מאז ששמעתי דרשה על ביטול תורה, קשה לי להתחזק בעבודת ה'

שאלה:

מאת שמעון:
לכבוד מוהרא"ש, שתזכו בעזרת ה' לרפואה שלימה ונזכה שוב לראותכם ביבנאל. עזרתם לי הרבה בחיים ובזכותכם גם התחתנתי. לפני כמה חודשים הייתי בשיעור והרב שדרש שם אמר שחובת תלמוד תורה זה כל רגע וכשאדם לא ישן או אוכל הוא מחויב ללמוד. מאז כל פעם נכנסת בי המחשבה הזאת ושוברת אותי וזה מביא אותי למצב של לחץ שלא נותן לי לעבוד את השם בשמחה. אני משתדל ללמוד, אבל קשה לי ללמוד כל כך הרבה וזה גורם לי לעצבות ולהרגשה של דחייה מעבודת ה' במקום רצונות לעבודת השם. אני לומד כל יום קצת גמרא, הלכות, פרשת השבוע ומוסר. וכן במשך היום אני משתדל ללמוד כשאני אוכל, הלכה או שתיים או דיבור מפרקי אבות ובשחרית גם קצת כמה הלכות. פעם הייתי קורא לפני השנה משיחות הר"ן או חיי מוהר"ן. עכשיו בקושי אני עושה את זה, אבל אני לומד בספרי רבינו או מהקונטרסים. יש לי אהבה לתורה, אבל מה ששמעתי שם בדרשה, זה מוריד אותי כל פעם מהאמונה ומעבודת התפילה. מה עלי לעשות?

השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.

תשובה:

בעזה"י יום א' לסדר בהר בחוקותי כ"א אייר ה'תשע"ב

שלום וברכה אל שמעון נ"י

לנכון קבלתי את מכתבך.

עליך לדעת שעיקר השלימות בזה העולם הוא להיות רק בשמחה, כי רביז"ל גילה לנו (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן י') מה שבני אדם רחוקים מהקדוש ברוך הוא, זה מחמת חסרון ישוב הדעת, ולמה אין ישוב הדעת? כי חסר מהשמחה, ולכן תמסור את נפשך להיות בשמחה ואז תזכה לגדלות המוחין וכבר לא יחסר לך שום דבר, אדם צריך להחיות את עצמו עם כל נקודה ונקודה טובה, ובזה ראוי לו לשמוח כל היום כולו, ובפרט עם "שלא עשני גוי", שזה השמחה הכי גדולה.

וכן מובא מהרב הקדוש רבי צדוק הכהן זי"ע בספרו (פרי צדיק חג השבועות – אות יג) שפעם אחת דילג הרב הקדוש מבארדיטשוב זי"ע בברכת השחר הברכה "שלא עשני גוי" וכששאלוהו על זה? השיב שבקומו ממטתו בזה היום, היה לו שברון לב מאוד, ולא היה לו במה לחזק עצמו, עד שעלה על דעתו שעל כל פנים תולדתו הוא מצד שורש קדושת ישראל, ובירך בשמחה רבה הברכה "שלא עשני גוי", ובזה השיב את נפשו, ובשביל זה דילג וחיסר עכשיו את הברכה.

ולכן אסור לך להתבלבל משום דבר בעולם, ותחייה את עצמך עם כל נקודה טובה שיש בך, ובפרט שאתה לומד בכל יום קצת מקרא קצת משנה קצת גמרא קצת הלכה וכו' וכו', ואני בטוח שלא הבנת אותי בעת הדרשה, כי הס"מ אורב על כל אחד לשבור אותו וכו', ולכן משמיע לו דברים שיוכל להשבר, ידוע שרביז"ל אמר למוהרנ"ת ז"ל בזה הלשון "אביסל איז אויך גיט", [מעט גם כן טוב], צריכים להחיות את עצמו בהלימוד עם מעט ועוד מעט וכו' וכו', כך מוהרנ"ת ז"ל חזר ונעשה מתמיד גדול מאד, כי גם עליו עבר בלבולים אלו.

ולכן אתה צריך לעבוד עכשיו רק על נקודה אחד, להיות בשמחה, ותהלה לאל יש לך במה לשמוח בתוך נשמות ישראל שמלאים מצוות כרימון, כמאמרם ז"ל (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון, ודע לך שחכמינו הקדושים אמרו (ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ה') תני בשם רבי מאיר אין לך אחד מישראל שאינו עושה מאה מצות בכל יום. קורא את שמע ומברך לפניה ולאחריה ואוכל את פתו ומברך לפניה ולאחריה ומתפלל שלשה פעמים של שמונה עשרה וחוזר ועושה שאר מצות ומברך עליהן. וכן היה רבי מאיר אומר אין לך אדם בישראל שאין המצות מקיפות אותו. תפילין בראשו ותפילין בזרועו ומזוזה בפתחו מילה בבשרו ארבע ציציות בטליתו מקיפין אותו. הוא שדוד אמר (תהלים קי"ט) "שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך". וכן הוא אומר (תהלים ל"ד) "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם"; ולכן אתה צריך רק לרקוד כל היום ולשמוח, ועל ידי זה יתרחב לבך ודעתך, ותצא מהקטנות המוחין שלך.

אקווה שתוציא מדבריי אלו עצות לעובדה ולמעשה, ואל יבלבל אותך הס"מ מחשבות של הבל וכו', כי אין דרכי לדבר כך וכו', אני תמיד מעורר את בני אדם לחיות עם המציאות, ולא עם דמיונות והבלים וכו', ולכן המציאות שצריכים להיות רק בשמחה כל היום ולרבות הלילה, ותהלה לאל יש לנו במה לשמוח "שלא עשני גוי כגויי הארצות", ואנחנו מקורבים אל רבי אמת כזה, רבי רחמן כזה, טוב להודות להקדוש ברוך הוא על כל החסד חינם שעשה עמנו.

המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים