אני לא יכול להניח תפילין מרוב שהתדרדרתי, אנא תצילו אותי

שאלה:

מאת משה:
שלום לכבוד מוהרא"ש שליט"א. הצדיק מכיר אותי ואת אבי ואפילו את סבי. מה אומר לכם, התדרדרתי מאד בתקופה האחרונה עד שאני כבר לא מתפלל ולא מניח תפילין, ואף שאני יודע שעכשיו לא העת לכתוב לכם, אבל אני מרגיש חנוק מאד, ואני צריך ישועה גדולה, אנא תצילו אותי.

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

שלום וברכה אל משה נרו יאיר

הנה מתוך השורות אני מבין שאתה מאד ממורמר וכו' (שקורין פארביטערט), ולכן הדבר הראשון שיש לי לומר המרירות שמונח על לבך לא יביא לך שום תועלת, אלא תיפול יותר ויותר בשאול תחתית ומתחתיו.

בשביל הבחירה והנסיון ברא הקדוש ברוך הוא את הס"מ שכל עיניינו לפי דברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן כ"ה) להכניס באדם דימיונות, ואחד מהדימיונות שמכניס בלב כל אדם, כאילו הקדוש ברוך הוא כעסן ורוצה רק את הרע של האדם וכו'. ואדם שנכנס בזה הוא רודף את עצמו יותר ממה שכל שונאיו רודפים אותו, עד שנכנס בו דימיון כאילו הקדוש ברוך הוא מתאכזר עמו ורוצה רק לנקום בו וכו'.

בשעה שהכל דימיון אחד גדול, כי הקדוש ברוך הוא אב הרחמן ומאיתו לא תצא הרעות, רק מחמת שאדם פגם בבריתו, אמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ל"ו) משם יוצא שהוא מצייר את האור האין סוף ברוך הוא כפי כליו הפגומים, ועל ידי זה נדמה לו שהקדוש ברוך הוא רק רודף אותו ורוצה רק את רעתו, ומזה נכנס בו שנאה כלפי מעלה וכו', עד שכבר לא רוצה להניח תפילין ומכל שכן שלא רוצה להתפלל, כי כפי דעתו הפגומה שפגם בבריתו כך צייר לעצמו וכו', ובאמת הכל הבל ורעות רוח ודימיון גדול שהס"מ מכניס בדעתו.

וזה עבודת הצדיק האמת להוציא מהאדם את הדימיונות האלו שהן הן הקליפות שברא מחמת עוונתיו והם אשר נקומים בו, כמו שכתוב (תהילים ל"ד כ"ב) "תמותת רשע רעה", הרע שעשה – זה מה שממית אותו, כמובא בדברי רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ד') אשר עוונתיו של אדם חקוקים על עצמותיו. וכשבר ישראל פותח את פיו ובא להתוודות על ידי זה יוצאים העוונות מעצמותיו.

ולכן אני מאד מרחם עליך משה היקר מאד, מרוב קלקול מעשיך שקלקלת בבריתך על ידי זה נעשית איש ממורמר ועצוב, עד כדי כך שנפלת ביאוש ובדכאון עמוק עד שתפס אותך הס"מ עם הדימיונות שלך, שנדמה לך שהוא יתברך שונא אותך ומתאכזר עמך, בשעה שאתה שוכח שבין כך אתה הולך עם רגליך, מי הולך בך אם לא הקדוש ברוך הוא? מי מסתכל בך על ידי עיניך אם לא הקדוש ברוך הוא? וכן כל אבריך מתפקדים. אם הקדוש ברוך הוא היה שונאך היה מייבש לך את כל האברים וכו' וכו', הווי שהכל דימיון גדול שנרקם במוח מחשבתך עד שנפלת כבר בעומק הקליפות והם מסבבים אותך ושוברים את רוחך וממלאים לך את המח והשכל כאילו הכל שחור וכאילו הקדוש ברוך הוא עזב את כל העולם ולקח עצמו עליך.

ולכן לדעתי תתחיל לעיין בספרי רביז"ל ושם תראה את גודל רחמנותו יתברך על כל בריותיו, ובפרט אלו שחוזרים אליו ומתחילים לדבר עמו יתברך, עליהם הקדוש ברוך הוא פונה תיכף ומיד.

ועל כן צא מעצמך ותעשה התחלה חדשה, תלך במקום שאין שם בני אדם ותתחיל לדבר עמו יתברך בשפת האם שלך (היינו באידיש) ותספר לו יתברך כל מה שעבר ועובר עליך ואל תכסה ממנו שום דבר, ואף שיהיה נדמה לך כאילו אין מי שישמע אותך וכו', אל תחיש אל זה, כי כל דיבור שבר ישראל מדבר לפניו יתברך עושה רושם בכל העולמות, רק האדם מחמתו ריבוי עוונותיו העצומים אינו מאמין בזה ועל כן הוא מתרשל מזה.

תאמין לי שהבורא יתברך שמו הוא אב הרחמן, וצדיקי אמת הם רחמנים בני רחמנים, ועוסקים להוציא את נשמות ישראל משיני הס"מ, ולכן הוא שונא אותם ומעורר מדנים עליהם, ואומר שאסור ללמוד בספריהם.

ולכן תתחיל ללמוד את ספרי רביז"ל ואת כל הקונטרסים שזיכני השם יתברך לקרב את דברי רביז"ל אל השכל של אלו הפגומים, ואז תראה איך שיתחיל להאיר לך מלך הכבוד בעצמו, וכבר תרצה להניח תפילין ולהתפלל את השלש תפילות.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים