האם להתבודד 2 דקות לפני השינה נחשב ל"התבודדות"?

שאלה:

מאת משה:
שלום לכבוד הצדיק הקדוש. יש לי שאלה. האם להתבודד 2 דקות לפני השינה נחשב ל"התבודדות"? אני שואל את זה מכיוון שאצלי לצאת להתבודד בשדה קשה לי כמו לטוס לירח מרוב כבידות, ואני מתנחם ב-2 דקות של דיבורים עם ה' לפני השינה. תודה.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

שלום וברכה אל משה נרו יאיר

לנכון קבלתי את מכתבך.

אני לא מבין את שאלתך, הרי "מלא כל הארץ כבודו", והוא יתברך ממלא כל עלמין, וסובב כל עלמין, ובתוך כל עלמין, אין שום מציאות מבלעדו יתברך כלל, ולכן למה לא תתחיל לדבר עמו יתברך אפילו רגע אחד? וכן בכל פעם עוד רגע ועוד רגע, וככה תוכל לחטוף במשך כל היום לדבר הרבה רגעים, ואי אפשר לתאר ולשער כלל מה זה רגע אחד לדבר עמו יתברך, שאז על ידי זה מעלה שעשועים כאלו לפניו יתברך, שלא עלו מימות עולם, כי כל נשמה באה משורש אחר לגמרי, וכשנשמתו חוזרת ומדבקת עמו יתברך, אפילו רגע אחד של דביקות זהו שווה יותר מהכל, ומכל שכן עוד רגע ועוד רגע וכו' וכו', ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ד) שעיקר הדביקות הוא על ידי תפלה.

ולכן אל תהיה בטלן, צא מעצמך וכו', צא מהיאוש והדכאון שלך וכו', ותתחיל לדבר עמו יתברך אפילו דקה אחת, ואפילו תיבה אחת שתוכל לומר "רבונו של עולם", זה כבר מנענע את כל העולמות, ובשביל שבני אדם לא מאמינים בעצמם, בשביל זה מתרשלים לגמרי.

וכבר אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ס"א) כמו שאדם צריך להאמין בו יתברך, כמו כן צריך להאמין בעצמו שגם הוא חשוב בעיניו יתברך, ובשביל שאדם לא מאמין בעצמו, על ידי זה עובר עליו מה שעובר, כל מיני מחלוקת וחלישות הדעת וכו', עיין שם, וכן אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן פ"ו) מפני שאין לבני אדם אמונה בעצמם, על ידי זה נתבזבז שולחנם לעתיד לבוא, וכן צריך לעשות עבודות קשות.

ולכן אם אתה יכול להתבודד שתי דקות, תראה לגנוב במשך כל היום המון דקות של שיחה בינך לבין קונך, ואז תראה איך שלא יקח הרבה זמן ותשתנה לטובה, וכל החיים שלך ילכו כבר בצורה אחרת.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים