|
|
|
שאלה: מה המשמעות של חג ט"ו באב, והאם יש מקור לחג הזה
|
|
תשובה: שנינו במשנה (תענית כו:), לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר
הכיפורים שבהם בנות ישראל יוצאות במחול וכו', והגמרא (שם ל:),
שארעו ביום זה: א. יום שבו כלו מתי מדבר. ב. יום
שהותר שבט בנימין לבוא בקהל. ד. יום שביטל הושע בן אלה
נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל. ה. יום שנתנו הרוגי
מלכרות עצים למערכה .
וכתב בספר סדר היום, שראוי להתנהג בט"ו באב בששון ובשמחה,
חמדת ימים, שנכון וישר להוסיף מעט במאכל ובמשתה לכבוד היום ולהרחיק
ואנחה, וכתב הגאון חיד"א במורה לאצבע (אות רמ"ב), שביום
ולכן אין אומרים בו וידוי ונפילת אפיים, וכ"פ מרן בשו"ע
שלפניו אין אומרים .
ויש להיזהר ולהוסיף בלימוד התורה
הלילות מתחילים להתארך, כדאיתא (שם תענית לא.), "מכאן ואילך
רש"י כל שמוסיף לעסוק בתורה בלילות יוסיף חיים על חייו,
ויוסיפו לך שנות חיים", וכן איתא במדרש רבה (ויקרא פרשה
יוחנן אין רנה של תורה אלא בלילה", שנאמר "קומי רוני
מהלכות ת"ת הלכה י"ג), וז"ל "לפיכך הרוצה
ולא יאבד אפילו אחד מהם בשינה ובאכילה ושתיה ושיחה וכיו"ב,
וחכמה". והביא כל זה מרן בחזון עובדיה (בין המצרים עמ' תכ"ו(.
וכ"ק מוהרא"ש זי"ע,
שנאת חינם שעל זה נחרב בית המקדש, כי ביום זה הותרו שבטים לבוא
בנימין הותר לבוא בקהל ונעשה אחדות שלם אצל עם ישראל, וזה השמחה
השמחות שבזכות זה נגאל גאולת עולמים ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה.
וידוע מה שכתב בספר בני יששכר (תמוז
במאמר המשנה הנ"ל "שבהן בנות ישראל יוצאות במחול"
)תענית לא.), "עתיד הקב"ה לעשות הוא, שההולך סביב סביב בהיקף ואין שם מעלה מטה ראש וסוף, כן לא
קנאה ושנאה, לומר זה גבוה מזה, והוא יום טוב לישראל, כשאין ביניהם
ותחרות, וזהו הרמז "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו
האות ס' (כלומר האות החמש עשרה מאותיות הא"ב), שהוא
וסוף, וזה בחינת המחול והוא היום טוב הגדול לישראל.
וזהו חג ט"ו באב, היינו שביום זה מתרבה האהבה בין נשמות
באחדות אחת, ללא חילוקי דעות ומחלוקות, ואזי נזכה לגאולה השלמה.
וידוע שמיום ט"ו באב מתחלת
)ליקוטים ד"ה מחמשה), ובספר בני יששכר
בריאת העולם ואמרו חז"ל ארבעים יום קודם יצירת הולד מכריזים
לפלוני, ולכן ארבעים יום קודם יצירת העולם הוא זמן ט"ו באב,
להתחתן במלך הכבוד.
ולכן מיום ט"ו באב מתחילים
התחלת השנה לימים המסוגלים לתשובה, ולכן יש הרבה שכבר נוהגים
"כתיבה וחתימה טובה", וכך כתב
בשם ספר שער יששכר, מנהגן של ישראל להתחיל לברך ברכת "כתיבה
מיום חמשה עשר באב ומביא רמז כי "כתיבה וחתימה טובה"
עשר באב". וכך מנהג חב"ד ועוד.
וכתב רבינו ז"ל בשיחות הר"ן (שיחה רנ"א) שבימי
צוה רבינו ז"ל לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחילתם
אמרו שאפשר להתחיל כבר מיום ט"ו באב, ואותו ענין הוא לימוד
מוהרא"ש זי"ע באשר בנחל (חלק י"ז עמ' כ"ג),
בזמנים אלו.
וכתב עוד מוהרא"ש זי"ע באשר בנחל (ל"א עמ' ס"ו),
עד כ"ה באלול הם ארבעים יום והם ארבעים ימים קדושים מאד
ארבעים סאה המטהר, וכמו שמקוה צריך להיות שלם בארבעים סאה, ואם
קורטוב (מדה מועטת) פסול, כמו כן צריכים למלא את הארבעים יום
ה' יעזור שנזכה לנצל את הימים האלו בקדושה ובטהרה בלימוד התורה להשי"ת, ונזכה לכתיבה וחתימה טובה, שבת שלום.
התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' גד סולומן, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל. |
|
» |
|
» |
|
גם אתם רוצים לשאול שאלות בהלכה? |
[וישנם דעות המקילים לטבול אפילו במים חמים וכן העלה מהר"י עייש שלא אסרו חכמים כשמתכווין לשם טבילה, וכן דעת
הקרבן נתנאל והנודע ביהודה שכל איסור מים חמים בשבת זה רק ע"י רחיצה אך טבילה
מותרת אפילו במים חמים].
לסיכום: הטוב ביותר שתטבול במקווה קרה ולא חמה,ואם קשה יש להקל במקווה פושרת אך
לא במים חמים,
[אך ישנם פוסקים כנ"ל המקילים לטבול
בשבת במקווה שמימיה חמים)
