מאת רונית: האם הרב יכול להסביר את ההבדל האמיתי בין שיטת הליטאים לשיטת החסידות? ולמה יש מחלוקת בין הליטאים לחסידים?
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י יום ג' לסדר כי תשא י"ב אדר ה'תשע"ב
שלום רב אל רונית תחי'
לנכון קבלתי את מכתבך.
כתיב (תהילים ל"ד ט"ו) "סור מרע ועשה טוב", היינו שיש שני דרכים בעבודת השם יתברך, יש דרך של "סור מרע" וזה דרך המוסר שגילה רבי ישראל סלנטר זי"ע, קודם כל לברוח מן הרע ולהשתדל להסיר ממנו את כל המידות רעות, ועל זה עבדו הרבה הבעלי מוסר, קודם לסור מרע ואחר כך לעשות את הטוב, ויש דרך של "עשה טוב", וזה דרך החסידות שגילה הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שהעיקר רק לעשות טוב, וכפי ריבוי הטוב ממילא הרע יפול לגמרי, וזה ההפרש בין דרך המוסר ודרך החסידות, אבל שניהם שכחו את המשך הפסוק "בקש שלום ורדפהו", שלא צריכים לריב ביניהם, זה ילך בדרך שלו יעבוד הרבה על הסור מרע שלו, וזה ילך בדרך שלו יעבוד הרבה על העשה טוב שלו, ולמה צריכים לריב ביניהם?
רביז"ל החזיק העיקר לעשות טוב, כמו שאמר לאחד מאנשי שלומינו שקבל לפניו על אשר צו לו בעבודת השם יתברך, ועל זה אמר לו רביז"ל (חיי מוהר"ן סימן תמ"ז) אתה עשה טוב ועסוק בעבדותו יתברך באמת, וכשתעסוק ותתמיד בעבודתו יתברך, אזי הטוב ישאר והרע ממילא יתבטל.
ובאמת רואים בחוש שבדורות הללו צריכים רק ללכת בדרך החסידות להרבות בטוב, להרבות בצדקה וחסד, וכמו שהזהירנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) לחפש ולבקש בעצמו מעט טוב שיש בו וידון את עצמו לכף זכות, וכן יחפש ויבקש את מעט הטוב שיש אצל הזולת, וידון אותו לכף זכות, וזה כמו שכתוב (תהלים ל"ז) "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" היינו שהפסוק מזהיר לחפש את העוד מעט טוב שיש לכל אחד, ואז יראה שהוא כבר לא רשע, והתבוננת על מקומו ואיננו, הוא כבר לא אותו אדם, כי עם ישראל כל כך שבורים ורצוצים מרוב הצרות והגלויות שסובלים, עד שאי אפשר לשבור את עצמו בדרך המוסר וכו' וכו', אלא להאיר על עצמו אורו יתברך בגילוי רב ונפלא מאד, ולהרבות במצוות מעשיות דייקא, ולעשות חסד אחד עם השני, ולדון את כל אחד לכף זכות, ואז ממילא הרע יפול, אקווה שתביני.
ידוע שרביז"ל התבטא פעם, אני לקחתי את הטוב מהליטאים ואת הטוב מהחסידים, ועשיתי מזה דרך בעבודת השם יתברך, כי הטוב של הליטאים שהם לומדים ויגעים בתורה בהתמדה רבה מאד, והטוב של החסידים שהם מתפללים בחיות ובהתלהבות גדול מאד, ואני חיברתי בין שניהם, הן שיתמידו הרבה בתורה, כידוע את סדר דרך הלימוד של רביז"ל, שלימד אותנו איך אדם יכול לסיים את כל התורה כולה אפילו אם יש לו תפיסה מאד קשה (עיין שיחות הר"ן סימן ע"ו), והן להתפלל בהתלהבות גדול מאד ולהכניס את כל הכוחות שלו בהתפלה, (עיין ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ט') שעיקר החיות מקבלים על ידי תפלה, וכן הרבה לדבר מענין שיחה בינו לבין קונו שזה התבודדות, ולכן חסידות ברסלב כלול משניהם מתורה ומתפלה.
היה אחד מאנשי שלומינו הרב החסיד ר' צבי אריה ליפל ז"ל שהיה מתמיד גדול בתורה, אבל רצה מאד להתקרב אל דרך החסידות, ונכנס לשאול את החפץ חיים ז"ל מה הוא מייעץ לו לאיזה חסידות שיתקרב? ענה ואמר לו החפץ חיים ז"ל תקפיד להתקרב אל חסידות שמאד מקפידים על קיום השולחן ערוך, והלך וחיפש עד שמצא שאצל אנשי שלומינו חסידי ברסלב מאד מאד מקפידים על השולחן ערוך, כמו שאמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן כ"ט) שכל בר ישראל מוכרח ללמוד כל יום הלכה בשולחן ערוך, ואז התקרב אל חסידות ברסלב.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפני תשכילי ותצליחי.
