשמוע רדיו וכו', יכולה לשאול את חברתה מה אמרו בחדשות וכו', כשזו עת מלחמה וכו'.
אבל לשמוע רק את החדשות – אין בזה איסור. כי העיקר לא לשמוע ניבול פה, כפירות ואפיקורסות וכד', אשר זה עושה פגם בנפש, כי כששומעים איזה דיבור של מינות. זה נכנס בלב ומבלבלו, ולכן צריכים להישמר מאוד מה שומעים.
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתצז, תשמא)
קיט. מהו הזמן הטוב ביותר ללמוד את ספר הקבלה "עץ החיים"?
אודות שאלתך, מתי טוב ללמוד את ה"עץ החיים"? מה אומר לך, ידידי היקר! עיקר הזמן הטוב לזה הוא אחר חצות הלילה דיקא עד אור הבוקר, אז הוא זמן מסוגל לזה עד מאוד מאוד.
אך כשאינו יכול, אזי טוב ללמוד כל היום, ובפרטיות בעיר הקודש צפת – אין למעלה מזה.
אך במה ששואל, אם מותר ללמוד קודם חצות, אין שום איסור בדבר, אך אז תרעין סתומין (שערים סגורים), וקשה להשיג היטב את פנימיות הלימוד.
חזק ואמץ להתמיד בספר "עץ חיים", אשר רבנו אמר פעם: "איזה ספר יקר הוא זה". ומכל שכן כשזוכים לשלבו עם ההקדמות של רבנו – אין למעלה מזה!
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתקט, תשמא)
קכ. האם אמירת "תיקון חצות" שייכת גם בדור שלנו?
אודות קימת ואמירת 'תיקון חצות' ששאלת וכו', הלא הסימן הראשון ב'שולחן ערוך', מובא שם, שאדם צריך לקום בחצות, וכמו שעלינו להיזהר בכל סימן וסימן ב'שולחן ערוך', ולא שייך לומר: 'האם בדור הזה שייך לנו לקיים את ה'שולחן ערוך'?! כי בוודאי ובוודאי בשביל זה אנו יהודים מאמינים בקדוש ברוך הוא, ואנו הולכים על פיו. והסימן הראשון – לקום בחצות.
אבל מחמת שיש אנשים שקשה להם לקום אז, יש על זה כמה עצות. מי שער עד מאוחר – ממילא ער, אז מדוע לא יאמר 'תיקון חצות', שגורם שעשועים גדולים למעלה. מי שאיננו ער, ואיננו יכול לקום בדיוק בחצות, יכול לקום בשעה שתיים שלוש וכו', או קודם אור היום, ולומר אז את סדר 'תיקון חצות', וזה דבר גדול מאוד. ותהילה לאל, יש הרבה יהודים כשרים, שאומרים תיקון חצות
(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתקיז, תשמא)
