רמא. מה עלינו לעשות כדי להצליח בהתקרבות אל רבנו?
מה אומר לכם, אם אתם רוצים להצליח בהתקרבות אל רבנו, עליכם להתמיד ביותר בספרי רבנו, כי בלי לימוד ספרי רבנו, האדם הוא רחוק לגמרי ממנו.
ובאמת כל העניין של רבנו הוא תורה. להתמיד מאוד בלימוד התורה הקדושה. כי רבנו הוכיח פעם את אחד על התמדת הלימוד, ואמר לו:
"מדוע לא תלמד, מה תפסיד בזה?! הלא תקבל עולם הבא על הלימוד"…
נא ונא תתחזקו ותתוועדו בכל יום לדבר ביחד מדברי רבנו, ועל ידי זה תצליחו מאוד.
(אשר בנחל, כרך יב, מכתב א' תקיח, שנת תשל"ה)
רמב. מהי העצה להצליח בעסקים?
אודות העסק שבקשת להודיע לך וכו', עלי לומר לך כי אם אתה רוצה להצליח בחייך, אתה צריך למסור כמה דברים גם לאחרים, כי ברגע שאדם לוקח על עצמו הרבה דברים, הוא נכנס במתח, והוא לא יכול אחר כך לתפקד.
על כן מי שרוצה להצליח בעסקים הוא צריך להאמין גם לאחרים. היינו, שימסור כמה תפקידים גם לאחרים, כי אחרת נבול תבול וכו' כי לא תוכל לקחת את עצמך עול כבד כזה, ואדם צריך להתחלק גם עם אחרים, ואם ילך בצורה כזו אז יצליח דרכו, לא כן אם ייקח הכול רק על עצמו יתמוטט בלי שום ספק.
לכן אם אתה רוצה להצליח בעסקיך, תמסור כמה משרות גם לאחרים, ואז תצליח דרכיך בכל עסקיך.
(אשר בנחל, כרך יב, מכתב א' תקנח, שנת תשל"ה)
רמג. מי הוא הצדיק המוזכר בליקוטי מוהר"ן שרצה לנסוע לארץ ישראל והסתלק באמצע הדרך?
אודות שאלתך בליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רי"ח, מי הוא הצדיק שרצה לנסוע לארץ ישראל והתפרסם והסתלק באמצע הדרך?
כפי ששמעתי מאנשי שלומנו, זה היה הרב הקדוש רבי נפתלי כ"ץ זי"ע, שרצה לנסוע לארץ ישראל והסתלק על אם הדרך, ומנוחתו כבוד באיסטנבול.
נסיעתו לארץ ישראל הייתה עשרים וארבע שנים קודם נסיעתו של הבעל שם טוב הקדוש, שגם הוא רצה לנסוע לארץ ישראל, כידוע.
(אשר בנחל, כרך יד, מכתב א' תקב, שנת תשל"ה)
רמד. יש לי אימתא דציבורא גדולה עד כדי כך שאיני יכול לברך ברכות ברבים, מה עושים?
מה אומר לך, ידידי היקר, חסרה לך עזות דקדושה. מסופר בין אנשי שלומנו, שפעם אחת היה אחד משמש את רבנו, ורצה מאוד לדבר עם רבנו, אך לא העז לפתוח את פיו ולדבר עם רבנו מרוב פחד ויראה שהיו לו, ושימש כל הדרך את רבנו. היה לו רצון וכיסופים גדולים עד מאוד לדבר ולספר לרבנו את כל עניינו, אך התבייש ופחד.
רבנו תפס את מחשבתו, ענה ואמר לו רבנו:
"הרגל את עצמך לדבר הרבה עמו יתברך, ועל ידי זה תוכל אחר לדבר גם עמי". (עיין שיחות הר"ן, סימן רלב).
ובאמת כשהאדם מרגיל את עצמו לדבר עם הקדוש ברוך הוא, אזי נכנסת בו עזות דקדושה, שאינו מפחד מאף אחד.
כי מי שחזק באמונה פשוטה בו יתברך, ויודע ועד אשר אין בלעדיו יתברך כלל, והכול אלוקות גמור הוא. הוא אינו מפחד ואינו מתיירא מאף אחד בעולם ומכל שכן שאינו מתבייש מבשר ודם שהוא טיפה סרוחה וכו'.
על כן איני יודע למה אתה צריך להיות שבור בעיניך ולפחד לדבר עם בני אדם וכו'. ומכל שכן שקוראים אותך לעליה. אתה מתבייש להגיד את הברכה ברבים. מה יש לך אימתא דציבורא כל כך?!!
אתה צריך להתחזק באמונה פשוטה בו יתברך, לידע ולהודיע ולהיוודע אשר אין בלעדיו יתברך כלל, והכול לכול אלוקות גמור הוא.
וככל שתחדיר בעצמך ידיעות אלו, אז תצליח דרכך ביותר.
(אשר בנחל, כרך יד, מכתב א' תתקכא, שנת תשל"ה)
רמה. מה הבטיח רבי נתן למי שיטבול בכל יום במקווה?
כבר ידועה לנו הבטחת מוהרנ"ת: "מי שיהיה חזק לילך בכל יום למקווה על ידי זה יש לו תקווה לתקן הכול".
אנשי שלומנו רגילים מאוד במקווה, ורבי מיכלי נכד מוהרנ"ת, היה רגיל לומר:
"הכיפה לא נדבקת לי על הראש בלי מקווה".
מספרים נפלאות מעוצם מסירות הנפש שהייתה לאנשי שלומנו לילך בכל יום למקווה, ובפרט אנשי שלומנו באומן מסרו נפשם מאוד על טבילת מקווה בכל יום. ושמעתי מרבי לוי יצחק שאצל אנשי שלומנו הייתה קפידה לא לילך אל ציון רבנו בלי מקווה.
וכן מספרים נפלאות על רבי אברהם שטערינהארץ (נכד מוהרנ"ת) שאף שהיה זקן מופלג, אף על פי כן היה נזהר מאוד מאוד בטבילת מקווה בכל יום ויום.
וכן רבי געצי ז"ל היה בעל ייסורים. אף על פי כן הלך בכל יום למקווה, ופעם שילם לבלן שלושה רובל שיניחו לו לילך למקווה, וזה היה כל רכושו…
ההכרח לקצר ולרוץ למקווה מרוב תשוקה שהתעוררה בי עכשיו.
(אשר בנחל, כרך יד, מכתב א' תתקצט, שנת תשל"ו)
רמו. עלי ללכת למשרדי הממשלה לצורך ענייני ואני דואג ומפחד הרבה שמא לא אצליח?
חמדת לבבי! אודות עסקיך שאתה צריך ללכת אל הממשלה ולפעול בעבור עניין… אל תפחד כלל. השלך על ה' יהבך. אתה תמסור עצמך לגמרי אליו יתברך. ותפרש כל שיחתך אליו יתברך, ותספר לו את כל פרטי העסק איך שהעניין הולך, ותבקש רק ממנו יתברך עסקיך. אז בוודאי יגמר ב'כי טוב', ותקבל ענייניך על הצד היותר טוב, כי הכול תלוי רק בידו יתברך, וצריכים רק לבקש ממנו יתברך.
כי כל המשרד עם ריבוי הפקידים שם, הם דמיון גדול, כי אין עוד מלבדו, ומה שאתה צריך להיות שם ולהתמהמה מעט, כי רצונו יתברך שתדבר עמו שם במשרד דיקא, ועל כן סיבב סיבות כאלה שתבוא לשם, אבל לפעול ענייניך לא תפעול, רק על ידי תפילה והתבודדות ושיחה בינך לבין קונך.
הוכפל הדבר – אל תפחד כלל – רק בטח בה' ולך שם עם עזות דקדושה, ותדבר עמו יתברך.
(אשר בנחל, כרך יד, מכתב ב' ו שנת תשל"ו)
רמז. מה עלינו לעשות כדי להמתיק מעלינו את הדינים?
מכתבך לנכון קיבלתי, וגם המעות לפדיון נפש. וה' יתברך יהיה בעזרו שיומתקו הדינים ממנו על ידי פלא עליון בזכות רבנו.
היה ראוי לכם ללמוד תורה בליקוטי מוהר"ן (סימן רטו), המדבר בהמתקת הדינים, ולומר עליה התפילה מליקוטי תפילות ( תפילה קד) המתחלת:
"פודה ה' נפש עבדיו".
אנשי שלומנו רגילים בשעת צרה, חס ושלום, לתת צדקה, ואחר כך אומרים את התורה והתפילה, והיא סגולה נפלאה בדוקה ומנוסה להמתקת הדינים. גם ראוי לכם ללמוד עכשיו כל אות המתקת הדינים מספר המידות. ולקיים כל האמור שם בתמימות ובפשיטות בלי חוכמות כלל.
ועל כולם ישתדל לרקוד הרבה בינו לבין עצמו. וישיר לעצמו ניגונים של שמחה בהמחאת כף אל כף. אשר בפרוש אמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן י'):
"כשיש דינים על ישראל, על ידי ריקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת דינים", עיין שם.
(אשר בנחל, כרך טו, מכתב ב' כז, שנת תשל"ו)
רמח. מה היא העצה לא לדבר על אנשים אחרים?
קבל על עצמך לא לדבר מאחרים כלל, ולעולם תראה את עצמך פחות ונמוך מכל אחד מישראל, ואז ממילא לא תדבר ככה על אחרים, כי תמיד תחשוב בעצמך, וכן תהיה רגיל לומר:
ממני הוא יותר טוב"…
על כן למה לי לדבר עליו, ועל ידי זה תינצל מהעוון החמור לשון והלבנת פנים, ומלשמוח בתקלת חבירו וכו'.
(אשר בנחל, כרך טו, מכתב ב' סה, שנת תשל"ו)
רמט. הרב מביא בספריו ענייני ייחודים וכוונות אשר לא נמצאו כלל בספרי רבנו – מה המקור שלהם?
אודות מה ששואלים עלי, מהיכן לי לכתוב ענייני ייחודים אשר לא נמצאו כלל בספרי רבנו.
אחי, אחי! אם תסתכל בהתחלת שבחי הר"ן, סימן ב', תמצא תיכף ומיד איך שרבנו בהיותו בן שש שנים, כבר התחיל להרגיל את עצמו, ששם הוי'ה ברוך הוא יהיה מצוייר לפני עיניו, והלוואי שנזכה עכשיו בימי העמידה באמצע שנותינו להתחיל להרגיל את עצמנו בהנהגה קדושה זו, לצייר לפני עינינו את שם הוי'ה.
ומכל שכן וכל שכן אם נתמיד בתפילה ובהתבודדות, שהיא חרבו של משיח, אז יזכה שהשמות של הארבעה העולמות יהיה מצוירים תמיד לפני עיניו (עיין ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן ב').
וצריך שתדע, שכל מה שסיפר ודיבר רבנו, הייתה כוונתו שנעשה כמוהו, ועל כן למה תשאל עלי שאלות כאלו.
(אשר בנחל, כרך טו, מכתב ב' סה, שנת תשל"ו)
רנ. אישה שעולה מטבילתה מה תעשה שלא יזיק לה אם תראה איזה דבר טמא?
נוהגים לשמור מאוד שהאישה לא תפגע באיזה דבר טמא, או בחיה או בבן אדם, והעצה לזה קודם שיוצאת מפתח דלתות הטבילה שתעשה ברכה על איזה ממתק "שהכול נהיה בדברו", וזה מועיל שלא יזיק לה מי שהיא פוגעת, ולכן אין לכם מה לחשוש כלל.
(אשר בנחל, כרך טו, מכתב ב' צט, שנת תשל"ו)
