התרגלתי להניח תפילין מבלי להתפלל שחרית, איך משתנים?

שאלה:

מאת אבידן:
הייתי בשבת ביבנאל ונהנתי מאוד מאוד, יש לכם בית כנסת מדהים ביופיו. בדרשה הרב דיבר הרבה על עניין של תפילה במניין. מה אני אגיד, זה הנסיון שלי, אני מתקשה מאוד מאוד להתפלל שחרית, והתרגלתי כבר להניח תפילין ולומר קריאת שמע (הרבה פעמים זה סמוך לשקיעה), ואני יודע שזה לא טוב, אבל מה אעשה, זה הפך להיות כמו טבע שני שלי, ואני לא יודע איך לשנות את הטבע שלי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר ויקהל פקודי י"ז אדר ה'תשע"ב

שלום וברכה אל אבידן נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

יהודי מוכרח להתפלל את השלש תפילות שחרית מנחה ערבית שזה מסדר לו את היום, בבוקר מתפללים שחרית, אחר הצהרים מתפללים מנחה, ובערב מתפללים ערבית, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ח') שמחנה ישראל הם שלש פרסאות, היינו השלש תפילות, אדם צריך להיות מסודר עם השלש זמנים האלו, ועל ידי זה הוא נמצא במחנה ישראל, וזוכה למח מיושב, והיום שלו זה יום, כי הוא מסודר.

ולכן אין תירוץ להגיד שאני מתקשה מאד להתפלל שחרית רק מניח תפילין סמוך להשקיעה וכו' וכו', איזה יהודי אתה? אל תאמר שאני לא יכול, כי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע לימד אותנו שיהודי אסור לו להגיד אני לא יכול, תגיד שאתה לא רוצה. כי אם רוצים יכולים הכל, כי הבחירה בידו של אדם, הוא רק צריך לרצות להשתנות.

וצריך שתדע שרביז"ל אמר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ק"י) לאחד ששאל אותו כיצד הוא הבחירה, השיב לו בפשיטות: שהבחירה היא ביד האדם בפשיטות, אם רוצה עושה, ואם אינו רוצה אינו עושה וכו', [וכתב מוהרנ"ת ז"ל ודבר זה הוא נצרך מאד לדעת, כי כמה בני אדם נבוכים בזה מאד, מחמת שהם מורגלים במעשיהם ובדרכיהם מנעוריהם מאד, על כן נדמה להם שאין להם בחירה, חס ושלום, ואינם יכולים לשנות מעשיהם. אבל באמת אינו כן, כי בודאי יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר, וכמו שהוא רוצה עושה].

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.