קלא. האם לאדם מותר להתפאר על עצמו?
צריך שתדע, כי האדם מותר לו להתפאר, כמו שעשה רבי יוסף, שאמר "לא תתני ענווה דאיכא אנא" (סוטה מח:), אבל זה הוא רק מי שמקיים באמת מה שמתפאר, כי אחרת הוא שקר, ולשקר אין רגלים.
מובא בספר 'שפת אמת' מהצדיק מבערזאן ז"ל (פרשת וארא), מי שהוא בתפארת, שמפאר את עצמו, ואומר שיכול לעשות כך וכך, ואם הוא מקיים מה שאומר לעשות, זה סימן שהתפארותו היא אמת.
מה שאין כן כשאין ביכולתו לקיים במה שמתפאר, הרי הוא שקרן, ואין בהתפארותו אמת.
(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' קסט, תשמא)
קלב. נפגשתי עם הרבה בחורים ועדיין לא מצאתי את השידוך האמתי שלי – מה עלי לעשות?
הנה אני שולח לך תפילה מליקוטי תפילות, חלק ב', תפילה מ"ה, ותאמרי תפילה זו ארבעים יום רצופים יום יום. מלבד זאת תהיי רגילה לילך למקום מיוחד ופנוי שאין שם בני אדם, ותספרי לפניו יתברך את כל לבך וכל מה שעובר עלייך בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות, הכול לכול תגלי ותספרי לפניו יתברך, ותבקשי רחמים ותחנונים.
ביום ובלילה תהיי רגילה לבקש ממנו יתברך: "חוסה עלי, וזכני למצוא את בן זוגי", וכשיסתיימו ארבעים היום. תיסעי אל ציון רבי שמעון בר יוחאי במירון, ותאמרי שם את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו בלי הפסק כלל. אחר כך תפרשי את כל שיחתך שם בלשון עצמך (היינו שפת האם), ותרחיבי את הדיבור שם, וגם שם תאמרי למה באת הנה ומי שלח אותך.
משם תיסעי אל ציון יונתן בן עוזיאל, ותאמרי שם עשרה מזמורי תהילים שנקראים 'תיקון הכללי', והם: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"נ. אחר כך תפרשי את שיחתך בפרטיות, ותספרי לפניו יתברך את כל לבך, אם אפשר לבכות – מה טוב ומה נעים, ועינייך אל השמים כל הזמן, וגם שם תאמרי מי שלח אותך לכאן (בכל המקומות תפרשי את השם). ואז דעי לך, כי מן השמים ירחמו עלייך, ותיכף ומיד השידוך הראשון שידברו לך – תסכימי. כי זהו זיווגך האמתי.
תיכף ומיד הזדרזי לעשות 'תנאים' ואחר כך חתונה, והשם יתברך יצליח דרככם, שיהיה בשעה טובה ומוצלחת, ותהיי שמחה ועליזה בחייך, ותראי בנים ובני בנים.
(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' קעג, תשמא)
קלג. מה החוב המונח עתה על כל יהודי להציל את עם ישראל?
העיקר – אחדות ואהבה, לאהוב זה את זה, לעקור את השנאה ואת הטינה. ולא נטעה את עצמנו, שיש אהבת הבריות, בשעה שאחד אינו יכול לסבול את זולתו.
צריך שתדע, אשר אהבת ישראל לא נקרא שההוא צריך להחזיק כמוני וכו', וצריך לילך אחר הרבי שלי והדרך שלי, זה שקר גמור, שקר גס, ואין זו נקראת אהבת ישראל, אלא צביעות שאין כדוגמתה.
(אשר בנחל, כרך כו, מכתב ד' רמ, תשמא)
קלד. האם בזמן שמתבודדים אפשר לרשום את בקשותיו במקום לאומרם?
זה אפשרי, אבל תקרא אחר כך את כל מה שכתבת, ותאמר בפה דיקא. כי רבנו אומר: (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן לד) למה אדם צריך להתפלל, הלא הקדוש ברוך הוא יודע מחשבות, ועל כן מה שאדם צריך יתרכז במחשבה, ויבקש דרך כך את הקדוש ברוך הוא, ויראה ישועה, למה צריכים להעלות על מוצא שפתיו את הבקשות והתפילות?
אלא על ידי הדיבור שאדם מדבר אל הקדוש ברוך הוא, בזה בונה כלי, והכלי מקבל בו את השפע.
לכן צריכים תפילה דיקא, שהיא כלי השפע. לכן, אם אינך יכול להתבטא בדיבורך מאיזו סיבה שהיא, אתה יכול להעלות את דיבורי התפילה על הכתב, ואחר כך לקרוא את התפילה לפני הקדוש ברוך הוא.
(אשר בנחל, כרך כז, מכתב ד' שב, תשמב)
קלה. בצעירותי גנבתי מעות האם אפשר לעשות על כך תשובה?
על הכול יש תשובה, ובפרטיות בעניין כזה, אמרו חכמינו הקדושים: (ביצה כט.) "גזל ואינו יודע למי גזל, יעשה מזה צורכי רבים", ואיזה צורכי רבים יש עוד יותר מהדפסת ספרי רבנו, שמתפשטים בכל תפוצות ישראל, ומי שמסתכל בהם, מתעורר לתשובה. נמצא שיש לך חלק בכל הרהורי התשובה…
על כן תשובתך בצדך, העיקר לעשות התחלה חדשה, ובפרטיות שנתת סכום הגון כזה על הדפסת ספרי רבנו. בוודאי יומחל לך הכול, כי זוהי זכות הרבים נוראה ונפלאה מאוד מאוד.
(אשר בנחל, כרך כז, מכתב ד' שמז, תשמב)
קלו. מנהג אנ"ש בימי השובבי"ם, יום אחד בשבוע לא לאכול דבר מן החי, האם זה נוהג גם בנשים ? "ומה ייעשה אדם שקשה לו להקפיד על מנהג זה?
הלא ידוע, שאחת ההנהגות שנהגו בה אנשי שלומנו בימי השובבי"ם, היא ההנהגה שנוהגת עוד מזמן רבנו, שלא לאכול יום אחד בשבוע דבר מן החי, וזה נוהג רק לגברים ולא לנשים.
אם אדם מרגיש שזה קשה לו, אזי יעשה דברים אחרים לתיקון נשמתו, כגון: ירבה בצדקה, כמובא (ליקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן רסד), שזה שייך לכולם, וזהו תיקון הברית.
כי ההנהגה הנ"ל היא רק קבלה שקיבלנו איש מפי איש, ולא הנהגה כללית. ואין להתבלבל אם נבצר ממנו לקיימה, אלא יעסוק בתיקונים אחרים על הפגמים שפגם.
(אשר בנחל, כרך כז, מכתב ד' שפט, תשמב)
קלז. באילו ספרים ללמוד ובאילו ספרים לא ללמוד?
לא כדאי לך להתבלבל משום דבר, אלא תלמד במה שמאיר לך. העיקר שצריכים ללמוד בכל יום: מקרא, משנה, גמרא, מדרש והלכה. ויותר מזה אינך צריך להתבלבל, ואם יש לך עוד זמן ללמוד לימודים נוספים – ראה ללמוד, אך לא להתבלבל משום דבר שבעולם.
כי התורה היא חוכמתו יתברך, בוודאי יש המון ספרים ללמוד, אבל כבר גילה לנו מוהרנ"ת (בהקדמת ה"ליקוטי הלכות"), שלא צריכים להתבלבל מריבוי הלימודים. אפילו דרושים ארוכים אסור להתבלבל, אלא להתחיל ולעיין בקטע אחד ועוד קטע ועוד קטע, עד שזוכים לסיים עניין אחד. ואז מתחילים עוד פעם.
ולכן אל תבלבל את עצמך, אלא תלמד בכל יום קטע מספר זה וקטע מספר אחר וכו', עד שתזכה לעבור על כל הספרים.
(אשר בנחל, כרך כז, מכתב ד' שצה, תשמב)
קלח. מי שאומר את כל ספר התהילים האם יצא חובת קריאה של 'תיקון הכללי'?
הן אמת, שלגמור את כל ספר התהילים – זהו דבר גדול מאוד. וכתוב בשם הבעל שם טוב הקדוש זי"ע על הפסוק (תהילים קו): "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. מי שרוצה למלל את הגבורות – יגמור כל ספר התהילים. ואין דבר גדול מזה. כמו שאומר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, סימן עג), שאמירת תהילים מסוגלת לתשובה, ופותחת לאדם כל השערים שהיו סגורים ממנו, ומקשרת אותו אל האות והשער השייך אליו.
עם כל זאת עליך לדעת, אשר אלו העשרה מזמורי תהילים, שהם 'תיקון הכללי', זהו גילוי חדש שאמר רבנו, שאף אחד לא גילה זאת.
היו המון צדיקים שרצו למצוא את התיקון לחטא הזה ולא הצליחו. ולי נתן הקדוש ברוך הוא את הסוד. ולכן 'תיקון הכללי' זהו עניין אחד, ואמירת התהילים זה דבר אחר.
לומר את ה'תיקון הכללי' צריכים לקיימו בתמימות ובפשיטות, ומי שרגיל את עצמו לאומרו בכל יום אשריו.
זה אורך כעשר דקות, וכל כך מסוגל, עד כדי כך שאומר רבנו: (ליקוטי מוהר"ן ,חלק א', סימן כט) "שהתיקון הכללי מביא לאדם פרנסה בשפע, רפואה וכו'". כי כל הדמים ניתזים לדם במוח, וכשאומר 'תיקון הכללי', זה מטהר לו את המוח, והדמים הולכים כסדרן, וזוכה לישועה, לרפואה ולפרנסה. לכן אשרי האדם האומר בכל יום 'תיקון הכללי', ואין זה קשור לאמירת ספר התהילים, שהוא עניין גדול בפני עצמו.
(אשר בנחל, כרך כח, מכתב ד' תעב, תשמב)
קלט. אשתי מתעקשת לגור ליד הוריה – האם זה כדאי?
בהתחלה בשנים הראשונות אחר החתונה, כדאי לגור ליד הורי האישה, כי זה רק יחזק את שלום הבית והאהבה בין בני הזוג.
סוף כל סוף האישה קשורה אל האימא, ולכן אם האישה כל כך מתעקשת לגור ליד אימה – צריכים ליתן לה ולהסכים עמה.
כי באמת אורך זמן להתרגל לבעלה, וזה דבר טבעי, ועל החתן להבין זאת, כי כאימה כן בתה (עיין ירושלמי סנהדרין ב, ו) ואם הבעל יהיה חכם ויכבד את הורי אשתו – חמיו וחמותו, אזי לא יארך זמן רב, שהאישה תהיה מסורה אליו לגמרי לגמרי.
(אשר בנחל, כרך כח, מכתב ד' תקכט, תשמב)
קמ. האם יש לומר וידוי בשעת קריאת שמע בשבת ובחג?
אודות אמירת וידוי בשעת קריאת שמע בשבת ובחג, כן נהוג אצלנו, כי אדם צריך לחיות בתחושה כזו, שהנה היום הזה הוא היום האחרון שלי.
הנה קודם השינה אדם אומר קריאת שמע שעל המיטה, ומתוודה מה שעשה כל היום, ומקבל על עצמו ד' מיתות בית דין, ומוכן כבר למסור נפשו לקדוש ברוך הוא, בפסוק (תהילים לא, ו) "בידך אפקיד רוחי", ולכן אנו נוהגים גם בשבת וביום טוב לומר וידוי, אף שלא אומרים בדרך כלל, אבל מי שחי בהרגשה כזו, שאולי זה יומו האחרון – הוא מתוודה… אם אדם דבוק בקדוש ברוך הוא, ויודע שהלילה הזה הוא יומו האחרון, לאדם כזה מותר לומר וידוי בשבת וביום טוב, והבן.
(אשר בנחל, כרך כח, מכתב ד' תקל, תשמב)
