בעלי מאוד עצבני ואני רוצה להתגרש. מה דעת הצדיק?

שאלה:

מאת רבקה:
לכבוד הצדיק מוהרא"ש נ"י. שמי רבקה ואני נשואה עם בעל מאד עצבני ועדיין אין לנו ילדים, ואני חושבת להתגרש ממנו. מה דעת הצדיק?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ג' לסדר תצוה ה' אדר ה'תשע"ב

שלום רב אל רבקה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

קודם את צריכה לדעת שדרכי תמיד לשמוע שני הצדדים, אני לא אוהב לשמוע צד אחד, כי כך כתוב (דברים א') "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו" ודרשו על זה חכמינו הקדושים (סנהדרין ז:) אמר רבי חנינא אזהרה לבית דין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו, ואזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו.

וזה עוון חמור לשמוע רק צד אחד, כי זה כבר בכלל לשון הרע, ואוי להם לבתי דינים ששומעים רק צד אחד לפני ששומעים גם את הצד השני, ושניהם צריכים להיות ביחד אצל הדיין, וכל אחד יוציא את הטענות שלו אחד בפני השני.

עם כל זאת אמרתי לרוץ בשורתיים אלו אליך, להתגרש זה לא פתרון, את עדיין אשה צעירה, ומי יודע אם הזיווג שני לא יהיה יותר גרוע באלף ממנו? את צריכה לברר אצלו למה הוא כל כך עצבני? אולי כואב לו בדיוק כמו שכואב לך שאין לכם עדיין ילדים? וכל אחד מוציא את הכאב שלו בצורה אחרת וכו', ויכול להיות שבעלך מוציא את הכאב שעדיין לא נפקדתם בזרע של קיימא דרך עצבים שהוא עצבני, וכן יכול מאד להיות שהוא הסתבך באיזה סיבוך של חובות וכו' ומתבייש להגיד לך את זה כדי שלא תתנפלי עליו וכו', או יכול להיות שפוטר מעבודתו ומתבייש להגיד לך וכו', או שיש לו בעל הבית קשה שיורד לחייו וכו', ואת כל זה את צריכה לברר קודם שאת מחליטה להתגרש וכו'.

ובאמת אשה כשרה צריכה לחזק ולעודד ולשמח את בעלה, כמאמרם ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק י' סימן ה') אין אשה כשירה אלא העושה רצון בעלה; מי נקראת אשה חזקה? זאת שיכולה לחזק את בעלה, ועומדת לימינה בעת צרתו, וכבר אמר החכם מכל אדם (משלי כ"ז י"ט) "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", ופירש רש"י כמים הללו הפנים שאתה מראה לתוכן הן מראות לך. כן לב האדם לאדם חבירו לפי מה שאדם יודע שחבירו אוהבו כן הוא מראה לו פנים.

ומי יודע אם היית מקבלת את בעלך בסבר פנים יפות ובחיוך וכו' ובאהבה וכו', אז לא היה עצבני, וכו', ולכן לדעתי תשני את כל הגישה אליו, את ממורמרת שאין לך ילדים, ואת מוציאה את כל העצבים שלך על בעלך וכו', ואחר כך את טוענת שהוא עצבני וכו', תשתדלי מאד להתאזר במידת הסבלנות שאין מידה יותר יפה מזו, ואפילו שזה בא לך מאד מאד קשה.

זכרי מה שאמר התנא הקדוש (אבות פרק ה') לפום צערא אגרא, ודעי לך כשאשה עוצרת עצמה לא לכעוס וכו', בזה אפילו שהיא נמצאת במדור הקליפות וכו', היא עולה עד עולם האצילות, שהיא בטלה לגמרי אל האין סוף ברוך הוא, כי הכל תלוי כפי מידת הסבלנות ולא להכנס בכעס, שבדרך כלל בא מגיאות וישות, אשה צריכה לבטל את עצמה כל כולה אליו יתברך, ושלא תהיה לה שום תרעומת על בעלה, כי האשה היא חלק מבעלה, כמו שכתוב (בראשית ב' כ"ג) "עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת".

ולכן אשרי האשה שקנתה לעצמה את מידת הסבלנות לגבי בעלה וכו', ומוחלת לו על הכל, ומתחזקים לאהוב אחד את השני, שאז השכינה תשרה בתוך הבית. ואני מבטיח לך אם תקבלי את דבריי אלו, יעזור הקדוש ברוך הוא שתפקדו בזרע של קיימא ובא תינוק ושמחה בבית.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים