קכא. מדוע התפילות שלי לא נענות?

עליך לדעת שאין מושג כזה שהתפילות לא נענות. כי כל תפילה ותפילה, שאדם מבקש מהקדוש ברוך הוא – נשמעת ומתקבלת.

כי אצלו יתברך, כל תפילה עושה רושם. רק האדם גרם לעצמו מחיצות, וצריך לארוך זמן, עד שישבור את כל המחיצות המבדילות בינו לבינו יתברך…

ולכן, נא ונא ראה להמשיך ולהתפלל, ואז תראה ניסים נגלים שיעשה עמך הקדוש ברוך הוא.

(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתקכ, תשמא)

קכב. ברצוני ללמוד בספרי קבלה – מה דעתו של הרב על כך?

תדע, כי לימוד בספרי קבלה בלי ההקדמות של רבנו – הכול דמיון. והוא בכלל ריבוי אור, אשר יגרום שבירת הכלים, ובפרטיות מי שקלקל בבריתו, אין לו כלים ומוח להכיל בהם שכלו (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן נה) ובפרטיות חוכמת הקבלה בלי התבודדות היא טעות גמורה, והוא עומד עדיין בחוץ לגמרי. אין לו שום ידיעה, רק מטעה את עצמו.

צריך שתדע, כי רוב אלו פורקי העול, שנקראים פרופסורים, הלומדים קבלה, הם בקיאים בזה מאוד מאוד כידוע ורואים בספריהם, איך הם כופרים גמורים, רחמנא ליצלן.

מחללי שבתות ואוכלי טרופות ונבלות, ועוברים על כל התורה כולה כידוע ומפורסם דבר זה.

על כן אחי היקר! קודם צריכים ללמוד הרבה 'שולחן ערוך' ולהתבודד הרבה עמו יתברך, שנזכה לקיים מצוות מעשיות דיקא בלי שום חוכמות והשכלות של הבל. אחר כך יכולים להיכנס בלימוד הנורא הזה, ויצליח…

על כן עשה זאת, בני! ותתמיד בספרי רבנו, ואז תצליח את דרכך. כי אתה עוד לא יודע מה יכול לעבור עליך בחיים חיותך. ועל פי ההקדמות מרבנו יהיה לך בעזרתו יתברך חיזוק עצום.

(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ג' תתקסח, תשמא)

קכג. מהי העצה להינצל מהרהורים רעים לפני השינה?

אודות שביקשת עצה להרהורים רעים שבאים עליך קודם השינה. האמת אגיד לך, שנתתי לאחד עצה, שקודם שיישן, יעיין בשניים או בשלושה מכתבים מספר "אשר בנחל" כסדרן. ויינצל מזה.

ותהילה לאל, הועיל לו, כי בכל מכתב ומכתב מדבר מאמונה ומגילוי השכינה, וזה בעצמו שומר את האדם, והבן.

(אשר בנחל, כרך כד, מכתב ג' תשנז, תשמא)

קכד. האם אישה יכולה גם כן להתעלות בעבודת ה' יתברך?

בוודאי ובהחלט גמור, אישה יכולה להתעלות בתכלית העלייה, ולהגיע למדרגות רמות בעבודת ה' יתברך, עד מדרגת נבואה ממש.

כמו שכבר היו נשים צדקניות בעלות מדרגה והשגה גדולה. וכל העצות וההדרכות וההנהגות של רבנו הינן בהחלט גמור גם לנשים.

אדרבה, רבנו אמר לנו בפרוש, שעניין אמונה פשוטה בו יתברך נלמד את עצמנו מנשים, שמאמינות בו יתברך בתמימות ובפשיטות גמורה.

פעם אחת התבטא רבנו על סבתו הצדקת מרת אדל בת הבעל שם טוב הקדוש, זכותו יגן עלינו, שהעיקר שהגיעה למדרגתה היה  –  על ידי שהייתה תמיד הולכת עם כיסופים חזקים לעשות רצונו יתברך.

ועיקר החוב לנשים הוא רק בעבודת התפילה, כמו שאמרו רבותינו הקדושים בברכות: "תפילה דרחמי נינהו, נשים חייבות בהם". וכל הלכות תפילה למדו חכמנו הקדושים מחנה אם שמואל (שם).

על כן עליה להרגיל את עצמה העיקר בתפילה ובשיחה בינה לבין קונה, ולבקש הרבה ממנו יתברך, שתהיה הצלחה לילדים בחיים – הן ברוחני והן בגשמי, וכן להתפלל על הצלחת הבעל. ואם יש לה פנאי להתפלל שלוש תפילות – מה טוב ומה נעים, וכן אמירת 'חצות' ותהילים ותחינות ובקשות, וזהו עיקר עבודת האישה ברוחניות, ובזה היא יכולה להשלים את עצמה עד מאוד. עד שיכולה להגיע על ידי האמונה הפשוטה לידי דבקות עצומה בו יתברך.

(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ד' ל, תשמא)

קכה. האם מותר להתבודד אחר אמירת קריאת שמע שעל המיטה?

אודות, האם אחרי קריאת שמע שעל המיטה מותר להתבודד. אהובי, אחי! אין זה הפסק כלל, כי הברכה עושים על השינה. ומחמת שאין האדם יכול לישון תיכף ומיד, מותר לו אז – הן להתבודד והן ללמוד תורה עד שיישן.

כי עיקר הברכה היא עצם השינה, ובוודאי יישן אחר כך, אבל לעת עתה עד שיישן אמרו חכמינו הקדושים (ברכות יד.) "כל המשביע את עצמו מדברי תורה ולן, אין מבשרין אותו בשורות רעות".

(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ד' לח, תשמא)

קכו. כיצד אזכה לשלווה?

צריך שתדעי, כי בית שיש בו אהבה ושלום בית, אזי השכינה שורה שם, וכשהשכינה שורה שם, כבר נמשך הכול: שלווה, בנים ופרנסה. בכל פעם כשתלכי למקווה, בכל טבילה תכווני שם אחר מהצדיקים, כמו: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף דוד וכו'.

בכל טבילה שם צדיק אחר, ועל ידי זה  יועיל לך הרבה לנשמתך, ותהיה בשלווה.

(אשר בנחל, כרך כה, מכתב ד' עה, תשמא)

קכז. אבא שאיבד עצמו לדעת האם יש להגיד עליו קדיש או ללמוד משניות לעילוי נשמתו?

אודות שאלתו בעניין… שאיבד עצמו לדעת, רחמנא ליצלן, מהו הדין אודות 'קדיש' ולימוד משניות עליו וכו'. הנה בעניינים אלו טוב לשאול רב מובהק, כי ענייננו הוא רק לחזק ולאמץ בעבודת ה' יתברך, ולא להראות בדינים, אשר דבר זה שייך לרב מובהק דיקא.

אך עיין בספר 'חיים וברכה למשמרת שלום' על הלכות שמחות (סימן מט.) שהעלה להלכה, אשר אדרבה, על מאבד עצמו לדעת רחמנות גדולה עד מאוד מאוד.

על ראוי לבן להיות נזהר לומר עליו 'קדיש' בכוונה גדולה, וילמד משניות, וייתן צדקה לעילוי נשמתו, שלא ישוטט עירום, רחמנא ליצלן, עיין שם.

וזו סברה נכונה, כי רחמיו יתברך על כל מעשיו, ומה לעשות שאביו, רחמנא ליצלן, איבד עצמו לדעת, ועכשיו משוטט בעולם התוהו, והקליפות והסטרא אחרא נאחזים בו.

על כן מצווה רבה על הבן לעשות לטובת אביו, ויבכה הרבה לפניו יתברך בתפילה ובהתבודדות שימחול לו ה' יתברך, ויהיה רגיל הבן לצאת את בית החיים אל קברו, ויבקש שם רחמים רבים, וילמד שם משניות, ויאמר תהילים לעילוי נשמתו.

העיקר שייעשה למען זכות הרבים, כי מצוות זכות הרבים מגינה מאוד מאוד על האדם, ובפרטיות זכות הרבים להפיץ את תורת רבנו בעולם, אשר מחזירים אחרים בתשובה, אין לך עוד זכות הרבים כזו.

והנראה לפי עניות דעתי כתבתי…

(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' צו, תשמא)

קכח. האם ניתן לקיים גם בימינו את דיבורו של רבנו שאמר: "השבתות ששובתים אצלי הם גדולים וטובים יותר משבע פעמים תענית משבת לשבת"?

אודות ששאלת, איך מקיימים מה שאמר רבנו (חיי מוהר"ן, סימן רצז) "השבתות ששובתים אצלי הם גדולים וטובים יותר משבע פעמים תענית משבת לשבת". זה שייך גם עכשיו, על ידי שמתקרבים אל אחד מתלמידיו שקיבל בשלמות דעתו.

כמובא (ליקוטי הלכות, שלוחין, הלכה ה'), עיין שם. אשרי מי שמקיים את זאת בתמימות ובפשיטות, ואז לרב טוב הצפון יזכה.

(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' קכ, תשמא)

קכט. האם יש עניין לשלם על מצווה?

אין מושג כזה בחינם, כל מצווה צריכים לשלם עליה ממון הרבה, כמובא בזוהר (חלק ב', קכח) "אגיר שלים". היינו שצריכים לשלם על כל מצווה שכר הרבה, כי אין דבר כזה בחינם. ויש לומר 'בחנם' עולה ס"מ, כי רק הוא רוצה בחינם, ולכן רצה להחזיר את עם ישראל למצרים למצר ים, לצמצום המוחין, ולכן אמרו (במדבר, יא, ה): "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם". כי שם בזוהמת מצרים היה העניין של 'בחנם', שעולה כמספר  ס"מ. לכן צריכים להרבות בכסף בעת קניית מצווה, ולא לצמצם.

(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' קכא, תשמא)

קל. בעלי שומע בקול חבריו ואינו שומע בקולי – מה עושים?

אישה הרואה שהבעל שומע בקול חבריו ועושה רצונם ולא בקולה. עליה לידע שאין לו ביטחון עצמי, היות שהוא אינו חושב אשתו כגופו, והיא עצם מעצמיו, אזי כל אשר היא אומרת, אינו נוגע לו, ולא נכנס בלבו ובדעתו כלל.

לכן עיקר העצה בעבורה – לבנות לבעלה את הכבוד העצמי. לכבדו וליקרו, ובזה היא מגדלת דעתו. כך היא יכולה לשבות את לבו אליה: כי טבע האדם שרוצה להיות משהו, וזהו טבע הבריא, כמו שכתוב (דברים כ, יט): "כי האדם עץ השדה". אדם נדמה כאילן, אשר צומח וצומח וכו', אם מעכבים אותו באיזה מקום, אף שיצמח עקום, אבל תמיד יעלה מעלה מעלה. כי רוצה לטפס ולעלות.

כך אדם, שרוצה לגבוה לעלות ולהתגדל, אם לא ימצא קרקע פוריה לזה בבית, אזי יחפש את זאת בחוץ אצל חברים וידידים. על כן עיקר העצה במצב כזה, שהבעל איננו רוצה לשמוע כלל לדברי אשתו, שהיא תהיה פקחית, וכל אשר רוצה – תיתן לו. כך תבנה לו את הביטחון העצמי, ולא יארך זמן רב ויזכו לשלום בית נפלא מאוד, ולא יצטרכו לעצות מבחוץ, כדי ליישב את שלום הבית ביניהם.

(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' קמ, תשמא)