תלא – איזו תורה ותפילה כדאי להיות רגיל בה, לפני שמייעצים לזולת?
בעניין ששאלת איזו תורה ותפילה כדאי לך להיות רגיל בה, קודם שאתה צריך לתת עצה לזולת? לדעתי, כדאי לך ללמוד בכל יום את המאמר בליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קמג, ולומר את התפילה בליקוטי תפילות, תפילה קיז, ואם תהיה רגיל בזה כל יום אז תרגיש נעימות ידידות זיו שכינת עוזו יתברך, כי עיקר העצה מקבלים על ידי צדיק האמת.
(אשר בנחל, כרך קסג, מכתב ה יא, תמוז שנת תשס"ז)
תלב – אילו חוברות כדאי להפיץ לאוכלוסייה האקדמאית?
בעניין אילו חוברות כדאי להפיץ לאוכלוסייה האקדמאית וכו'. כל אדם יש לו משיכה אל הנקודה ששייכת לו. לכן אי אפשר להגדיר אילו חוברות טוב לזה או לזה וכו'.
הכול טוב, עם כל זאת 'אוצר האמונה' וכן 'אוצר החיים' הם מאוד מומלצים, כי על פי רוב אדם שיש בו ריקנות, נכנסות בו מחשבות של התאבדות, לא עלינו, וכן חסרה לו את האמונה, לכן מומלץ שתי חוברות אלו.
(אשר בנחל, כרך קסג, מכתב ה יא, תמוז שנת תשס"ז)
תלג – האם נוהגים לומר תיקון חצות בימי בין המצרים?
אנחנו נוהגים לומר תיקון חצות גם בימי בין המצרים בלילה וכו'.
(אשר בנחל, כרך קסג, מכתב ה כ, תמוז שנת תשס"ז)
תלד – האם בימי בין המצרים אפשר לטבול במים חמים?
בעניין מים חמים וכו' נוהגים ללכת למקווה ולא חוששים על זה כלל.
(אשר בנחל, כרך קסג, מכתב ה כ, תמוז שנת תשס"ז)
תלה – האם אנו אומרים תיקון רחל ותיקון לאה בשנת השמיטה?
אנחנו אומרים תמיד תיקון רחל ותיקון לאה כי אין אנו יודעים בסוד הדברים של שמיטה וכו'. לכן טוב לומר בכל יום את סדר תיקון חצות.
(אשר בנחל, כרך קסג, מכתב ה כ, תמוז שנת תשס"ז)
תלו – מה המנהג לגבי הנחת תפילין בתשעה באב?
אנחנו מניחים תפילין רק במנחה, ואחר מנחה יכולים כבר ללמוד את השיעורים שהאדם רגיל בהם כל השנה.
(אשר בנחל, כרך קסד, מכתב ה' קכז, מנחם אב שנת תשס"ז ועיין עוד במכתב ה' קלא בכרך זה)
תלז – כיצד נדע אם אנו באמת אוהבים את הקדוש ברוך הוא ושמחים עמו?
אף שאנחנו סובלים עכשיו בימים האלו מהסמ"ך מ"ם מה שאנחנו סובלים שמכסה ומעלים את האור מאתנו, כי חרב בית המקדש ועדיין יש בינינו שנאת חינם וכו'.
עם כל זאת, זו צריכה להיות עבודתנו בימים אלו לאחד את כל אנשי קהילתנו ואיש את רעהו יאמר חזק. לקיים (תהילים צז) "שמחו צדיקים בה'", עלינו לשמוח רק בו יתברך, ואיך יודעים אם באמת אנחנו אוהבים את הקדוש ברוך הוא ושמחים עמו?
דורשי רשומות אמרו שמח"ו ראשי תיבות "שומעים חרפתם ואינם משיבים". אם אחד מבזה אותנו ואנחנו לא משיבים, זה סימן שאנחנו באמת שמחים בו יתברך, ואנו ראויים להיקרא בשם צדיקים, כי מעלת הצדיק שהוא כל כך דבוק בו יתברך, עד שאפילו שהסמ"ך מ"ם מחרף ומבזה אותו בכל יום, הוא שומע ביזיונות ושותק.
(אשר בנחל, כרך קסג, מכתב ה כב, מנחם אב שנת תשס"ז)
תלח – יש לבני בקרוב בר מצווה מה כדאי שיאמר בדרשה?
אודות בר המצווה שיש לך וכו', אמרתי לרשום לך כמה נקודות שאתה יכול להרחיבם.
קוראים לילד שנכנס לעול המצוות "בר מצווה" ולמה לא קוראים אותו בשם "בעל מצווה"?
אלא יש לומר, כי כשבר ישראל מקיים מצוות הוא נדבק באין סוף ברוך הוא, ונעשה כביכול בנו יתברך, כמו שכתוב: (דברים יד) " בנים אתם לה' אלוקיכם".
והנה ההפרש בין בן לבעל וכו'. כי בן אפילו שיחטא נשאר ונקרא בן ואי אפשר לגרשו. ואפילו שמגרשים אותו עדיין נקרא בן מה שאין כן בעל יכולים לגרש והם כבר אחר הגירושין אנשים זרים, כי אחר הגירושין נפסק הקשר ביניהם.
מה שאין כן בן, לעולם נשאר בן, אפילו שחוטא אי אפשר לגרשו, וזה ילד שנכנס לעול המצוות, ועושה את רצונו יתברך, ומתחיל לקיים את מצוותיו יתברך, לכן נקרא" בר מצווה".
מה שאין כן אם אדם, חס ושלום, חוטא נקרא "בעל עבירה", ולמה נקרא בשם זה. אלא כמו בעל שיכול להתגרש ואז כבר אינו נקרא בעל, כמו כן אם אדם חוטא, בר מינן, אזי הוא נקרא "בעל עבירה", אף שעכשיו התגרש כביכול ממנו יתברך, עם כל זאת הוא יכול לחזור בתשובה ולהיקרות "בעל תשובה", מאחר שחוזר בתשובה הוא יכול לחזור ולהתקשר יחד.
מספרים על הבן של הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע, רבי אלעזר, (שזכה לכתוב את תורת אביו שמזה יצא הספר הקדוש 'נועם אלימלך') שעד גיל בר המצווה היה ילד שובב מאוד, ולא רצה ללמוד בשום פנים ואופן.
היה לרבנית צער גדול מאוד ממנו אבל אביו לא הסתכל על זה, אלא קודם בר המצווה קנה חתיכת בד וקרא לביתו חייט שיתפור לבנו בגד. והתנה תנאי עם החייט שמוכרח לבוא לביתו, ויאמר עמו כל מה שהוא יגיד וכו' שיאמר אחריו.
הסכים החייט, כי מה אכפת לו, כי הוא מקבל את הכסף. פרש הרבי רבי אלימלך זי"ע את הבד על השולחן, והחייט התחיל לחתוך את הבד כנהוג, וכשהתחיל לחתוך אחז עמו הרבי רבי אלימלך זי"ע את המספרים וחתכו ואמר: "החלק הזה השרוולים – והחייט אומר אחריו – ומהיום בני לא יוכל לעשות עם ידיו כלום רק את רצונו יתברך". המשיך לחתוך את הבד ואמר: "החלק הזה זו הכתף – והחייט אומר אחריו – מהיום בני לא יוכל לזוז בלי לעשות את רצונו יתברך".
וכן בכל פרט מחלק הגוף שעליו צריכים לתפור את הבד, היה הרבי רבי אלימלך זי"ע אומר באימה וביראה ברתת ובזיע, שאת החלק הזה שהוא נגד חלק גופו לא יוכל לעשות שום דבר אלא את רצונו יתברך.
אחר כך ציווה הרבי רבי אלימלך זי"ע לחייט שיתפור את הבגד. כייון שגמר והיגיע יום בר המצווה. הלביש הרבי רבי אלימלך זי"ע את בנו את המלבוש ומאז נשתנה לגמרי ונעשה עובד ה' גדול מאוד.
לא היה יכול להזיז את הידיים רק לעשות את רצונו יתברך, וכן לא היה יכול לנטות שכם, רק לעשות רצונו יתברך.
מאז נעשה עובד ה' גדול מאוד, עד שזכה להיות הכותב את תורת אביו, שמזה יצא הספר הקדוש והנורא "נועם אלימלך" שהרבי רבי אלימלך זי"ע בעצמו התפאר מהספר הזה.
כי פעם כשאמר את התורה בסעודה שלישית ובמוצאי שבת, בנו רשם את זה על הכתב, ונשאר הכתב יד על השולחן, וכשעבר הרבי רבי אלימלך זי"ע ראה את כתב היד והתחיל לעיין בו. שאל את בנו "מי אמר את זה?"
השיב לו בנו רבי אלעזר: "אבא, אתה אמרת את זה בסעודה שלישית".
ענה ואמר לו אביו הרבי רבי אלימלך זי"ע: "זה לא יכול להיות, כי תורה כזו לא יכול להגיד יליד אישה, אלא מלאך או שרף"…
כי מרוב דבקותו באין סוף ברוך הוא שכח לגמרי שהוא אמר את זה, ולכן אמר שלא יכול להיות שיליד אישה יאמר דברים כאלו.
מכל זה יכולים להבין את גדולת בנו רבי אלעזר שהיה בכוחו לרשום את תורת אביו שיצא מפיו בדבקות עצומה כזו.
רשמתי לך רק כמה מילים כדי שתוכל להרחיב את הדיבור, וההכרח לקצר מרוב עייפותי, ועוד חזון למועד.
(אשר בנחל, כרך קסג, מכתב ה, תמוז שנת תשס"ז)
תלט – מה עדיף לומר "תיקון הכללי" או כמה מזמורי תהילים על פי סדר ימי החודש?
בעניין שאלתך מה עדיף לומר "תיקון הכללי" או כמה מזמורי תהילים על פי סדר ימי החודש? לדעתי, בקלות יכולים לקיים את שניהם.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ו' קס, טבת שנת תשס"ח)
תמ – האם מותר לומר "ליקוטי תפילות" בשבת היכולים לעורר את האדם לבכות?
בעניין אמירת "ליקוטי תפילות" בשבת, אין שום שאלה. כי מבואר בפוסקים, מי שיש לו תענוג מבכייה מותר לו לבכות מרוב דבקות.
(אשר בנחל, כרך קסז, מכתב ו' קס, טבת שנת תשס"ח)