נמאס לי לחיות, אני לא מרוצה מעצמי. מה אני עושה?

שאלה:

מאת נסיםי:
לכבוד מוהרא"ש. אני לא מצליח להתקרב לאמת, כולי חי בשקר. אין לי מנוחה כרגע ונמאס לי לחיות. אני לא מרוצה מעצמי ומר לי מאד, מה אני עושה?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ו' עש"ק לסדר תרומה ב' דר"ח אדר ה'תשע"ב

שלום וברכה אל נסים נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) כמו שאדם צריך להאמין בהקדוש ברוך הוא שהוא נמצא ואין בלעדו נמצא, כך אדם צריך להאמין גם בעצמו, שהוא חשוב בעיניו יתברך. ובאמת זה תלוי בזה, אם אדם מאמין בהקדוש ברוך הוא באמת, אשר אין בלעדו יתברך כלל, אזי הוא יאמין גם בעצמו שגם הוא חשוב בעיניו יתברך, ולא ימאס לו החיים, אדרבה הוא ירקוד בכל יום ובכל שעה ובכל רגע על הזכות שיש לו שנברא מזרע ישראל ולא עשני גוי כגויי הארצות.

כי מה יש לו להפסיד בזה העולם? הלא כולו רווח, מה שהוא עושה זה חסד מהקדוש ברוך הוא, זוכה להניח בכל יום תפילין שאין לתאר ואין לשער את מעלתו, כי תפלין הם כתר המלך, ונותנים לו רשות להתלבש בכל יום עם כתר המלך, וכן זוכה ללכת עם ציצית, שאין לתאר ואין לשער את מעלתו, כי ציצית זה בגד המלך, ונותנים לו רשות להתלבש בכל יום עם בגד המלך. האם אתה יודע מה זה ציצית ומה זה תפילין? הלא אפילו אדם הכי פושע אם הוא רק מתלבש עם ציצית ועם תפילין ושמח עמהם, כבר מוחלים לו על כל עוונותיו.

ומכל שכן וכל שכן כשאדם זוכה לשמור שבת ראוי לו לרקוד כל יום השבת שזוכה להכנס באור האין סוף ברוך הוא, וכן כשזוכה לאכול רק מאכלים כשרים איזה שמחה הוא צריך לשמוח.

ולכן ראה לקחת את עצמך בידיך, וזכור וגם זכור, כמו שאסור לשנוא את חבירך כי זה לאו בתורה, כמו שכתוב (ויקרא י"ט) "לא תשנא את אחיך בלבבך", כמו כן אסור לשנוא את עצמו. ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שאדם צריך לדון את עצמו לכף זכות, ואפילו שהוא רשע גמור הוא צריך לחפש ולבקש ולמצוא בעצמו איזה נקודה טובה שעשה בימיו, ועל ידי זה שדן את עצמו לכף זכות, יצא לגמרי מכף חוב לכף זכות, וזה (תהלים ל"ז) "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" היינו שהפסוק מזהיר שצריכים לחפש ולמצוא בעצמו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואם יתנהג כך, אז תיכף ומיד יתבונן ויראה שהוא כבר לא על מקומו הראשון מונח במרה שחורה ובעצבות וביאוש ובדכאון וכו' וכו', אדרבה זה מכניס באדם שמחה אמיתית, כי אין עוד שמחה כשמחת המצוות, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות שמחה סימן א') כשאדם עושה מצוה בשמחה בידוע שלבו שלם עם אלקיו.

ולכן ראוי לך לשמוח מאד מאד שנבראת מזרע ישראל ולא עשני גוי כגויי הארצות, ואף שאתה כל כך שבור וכו', ונפלת בעיניך, ונדמה לך כאילו אתה הכי גרוע וכו', ומזה בא שנמאס לך החיים, דע לך שזה בא מחמת כפירות ואפיקורסות שנכנס בך, כי המאמין האמיתי שמאמין שהוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, אזי כל רגע ודקה ושניה שאדם רק חושב ממנו יתברך הוא מקיים מצות עשה של יחוד הוי"ה ברוך הוא.

עכשיו אשאל אותך, מה הפסדת בזה העולם? הלא רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן נ"ה) רווח העולם הזה אין לשער, דהיינו מה שהאדם יכול להרוויח בזה העולם, ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אוישֹלאג, רק ממה שהכין לפניו הבורא יתברך, יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד. עין לא ראתה וכו'.

ולכן ראה לקחת את עצמך בידיך, ותפסיק לשנוא את עצמך, ותדון את עצמך לכף זכות, וכך אמרו חכמינו הקדושים (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון; וזכור תזכור שגם אתה חשוב בעיניו יתברך, והוא יתברך אוהב אותך מאד, כי אם לא, היה מוציא אותך כבר מזה העולם, ואם עדיין אתה חי סימן שהקדוש ברוך הוא יש לו נחת רוח ממך, אך הס"מ הרשע נוקם בך ומכניס בך יאוש כאילו אתה לא שוה לשום דבר וכו' וכו', תלעג לו, ותשמח עם כל נקודה ונקודה שיש בך מנקודת יהדותך.

הרב הקדוש רבי אברהם מקאליסק זי"ע (תלמיד המגיד ממעזריטש זי"ע ומנוחת כבודו בבית העלמין הישן בטבריה) הלך פעם לבית הכנסת להתפלל, וראה יהודי שעומד ובוכה, אזי תיכף ומיד ניגש אליו ושאל אותו מה אתה בוכה? ענה ואמר היהודי שהיה כבר זקן קרוב לתשעים "אני רוצה למות, נמאס לי החיים" ונתן הצדיק צעקה עליו, הוי שוטה האם לא כדאי לחיות עוד יום בזה העולם ולהתעטף עם ציצית ולהתעטר עם תפילין? הלא אין אתה יכול לתאר ולשער את גודל הזכות של בר ישראל שמניח כל יום תפלין והולך עם ציצית. הרי שלך לפניך איך שאדם צריך להחיות את עצמו עם כל מצוה ומצוה שיש בו.

העצה היעוצה לך שתבקש בכל יום ממנו יתברך רק דבר אחד רבונו של עולם זכיני להיות בשמחה, ואזכה לשמוח כל כך בשמחת המצוות, עד שארקוד לפניך מרוב שמחה, שבראתני מזרע ישראל, ואני זוכה לעשות את רצונך, ואזכה להחדיר בעצמי אמונתך שאתה נמצא ואין בלעדך נמצא, עד שאזכה להכלל בך מעתה ועד עולם אמן סלה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך שבת שלום וחודש שמח