שאלה:
מאת יעקב: השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא. תשובה: |
||
בעזה"י יום ו' עש"ק ערב חג הפסח י"ד ניסן ה'תשע"ב
שלום וברכה אל יעקב נ"י לנכון קבלתי את מכתבך. חכמינו הקדושים אמרו (שבת לב.) שבקיה לרויא דמנפשיה נפיל; אם אתה רואה שיכור אל תדחוף אותו, כי ממילא יפול, אותו דבר אלו המסיתים ומדיחים נגד הקדוש ברוך הוא, ונגד התורה הקדושה, ונגד כל הקדוש לעם ישראל, הם בכלל שיכורים, ועליהם נאמר (ישעיה נ"א) "ושיכורת ולא מיין", כי הם אנשים ממורמרים שלא הצליחו בחיים להגיע לשום דבר, כי הגיאות והיישות משגע אותם לגמרי כמו שאמר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, שרוב המשוגעים משתגעים רק מחמת הגאוה והישות שיש בהם וכו', אותו דבר אלו שמעיזים לדבר כלפי מעלה הם פשוט בכלל שיכורים וכו', איבדו את השכל, כי המאמין האמיתי יודע שאין בלעדו יתברך כלל, מי הולך בו? הקדוש ברוך הוא! מי נושם בו? הקדוש ברוך הוא! מי מתנענע בו? הקדוש ברוך הוא! כי הרי מלא כל הארץ כבודו, ואיהו ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. האם שייך שאדם ילחום נגד אויר, ויאמר שאין דבר כזה אויר, בשעה שהוא נושם את זה? כך הוא מי שמדבר כלפי מעלה רחמנא ליצלן, הוא בכלל שיכור שאיבד את החושים, והוא הולך ומתנדנד וכו', כי אדם צריך לדעת אשר אין דבר כזה אויר, מה שאדם נושם הוא נושם את אורו יתברך, כמובא (רעיא מהימנא פנחס רמ"ה:) דאות י' מן הוי"ה איהי איתעטף באור ואתעביד אויר. בגין דאת י' דאיהי חכמה באויר, והיינו אור דאתעטף ביה כד ברא עלמא, הדא הוא דכתיב (תהילים ק"ד ב') "עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה", היינו כשמכניסים י' שהוא חכמתו יתברך בתוך תיבת אור, מזה נעשה תיבת אויר, כי הוא יתברך נמצא ואין בלעדו נמצא, וכמו שאדם לא יכול להכחיש שיש אויר שממנה נושם ומקבל חיות, כן הוא לא יכול להכחיש את אמתת מציאותו יתברך שהוא אור י', אור החכמה עילאה, שזה אוי"ר. ולכן לא כדאי אפילו להכנס אתם בוויכוחים, וכך אמר רביז"ל (ספר המדות אות הרחקת רשעים סימן י"ז) אל תדבר עם המסיתים אפילו להוכיחם ולקרבם; וכן אמר (שם י"ב) מי ששונא את המסיתים בוודאי לא ידבק בו דבריהם, כי מסכנים אלו הטיפשים שחושבים שהם חכמים אבל הם טיפשים גדולים, בדיוק כמו שאדם ידבר נגד אויר שאין מציאות כזה, בשעה שהוא נושם את האויר הזה, וזה מחיה אותו, הטיפשים האלו לא שמים לב שהם נושמים את אלקותו יתברך שהוא מחיה ומהווה אותם. ולכן לא כדאי להכנס אתם בשום דין ודברים, ואסור ללמד זכות עליהם, כמו שאמר רביז"ל (ספר המדות אות מריבה סימן פח) אין מלמדין זכות על המסית; העיקר מה שצריכים בעתים הללו הוא רק להגביר את כח הקדושה, לבנות מקוואות טהרה, בתי כנסיות, ובתי מדרשות, תלמודי תורה, ובתי ספר, ישיבות, וכוללים, ולהרבות מוסדות של צדקה וחסד, ורק כך נצליח, כי את החושך לא יכולים לגרש עם מקלות וקללות, או עם וויכוחים ושיחות וכו' וכו', אלא על ידי ריבוי אור, להרבות אור, ואז ממילא מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות יראה סימן ט"ו) מי שיש בו יראת שמים יכול לשבר את לב המתגאין וממשיך את השכינה בעולם ובא לידי הכנעה, גם המסית לא יכול להסית אותו. ולכן צריכים רק להחדיר אמונה פשוטה בו יתברך, ולמלאות את כל העולם כולו עם אמונה, שעל ידי זה נכנס באדם יראת שמים, כי המאמין האמיתי שמאמין שאין בלעדו יתברך כלל, והוא נמצא ואין בלעדו נמצא, אזי נופל עליו יראה ופחד ממנו יתברך, שזה (דברי הימים א' ט"ז) "ח'ילו מ'לפניו כ'ל ה'ארץ" שהוא ראשי תיבות ח'כ'מ'ה', כי עיקר החכמה רק לירא ולפחוד ממנו יתברך, ולדבר כל היום ולרבות הלילה עם כל אחד רק דיבורי אמונה, ולא להתווכח עם אף אחד, ואמר רביז"ל (ספר המדות אות יראה סימן ה') מי שמדבר ומסית את חבירו ליראת שמים כל הדיבורים שמוציא מפיו בשעה שמדבר עם חבירו נעשה ממנו ספר; ואלו הם ספרי הצדיק, כמו שפירוש רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן י"ז) את הפסוק (אסתר ו') "וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי" מרדכי הצדיק יושב בחדרו ומדבר דיבורי אמונה, והדיבורים הולכים בכל העולם כולו, ומעוררים את כולם לעבדו שכם אחד ואפילו בספרי אומות העולם הם מוצאים שם את אמתת מציאותו יתברך ובאים ומתגיירים. ולכן עם אלו הטיפשים לא כדאי אפילו להתחיל להתווכח כי המתנוול עם מנוול נעשה כמוהו, ולכן חבל על הדיבורים, אנחנו צריכים רק למלאות את כל העולם כולו עם אלקותו יתברך, ולחזק ולעודד ולשמח את כל הנפשות הנפולים, וכשהאור מתגבר ממילא החושך יתמעט, וככל שהאור מתגבר ומתפשט ממילא החושך מתמעט, עד שנתבטל לגמרי, ואת זה אנחנו צריכים עכשיו לעשות, ועל ידי זה נצליח בדרכינו, ונזכה להכלל באין סוף ברוך הוא, ונתענג מזיו שכינת עוזו יתברך המאירה בכל העולם כולו, כמו שכתוב (יחזקאל מ"ג) "והארץ האירה מכבודו". הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
|