האם בכל דור יש תלמיד אמיתי של רביז"ל שהוא צדיק האמת?

שאלה:

מאת רפאל:
האם זה נכון שלצדיק האמת מיחידי הדורות יש בכל דור ממש תלמיד מובחר הנחשב צדיק האמת של הדור? ואיך צריך להבין את זה באופן הכי נכון? האם תוכלו לתת הסבר מדוייק של עניינים אלו בבקשה. תודה לכבודכם.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר תרומה כ"ו שבט ה'תשע"ב

שלום וברכה אל רפאל נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

מבואר בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שצריכים לחפש ולבקש אחר הרוח הקודש של הצדיק האמת, כי הצדיק האמת השאיר את השארתו עד סוף כל הדורות, וכל מי שרק לומד את תורת הצדיק האמת, הוא מקורב אל הצדיק האמת, כי כך אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן קצ"ב) אשר פניו שכלו ונשמתו נמצאים בתוך הספר, אך צריכים לחפש ולבקש מאד מאד את הצדיק האמת, היינו את רוח הקודש שלו בתוך ספריו הקדושים, וככל שאדם לומד יותר את ספריו הקדושים ששם פניו שכלו ונשמתו, כמו כן מאיר בו הצדיק האמת, והרגע שאדם חושב שהצדיק האמת נסתלק, אזי אצלו נחשך אור הצדיק האמת לגמרי, ולכן צריכים תמיד לחפש ולבקש אחר הרוח הצדיק של הצדיק האמת.

ואמר מוהרנ"ת ז"ל (ליקוטי הלכות שלוחין הלכה ה' אות י"א י"ב) וזה שאמר משה (דברים ל"ד כ"ט) "כי ידעתי אחר מותי כי השחת תשחיתון הן בעודני חי עמכם ממרים הייתם" וגו', והקשה רש"י והלא כל זמן יהושע לא השחיתו? אלא מכאן שכל זמן שתלמידו קיים כאילו לא מת, וקשה הלא הצדיק האמת נקרא חי לעולם? כמו שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות יח) על פסוק (שמואל ב' כ"ג כ') "ובניהו בן יהודע איש חי" וגו', ומכל שכן וכל שכן משה רבינו בוודאי חי וקיים לעולם, כי הוא עומד ומשמש במרום, וכמובא בזוהר (תרומה קע"ד) תא חזי משה לא מית, ומאי דכתיב "וימת משה"? הוא מסטרא דילן וכו', דבכל אתר לצדיקיא קרי ביה מיתה ומסטרא דילן וכו', עיין שם.

היינו זה שחושבים שהצדיק האמת נפטר מזה העולם, זה רק מצדינו כשאנחנו לא לומדים את ספריו הקדושים ולא מתעמקים בתוך דבריו הקדושים, ומכל שכן שלא מקיימים את הנהגותיו היקרים, ולכן נדמה כאילו הוא מת, ועל כן באמת כל זמן שתלמידו של אדם קיים כאילו לא מת, אף על פי שבאמת אנו רואין שכבר מת ונקבר, אף על פי כן באמת לאמיתו לא מת כלל, רק מצדינו, שאין אנו רואין אותו, אבל מחמת שתלמידו קיים ואומר תורתו משמו ומלמדה לאחרים, בוודאי לא מת גם מצדינו, כי עיקר החיות הוא חכמת התורה הקדושה, כמו שכתוב, (משלי ד' י"ג) "כי היא חייך" וכמו שכתוב (קהלת ז' י"ב) "החכמה תחיה", היינו חכמת התורה הקדושה, שרק היא החכמה האמתיית המחייה כל הנפשות, כמו שכתוב (תהלים י"ט ח') "תורת הוי"ה תמימה משיבת נפש".

ועל כן כל זמן שתלמידו של הצדיק האמת קיים, ומגלה תורתו הקדושה בוודאי לא מת, ועל כן מה שכתוב "וימת משה", הוא רק מסטרא דילן, ואם כן לפי דרכנו עתה יתפרש המקרא כך, "כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון", היינו בכל עת שיהיה נקרא אחרי מותי, דהיינו שלא תעסקו כראוי בתורתי ולא תחפשו ותבקשו אותי היטב כראוי, אז יהיה נקרא "אחרי מותי", שהוא בחינת המיתה, שהוא מסטרא דידכו ואז "השחת תשחיתו", אבל כל ימי יהושע והזקנים שעסקו היטב בתורת משה וסלסלו וחיפשו בה קדושת רוח הקודש של משה, בוודאי לא השחיתו, כי עבדו את השם יתברך כל ימיהם.

ואז בוודאי נחשב שמשה חי, כי באמת לא מת משה כלל וכו', וכן נוהג מדור לדור לעולם שבכל עת שנמצאים צדיקים שעוסקים כראוי בתורת משה באותו העת נחשב כאילו לא מת משה גם מסטרא דידן. ובעת שמתרשלים בה חס ושלום, אז נקרא חס ושלום, לגבי דידן "אחרי מותו", וזה מה שצועק הנביא (ישעיה נ"ז א') "הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק".

כי באמת צריכין לחפש את הצדיק האמת תמיד אפילו המקורבין אליו, שיזכו להתקרב אליו ביגיעות יותר ויותר כדי לקבל ממנו יותר ויותר עצות והנהגות ישרות איך להתנהג בכל פרט ופרט בחיי יום יום וכו' וכו', כי הצדיק האמת מסתתר בכל פעם מהעולם מחמת קלקולם ונתרחק מהם הרבה עד שקשה להם לקבל ולינק מאורו הגדול, כי אם על ידי יגיעות ובקשה וחיפוש הרבה.

וזה גם בחייו, מכל שכן אחר הסתלקותו לעילא ולעילא, צריכין לחפשו ולבקשו יותר ויותר לסלסל ולחפש בתורתו הקדושה ולילך בדרכיו ואורחותיו הקדושים, ולבקש ולהתחנן הרבה לפני השם יתברך עד שיוריד דמעות הרבה עד שישפך לבו כמים לפני השם יתברך, עד שיזכה למצוא ולהשיג פנימיות כוונת תורתו הקדושה שזהו בחינת הצדיק בעצמו, כי עיקר הצדיק הוא תורתו הקדושה ששם גנוז רוח הקודש שלו.

וצריכין להאמין שבוודאי נמצא אחד או רבים שהם תלמידיו האמתיים שקיבלו תורתו ודרכיו ועצותיו ורמזיו הקדושים שיכולים להחיות את הכל, כי אין דור יתום ובודאי לא נסתלק הצדיק עד שהשאיר אחריו ברכה, שהם התלמידים האמתיים שלו, שהם בחינת החליפות שלו, כמו שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') שכשהם מגלים תורתו הקדושה נחשב כאילו לא מת, כשמגלים דעתו הקדושה הוא מתלבש בדיבוריהם ונחשב כאילו הוא חי ממש, וכמו שאמרו חכמינו הקדושים (יבמות צו) על פסוק (תהלים ס"א ה') "אגורה באהלך עולמים", וכי אפשר לאדם לדור בשני עולמות? אלא כל תלמיד חכם שאומרים דבר הלכה בשמו, שפתותיו דובבות בקבר.

אבל צריכין לחפש ולבקש מאד מאד את זה התלמיד האמתי שקיבל דעת רבו כראוי עד שיש בדבוריו בחינת רוח הקדש, בחינת רוח הבא מן הקודש וכו', שעל ידי שמגלה ביאורי תורתו הקדושים של רבו ז"ל נתברר המדמה של כל המקורבין, וכל אחד כפי קרובו וכפי בקשתו וחיפושו יותר מתברר אצלו המדמה יותר, שעל ידי זה מתברר ומתחזק יותר אמונת חידוש העולם שזה עיקר קיום העולם.

הרי שלך לפניך שהצדיק האמת מניח בכל דור ודור תלמיד אחד אמיתי או תלמידים הרבה אמיתיים, שמסלסלים ומחפשים ומבארים את דבריו הקדושים, הרי הצדיק האמת חי, ולכן בוודאי בכל דור יש תלמיד אמיתי אחד או רבים שהם יודעים איך לפרש את דברי הצדיק האמת, ולהורידו יותר להמון עם עד שכולם יכירו את אמתת מציאותו יתברך, ויאיר להם מוחם בחידוש העולם.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים