מה הכוונה 'מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם', מאיזה גיל? ומה לגבי קימה לכבוד תלמיד חכם?

שאלה

מה הכוונה 'מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם', מאיזה גיל? ומה לגבי קימה לכבוד תלמיד חכם?  

תשובה:

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כלומר, לעמוד לגמרי), כדי להדר את פניו. והיא מצות עשה מן התורה.

וכבר הזכרנו, שעניין "קימה" בפני רבו המובהק, או מפני גדול הדור, הוא שצריך לעמוד מלא קומתו כל זמן שרואה את הרב מהלך, עד שישב הרב, או עד שילך ולא יראנו עוד. וכדין קימה בפני ספר תורה, שכל הקהל שנמצאים בבית הכנסת ובעזרת הנשים צריכים לעמוד בזמן שמוליכים את ספר התורה מן ההיכל לתיבה ומן התיבה להיכל. (וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן רפב) אך לעניין סתם תלמיד חכם, שאינו רבו המובהק ואינו גדול הדור, אף על פי שלמד ממנו תורה, אין צריך לעמוד בפניו, אלא מזמן שנכנס לארבע אמותיו, ואחר שיצא מארבע אמותיו רשאי לשבת. (ושיעור ארבע אמות הוא כמעט שני מטרים).

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאותם אנשים שאינם קמים מלא קומתם בפני תלמיד חכם, אלא מסתפקים בעשיית "הידור" ("הידור" פירושו לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד בפניו, כמו קימה מועטת, וכמו שפירש רש"י בקדושין לב:), לא כדין הם עושים, שהרי פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך שצריך לעמוד בפני תלמיד חכם מלא קומתו. וכן היא הסכמת רוב הפוסקים. ולכן חיוב הוא לקום בפני תלמיד חכם מלא קומתו.

ומכל מקום תלמיד חכם שאינו רוצה שיקומו בפניו, אין צריך לקום לפניו, שהרי כבר הזכרנו שחכם שמחל על כבודו כבודו מחול.

כתב עוד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אף על פי שלאחר שהתלמיד חכם יצא מארבע אמותיו, כבר מותר לשבת, מכל מקום אם נכנס תלמיד חכם לאוטובוס או לרכבת ואין לו מקום ישיבה, חייב לקום בפניו ולפנות לו את המקום כדי שיוכל לשבת. וכן הדין לגבי אדם הזקן בשנים. ואינו רשאי לשבת ולהשאיר את התלמיד חכם או את הזקן לעמוד, אף על פי שאינם נמצאים בתוך ארבע אמותיו.

ויש לציין שכמה פעמים כשנכנסה קבוצה של אברכים לבית מדרשו של מרן זצ"ל לשמוע שיעור מפיו, והיה מרן זצ"ל מבחין שביניהם יש אדם זקן בשנים, היה מרן זצ"ל מבקש להושיב אותו בצורה מכובדת, ולפעמים אף היה מושיבו על ידו, מפני הדר זקנתו. וכן כשהיו תלמידי חכמים ידועים נכנסים לבית מדרשו של מרן זצ"ל, אף על פי שלא הגיעו לקרסוליו בתורה וביראה, היה הוא זצ"ל מקפיד ל"הדר" בקימה מועטת לכבודם, מפני כבוד תורתם.

חיוב קימה בפני זקן בשנים

ביארנו את שורש החיוב לקום בפני תלמיד חכם ובפני זקן בשנים.

נחלקו הפוסקים אודות החיוב לקום בפני אדם זקן, מאיזה גיל נקרא אדם "זקן"? כי יש סוברים שמגיל שישים כבר נקרא אדם "זקן", אבל לדעת הטור ומרן השולחן ערוך, אדם אינו נחשב לזקן אלא מגיל שבעים שנה. וכן עיקר להלכה, וכמו ששנינו במסכת אבות "בן שבעים לשיבה".

ומכל מקום כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שמכיוון שלדעת רבינו האר"י הקדוש, יש לקום בפני אדם החל מגיל שישים, המחמיר לנהוג כדבריו תבוא עליו הברכה, אף שאין זו חובה מן הדין, שהרי אנו פוסקים בכל מקום כדעת מרן השולחן ערוך לכל אשר יאמר.

וכבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחיוב קימה מפני אדם זקן בשנים הוא מצות עשה מן התורה, ויש בידינו כלל, שספק דאורייתא לחומרא, דהיינו דין שיש בו ספק, אם הוא מן התורה, נוקטים להחמיר, ולפיכך, כתב מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א, שאם יש ספק לגבי אדם שלא ידוע לנו אם הגיע כבר לגיל שבעים שנה או לא, חובה לעמוד בפניו, שספק תורה להחמיר, וכן אם יש לנו ספק לגבי תלמיד חכם אם כבר הגיע להוראה או לא, חובה לקום לפניו, שספק תורה להחמיר, אבל אברך הלומד בכולל אברכים, ואינו יודע לפסוק הלכה אין צריך לעמוד לפניו. (אבל בודאי שמעמדו של העוסק בתורה הוא נכבד מאד.)

אין חובה לקום בפני זקן בשנים אלא כשיתקרב ויכנס לארבע אמותיו (כשני מטרים) של היושב, (וכדין תלמיד חכם שנתבאר בהלכה הקודמת) אבל אביו או רבו המובהק (דהיינו רבו שלמד ממנו את רוב חכמתו) או גדול הדור, צריך לעמוד בפניהם כמלא עיניו, דהיינו מעת שרואה אותם. ואפילו בבית אחד, אין חיוב לעמוד בפני זקן או תלמיד חכם רגיל, עד שיכנסו לארבע אמותיו. ואסור לאדם לעצום את עיניו כדי שלא יראה כשהרב נכנס לארבע אמותיו, אלא יקום בפניו כדין ויתן כבוד לתורה.

התשובה נמסרה ע"י אתר הלכה יומית, מפי נכדו ותלמידו של מרן זצ"ל, הרה"ג רבי יעקב ששון שליט"א.

גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה?