רא – האם יש דין הסגת גבול בהדפסת ספרי רבנו?
עליך לדעת, כי אין לשום בריה 'חזקה' על ספרי רבנו, כולנו בנים אצל רבנו, ועל כולנו מוטל החוב, ולא שייך בכלל עניין הסגת גבול בזה.
אפילו שזה הדפיס חידש דברים שלא היו וכו' כגון: אותיות חדשות, או חידוש באופן אחר.
כי כן מבואר בדברי שאלות ותשובות "עטרת חכמים", לגאון האמתי שר התורה מורנו הרב ברוך תאומים ז"ל, בעל 'ברך טעם', (יורה דעה, סימן כה) כי תיכף ומיד שמכר הראשון את ספריו, אי אפשר לו לאסור את שלו.
כי כל עניין החרמות שעשו בעת נתינת ההסכמות היה רק כדי לא להזיק למדפיס הראשון.
אבל תיכף ומיד שמכר אפילו אם זה עוד בתוך שנות החרם, אין ביד המדפיס לעכב כלל, ולא עוד אפילו חידש משהו בדפוס, מה שלא היה, מאחר שכבר מכר את ספריו, אין לו רשות למנוע ולעכב את האחרים וכו', כך הוא פוסק להלכה.
(אשר בנחל, כרך ח', מכתב תתקעט, שנת תשל"ד)
רב- מה הם זמני הרצון הטובים ביותר להתבודד לפני ה'?
העיקר ראה לנצל את זמני הרצון, ובזה תצליח דרכך לאורך כל ימי חייך. ומתי הם זמני הרצון?
בשעה שבני אדם אחרים בטלים ומובטלים כגון בערבי שבתות ובערבי חגים, שאז על פי רוב כולם טרודים רצים ורצים וכו', ואינם עושים שום דבר…
אז הוא הזמן המוכשר ביותר להתבודדות ולימוד התורה הקדושה. וכן בשאר זמנים שדרכם שבני עולם מבטלים, אז הוא עת רצון גדול בשמים. כי אחרת לא היה הסמ"ך מ"ם מניח עצמו על ימים ושעות אלו לחטוף ולגנוב את הזמנים האלו מנשמות ישראל.
וזכור כלל זה, אז תצליח. "תמיד בשעה שבני אדם מבטלים, אז דייקא תתחזק להתבודד ולשקוד על דלתי תורה".
(אשר בנחל, כרך ט', מכתב תתקעח, שנת תשל"ד)
רג – כיצד ניתן להינצל מעניות?
צריכים להבין אשר כל העניות באה לאדם רק מחמת עצלות שהוא עצל, ואינו רוצה לעשות דבר ומיואש וכו'.
הכלל הראשון: צריכים לברוח מחובות, כי חובות זה כמו שעושה חור בהיכל. ואז כל השפע שרק יכנס ייצא ממקום אחר, ואף פעם כבר לא יהיה בהיכל.
הכלל השני: לא כל דבר שאני צריך מוכרח להיות בו ברגע, צריכים לחכות הרבה על כל פרט ופרט. אי אפשר לדחוק את השעה. אף שאני צריך את זה ולכל אחד יש את זה וכו' אז מה אם לי אין, אני צריך לחכות.
הכלל השלישי: להעלים ולכסות את ההכנסות שלו, כי אין ברכה באה אלא בדבר הסמוי מהעין.
הכלל הרביעי: וזה העיקרי, רק תפילה ועוד פעם תפילה, כי אי אפשר להשיג שום דבר רק על ידי תפילה.
(אשר בנחל, כרך ט', מכתב תתקצט, שנת תשל"ד)
רד – כיצד להינצל ממחשבות רעות בעת התפילה?
בעניין המחשבות הזרות שנכנסות בך בתוך התפילה, העיקר להרגיל את עצמו להתפלל מתוך הסידור דיקא, ולא בעל פה. וסמכו את זה בספרים הקדושים על פסוק (אסתר ט, כה): "אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה". על ידי שאומרים בתוך הספר תסתלק ממנו המחשבה הרעה, כי יסתכל בתוך הספר, והאותיות יאירו לפני ענייו.
וכבר גילה לנו רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן קכב), שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר, ואינו משגיח על המחשבות הזרות, על ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירים ממנו, והורג אותם לגמרי, העיקר לא להסתכל עליהם ולא להתבלבל מהם וכו', עיין שם.
אחד שאל את מוהרנ"ת, אם עדיף יותר להתפלל את כל התפילה במהירות, ועל ידי זה ינצל ממחשבות זרות, או יתפלל לאט? והשיב לו מוהרנ"ת:
תתפלל יותר טוב לאט. באופן כזה תזכיר לעצמך בכל פעם, אבל אם תתפלל במהירות, אתה יכול להתפלל את כל התפילה במחשבה זרה אחת, והבן.
רבי אברהם ברבי נחמן אמר, שהאדם צריך לידע כשהוא נכנס אל תוך התפילה, שהוא נכנס בגן נהדר (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן סה), ועל כן כשהוא כבר בפנימיות הגן אינו מתבלבל מאחר כלל, רק מלקט לעצמו ציצים ופרחים כל אשר עולה בידו.
והוא עניין נורא ונפלא לידע דבר זה, כי על פי רוב בשעת התפילה מסתכל על אחרים, איך חברי מתפלל? אילו תנועות הוא עושה, אתפלל ואעשה כמותו, על כן העיקר לשכוח מאחרים בשעת התפילה ולדבק עצמו בו יתברך.
(אשר בנחל, כרך ט', מכתב א' ה, שנת תשל"ד)
רה – אין לי הצלחה בלימוד התורה – מה אעשה?
אודות לימוד התורה הקדושה, צריך שתדע דברי המקובלים: מי שקשה עיון מאוד בלימוד, טוב שירגיל עצמו לחזור הרבה פרקים משניות והרבה עין יעקב ומדרשים, ויכניס כל מוחו ועיונו בזוהר הקדוש ובתיקונים ובכתבי האריז"ל, ויפרשם על פי ההקדמות הנוראות שקיבלנו מרבנו, שהוא האורייתא דעתיקא סתימאה.
ואל יאמר כדברי המון העם: אם אי אפשר לו להבין עומק הגמרא, בוודאי גם בכתבי האריז"ל לא יבין. אין זה נכון כלל.
וכבר אמר האריז"ל, שכל מי שלא ראה הצלחה בלימוד הגמרא, יכניס כל עיונו בסודות התורה, ושם יכול להצליח דרכו היטב, ואפשר שנשמתו מסוגלת מאוד מאוד בפנימיות התורה.
(אשר בנחל, כרך ט', מכתב א' כג, שנת תשל"ד)
רו – מניין שאנשי שלומנו הם צדיקי הדור?
מה ששאלת מהיכן לקחתי כי אנשי שלומנו הם צדיקי הדור וכו', עיין בליקוטי הלכות (פדיון הבן, הלכה ה', אות יט), מה שמפרש את הפסוק (תהילים קמה): "יודוך ה' כל מעשיך וחסידיך יברכוך כבוד מלכות יאמרו" וגו', היינו שהחסידים שהם צדיקי האמת , מודיעים לבני האדם גבורותיו וכו. עיין שם.
(אשר בנחל, כרך ט', מכתב א' ל, שנת תשל"ד)
רח – מה העצה להצליח בעולם הזה?
אם אתה רוצה להצליח בזה העולם "תשלים עם המציאות", ותבטל את עצמך רק אליו יתברך. ואז דיקא תעבור את זה העולם בשלום.
(אשר בנחל, כרך ט', מכתב א' נח, שנת תשל"ד)
רט – האם אישה יכולה להחזיק בספר תורה ולהישבע?
אודות אישה שתחזיק בספר תורה ותישבע וכו' אין על זה שום היתר ובפרט בעת שהיא אינה טהורה.
אישה נוהגת להישבע אצל המזוזה שאחר פטירתה יביאו אותה לתיקון אל רבנו. כך נוהגים שהבעל נשבע בספר תורה והאישה נשבעת במזוזה. שרבנו אמר אם נשבעים בחפץ של מצווה שלאחר הסתלקותו יביאו אותו או אותה לתיקון, מוכרחים להביא אותם אליו מפני השבועה.
(אשר בנחל, כרך קס, מכתב ד' אדר תשס"ז)
רי – האם כדאי לנסוע בחנוכה לגן החיות או לראות קרקס כדי לראות נפלאות הבורא?
אודות שאלתך, האם לנסוע לגן החיות בחנוכה וכו', וכן מה בעניין קרקס וכו', באמת עם ילדים קטנים הולכים, אבל לאדם גדול, עבירה ללכת שמה משום מושב לצים וכו'.
ובפרט שנכשלים שם בראיות אסורות, ובעניין שרואים נפלאות הבורא וכו', מבואר בשו"ת "ערוגות הבושם" (חלק אורח חיים, סימן לט) בראיות נפלאות מדברי חכמנו הקדושים לאסור בתכלית האיסור, עיין שם.
וכן בעניין קלפים, הרחק מהכיעור והדומה לו. ובפרט בימים קדושים כאלו, שמאיר אור הגנוז, כמובא בספר הקדוש "בני יששכר", ועל כן חבל לבטל את הימים האלו בשטויות ובהבל וכו'.
יותר טוב להתבודד עמו יתברך, וליתן תודה והודאה לקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו, ובפרט שאנו יודעים מרבי אמת כזה, רבי נורא כזה, טוב להודות לקדוש ברוך הוא, שאנו אוחזים את עצמנו ביחד, ויש לנו חבורה קדושה כזו, תלמידי "היכל הקודש", טוב להודות לה'.
(אשר בנחל, כרך ט', מכתב תתקפח, שנת תשל"ד)
