חמותי מתערבת כל הזמן ביני לבין בעלי. מה אפשר לעשות איתה?

שאלה:

מאת לאה:
לכבוד מוהרא"ש הצדיק מיבנאל. אני עוברת הרבה צרות מחמותי. היא נכנסת לעניינים לא שלה, אך מה אני עושה יכולה לעשות איתה? זה גורם לי אחר כך מריבות עם בעלי עד שאני חושבת כבר להתגרש! תן לי עצה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' קודם החג ט' ניסן ה'תשע"ב

שלום רב אל לאה תחי'

לנכון קבלתי את מכתבך.

את צריכה להבין שכלה וחמותה אף פעם לא ישתוו יחד, וזה טבע העולם, עד כדי כך שחכמינו הקדושים מדגישים שכלה וחמותה שונאים אחת את השניה, וחכמינו הקדושים מספרים (שבת כו.) ההיא חמתא דהות סניאה לה לכלתה אמרה לה זיל איקשיט במשחא דאפרסמא אזלא איקשיט כי אתת אמרה לה זיל איתלי שרגא אזלא אתלא שרגא אינפח בה נורא ואכלתה, [הייתה חמות ששנאה את כלתה וקנתה לה מתנה שמן אפרסמון שתתקשט עם זה (וזה היה חומר דליק), וביקשה ממנה טובה "תדליקי לי את הנר", והלכה הכלה בתמימותה והדליקה את הנר, ומחמת שהשמלה שלה הייתה מרוחה עם השמן אפרסמון שהיה דליק, נאחזה בה האור ונשרפה לגמרי].

הרי שלך לפניך שכלה וחמותה אף פעם לא ישתוו, וזה שכל פסיכולוגי, האמא של הבחור תמיד כואב לה איך אני הייתי בהריון עם הבן והולדתי אותו, וגידלתי אותו זה שנים על גבי שנים וכו', ופתאום באה לי איזה בחורה צעירה ותופסת אותו ממני וכו', ולכן בתוך תוכה היא לא יכולה למחול איך בחורה צעירה תפסה לה את הבן? (מה שבאמת זה טפשות גדול מאד, אדרבה אשה חכמה צריכה לשמוח שבנה התחתן ויביא לה נכדים ותשמח עמהם וכו'), עם כל זאת זה המציאות שהחמות חושבת תמיד שהכלה גנבה לה את הבן היקיר שלה וכו', וזה טבעי ואי אפשר לשנות את זה בשום פנים ואופן.

ולכן זוג שמתחתנים צריכים לקבל על עצמם קבלה חזקה, שביניהם יהיו חזקים מאד באהבה ובהבנה הדדית, ויכבדו אחד את השני, ויוותרו אחד להשני, ואף פעם שלא יערבו את ההורים בחיי נישואיהם בשום פנים ואופן, הן לטוב והן להיפך, ואז יחיו חיים טובים ונעימים ומוצלחים.

ומה ששייך לההורים, צריכים לכבד אותם מאד מאד, אבל לא לתת שיתערבו בחיי נישואיהם, והבעל צריך להבין שאם האמא מדברת כל דבר רע על אשתו וכו', שיגיד כן כן כן וכו', ובזה נגמר הסיפור, ולא יספר לאשתו מה שהאמא שלו דיברה על אשתו, וכן להיפך האבא של האשה שידבר כל דבר רע על בעלה, שתגיד כן כן כן וכו', ובזה נגמר הסיפור, ולא תספר לבעלה מה שאביה דיבר על בעלה, ובזה נגמר כל הסיפור, ואם הזוג פיקחים וחכמים ויודעים דבר זה, אזי אף פעם לא יערבו את ההורים בתוך חיי נישואיהם.

הכלל שכיבוד אב ואם מאד מאד גדול, וצריכים לכבד את שני ההורים, הן את ההורים של הבעל והן את ההורים של האשה, אבל צריכים להיות פיקחים לא לערב אותם בחיי יום יום, כדי שלא יהיה מחלוקת, כי בדרך כלל כלה וחמותה לא משתווים, וכן קורה הרבה שהחותן הוא לא יכול לסבול את החתן שלו, וזה טבע בעולם שקשה להוציא את זה מהם, כי איך שהוא תמיד יש איזה שנאה וקנאה וכו', איך לקחת לי את הבן שלי? או איך לקחת לי את הבת שלי? כמובן שזה מחשבה טיפשית וכו', עם כל זאת זה החיים וצריכים להתמודד עם זה, ומי שיש לו שכל ולא מערב את ההורים בחיי נישואיהם, הוא הכי מוצלח, ואפילו שהאמא מדברת על כלתה, או האבא מדבר על החתן וכו', לא צריכים לעשות מזה עסק, אומרים לההורים כן כן כן וכו', ובזה נגמר הסיפור, וכך חיים הזוג חיים נעימים ובטוחים.

זוג שרוצים להצליח בהחיים, צריכים לזכור את הכלל הזה, ולא לקחת ברצינות מה שיש בין כלה וחמותה, או בין החותן להחתן וכו', אלא לדעת שזה טבע של ההורים שלצערינו הרב בא מקטנות המוחין והדעת, ואם יודעים את כל זה, אזי חיים, חיים מאושרים, והם מצליחים מאד בחיי נישואיהם.

אקווה מאד שתביני דבר מתוך דבר, ותתחברי אל בעלך באהבה גדולה מאד, ותכבדי ותייקרי אותו, כי הוא לא כל כך רע כמו שהאמא שלך מסיתה אותך, ואז אף פעם לא תריבי עם בעלך, ותחיו חיים מאושרים כל ימי חייכם.

המאחל לך חג כשר ושמח