שפא – הכעס בוער בי הרבה – כיצד אוכל להתגבר על מידת הכעס?
בעניין הכעס שבוער בך וכו', מספרים על הגאון הקדוש רבי וואלף באסקוויץ זי"ע, שהיה גאון הגאונים, וחיבר ספר 'סדר משנה' על הרמב"ם. בטבעו היה כעסן גדול, ולא היה יכול לשבור את מידת הכעס שלו, וכתב על כל ארבע קירות ביתו:
"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". כדי שיקרר את כעסו…
מובא, שיש נשמות גבוהות, שהסמ"ך מ"ם מתנקם בהן, ומלביש עצמו בהן על ידי המידה הרעה של הכעס, כדי לעקור אותן משורשן.
גם רבנו סיפר (עיין שבחי הר"ן, סימן כב) שבימי קטנותו היה כעסן גדול, וזכה על ידי ארץ ישראל לשבור לגמרי את מידת הכעס, עד שהפך את עצמו ונעשה כולו טוב, ואף פעם כבר לא כעס.
מובא בליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן קנה, אשר ארץ ישראל זה אמונה, ושם זוכים לאריכת אפיים. כי המאמין האמתי, שהכול ממנו יתברך, אף פעם לא יהיה בכעס, עיין שם.
ראה ללמוד את המאמר הזה, ולומר עליו התפילה מ'ליקוטי התפילות', וזה יועיל לך הרבה.
(אשר בנחל, כרך סח, מכתב יד שיג, שנת תש"ן)
שפב- באיזה עסק כדאי לי להיכנס כדי להצליח?
בעניין פרנסה וכו', ידוע מה שאמר רבנו: (חיי מוהר"ן, סימן תקא) "שרוצה שלכל אחד מאנשי שלומנו יהיה מעמד פרנסה קבוע", עיין שם.
בעניין ששאלת באיזה עסק להיכנס וכו'. דע לך, כי התנא הקדוש אמר (קידושין פב.): "ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו, שאין אומנות שאין בה עניות ועשירות. שלא עניות מן האומנות, ולא עשירות מן האומנות, אלא הכול לפי זכותו".
נמצא, שאין זה משנה באיזה עסק האדם יעסוק, כי עם תפילה יצליח. אפילו אם יהיה העסק של סמרטוטים וניירות וכו'. כי הכול תלוי רק כפי תפילתו, שבזה הוא משנה זכותו ומזלו, כי הכול תלוי רק כפי שזוכה לדבק עצמו בו יתברך.
ולכן אל תהיה בטלן! הרגל עצמך לבקש בכל יום על פרנסה, ומה שרק יציעו לך לך תיקח ותתעשר. כדאי שתעיין במעשה של בעל הביטחון, שאיזו פרנסה שרק הציעו לו – לקח, והיה תמיד שמח, ולא היה חסר לו שום דבר.
(אשר בנחל, כרך סח, מכתב יד תח, שנת תש"ן)
שפג – מתי הוא עת רצון לתפילה של הנשים?
ראי להתפלל בכל יום אליו יתברך, כי רבנו הפליג מאוד במעלת תפילת הנשים, שהיא מקובלת ומרוצה בשמיים. בפרט בעת הדלקת הנרות, שאז הוא עת רצון גדול לאישה, וכן בעת טבילת מקווה, וכן בעת הפרשת חלה.
כי בשלושת זמנים אלו זהו עת רצון גדול לאישה, ויכולה לפעול כל מה שהיא רוצה.
אשרי האישה שמנצלת את הזמנים הקדושים האלו, ומתבודדת אז אליו יתברך, אשר תפילתה נשמעת ומתקבלת אצלו יתברך.
(אשר בנחל, כרך סח, מכתב יד תצב, שנת תש"ן)
שפד – כיצד להינצל מעין הרע?
אודות עין הרע, ראה לשפוך מלח לפני דלתות ביתך, וזה יועיל לך מאוד.
(אשר בנחל, כרך עח, מכתב יז קסא, שנת תנש"א)
שפה – מדוע בהבדלה במוצאי שבת הרב לא מברך על הדסים?
בעניין בשמים ששאלת, למה אני לא מקפיד במוצאי שבת על הדסים רק על בשמים?
זה מבואר בשולחן ערוך אורח חיים, סימן רצז, סעיף ד בהגהה, שכך נוהגים במדינות אלו.
ומסכם דיש להניח גם הדס עם בשמים. והטעם פשוט, שאין לנו הדסים טריים, שיש להם ריח. לכן אני משתמש יותר עם בשמים (ציפורן).
אבל בארץ ישראל, שקוטפים בכל פעם הדסים חדשים, ויש להם ריח, אני מקיים את דברי המחבר.
נהגו לברך על הדס כל היכא דאפשר, מה שאין כן בליל שבת, שם כתוב בפרוש שיהיו הדסים. לכן כדי שיריח מכניסים בתוך הדסים גם (ציפורן), כדי שיהיה להם ריח טוב.
עם כל זאת אתה תעשה כפי שראית אצל אביך… לא צריכים לחקות כל דבר שאתה רואה…
(אשר בנחל, כרך עח, מכתב יז נט, שנת תנש"א)
שפו – האם יש קשר בין הנחת תפילין וזירוז הגאולה?
לנכון הגיעני מכתבך עם הספרים היקרים, ותשואות חן לך על זה. אשריך ואשרי חלקך, שנרתמת לעשות רצון צדיק, ואתה זוכה ומזכה בני אדם בהנחת תפילין, וזו זכות גדולה מאוד.
מה ששאלת איזה קשר יש בין מצוות תפילין לזירוז הגאולה? רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן מז): "תפילין אותיות נפתלי", ומובא בזוהר (חלק א' קיט.): "משיח יתגלה בארעא דגליל", שהוא משבט נפתלי (יבנאל הוא גליל התחתון, והוא בשבט נפתלי, ומשם תתחיל הגאולה.
חזק ואמץ לזכות כמה שיותר יהודים בהנחת תפילין, בלי שום חכמות כלל.
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תרלז, שנת תשנ"ב)
שפז – התחזקתי מספרי רבנו – במה אוכל להכיר לו טובה על כך?
בעניין הכרת הטוב, זו המידה הכי יפה שרק יכולה להיות, ולכן תמיד תיתן תודה לזה שעזר לך. רבנו אמר (ספר המידות, אות צדקה, סימן יג): "צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו".
לכן תמיד תהיה מכיר טובה לאלו שעשו לך טובה, ובפרט לרבנו תהיה מכיר טובה, שעזר לך להתחזק.
ובמה אתה יכול להיות לו אסיר תודה ?
אם תעזור להדפיס את ספריו הקדושים, אשר אין ערוך אליהם. אשרינו שאנחנו לומדים ספרי רבנו, ואין אנו קורעים ומבזים אותם, טוב להודות לה' יתברך על כל החסד חינם שעשה עמנו.
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תריא, שנת תשנ"ב)
שפח – שעושים לילד תספורת 'חאלקה' היכן כדי להתחיל לגזור את שערות ראשו?
בעניין היכן מתחילים לגזוז, אני נוהג במקום הנחת תפילין. משני טעמים:
א. כי אני רוצה להיות בטוח, שלא יניחו אותן השערות לצמוח כדרך הגויים, שמשאירים שערות בראשו, שנקרא בלורית.
וטעם ב'. כי המקום הזה הוא מקום קדוש, כי שם מניחים תפילין.
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תקיד, שנת תשנ"א)
שפט – מתי הזמן הראוי לעשות תספורת 'חאלקה'?
בעניין זמני ה'חאלקה', בארץ ישראל נוהגים: אם הילד נולד עד אלול מקדימים כבר לגלחו בל"ג בעומר במירון. ואם מפורים ואילך, מחכים כבר עד ל"ג בעומר. אחרים נוהגים תיכף ומיד כשהילד נעשה בגיל שלשו, בו ביום מגלחין שערות ראשו.
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תקיד, שנת תשנ"א)
שצ – מדוע נוהגים שצדיק יעשה תספורת 'חאלקה' לילד ?
הטעם שמביאים את התינוק אל צדיק, שהוא יהיה הראשון שיתחיל לגלחו. כי הצדיק מברכו שיגדל צדיק, ויהיה שמור מן החטא, ומי לא רוצה ברכה כזו?!
(אשר בנחל, כרך פ', מכתב יז תקיד, שנת תשנ"א)
