שאלה: מאת ידידיה: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
![]() |
||
בעזה"י יום ב' לסדר תצוה ד' אדר ה'תשע"ב שלום וברכה אל ידידיה נ"י לנכון קבלתי את מכתבך.
דע לך שאין עוד מידה יקרה בעולם כמו מידת השמחה, ואדם צריך לעשות כל מה שביכולתו רק להיות בשמחה, ואפילו מילתא בדיחתא לבדח את דעתו, ומילתא דשטותא, ראוי לו לעשות העיקר שיהיה בשמחה, כי אין דבר יותר חשוב כמו שמחה, וכל כך קשה לאדם להגיע למידת השמחה יותר מכל העבודות הכי קשות, קל יותר לצום וכו', ולסגף את עצמו עם סיגופים קשים ומרים וכו', העיקר לא להיות בשמחה, ולכן על שמחה צריכים מסירות נפש גדולה. ואמרו חכמינו הקדושים (תנחומא שמיני) לפי שאין השמחה ממתנת לאדם לא כל מי ששמח היום שמח למחר ולא כל מי שמיצר היום מיצר למחר לפי שאין השמחה ממתנת לאדם, ואם תהיה בשמחה כל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת לגמרי, כי תזכה לישוב הדעת כמו שאמר רביז"ל (לקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה. ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר, והשמחה הזו זה שמחת המצוות, שבר ישראל שש ושמח על נקודת יהדותו של עשני גוי כגויי הארצות. ומה שאתה שואל שאמרו חכמינו הקדושים (ברכות לא.) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר (תהלים קכ"ו ב') "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה" אימתי בזמן ש"יאמרו בגוים הגדיל הוי"ה לעשות עם אלה", אמרו עליו על ריש לקיש שמימיו לא מלא שחוק פיו בעולם הזה מכי שמעה מרבי יוחנן רביה; זה סובב על סתם שחוק והיתול וכו' וכו', כמאמרם ז"ל (שבת ל:) על הפסוק (קהלת ח' ט"ו) "ושבחתי אני את השמחה" שמחה של מצוה ולשמחה מה זה עשה זו שמחה שאינה של מצוה ללמדך שאין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר שמחה של מצוה שנאמר (מלכים ב' ג' ט"ו) "ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד הוי"ה", ורביז"ל אמר (ספר המדות אות שמחה סימן י"ג) מי שהוא רגיל בשחוק בידוע שהוא רחוק מגדולת השם יתברך, ואמר רביז"ל (שם אות אמת סימן מ"ז) מי ששומר את עצמו משחוק של היתול, בידוע שהוא איש אמת. ולכן ראה רק להיות בשמחה, ותכריח את עצמך עם כל הכוחות להיות בשמחה, ועיקר השמחה לשמוח בנקודת יהדותך שלא עשני גוי כגויי הארצות.
מובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות – אות יג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר הברכה "שלא עשני גוי" וכששאלו לו על זה? השיב שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|