תסא – האם כשמשנים את השם של האישה צריך לכתוב כתובה חדשה?
בעניין כשמשנים שם וכו', צריכים לשנות את הכתובה, כמובן, כי עכשיו יש לה שם אחר, אבל אם השם היה עד עכשיו שם בדוי, כמצוי עכשיו שהערב רב נתנו שמות על עצים ועל אבנים, על הרים ועל הגבעות וכו'.
סתם ככה, אשר הכוונה הטמאה שלהם לעקור את הנפש משורשה, להראות שאין לנפש שייכות לרוחניות.
כי באמת השמות הם דבר גדול מאוד, כי כל אחד יש לו את השם כפי שורש נשמתו, ומקפידים מאוד מאוד לתת שמות קדושים אחר הצדיקים, וזה מאוד מסוגל לתינוק או לתינוקת.
הם הרשעים רוצים להראות שהכול טבע מקרה ומזל, תפח רוחם ונפשם, ולכן נותנים שם אילן, טל, שחר, וכדומה על עצים ואבנים.
לכן צריכים לשנות את השם, כי מסכנים אלו בני אדם אין להם שמות כלל. ורבנו גילה לנו נוראות נפלאות בעניין השמות של בני אדם (עיין שיחות הר"ן סימן צה באריכות).
לכן, דעתי, כשמשנים את השם צריכים לשנות את הכתובה, ולא להשאיר את שם העבר מהעריסה, כי אין להם משמעות כלל.
אדרבה, זה גובל עם כפירות, שרצו להחדיר בנשמות ישראל שאין להם שום ערך, חס ושלום, ולכן קורין שמות בדויים: אביב, אביבית, טל טלית וכו'.
לכן, כשמשנים את השם, אין להזכיר את השם הקודם וזה פשוט.
(אשר בנחל, כרך קסט, מכתב ו' תקפה, אדר א שנת תשס"ח)
תסב – האם אפשר למכור עליות לתורה גם לנשים?
בעניין מכירת עליות לנשים וכו' בשום פנים ואופן אסור לעשות דבר כזה. כי אינו מן הצניעות שאישה תצעק מעזרת נשים סכומים שהיא מנדבת לקנות עליה.
דבר כזה אין בשום מקום, ואין על זה שום התר, מפני קול באישה ערווה. בפרט כשכל בית הכנסת צריך לשמוע קול אישה איך שצועקת מעזרת נשים כמה היא נותנת לעליה, ואם נתיר את זה אז כל הנשים יקנו עליות, ויהיה צחוק מכאיב.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתט, אדר א שנת תשס"ח)
שמעתי שהתחיל להיות בבית המדרש מנהג חדש, שאישה קונה עליות מעזרת נשים וכו', אני מוכרח להגיד לך שתיכף תאסור את זה כי קול באישה ערווה, ואין על זה שום היתר.
עוד מעט יהיה צחוק מכאיב שכל הנשים יצעקו מעזרת נשים. זאת נותנת חמישים שקל לשלישי, וזאת צועקת שנותנת שמונים שקל, וכך תהיה חינגה שלמה, וצחוק מכאיב, וזה בא לידי קלות ראש.
בשום פנים ואופן אסור שאישה תקנה עליות, אם היא רוצה לאיזה זכות של ההורים שלה, שתשלח את בעלה או אחר שיקנה את העליה אבל לא שאישה תקנה למישהו עליה. דבר זה לא שמעו בשום מקום, ואני מתנגד על זה בתכלית ההתנגדות.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתיז, אדר א שנת תשס"ח)
תסג – האם אפשר להיכנס עם הקמע גם למקומות המטונפים?
אודות הקמיע, יכולים ללכת עם זה איפה שרוצים. תהילה לאל, יש בזה כוח עליון וזה בכלל לא קשור לתמונה.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתכ, אדר א שנת תשס"ח)
תסד – כיצד להחדיר לתלמידים תשוקה ללמוד את התורה?
לדעתי, תחדיר בהם את הגרסא במשניות, שיהיו חזקים לגרוס בכל יום ח"י פרקים משניות, וזה יכניס בהם תשוקה עצומה בלימוד כל התורה כולה.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתכא, אדר א שנת תשס"ח)
תסה – מה דעתו של הרב על אלו שמסתכלים בקפה וחוזים עתידות?
צריכים לברוח מכל אלו הדמיונות, להסתכל בקפה וכו', הכול דמיון והבל גדול, וכל הכישוף בעצמו זה דמיון אחד גדול, וצריכים לברוח מזה כמו שבורחים מאש.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתכב, אדר א שנת תשס"ח)
תסו – האם כדאי להשקיע כסף ולרכוש תרופות טבעיות לבריאות הגוף?
חבל מאוד לבזבז כסף על שטויות, תרופות טבעיות שאין בהן שום תועלת, רק מוציאים מבני אדם את הכסף וכו'.
חכמנו הקדושים אמרו שבפת שחרית יש בזה את כל הסגולות שבעולם. לכן מי שנזהר לאכול בכל יום פת שחרית דווקא, אזי לא יצטרך שום תרופות טבעיות.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתל, אדר א שנת תשס"ח)
תסז – ברצוני לרכוש כרטיס הגרלה כדי להתעשר ולצאת מהחובות הרבים שנקלעתי אליהם – מה דעתו של הרב בעניין?
בוודאי זה שתרמת להדפסת 'אשר בנחל' תראה ישועה, אבל אתה צריך לדעת שאסור לתת לקדוש ברוך הוא עצות איך לצאת מהצרות ואיך להתעשר.
לכן אני נגד לקנות הגרלות, כי אדם מתפלל ובוכה שיזכה בהגרלה, ולבסוף הוא לא זוכה בהגרלה ואזי נשבר לבו ונכנס בקושיות וספקות עליו יתברך.
צריכים לבקש רק ממנו יתברך – ריבונו של עולם תוציא אותי מהחובות שנקלעתי להם. אנא רחם עלי שאזכה להתפטר מהצרות שלי…
אבל לא להתפלל באופן שנותן עצות לקדוש ברוך הוא איך יתעשר ואיך לצאת מהצרות.
רק חזק ואמץ ותהיה בשמחה, כי כך אמר רבנו (ספר המידות אות שמחה חלק ב' סימן א') "מי ששמח תמיד הוא מצליח" ולכן אם תשמח תצליח. רק אל תפחד כלל כי כך אמר רבנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן עח) "העולם הוא גשר צר מאוד והכלל שלא יתפחד כלל", ולכן אל תפחד והקדוש ברוך הוא ימתיק ממך את כל הדינים.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתקלו, אדר ב שנת תשס"ח)
תסח – האם זה חיוני לעסוק בהפצה?
אתה צריך לדעת שאדם שפגע בברית, רחמנא לישזבן, ברא קליפות ומשחיתים, וככל שפגם יותר בברית, רחמנא ליצלן, מילא את כל העולם עם קליפות ומשחיתים שהם מסבבים אותו והם מכניסים אותו בדיכאון בעצבות ובמרירות והם גורמים לו את כל הסבל שאדם סובל.
לכן מה אתה שואל האם עדיף יותר ללכת להפיץ או וכו' וכו'
אדרבה, מי שיודע שפגם בברית הוא צריך לעסוק במסירות נפש הכי גדולה לקרב רחוקים אל הקדוש ברוך הוא והעיקר רק להפיץ את ספרי רבנו.
וככל שאדם יודע שחטא יותר בפגם הברית הוא צריך למסור את נפשו כפשוטו כמשמעו להפיץ את אור רבנו בעולם שזה מקרב אנשים אל הקדוש ברוך הוא.
רבנו אמר (ספר המידות אות ניאוף סימן מא) "תיקון להוצאת זרע לבטלה שישתדל להחזיר בני אדם בתשובה". לכן מה אתה שואל שאלה טיפשית כזאת אם הפצה זה חיוני?
תאמין לי שאני עוסק בזה כל יום שעות על גבי שעות ולכן אל תשאל שאלות והקדוש ברוך הוא יעזור לך שנשמע ונתבשר אצלך בשורות משמחות, העיקר לא להתבלבל משום דבר שבעולם.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתקמב. אדר ב שנת תשס"ח)
תסט – האם יש עצה עבורי שאני נופלת הרבה בעצבות?
עיקר התרופה שלך שתכריחי את עצמך להיות בשמחה, כי השמחה היא רפואה לכול. רבנו אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן כד) "שגם חכמי הרופאים אומרים שכל המחלות וחולאים רעים באים לאדם רק מחמת דיכאון ועצבות".
לכן, אם תהיי רק שמחה ועליזה ותשמעי תמיד כלי זמר שהיום יכולים לשמוע את זה בבית על ידי קלטת של ניגונים שמחים אז זה ישפיע עלייך שיהיה לך רוח טוב.
מלבד זאת תגידי בכל יום מזמור כט שזה מסוגל להוציא מאדם רוח רע. הקדוש ברוך הוא ישלח לך רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף גם יחד.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתקמג אדר ב שנת תשס"ח)
תע – האם יש זמנים שראוי לתת בהם יותר צדקה?
אני מאוד מבקש את אנשי שלומנו היקרים תעשו מה שביכולתכם לקבל קופת צדקה שחילקתי לכל אחד מאנשי שלומנו.
מה הקופה הזו?
קופת רבי מאיר בעל הנס, אני מבטיח לכם מי שיכניס כמה אגורות כל יום, הרי כל יהודי מחוייב לתת צדקה אפילו עני שאין לו, אבל כמה אגורות, כי שלוש פעמים בתפילה נותנים צדקה.
תכניס כמה אגורות לפני התפילה, באמצע התפילה כשאומרים "ואתה מושל בכול" שאז מחלקים פרנסה.
הרב רבי מנחם מנדל מרימונוב זי"ע היה מחלק אז לכל האנשים שלו כמה פרוטות שיכניסו את זה בקופסה של קופת הצדקה. מה הייתה הכוונה שלו?
כדי להשפיע אז פרנסה לכל אחד מאנשי שלומו, לכל התלמידים שלו.
ולפני תיקון הכללי גם כן נותנים כמה פרוטות. כתוב בזוהר כשאדם הולך לאכול צריך להזמין עני, אם אדם אוכל סעודה סעודת פת שחרית, סעודת ערב ואומר דברי תורה על השולחן ומזמין עניים יוצא כרוז בשמיים זה השולחן אשר לפני ה'.
דברי תורה אנחנו יכולים לקיים, בכל סעודה צריכים להגיד איזה דבר תורה, איזה סיפור מצדיק, אבל לא כל פעם יש לנו עני בבית ולא כל פעם אנחנו מוכנים לעני, אין לנו, בקושי יש לנו סעודה בשביל עצמנו, אז לכל הפחות לזרוק כמה פרוטות בקופסת הצדקה.
וכן לפני שהולכים לישון ולפני כל מצווה מכניסים פרוטה לצדקה ואומרים: "אלקא דמאיר ענני אלקא דמאיר ענני" שבע פעמים ומבקשים את הקדוש ברוך הוא – ריבונו של עולם בזכות הצדקה הזו תפתח לי את כל הפתחים כי רבנו אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ד') "כשאדם נותן צדקה פה, הוא פותח שערים בשמיים, חלונות בשמיים".
לכן אני מבקש מכל אנשי שלומנו שתקחו קופות במשרד שלנו, ותחלקו את זה בין המשפחה.
(אשר בנחל, כרך קע, מכתב ו' תתקמט אדר ב שנת תשס"ח)