איך להכשיר כיריים גז לפסח?

שאלה

איך להכשיר כיריים גז לפסח?

תשובה:

יש לנקותם היטב, ולערות מים רותחים מכלי ראשון (כלומר, מקומקום מבעבע) על גבי החצובות שעליהם מונחים הסירים.

כלים הבלועים מחמץ

אסור להשתמש בפסח בכלים שמשתמשים בהם בכל ימות השנה, שהרי הם בלועים מחמץ, מכיון שבזמן שתבשיל חם נמצא בתוך הכלי, הרי דפנות הכלי בולעות ממנו טעם חמץ, (כשם שהן בולעות טעם בשר או חלב), ולכן יש להשתמש בכלים מיוחדים לפסח, שלא השתמשו בהם למאכלי חמץ, או להכשיר את כלי החמץ לפסח. ובהלכה הבאות יבואר יותר.

דברי רבינו האר"י ומרן זצ"ל

וממרן רבינו הקדוש רבי עובדיה יוסף זצ"ל שמענו, שהזכיר דברי רבינו האר"י, שמי שיזהר כראוי באיסור חמץ בימות הפסח, מובטח לו שלא יחטא כל השנה. וסיפר, שהקשתה אמו של הגאון רבי עקיבא איגר, שהרי מצאנו כמה תלמידי חכמים גדולים שנזהרים מאד באיסור חמץ, ובכל זאת נכשלו בכמה עוונות. והשיב לה בנה הגאון רבי עקיבא איגר, שגם דברי האר"י הם כעין דברי חז"ל, כי מי שנזהר מאיסור חמץ, ינצל מאיסורי אכילה כל השנה, אבל אין הכוונה שתהיה עליו שמירה שלא יחטא כלל.

ועוד הוסיף על כך מרן זצ"ל, מדברי רבינו הר"ן, שכל מה שנמצא הבטחות בדברי רבותינו, שהאדם לא יחטא, אין הכוונה בזה אלא באופן שאין אשמה כלל ביד החוטא, כלומר, הקדוש ברוך הוא שומר על הצדיק ועל מי שנזהר באיסור חמץ וכדומה, דוקא מדברים שאינם תלויים בו כלל. אבל אם יש קצת אשמה עליו, כגון שנכנס לאכול במסעדה שאין עליה השגחה טובה וכדומה, אז אין מצילים אותו מן השמים, ואפשר שיכשל אפילו באיסורי אכילה.

ועל פי זה הסביר הר"ן, מדוע נכשל שלמה המלך בסוף ימיו, שנשיו הטו את לבבו, שזהו משום שעבר והתחכם על דברי התורה, שאמרה "לא ירבה לו נשים", אבל שלמה הרבה לו נשים, ואמר, אני ארבה נשים, ולא יסור לבבי מעם ה'! ובסופו של דבר נשותיו הטו את לבבו. אבל בדבר שאין בו אשמה כלל, כגון מי שהוא זהיר בכל מעשיו, כגון רבי חנינא בן גמליאל וכיוצא בו, אזי ה' יתברך שומרו שלא יבוא לידי מכשול כלל.

דין הכשר כלים לפסח:

כל כלי, דרך ההכשר שלו היא כפי דרך השימוש בו, משום שכלל יש בידינו "כבולעו כך פולטו" ולפיכך כלי שדרך השימוש בו היא על ידי בישול, כגון סיר בישול, דרך ההכשר שלו היא כתשמישו, והיינו להגעילו, כלומר לטובלו, בתוך כלי עם מים רותחים. וצריך שיהיו המים רותחים בכלי ראשון, (כלומר, יש להגעיל את הכלי במים רותחים שנמצאין בכלי הראשון שבו הם רתחו, אבל אין להגעיל את הכלי בתוך מים רותחים ששפכו אותם מהכלי שבו הם רתחו לכלי אחר, כי כלי זה כבר אינו כלי ראשון, אלא כלי שני, ואין המים שבכלי שני רותחים דיים בכדי לגרום להפלטת מה שבלוע בתוך הכלי שמטבילים בתוכו.) ולכן סכינים וכפות וכיוצא בזה, אפשר להגעילם על ידי שיטבלם בתוך מים רותחים שבקומקום החשמלי, על ידי שיטביל תחילה צד אחד של הסכין ולאחר מכן את צידו השני. (ואם הידית של הסכין עשויה עץ אי אפשר להכשירה בהגעלה).

קודם ההגעלה יש לנקות את הכלים היטב לבל ישאר בהם שום שמץ לכלוך או חלודה.

שפודים ואסכלאות שמשתמשים בהם באש בלא אמצעות נוזלים, צריכים ליבון באש ממש עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם, דהיינו עד שיאדים הברזל. וכן הדין ב"סיר פלא" שאופים בו עוגה חמץ על גבי הכיריים במשך כל ימות השנה, ההכשר שלו הוא רק על ידי "ליבון חמור" דהיינו ליבון על גבי אש עד שיאדים הברזל. ובסירים בדרך כלל הדבר אינו אפשרי מבחינה מעשית ולכן בהכרח יש לקנות סיר חדש. אבל סיר שהשתמשו בו רק לבישול, יש לו הכשר כאמור על ידי הגעלה ברותחין.

החצובה, שהיא הברזל המונח סמוך לאש על גבי הכיריים, יש לנקותה ולהגעילה ברותחין. ואם עירה עליה (שפך עליה) מים רותחים מכלי ראשון, הוכשרה בכך. ומותר להשתמש בה בפסח.

התשובה נמסרה ע"י אתר הלכה יומית, מפי נכדו ותלמידו של מרן זצ"ל, הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א.

גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה?