רסא- האם נהגו אנשי שלומנו לאפות מצות בערב פסח?
אודות שאלתו בעניין אפיית המצה לליל הסדר, אם נוהגים אנשי שלומנו לאפות בערב פסח.
חמדת לבבי! ידועה אמרת אנשי שלומנו היקרים, כששואלים אותם שיספרו איזו הנהגה מרבנו, כשנוגע העניין בהלכה, אומרים לו פתח את השולחן הערוך, ושם תמצא הנהגת רבנו.
כי רבנו לא זז כלל מהשולחן ערוך, וכן הזהיר אותנו גם כן להתנהג כך, ועל כן פתח את השולחן ערוך, ותראה שיש סימן שלם על עניין אפיית המצות בערב פסח (עיין באורח חיים, סימן תנ"ח), "נוהגים שלא ללוש מצות מצווה בערב פסח עד אחר שש שעות, שהוא זמן הקרבת קורבן פסח וכו' ", עיין שם.
הרי שלך לפניך, איך שצריכים לדקדק על כל פנים את המצות מצווה, שהוא ליל הסדר, לאפות בערב פסח.
אך בעצם המנהג יש מחלוקת הפוסקים, שיש אומרים שאין מקפידים על זה, ובפרט במקום שיש שם דוחק גדול, ובאים להתקוטט, חס ושלום, ומכל שכן שמרוב הדחק יכול להיות שיבוא, חס ושלום, לידי חמץ, על כן מקילים בזה, עיין שם.
על כל פנים אם הכול הולך בסדר הגון, ואינם דוחפים עצמם, ויש אנשים מסוימים שאופים, איני רואה למה לא נקיים את הסימן "שולחן ערוך", הלא רבנו אמר בפרוש:
"שלא לנטות מסעיף קטן שבשולחן ערוך", ופה הוא סימן שלם.
על כן במקום שהולך בסדר הגון, כאשר התרבה בזמננו, צריכים לדקדק ולקיים את הסימן הזה.
(אשר בנחל, כרך כא, מכתב ג' רכג, שנת תש"ם)
רסב – האם אריז"ל היה ספרדי או אשכנזי?
מה ששאלת אודות האריז"ל, תדע איך שאני קיבלתי וראיתי בספרים, היה אביו אשכנזי ממשפחת המהרש"ל (שגם כן היה נקרא לוריא, כידוע) אך אמו הייתה ספרדייה. ועל כן שניהם אמת, זה אומר שהיה אשכנזי, וזה אומר שהיה ספרדי וק"ל.
(אשר בנחל, כרך כא, מכתב ג' רס, שנת תש"ם)
רסג – מנהג אנ"ש בימי השובבי"ם, יום אחד בשבוע לא לאכול דבר מן החי, האם זה נוהג גם בנשים? "ומה ייעשה אדם שקשה לו להקפיד על מנהג זה?
הלא ידוע, שאחת ההנהגות שנהגו בה אנשי שלומנו בימי השובבי"ם, היא ההנהגה שנוהגת עוד מזמן רבנו, שלא לאכול יום אחד בשבוע דבר מן החי, וזה נוהג רק לגברים ולא לנשים.
אם אדם מרגיש שזה קשה לו, אזי יעשה דברים אחרים לתיקון נשמתו, כגון: ירבה בצדקה, כמובא (ליקוטי מוהר"ן, חלק א' סימן רסד), שזה שייך לכולם, וזהו תיקון הברית.
כי ההנהגה הנ"ל היא רק קבלה שקיבלנו איש מפי איש, ולא הנהגה כללית. ואין להתבלבל אם נבצר ממנו לקיימה, אלא יעסוק בתיקונים אחרים על הפגמים שפגם.
(אשר בנחל, כרך כז, מכתב ד' שפט, שנת תשמ"ב)
רסד – בני צריך להישאר כיתה – מה עלינו לעשות?
אודות שאלתך בעניין בנך, לדעתי, אם הוא מוכרח להישאר עוד כיתה, ראוי להכניסו לישיבה אחרת, כי אסור להשאיר ילד באותה ישיבה כשמוכרח להישאר עוד כיתה.
כי זה ישבור אותו, והתוצאות יכולות להיות לא טובות לימים הבאים, על כן מן הראוי להכניסו לישיבה אחרת, או שתיקח לו מלמד פעמיים בשבוע ללמוד עמו פרטי.
(אשר בנחל, כרך ס', מכתב יב קל, שנת תשמ"ח)
רסה – מתי יש לטבול בערב שבת? אחר חצות או בסמוך לכניסת שבת?
אודות שאלתך בעניין המקווה של ערב שבת קודש, שמעתי מאנשי שלומנו, שרבנו הלך סמוך מאוד אחר חצות היום, וכן נוהגים כל אנשי שלומנו היקרים, שהולכים סמוך מאוד אחר חצות, ומלבישים את עצמם כבר בבגדי שבת קודש, ומכינים את עצמם לשבת קודש.
ומספרים על רבי אברהם ברבי נחמן, חיכה הרבה על שבת וכנ"ל, שתכף ומיד אחר חצות הלך למקווה, וחיכה על שבת.
אך מה שאתה שואל לילך גם סמוך מאוד לכניסת שבת, הטוב בעיניך עשה.
כי מקווה היא מטהרת ומושכת אור וחיות ושפע זיו לאדם, ויכולים לילך כמה פעמים ביום, אבל אודות לכבוד שבת הוא כנ"ל, וה' יתברך יזכנו לקבל באמת את השבת בקדושה ובשמחה ובחיות.
(אשר בנחל, כרך כב', מכתב ג' שט, שנת תש"ם)
רסו – האם מותר לסחור בשתי וערב?
הנה שאלתך צריכה להיות שאלה לרב מובהק, כי הוא עניין הנוגע להלכה. ודרכנו רק לדבר מעניין ההתחזקות ועצות לעבודת ה' יתברך, היוצאים מהנחל, אך בדרך כלל שאלה להלכה, אני שולח לרב מובהק.
והנה בנידון שלך, אם מותר לסחור עם שתי וערב, באמת כפי מיטב ידיעתי, הפוסקים החמירו בזה ואוסרים (עיין בשו"ת מהר"ם שיק, יורה דעה, סימן קנב) שמחמיר מאוד, ומברר להלכה, כי שתי וערב הוא עבודה זרה גמורה, ואסור אפילו להסתכל עליה, ומכל שכן שלא ישא ויתן עמה, עיין שם.
ועיין בשו"ת ש"י… ועיין בשו"ת מהר"י אסאד… ועיין בשו"ת לבושי מרדכי…
ועיינתי עכשיו בכל התשובות האלו שהן תחת ידי, וכולם כאחד מחמירים, אף על פי בענייניך אם אתה רוצה, תראה לשאול חוות דעת רב מובהק…
מה טוב ומה נעים, שיהיו לך מוכנים בחנות שלך גם ספרי רבנו, אם יבוא אחד מהקונים, שתמכור לו גם ספרי רבנו בזול גדול, או אתה יכול ליתן (בקשיש) ספר במתנה, ואני מוכן ליתן לך את הספרים, כי כבר ידעת, אשר כל מחשבתי ורצוני וכיסופי הוא, שיהיה לכל בר ישראל ספרי רבנו…
באמת צריך שתדע, אהובי, אחי! אשר כל אחד מאנשי שלומנו, אשר אוהב באמת את רבנו, ראוי לו שיהיו בביתו ספרי רבנו, ואם בא אליו קרוב משפחה או ידיד, שיתן לו במתנה, או שימכור לו ספרי רבנו.
כדאי לך יותר טוב לאחוז בחנות שלך משניות ותנ"ך ועין יעקב וכו', באופן כשלא יהיה לך איזה קונה, שתוכל ללמוד קצת. וכן תהילים וליקוטי תפילות וכו'.
מאשר שיהיה לך עיתון שם, ודי לחכימא, ואז בוודאי לא ייכנס במחשבתך לסחור עם זבל הנ"ל.
(אשר בנחל, כרך כב', מכתב ג' שמ, שנת תש"ם)
רסז – האם יש עניין בשבת חנוכה להיות בציון רבנו?
בעניין שבת חנוכה שאתה שואל, אנשי שלומנו אינם נוסעים אל הציון, אלא כל אחד מתקבץ בעירו בבית המדרש הנקרא על שם רבנו, וביחד לומדים תורה ב"ליקוטי מוהר"ן", ומחזקים עצמם.
ועל פי רוב לומדים את המאמר "ימי חנוכה", המובא (ליקוטי מוהר"ן, חלק ב', סימן ב), המרבה לדבר מתודה והודאה, שזכינו להתקרב אל רבנו.
עליך להבין, כי חנוכה הוא זמן של חינוך, שצריכים להיות בבית ולחנך את הילדים, ולראות שידליקו נרות חנוכה, וזה מביא קישור בין ההורים לילדים.
ובאמת בחיים חיותו של רבנו נסענו אליו, כי זה היה משלושת הזמנים, שצריכים לבוא אל רבנו, אבל אחר הסתלקותו, אנשי שלומנו לא נסעו אלא בראש השנה, שאז הזהירנו לבוא אליו במסירות נפש ממש.
ולכן לא היו נסיעות מכל העולם – לא על שבת חנוכה ולא על חג השבועות לציון רבנו. רק אלו שגרו סביבות עיר אומן, באו בשבת חנוכה ובשבועות, אבל לא הייתה נסיעה בקביעות, וזה ברור.
עם כל זאת מי שרוצה לנסוע – שיסע, אבל עצתי, שבחנוכה צריך להיות עם המשפחה.
(אשר בנחל, כרך כב', מכתב ג' תמב, שנת תש"ם)
רסח – כשיש בחג החנוכה שתי שבתות באיזה שבת יש לעשות את הקיבוץ של רבנו?
אודות שאלתך על שבת חנוכה, כשחלות שתי שבתות, כגון: וישב, מקץ, איזו שבת הוא זמן הקיבוץ?
יש לומר בפשיטות – שתי שבתות! ועל פי זה מובן מה שאמרו חכמנו הקדושים (שבת קיח:) "אלמלי משמרים ישראל שתי שבתות כהלכתן – מיד נגאלין". ולכן אל תחקור חקירות, אלא תתקבץ עם אנשי שלומנו, חסידי ברסלב בקיבוץ הקדוש שמתקבצים יחד בבית המדרש, כל אחד בעירו בשבת חנוכה.
(אשר בנחל, כרך כב', מכתב ג' תמד, שנת תש"ם)
רסט – בני יצא לתרבות רעה, כיצד אפשר להחזירו למוטב?
אודות בנך, אין שום עצה, רק לבקש רחמים. ורבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן רנ) "הטבע מחייב כך והתפילה משנה הטבע". וראו בחוש, מי שהרבה בתפילה, זכה לפעול בעבור ילדיו.
אני הכרתי את אחד מאנשי שלומנו, עובד ה' גדול, שכמה מבניו יצאו לתרבות רעה, רחמנא ליצלן, על ידי הערב רב, ימח שם, והוא בילה כמה חודשים אצל הציון של רבי שמעון בר יוחאי, ופעל בתפילתו שכולם חזרו בתשובה, וזה דבר ידוע אצל אנשי שלומנו.
ופרטיות בנך וכו', בוודאי על ידי התפילה תזכה לפעול אצלו יתברך הכול, העיקר אל תאבד את עצמך, שקורין פארלירן זיך, חס ושלום, שזה גרוע מהכול, כי כשהאדם מאבד את עצמו בעת צרה, הוא עלול לעשות לעצמו, חס ושלום, מה שעלול… ה' יתברך ישמרנו.
על כן ראה רק לבכות תמיד לפניו יתברך בפישוט ידיים ורגלים, ולבקש רחמים רבים ממנו יתברך, שיחוס וירחם עליך, וישלח רפואה שלמה לבינך, ויזכה למוח מיושב, וימצא את בת זוגו…
גם ראה להיות זהיר להדליק נרות לפני עמוד קודם כל תפילה, ותיתן צדקה, ותבקש אז על בנים טובים, וזה יצליח דרכך בעזרת ה'.
(אשר בנחל, כרך לא', מכתב ה' ח, שנת תשמ"ג)
ער – האם מותר לתת לצדיק להיות סנדק לשני ילדים?
בעניין סנדקאות וכו', כתב הרמ"א (יורה דעה מילה, סימן רסה, סעיף יא): "נוהגין שלא ליתן שני ילדים לבעל ברית אחד, כמו קטורת", עיין שם.
אבל רובם נוהגים שלרבי כן נותנים, ולכן אין לדאוג, וכן נוהגים כל העולם אצל החסידים.
ולכן אין מה להקפיד, ואתה יכול לתת לרבך שיהיה סנדק, אפילו שכבר היה. ואדרבה, זהו הכבוד הכי גדול, כי בעניין סנדקאות צריכים לקחת איש צדיק תמים וחסיד בכל מעשיו, ומכל שכן מי שבקי בחכמת האמת, ומייחד גם ייחודים – אין למעלה מזה.
(אשר בנחל, כרך לא', מכתב ה' סא, שנת תשמ"ג)