מהם דיני ברכת האילנות? מה מברכים? מתי? האם גם נשים מברכות?

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: 

"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". 

ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות הוא דבר שבא מזמן לזמן באופן מחודש, שאדם רואה עצים יבשים שהפריחם הקדוש ברוך הוא (הרא"ה בספר פקודת הלוים, ברכות מג:). ואין לברך ברכה זו אלא פעם בשנה ולא יותר. 

אם נסתיימה הפריחה אם כבר נסתיימה הפריחה, כלומר, הופעת הפרחים באילן נסתיימה מחמת שינויים במזג האויר, והחלו לצאת פירות, כפי שקורה הרבה באילנות של שקדים וכדומה, אי אפשר לברך על אילנות אלה ברכת האילנות. ואפילו אם לא יצאו הפירות, אבל כבר נפלו הפרחים, אי אפשר לברך ברכת האילנות, לפי שאין הברכה אלא על פריחת האילנות, שהיא יציאת הפרח דוקא. ומכל מקום, אילן שהתחילו לגדול חלק מפירותיו, אם יש בו עדיין פרחים וניצנים, מברך עליו ברכת האילנות. 

נשים, האם תברכנה ברכת האילנות? 

גם הנשים יכולות לברך ברכת האילנות בחודש ניסן, ואף על פי שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן (דהיינו מצוות שהן בקום עשה ונוהגות רק בזמן מסוים כגון מצות ארבעת המינים בסוכות), מכל מקום ברכת האילנות תברכנה. 

והטעם שברכת האילנות אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא, מבואר בספר טורי אבן (מגילה כ:) לגבי מצות "הבאת בכורים לבית המקדש". שמצות הברת ביכורים היה נוהגת רק עד חג החנוכה, ובכל זאת הנשים היו מביאות בכורים לבית המקדש. והטעם שמצות ביכורים אינה מצות שהזמן גרמא, הוא משום שדוקא מצוה שאינה נוהגת בכל זמן מצד עצם המצוה, כגון ציצית שאינה מתקיימת בלילה, הרי היא נחשבת "מצות עשה שהזמן גרמא", אבל מצות בכורים, מצד עצמה היתה ראוייה להתקיים כל השנה, אלא שמחנוכה ואילך לא היו מצויים פירות בפרדסים, ואילו היו מצויים עוד פירות, היו הימים ראויים להבאת בכורים, ולכן מצוה זו אינה נחשבת למצות עשה שהזמן גרמא. 

והוא הדין בנדון ברכת האילנות, שמעצם מצות ברכת האילנות, היה ראוי לברך בכל זמן, אלא שהטעם שמברכים דוקא בימי ניסן הוא משום שאז מלבלבים האילנות, נמצא אם כן שאין הזמן גורם את הברכה, רק הוא תנאי לברכה, ולכן גם נשים תברכנה ברכת האילנות.

זמן ברכת האילנות:

בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה.

מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים

אך בארצות הברית ישנה בעיה בחלק מהשנים, שבחודש ניסן עדיין לא התחילו האילנות לפרוח, ונשאלת השאלה האם אפשר לברך שם ברכת האילנות בחודש אייר.

ובספר האשכול (להר"א אב"ד מרבותינו הראשונים, עמוד סח) כתב, שיש לברך ברכת האילנות בימי ניסן, ולאו דוקא בימי ניסן, אלא בזמן שרואה הפרח פעם ראשון בשנה. וכן כתב הריטב"א (רבי יום טוב בן רבי אברהם אלאשבילי) בחידושיו על מסכת ראש השנה (דף יא.) וזו לשונו: "ויומי ניסן, לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה דמלבלבי". עד כאן. וכן כתבו עוד פוסקים רבים.

ולפיכך כתב מרן רבינו הגדול זצ"ל שנראה שמותר לברך ברכת האילנות בכל מקום ומקום לפי זמן פריחת האילנות, שאין כאן דין מיוחד בחודש ניסן דוקא, אלא בפריחת האביב, שזמנה בדרך כלל הוא בחודש ניסן.

ברכת האילנות בשבת

נחלקו הפוסקים אם אפשר לברך ברכת האילנות בשבת. וכבר כתבנו בזה בעבר. ולמעשה, לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, אפשר מן הדין לברך ברכת האילנות בשבת, ובפרט בשנה שבה יחול יום ראש חודש ניסן בשבת, ויש לחוש שאם לא יברכו בשבת עם כל הציבור, אזי לאחר מכן יתרשלו רבים ולא יברכו בכלל. ובאופן כזה בודאי שיש לברך בשבת, וכן עשה מעשה מרן רבינו זצ"ל בימי זקנתו, שהלכו הוא ואנשי בית הכנסת שלו ובירכו ברכת האילנות בשבת. וכן נהג למעשה הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. וכן ינהג מי שהתרשל או מחמת איזו סיבה לא בירך ברכת האילנות, ולאחר מכן בשבת ראה אילנות מלבלבים, שעליו לברך עליהם מיד, כדי שלא יפסיד אחר כך לגמרי את הברכה.

על אילו אילנות יש לברך?

אין לברך ברכת האילנות אלא על אילנות של מאכל, אבל על אילני סרק שאין מוציאין פירות אין לברך, ומכל מקום אם עבר ובירך על אילני סרק, לא יחזור לברך כשרואה פרחי אילני מאכל.

יש אומרים, שאין לברך אלא כשרואה לכל הפחות שני אילנות מלבלבים. ויש אומרים שדי באילן אחד. ובשעת הדחק, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שאפשר לברך על אילן אחד. ומכל מקום המברך על מיני אילנות רבים הרי זה משובח.

אילנות המורכבים

אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, כגון אילנות אתרוגים המורכבים עם לימונים, וכיוצא בזה, יש אומרים, שאין לברך עליהם ברכת האילנות, שהואיל וקיומם הוא נגד רצון הבורא, אין לברך ולהודות להשם יתברך על כך. ויש חולקים ואומרים שהואיל והברכה היא על כללות הבריאה, יכול לברך גם על אילנות מורכבים. ואף על פי שהרוצה להקל לברך עליהם אין למחות בידו, ומכל מקום לכתחילה אין לברך עליהם שהרי כלל גדול בידינו, ספק ברכות להקל.

אמנם הבאנו כבר בשנה שעברה טעם גדול להקל בדבר, באילנות מסויימים שאין הדבר פשוט לאסור את הרכבן. כגון פירות ההדר המצויים בינינו, אתרוג, לימון, חושחש ואשכולית, שלדעת מרן רבינו זצ"ל, (עי' בשו"ת יביע אומר ח"ה סימן יט, ובס' הליכות עולם ח"ב עמ' ר), מותר לומר לגוי להרכיב אילנות כאלה אלו באלו. ולפי זה בודאי שאין קיומם נגד רצון הבורא, ואפשר לברך עליהן ברכת האילנות, כשם שנהגו לברך עליהם ברכת שהחיינו, וכמו שהארכנו בזה בהזדמנות אחרת.

אילנות של ערלה

מותר לברך על אילנות שהם בתוך שלוש שנים לנטיעתם, אף על פי שהם ערלה, ואסורים בהנאה, הואיל ולא נעשו באיסור, שהרי כל האילנות בשלש השנים הראשונות הם אסורים בהנאה, מותר לברך עליהם.

התשובה נמסרה ע"י אתר הלכה יומית, מפי נכדו ותלמידו של מרן זצ"ל, הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א.

גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה?