|
תשובה:
הנה מצות תפילין מקורה בתורתנו הקדושה, כמו
שכתוב "וקשרתם לאות על ידך, והיו לטטפות בין עיניך", וכפי שלמדו ודרשו
חכמינו זכרונם לברכה את הפסוקים, כך אנו עושים, ואין לנו השגה והבנה בדברי חכמינו
ז"ל, אמנם נבאר כפי ידינו הקצרה.
מנהג שבע הכריכות שכורכים בתפילין של יד: הוא מדברי האריז"ל כנגד שבעה הנערות
הראויות לבוא לבית המלך (כה"ח סימן כ"ה אות ס"ז), ומבואר יותר בעץ
חיים (היכל ז' אבי"ע שער מ"ו כסא הכבוד פרק ו'), שהם כנגד היכלי זעיר
אנפין ונוקביה, של עולם הבריאה. (והוא כנגד ז' ספירות חסד, גבורה, תפארת, נצח,
הוד, יסוד, מלכות), ואלו האורות שאדם מקבל בשעת הנחת תפילין, ואע"פ שאנו
רחוקים להבין אמיתות הענינים, מ"מ אנו מאמינים באמונה שלמה שיש בכל מנהג
ענינים נשגבים, ובפרט מה שמיוסד על פי דברי האריז"ל.
ועוד יש לרמז ששבע הכריכות הוא כנגד שבע תיבות
שיש בפסוק (תהילים קמ"ה ט"ז), פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון,שה' ישפיע
בזכות התפילין שפע, לכן כורכים שבעה כריכות (ערוה"ש, סימן כ"ז
סקי"ט).
מנהג של שלש הבריכות על אצבע האמה: מובא בספר שער הכוונות למהרח"ו
(תפילין דרוש ה'), שהוא בחינת טבעת אירוסין וקידושין, ולכן כריכת הרצועה הוא באצבע
האמה משום שבה נותנים את הטבעת כמו בקידושין וכן הוא בראשית חכמה שער הקדושה וז"ל
"כתוב בתיקונים רצועה כריכא באצבע שמאלא דא קידושא דיליה, דאיהו טבעת כריכה
באצבע דילה, ובה איהו קשורה עמו ואיהו קשור עימה" עכ"ל. (ועיין ליקוטי הלכות אבן העזר קידושין הלכה ג'
אות ח'), ומובא עוד בכף החיים בשם ספר מצת שימורים, שזה כנגד ג"פ שאומרים
"וארשתיך".
צבע הרצועות בשחור מבחוץ בין של יד ובין של
ראש: הוא הלכה
למשה מסיני, כן הוא בגמרא (מסכת שבת דף כח עמוד ב), "רצועות שחורות הלכה למשה
מסיני". וכן נפסק בשו"ע (סימן ל"ג סעיף ג'), ולכתחילה צריך שיהיו
שחורות כעורב.
לגבי
צבע הבתים: יש אומרים שגם שחרות הבתים הוא הלכה למשה מסיני כמו הרצועות
(כן מצדד הגר"א להלכה סימן ל"ב ס"מ), וכן בישועות יעקב שם), ויש
אומרים שהוא רק מצוה לכתחילה אך אינו לעיכובא (שם במ"ב סקקפ"ד- ה').
הטעם שהצבע של הרצועות בשחור: כתב בספר אליהו רבה (סימן ל"ב
סקס"ב), וכן הוא בעטרת זקנים (סקי"א), וז"ל "סוד שחור, לרמז
על יחודו יתברך, כמו שאין צבע שחור מקבל צבע אחר, כמו ששאר הדברים מקבלים, כן נאמר
אצל הקב"ה (מלאכי ג' ו'), אני ה' לא שניתי". ע"כ. או מרמז על עם
ישראל שאינם מתערבבים עם אף אחד, וכולם צבע אחיד לא משתנה כמו שנאמר "הן עם
לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב".
ועל פי תורת החסידות יש בזה עוד טעם שהתפילין
מתקנים את השחרות בחינת חושך שזה חסרון האמונה, שממשיכים על ידם את האור גם למקום
החושך, עיין ליקוטי הלכות (תפילין הלכה ב' אות ב' באמצע), ע"ש.
לגבי עור של בהמה: למדו חז"ל מן הפסוק "למען תהיה
תורת ה' בפיך", מן המותר בפיך, ולכן צריך לכתבו על עור שנעשה מבהמה כשרה, ומן
הדין אפשר גם עור של עוף כשר (עיין שו"ע שם), אבל זה עלול להיקרע מהר והרי אם
יש אפילו נקב קטן פוסל את התפילין (סימן ל"ב סעיף ל"ז), ולכן לוקחים עור
בהמה גסה שהוא קשה ואינו נקרע, והעיקר שיהא מבעל חיים כשר.
הטעם שהתפילין נעשים מעור של בהמה: כתוב במדרש רבה (במדבר חוקת פ"ט ח'),
"תבוא פרה ותקנח על צואת בנה", אמר הקב"ה, תעשו את התפילין מעור של
בהמה, ותקנח את צואת בנה, שעי"ז יתקנו את חטא העגל, ולכן עושים דייקא מעור של
בהמה.
ועל פי תורת החסידות נאמרו כמה טעמים ואחד מהם
הוא, שעיקר התפילין לקדש את הבהמיות שיש בנפש האדם, עיין ליקוטי הלכות (תפילין
הלכה ד' אות ו'), ועוד שצריכים לשום את עצמו כבהמה שאינו ידוע שום דבר אלא רק
מהבורא יתברך. ועיין עוד בסידור לימות החול עם פירוש "עת רצון" לכ"ק
מוהרא"ש ז"ל, מה שביאר בענין סוד התפלין והנוגע לנו למעשה.
וכ"ק מוהרא"ש ז"ל היה אומר, מדוע מניחים תפילין על
הראש ועל היד, כי יש שני סוגי בני אדם, יש אדם שכל פרנסתו, באה לו ע"י עסקיו
בראש, כגון בעלי ההשכלה, ראש מבריק, ויש אדם המקבל את פרנסתו ע"י עסקיו
בידיים, ידי זהב, לפיכך כיון שהם בקלות הם עלולים לחשוב "כוחי" שבמוח,
ועוצם ידי", הכוח שבידי, – עשה לי את החיל הזה, לכן מניחים את התפילין על
הראש כנגד המוח ועל היד כנגד הלב, להזכיר שרק הקב"ה, נותן לך כח לעשות חיל.
היוצא מכל
התשובות הנ"ל, שענין התפילין הוא גבוה מאד מאד ומלבד עצם גודל מצות התפילין
שהוקשה לכל התורה כולה, יש בכח מצות תפילין להמשיך על האדם קדושה גדולה מאד,
ולהוציא אותו מכל המקומות הנמוכים, שנפל לשם ולהחזירו להשם יתברך, וכל פרטי מצות
תפילין, הן מה שעיקר הדין (שחרות הרצועות והבתים ועור בהמה כשרה), והן מה שמיוסד
ע"פ דברי האריז"ל (עניני הכריכות של הרצועות), הן מכוונים כנגד עניינים
רוחניים גבוהים מאד ועי"ז נשפע על המקיים מצות תפילין כראוי, התחזקות נפלאה
להתקרב להשם יתברך מהמקום שהוא נמצא שם, ולכן ראוי שלא לזלזל בשום הלכה ומנהג
ולקיימו בשמחה עצומה.
התשובה נמסרה ע"י הרה"ג ר' גד סולומן, מורה צדק בבית ההוראה 'צדק ומשפט' של חסידי ברסלב ביבנאל.
|
