מותר לעקר (לסרס) בעל חיים ?

שאלה:

מותר לעקר (לסרס) בעל חיים?

תשובה:

אחד מהאיסורי תורה החמורים ביותר, שהוא אחד מתרי"ג המצוות, שאסור לסרס בעלי חיים, שנאמר (ויקרא פרק כ"ב פסוק כ"ד), "ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה', ובארצכם לא תעשו" וביאר בספר החינוך (מצוה רצ"א), הטעם וז"ל "משרשי המצוה, לפי שהשם ברוך הוא ברא עולמו בתכלית השלימות, לא חסר ולא יתר בו דבר מכל הראוי להיות בו לשלימותו, והיה מרצונו ובירך בעלי החיים להיותם פרים ורבים, וגם צוה הזכרים ממין האדם על זה, למען יעמודו, שאם לא כן, יהיה המין כלה אחר שהמות מכלה בהם. 

ועל כן המפסיד כלי הזרע מראה בנפשו כמי שהוא קץ במעשה הבורא ורוצה בהשחתת עולמו הטוב", ע"כ.

בספר חשוקי
חמד הביא שאלה:

שבעיר אחת
היה ריבוי טבעי גדול של חתולים, והם גרמו לנזקים, ונשים בהריון נתקפו בבהלה כאשר החתולים
קפצו עליהם. 

החליטה העיריה לבצע עיקור וסירוס של חתולי הרחוב. הם פנו לתושבים שלא להאכיל
את החתולים החל מהשעה שמונה בערב טרם לכידתם [כדי שיהיו מורעבים, ויכנסו למלכודות שיכינו
להם עם מזון בתוכו] 

האם הדבר מותר?

והשיב שיש בזה איסור תורה שנאמר
"ובארצכם לא תעשו" – כל שבארצכם, ונפסק בשו"ע (אבה"ע סימן ה סי"א)
שאסור להפסיד אברי הזרע בין באדם בין בבהמה חיה ועוף, אחד הטמאים ואחד הטהורים ולכן
הסירוס אסור. 

ומה שאפשר לעשות הוא להמיתן ובזה יתכן שאין איסור של צער בעלי חיים, כיון
שסופן למות. 

אך דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לא הייתה נוחה מלהרגן. ואולי
חשש לבל תשחית כמבואר במסכת חולין (דף ז ע"ב) והחתולים הרי מביאים תועלת בצידת
עכברים ונחשים. 

אבל בשעת הצורך כשגורמים בהלה לתושבים, אולי מותר. 

ועכ"פ קל יותר
להמיתן מאשר לסרסם.

התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' 

גד סולומון והרה"ג ר' 

עמרם ועקנין, מורי צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל.

»

»

גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה?