מדוע צריך ללמוד הלכות של בין המצרים ותשעה באב?

שאלה:

מדוע צריך ללמוד הלכות של בין המצרים ותשעה באב, הרי לכאורה יש בזה חסרון באחד מהעיקרי האמונה, שהרי אחד מהם הוא להאמין בביאת המשיח, ולחכות לו בכל יום שיבוא, וכאשר המשיח יבוא צומות אלו יתהפכו לימי ששון ושמחה, וא"כ היאך שייך ללמוד הלכות אלו לפני בין המצרים, בו ברגע שאנו מאמינים שמשיח יבוא לפני כן, ולא ינהגו כל הדינים הללו?

תשובה:

שאלה
מצוינת שאלת, ובתוך דבריך מונחת כבר התשובה, דהרי עצם זה שאנו לומדים הלכות אבילות
של בין המצרים ותשעה באב, מורה על האמונה בגאולה ובביאת המשיח ובבנין בית המקדש,
ואם לא היינו לומדים הלכות אלו ולא מקיימים את ההלכות ומנהגי האבלות, היינו שוכחים
מבית המקדש והאמונה והצפייה שבמהרה יבנה בית המקדש.

שהרי אמרו
חז"ל (תענית ל:), "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה,
שנאמר "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה, שישו אתה משוש כל המתאבלים
עליה", ודייקו חז"ל בלשונם לומר בלשון הווה – "זוכה ורואה"
ולא אמרו "יזכה לראות", משום שהרי ידוע שגזרה על המת שישתכח מן הלב לאחר
שנים עשר חודש, כמו שנאמר אצל יעקב אבינו "ויקומו כל בניו לנחמו וימאן
להתנחם", כי על החי לא נגזר להשתכח מן הלב, אף כאן אע"פ שעברו שנים רבות
מן החורבן ממשיכים להתאבל עליו, כי בית המקדש של מעלה חי וקיים, כמו שנאמר "מקדש
ה' כוננו ידיך", וידוע שבנין בית המקדש השלישי ירד בנוי מן השמיים.

ולכן המתאבל על
ירושלים, סימן יפה לו, שהוא ממש עכשיו "זוכה ורואה בשמחתה", כי
בעצם אבלותו מראה שבית המקדש חי בקרבו ועתיד לראות בשמחתו, וכשלומדים הלכות אלו
זהו גילוי האמונה שבית המקדש חי ועתיד להבנות ואין אנו מתייאשים מן הגאולה ומבית
המקדש, ואם ח"ו היינו שוכחים מבית המקדש ומהצפייה לגאולה, לא היינו מתאבלים
ועצבים על מה שחסר לנו, ולכן עצם הלימוד הוא הוא האמונה בגאולה האמיתית והשלמה,
ובניית בית המקדש, ובביאת המשיח, שאמרו חז"ל (איכה רבתי פרשה א' רמז
נ"א), שמשיח נולד בתשעה באב (חזו"ע בין המצרים עמ' ר"פ, ע"ש).

כולנו תפילה לה' יתברך
שיהפוך לנו את הימים הללו מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב, ויבנה לנו את בית קדשנו
ותפארתנו עוד השנה ולא נצטרך להלכות תשעה באב כלל ועיקר, אבל אם חלילה לא יבנה בית
המקדש אנו צריכים לדעת היטב את ההלכות הנצרכות לנו, ולכן מרן השו"ע וכל
הפוסקים כתבו לנו הלכות אלו, כדי שעל ידי זה נזכה לראות בגאולה השלימה.

ואמר הגאון רבי חיים קניבסקי
שליט"א, שגם שיבוא משיח צדקנו ימשיכו להסתכל וללמוד בכל הספרים המדברים אודות
החורבן, וההלכות של בין המצרים, לא יימחקו מהשלחן ערוך, כי הרי תורת משה קיימת
לעד, והסיבה שיסתכלו בספר על החורבן כדי לדעת ולזכור תמיד איזה דברים גרמו לנו את
הגלות והחורבן לדעת כיצד לתקן את עצמנו ולראות מה החטא גורם[1].

ואמר מו"ר
כ"ק מוהרא"ש זי"ע, שגם דיני האבלות של ימי בין המצרים, אסור להיות
בדרך עצבות ומרה שחורה, ח"ו, אלא בדרך של השתוקקות וכסופים שכל כל כך
משתוקקים וכוספים אחר בנין בית המקדש והרמת קרן השכינה עד שאי אפשר להסיח דעת מזה
כלל, שזו הייתה עבודת הצדיקים במשך כל הדורות שאע"פ שהצר להם מאד על חרבן בית
המקדש ועל גלות השכינה אבל תמיד החזיקו עצמם בשמחה עצומה, וקיימו דברי החסיד (מובא
בספר חובת הלבבות שער ט' פ"ד), החכם צהלתו בפניו ואבלו בלבו", כי עבדו
את ה' בשמחה, וקבלו כל אדם בסבר פנים יפות, ועי"ז קרבו כולם אל השם יתברך
(שיחות מוהרא"ש מועדים).

ונזכה
במהרה
לגאולה האמתית והשלמה, בביאת משיח צדקנו שבוא יבוא ולא יאחר, אמן כן יהי רצון.

[1]  
דברים
אלו נאמרו עקב הכנת ספרו של הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א "שיח
הנחמה", על הלכות בין המצרים וכו', המו"ל פנה ליהודי בעל ממון בבקשה
שיסייע המצוה ולעזור בהדפסת הספר, היהודי העשיר שמע ואמר לא אתרום! כי הלא אנו
מבקשים שיבנה בית המקדש בקרוב, והכל מאמינים שאכן בכל רגע עתיד אליהו לבשר על בוא
משיח צדקנו ובית המקדש יבנה, וא"כ חבל להדפיס ספר על עניני החורבן וט' באב,
והרי בעז"ה הספר יהיה מיותר לגמרי אף אחד לא יביט בו, ולכן לא אזרוק כספי
לריק. ור' חיים ענה לו כמש"כ למעלה. (הובא בדברי שיח גליון מס' 237)..

התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' גד סולומון, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל.

גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה?