שאלה: מאת יצחק: כבוד הרב שלום רב. כמעט כל שבוע ביום חמישי יש לנו מלחמה, כי הפרנסה דחוקה, ואנחנו לא יודעים מאיזה כסף נעשה את השבת. בפרט עכשיו שימי פסח ממשמשים ובאים, אין לנו מראה מקום לכל ההוצאות. אשתי לא מבינה את זה, ומבקשת ממני כסף לכל מה שצריך, ולא מבינה שצריך להסתדר עם מה שיש, ומתנהגת כאילו שיש לי ואני לא רוצה לתת לה. איך גורמים לה להבין אותי?
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ד' לסדר תצוה ו' אדר ה'תשע"ב שלום וברכה אל יצחק נ"י לנכון קבלתי את מכתבך.
אתה צריך לדון את אשתך לכף זכות, ולא להקפיד עליה, כי כך אמרו חכמינו הקדושים (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה, שנאמר (תהלים קמ"ז) "השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך", אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי: כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תגרא בביתא; [זה שאומרים בני אדם כשנגמר השעורים מהכד, בא מריבות בבית]. ולכן שלא יהיה לך טענות על אשתך שהיא מתלוננת שאין לה כסף על שבת, ובפרט שבא עכשיו ימי פסח ואין לה שום מראה מקום להשיג כסף וכו' וכו', ואתה עוד מתלונן על אשתך, בשעה שאתה התחייבת בהכתובה "שאתה תזון ותפרנס אותה", פרנסה צריך הבעל להביא ולא האשה, וזה טעות חמורה שמתלבשים שהאשה מוכרחה להביא פרנסה וכו', מהיכי תיתי אם האשה רוצה לעזור להפרנסה, או יכולה לעזור, מה טוב ומה נעים, אבל לא לזרוק עליה כל העול, כי רק הבעל התחייב בהכתובה שהוא יזון ויפרנס את אשתו, ולכן למה אתה מתלונן על אשתך? אין דבר כזה לומר אין לי, כי מי שאין לו, מבואר בפירוש בשולחן ערוך הלכות צדקה שמותר לו ללכת לקבץ נדבות וכו', וכך נהגו כל הצדיקים שעבדו את השם יתברך ביגיעות עצומות בתורה ובתפלה וכו' וכו', ונסעו על פני המדינה לקבץ צדקה עבור ביתם, ואף אחד לא אמר לאשתו אין לי וכו'. ולכן אל תתלונן על אשתך, אדרבה תרגיע אותה שיהיה בשפע, ותתפלל בכוונה אליו יתברך, ותבקש על פרנסה, ותראה שהקדוש ברוך הוא לא יעזוב אותך, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות ממון סימן פ"ג) אמונה הוא טוב לפרנסה. אדם אסור לו אף פעם להגיד לאשתו אין לי וכו', כי על ידי זה היא נשברת לגמרי ונכנסת בתוך עצמה, בעל תמיד צריך להבטיח לה שהוא יביא לה, ויתן לה כל מה שהיא רוצה וכו', וצריך לפייס אותה שעכשיו המצב קשה, אבל הרגע שיהיה לי אני מביא לך מה שאת רוצה וכו', ובאמת אם יש לו עליו לתת לה את כל השפע. וזכור תזכור מה שחכמינו הקדושים אמרו (בבא מציעא נט.) לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית י"ב) "ולאברם הטיב בעבורה" והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא, אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו, (תכבדו ותייקרו את נשותיכם כדי שתתעשרו) ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"ט) שעיקר העשירות בא בזכות האשה.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|