מהי מעלת ז' אדר? והאם יש בו סגולה מיוחדת?

מאת נחשון:
מהי מעלת ז' אדר? והאם יש בו סגולה מיוחדת?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום ד' לסדר תצוה ו' אדר ה'תשע"ב

שלום וברכה אל נחשון נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

ז' אדר זה ההילולא של משה רעיא מהימנא, וזה יום מיוחד אצל כלל ישראל, כי רביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע"ט) שמשה רבינו מסר את נפשו עבור כלל ישראל, ומובא בדברי חכמינו הקדושים (דברים רבה פרשה ז' סימן י') אמר משה לפניו רבונו של עולם ימות משה ומאה כיוצא בו, ולא תנזק ציפורנו של אחד מהם, כל כך היה מוכן למסור את נפשו עבור עם ישראל.

ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ז') שמשה רבינו מנהיג של ישראל והוא יהיה המנהיג לעתיד לבוא, והוא היה הרחמן האמיתי שריחם על נשמות ישראל, ועיקר הרחמנות להוציא אותם מעוונות, ואמר מוהרנ"ת ז"ל (לקוטי הלכות פורים הלכה א') שחודש אדר זה ירח שמת בו משה, שהוא היה מגלה ההתפארות של ישראל, שהקדוש ברוך הוא מתפאר עם כל בר ישראל, ועל ידי זה זכה להביא את התורה בעולם וכו', ואמרו חכמינו הקדושים (מגילה יג) בשבעה באדר מת משה, וידוע שעל ידי זה הכניע את המן עמלק, כי לולא זאת לא היה אפשר להתקיים בעולם מחמת קליפת עמל"ק שעולה ספ"ק, ונקבר מול פעור כמו שכתוב (דברים ל"ד ו') "ויקבור אותו בגיא מול בית פעור.

ואמרו חכמינו הקדושים (סוטה יג) מפני מה נקבר משה אצל פעור, כדי לכפר על מעשה פעור.

ולכן היום הזה מקובל אצל נשמות ישראל ליום מיוחד, ובארץ ישראל נוהגים להתקבץ בז' אדר בציון של רבי שמעון בן יוחאי, שהיה בו ניצוץ של משה רבינו, ומנהג עתיק בין קהילות ישראל שבז' אדר מתקבצים החברא קדישא וצמים אז, והרב שבקהילה אומר דרוש גדול, ובו מספיד את כל הצדיקים החכמים שמתו בשנה זו, ויש לומר הטעם למה ביום ז' אדר צמים ומרבים בתפלות ובקשות, מה שאין כן בל"ג בעומר שמחים ועליזים, ואסור להתענות אז, כי הנה ידוע בזוהר הקדוש (נשא קלב:) שאמר רבי שמעון בן יוחאי אסהדנא עלי שמייא עלאין דעלאין וארעא קדישא עלאה דעלאה. דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק משה זמנא תניינא לטורא דסיני דאנא חמינא אנפאי נהירין כנהורא דשמשא תקיפא דזמין למיפק באסוותא לעלמא דכתיב (מלאכי ג' כ') "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה", ועוד דאנא ידענא דאנפאי נהירין ומשה לא ידע ולא אסתכל, הדא הוא דכתיב (שמות ל"ד כ"ט) "ומשה לא ידע כי קרן עור פניו".

כי משה נכלל לגמרי לגמרי באין סוף ברוך הוא, עד שעלה למקום שעלה ברישא דלא יתיידע וכו', מה שאין כן רבי שמעון בן יוחאי ירד למטה לגאול את עם ישראל, על ידי גילוי תורתו, כמו שמובא בזוהר (רעיא מהימנא נשא קכד:) על הפסוק (דניאל י"ב ג') "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע", בהאי חבורא דילך דאיהו ספר הזהר מן זוהרא דאימא עלאה תשובה. באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי וכו'.

ואחר כך בא האריז"ל ופירש את דבריו, והוריד את לימודו של רבי שמעון בן יוחאי יותר ויותר אל זה העולם, ואחר כך בא הבעל שם טוב הקדוש זי"ע והוריד את הלימוד של שניהם יותר ויותר בגילוי אלקות רב מאד, ואחר כך בא רביז"ל והוא הלביש את כל השגות שבזוהר ובתיקונים ובכתבי האריז"ל ובגילויים של הבעל שם טוב הקדוש זי"ע בלבושים כאלו, עד שאפילו הכי ירוד ופחות, גם כן יוכל לחזור בתשובה שלימה, ויעלה מדרגא אל דרגא.

כמו שאמר רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן רע"ט) מן רבי שמעון בן יוחאי שהיה חידוש כמפורסם היה העולם שקט, עד האריז"ל, היינו שמרבי שמעון בן יוחאי עד האריז"ל לא נתגלו חדשות כמו שנתגלו על ידי רבי שמעון בן יוחאי, עד שבא האריז"ל שהיה חידוש כמפורסם, והוא גילה חדשות לגמרי שלא נמצא מי שיגלה חדשות כאלה עד האריז"ל, ומן האריז"ל עד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע היה גם כן העולם שקט בלי חידוש, עד שבא הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שהיה חידוש נפלא, וגילה חדשות, ומן הבעל שם טוב הקדוש זי"ע עד עתה היה גם כן העולם שקט בלי חידוש כזה, והיה העולם מתנהג רק על פי ההתגלות שגילה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע עד הנה, עד שבאתי אנוכי, ועתה אני מתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי [שעדיין לא נתגלו על ידי שום נברא], ולכן היום הזה זה יום מיוחד, וכבר נדפס קונטרס נפלא "ז' אדר", קחהו משם את מעלת היום הזה.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים