שאלה:

מאת יצחק:
כבוד הצדיק מיבנאל. אני מתפלל עליכם כל הזמן שיהיה לכם רפואה שלימה, כי העולם צריכים אתכם ואת ספריכם, כי הם ממש חיינו ורוח אפינו. רצוני לדעת מה המדריגה הכי גדולה שאפשר לזכות אצל רבנו ז"ל?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר בהר בחוקותי כ"א אייר ה'תשע"ב

שלום וברכה אל יצחק נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

תשואת חן לך על התפילות שאתה מתפלל על רפואתי והחלמתי המהירה, יעזור הקדוש ברוך הוא שכל התפלות שלך יתקבלו לרחמים ולרצון לפני אדון כל.

רביז"ל אומר (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ע"ב) עיקר הגדולה שמקבלים מהצדיק הוא שפלות, וזה עיקר התחייה שמקבלים מהצדיק, שהוא פשוט מחייה את האדם, כי כל זמן שאדם הוא בבחינת יש, היינו ישות וגיאות ועושה מציאות מעצמו, על ידי זה אינו יכול להשיג רוחניות, כי תענוג עולם הבא אי אפשר לנו להשיג עכשיו מחמת שאנחנו בגבול, וכל דבר שיש לו גבול אי אפשר לו להשיג תענוג עולם הבא או רוחני, מה שאין כן כשהצדיק פותח לאדם את העינים ומכניס בו שפלות, והוא רואה שהוא לא כלום, על ידי זה הוא יכול להשיג השגות אלקות, וזה מה שאמרו חכמינו הקדושים (סוטה ח) על הפסוק (ישעיה כ"ו) "הקיצו ורננו שוכני עפר", מי שנעשה שכן לעפר בחייו, היינו הצדיק מחדיר באדם את האמת שידע שאין שום מציאות בלעדו יתברך כלל, והכל לכל אלקות גמור הוא, וממילא הוא מתחיל לראות את שפלות עצמו, עד שיגיע למדריגה כזו שעוד בחיים חיותו הוא טועם טעם מיתה וקבורה וכו' וכו', עד שהוא בעיני עצמו כלום, ואז הוא משיג השגות אלקות.

וזה סימן אם אדם אל צדיק האמת או לא, אם נופל עליו שפלות בידוע שהוא מקורב אל צדיק אמת, אבל אם נופל עליו ישות וגיאות וכו', ידע שהוא מקורב אל שקרן, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן ס"ז) שהצדיק פותח את העינים והעיקר להסתכל על עצמו, שאדם צריך להסתכל תמיד איפה הוא אוחז עם המדות שלו, ולא יטעה את עצמו כלל, כי כבר אמר רביז"ל (שיחות הר"ן סימן נ"א) את זה תקבלו ממני שלא יטעה אתכם העולם, כי העולם מטעה מאד.

ולכן צריכים הרבה רחמים שלא יחייה בזה העולם בטעויות ובדמיונות, ולחשוב אני ואפסי עוד וכו' וכו', וככל שאדם יותר מקורב אל הצדיק האמת, אזי מרגיש את שפלותו, עד כדי כך שאמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ע') כשאחד בטל ומבוטל בעיני עצמו, נעשה כסא לשכינת עוזו יתברך, ויש לו כח המושך להמשיך אלקותו יתברך אליו, אך כח המכריח והדוחה, דוחים כולם ממנו, כי הס"מ לא יכול לסבול מי שיש לו כח המושך למשוך אלקותו יתברך בזה העולם, ולהחדיר אותו יתברך בתוך נשמות ישראל.

ולכן דייקא על צדיקים נסתרים כאלו, שהם דבוקים לגמרי באין סוף ברוך הוא, והם בעיני עצמם כלום, עליהם הס"מ מוציא את כל החיצים, ומחזיקים אותם לצבועים וכו', מה שאין כן את הצבועים והרמאים האמיתיים, אותם הוא מגביה וכו', ולכן צריכים הרבה רחמים להיות מקורב אל הצדיק האמת שהוא יכול להחיות בו שפלות, ואמר רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן ו') שאדם צריך למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום, ולכן כפי שאדם מרבה בכבוד המקום, ממילא מתמעט כבוד עצמו, כי כשבר ישראל תמיד חושב רק ממנו יתברך, אז ממילא הוא אינו נמצא בזה העולם כלל, ואז מאיר בו אורו יתברך הארה נוראה ונפלאה מאד, וזה המדריגה הכי גדולה שאדם צריך להגיע בזה העולם, לדעת את האמת שהוא כלום ואינו נמצא כלל בזה העולם, רק הקדוש ברוך הוא, ואז כשמגיע למדריגה זו, אז הוא נכלל באין סוף ברוך הוא, ומתענג בזיו שכינת עוזו יתברך.

וזה היה מדריגת כל הצדיקים בדור דור, שהרגישו עצמם שהם כלום, וכמו שמצינו אצל כל תלמידי הבעל שם טוב הקדוש זי"ע, וכל תלמידי המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע, ככל שזכו להכלל באין סוף ברוך הוא, אז היו בטלים ומבוטלים לגמרי בעיני עצמם, והחזיקו את עצמם כהכי גרועים, כגון הצדיק הקדוש והנורא הרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע, שתמיד היה בוכה ומבכה שמים וארץ על גריעותו וכו' וכו', וכל ספרו מלא מזה איך שהצדיק הוא בטל לגמרי בעיני עצמו, ועל ידי זה דייקא הוא משיג השגות אלקות.

דע לך שגם בזה צריכים הרבה לבקש את הקדוש ברוך הוא, שלא יטעה את עצמו, כי הכל צריך להיות עם אמת לאמיתו, וזה זוכים על ידי ריבוי שיחה בינו לבין קונו, להרבות לדבר עמו יתברך, אשרי מי שמתקרב אל רביז"ל עם אמת, ואז יטעם טעם תחיית המתים ממש, כי הצדיק ימשיך עליו טל תחיית המתים.

הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך תמיד שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים